ניתן למדוד את המתח בין החוטים כאשר המגבר פועל אבל אין מוזיקה.

אם הוא אפסי אז אין משמעות לקוטביות, אבל אם ישנו מתח DC קבוע יש משמעות לקוטביות, ואז תשים את החוט עם הפוטנציאל הגבוהה בחיבור החיובי (אדום).

הכי בטוח זה לשאול מישהו שעובד בהתקנת מערכות ברכב או משהו בסגנון, הם בטח ידעו אם יש לזה חשיבות.

אני עדיין לא משוכנע שיש, אבל בגלל שזה אפשרי שיש חשיבות עדיף לא לעשות ניסויים.

אילו היה DC שמזין את קרוס אובר, זה היה יוצר בעיות תאימות אחורה לרמקולים פשוטים בני 20-30 שנה.

ואגב נדמה לי שקרוס אובר נורא קל לבנות והוא גם לא צורך זרם (כמעט) בטח יש סכמות ברשת

הקרוס אובר לא צריך הזנה כי הוא רכיב פאסיבי (קבל ושני נגדים לרוב).

אם יש מתח DC הוא שם בשביל לכוון את הממברנה לנקודת עבודה מסויימת ולמנוע מהסינוסים לרדת מתחת לאפס, לא בשביל להזין שום דבר.

אני לא אומר שהוא ישנו, רק שאם הוא ישנו זה יכול להיות לא טוב.

אני יחקור את הנושא לעומק ויגיד אם זה משנה או לא.

טוב אז ככה , לאחר שעות רבות של חיפושים והצקות בפורומים של אודיו סוף סוף קיבלתי תשובה חלקית.

בעיקרון זה לא משנה איך לחבר אם הפלוס והמינוס כל עוד שני הרמקולים יהיו מחוברים אותו הדבר, משום עיקרון פעולה של רמקול זה

יצירת שינוי מהיר בלחץ האוויר כדי שהאוזן האנושית תוכל להמיר את זה לאותות שהמוח שלנו יבין. ולכן אם נחבר רמקול אחד רגיל והשני בקוטביות הפוכה הם למעשה יבטלו אחד את השני (זה רק בתיאוריה) כי אחד יצור לחץ חיובי והשני לחץ שלילי .

ובגלל זה חיבור לא נכון של רמקול אחד כן יהרוס אותם כי בגלל שהצליל יצא מעוות או חלש מן הרגיל אנחנו נגביר יותר כדי לשמוע

טוב וכך בסוף נשרוף אותם.

אז חלקית צדקתם ואני מצטער שלא האמנתי.

אבל מצד שני לא קיבלתי תשובה בקשר ל קרוס אובר............האם לו זה משנה או לא.

אם אתה עדיין מעוניין לברר את הקוטביות, פתרוני הוא כזה:

חבר 3V לשני החוטים בצד אחד, קח לד כלשהו ותחבר אותו לחוטים בצד השני. אני מאמין שמכאן תבין את השיטה.