לא רוצה לקבל תגובות? אל תגיב בפורומים.

למי שחשב שישראל לא תהיה חלק מהמלחמה

udicol, אם לא הבנת, צרפת לא רוצה מלחמה.. מכאן ועד הקונצנזוס הישראלי המוטעה שמי שלא תומך במלחמה כיף לראות אותו נדרס, הדרך ארוכה ומלאה טעויות.

חבל שבחרת לא להתייחס לדברים הרציניים שנכתבו בת'רד.. העיקר שיש יצפאן.

אם לא הבנת אני לרוב לא מתייחס אליך .

תרד ממני בבקשה ומהר !

צרפת לא רוצה במלחמה , הם רוצים בהכאת הציונים .

אנטישמים ארורים.

על זה בדיוק אני מדבר לצערי.

:

בסוף הגיעו למסקנה שזה הגורם האנושי. ומה יצא לנו מזה?...נשארנו עם קנסות אדירים שצריך למשכן את האוטו. תעריפי ביטוח מכופלים ומשולשים, פי כמה שוטרים שנותנים פי כמה שעות עבודה ומקבלים משכורת+תוספת על כל אחד שהם הצליחו לדפוק, לחץ, פחד, חוסר אדיבות מוחלט, אותה כמות הרוגים לפני שנחקקו החוקים ונגזרו הגזרות, אותה כמות נכים ופצועים וכמות מוגדלת בהחלט של שנאה על הכביש שזו התוצאה הכי גרועה שרק מחמירה את המצב. זה מעגל שאין לו סוף וצריך פעם אחת לעשות Ctrl +Break ולשבור את ה-Loop שהכנסנו את עצמינו במו ידינו אליו.

יש תמיד תקנה רק צריך להתחיל לעשות!...ואם כבר מתקנים אז לעשות את זה מאהבה כדי שלא נשאיר חללים ופצועים בדרך.

אידיאולוגיה מאוד יפה... אבל (ותמיד יש אבל) כיצד מישמים אותה במציאות שלנו? האם במציאות שבה חצי עולם גווע ברעב כולם יכולים לאהוב את כולם? האם במציאות שבה תרבויות "מקנאות" אחת בעושר ובכוח של השניה יש אפשרות לפשרה? ואם כן כמה היא תעלה?

לדעתי תוצאות הלוואי של נסיון לשבור את המערכת הנוכחית יהיהו קשות מדי, וכפי שהאמרה המפורסמת אומר "הניתוח הצליח והחולה מת" - גם אנחנו עדיף לנו לא להסתבך עם "ניתוח" שכזה.

הנה שאלה מעניינת על המציאות, האידיאולוגיה, וההבדל שבניהם - כיום אין לעולם יכולת לכלכל בצורה מלאה את כל תושביו, האם אתה מציע שמתוך אהבה לדוגמה אנשים ירעבו למוות על מנת להציל אחרים?

"עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת"

אני חושב שיש לנו מספיק בעיות לדאוג להן לפני שאנחנו חושבים על שאר העולם. קודם נתחיל בקטן, כל אחד קצת יתגבר וקצת יותר ישלוט על הכעס והעצבים הנובעים משנאה שלו כלפי עצמו וחייו, ונפתור המון בעיות גם ברמה האישית של כל אחד ואחד מאיתנו וגם ברמה הלאומית שבסופו של דבר משפיעה על כולנו באופן אישי.

נוצר מצב שלכל אחד יש אנשים על הראש והוא רודה באנשים אחרים(כי דופקים אותו, מה?...הוא לא ידפוק אחרים?). זה גם לופ בסופו של דבר.

להורים יש בוס על הראש ולו יש את הבוס שלו שרודה בו ולו יש את המנכ"ל שרודה בו שצריך לתת דין וחשבון לבעלים. לבעלים יש את האישה שלהם שרודה בהם בבית כי היא גם לא מאושרת(174$ אלף לחודש לא מספיק לה לכל הבגדים שהיא רוצה). אז ההורים חוזרים הביתה עצבניים ומרוטים אחרי שהם קיללו לפחות 54 בני אדם בדרך וסיכנו את חייהם של יותר ממאה (בשלל צורות מגוונות) ורודים בילדים על כל סיבה שטותית רק בגלל שאין להם כח אחרי שרדו בהם והלחיצו אותם כל היום בעבודה, שתו להם מיסים ונתנו להם קנסות בסכום של חצי משכורת, קיללו אותם לפחות 54 אנשים והם היו יותר ממאה פעם בסכנת חיים, וכל זה רק בדרך חזרה מהעבודה.

יש עוד אלפי לופים כאלו בכל מסגרת שתהיו בה. כולם חכמים גדולים כשהם שופטים מישהו אחר אבל כשהם מגיעים לאותה סיטואציה אזי הדין שונה כי הרבה יותר קל לכעוס ולהאשים מישהו אחר לא?

בואו נתחיל בקטן ונשפוט כל אחד לכף-זכות למרות שזה קשה לנו. במקום להתעצבן, לקלל ולנסות לחפש למה אנחנו לא אשמים וכל השאר כן ננסה למצוא לפחות פן אחד חיובי בכל אחד שאנו פוגשים. משימה קשה?...מצאתי שהיא ממש קלה ומאד עוזרת לפתרון בעיות, כי אף אחד מאיתנו לא מושלם ואפילו בצדיק הכי גדול נמצא כמה צדדים שליליים. אז בא נחפש מה התכונות החיוביות אצל השני ואם נחפש טוב נמצא משהוא בכל אחד ואפילו אם מדובר רק בתכונה אחת שולית.

זה יותר פשוט ממה שאנו חושבים רק קשה לנו להאמין וקל לנו להאשים.

מסכים איתך בקשר לרעיון, אבל הוא בלתי ניתן לביצוע, לפחות לא בחברה המודרנית הקיימת.

זה כמובן כולל את האנשים שרודים בך כל החיים אבל זה מתחיל גם בדברים הקטנים. כמו הסטיגמות שאנחנו מדביקים אחד לשני ושופטים על פיהם: מקובל\לא מקובל, מעקב אותי בחברה\מקדם אותי בחברה, "זה עם משקפיים ואוהב ללמוד יותר מדי". ברור שכל אחד ואחד מאיתנו חושב בלב על כל אחד אחר דברים אחרים וכך הוא מתייחס אל האנשים בדיוק. כמובן שאנחנו יכול להפוך לאנשים צודקים ורוצים רק טוב אבל זה לא יצליח. מול אנשים אשר תומכים בדיעות של "חיה ותן לחיות" יש את הכופים, המאפיונרים, הישראלי המכוער, אלה שיטענו שנאנסו כדי לנקום, האנשים שאף פעם לא יצאו פראיירים ועוד רבים אחרים. אם לא יקרו יותר מדי שינויים קיצוניים אהבת חינם לא תהיה

אתה יודע למה אני חושב שזה כן יקרה?

כי עד שלא נתחיל המצב רק יחמיר ונאלץ לאהוב אחד את השני כדי לשרוד. אז למה לחכות שנגיע למצב כזה?

בסוף כשהמצב יהיה חמור באמת וכל אחד ואחד פה ירגיש את זה על בשרו, לכולם תתבטל הגאוה!

למה אנחנו מחכים?...שהמשק יקרוס לגמרי וגם העשירים ביותר יסבלו?...שחצי מיליון עניים יעלו על רמת אביב ג' וידרשו אוכל (באלימות)?...שהערבים יתאחדו ויעלו עלינו ביחד(1.5 מיליארד) להשמיד אותנו?...מה עוד צריך לקרות?...המצב לא מספיק חמור כדי להתחיל לאהוב אחד את השני ולפתור -ביחד- את הבעיות?

לא יודע אם המצב משפיע כרגע על כולם, אבל תהיה בטוח שאם נמשיך ככה הוא יגיע לכולם, בלי יוצא מן הכלל.

לא יעזור לך כמה אתה חזק, עשיר, רחוק או קרוב. אם אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להמשיך ולהיות אגואיסטים ולהתעלם מהבעיות(כמו שאנחנו עושים מקום המדינה) ולחשוב שאיך שהוא המצב יפתר מאליו (אמריקה תיתן כסף אלק ושאר שטויות שמוכרים לנו) אז אנחנו טועים בענק וזה יתפוצץ לנו בפנים כל כך חזק שנאלץ לאהוב אחד את השני, זה רק עניין של זמן!

אנחנו יכולים להתחיל מחר בבוקר, זה לא יקח לא יום ולא יומיים ובטח לא יהיה קל אבל חייבים להתחיל, כי חבל, יש פה אנשים טובים ומוכשרים ולמרות הכל הגענו לאן שהגענו. לי זה מאד עצוב.