אשכול פדיחותתת :) - עמוד 4 - כללי - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

אשכול פדיחותתת :)


VL

Recommended Posts

אלה פדיחות?

תראו מה זו פדיחה!

בעבודה יש לנו דלתות בטחון כפולות (מאוד כבדות אז אני רגיל להכנס בתנופה שלא יהיה קשה) ואני רציתי בדיוק לצאת כשמישהי (שהתחלתי איתה חצי שנה קודם וסירבה אבל נשארנו ביחסים טובים) היתה בצד השני. אני שוקל 120 (יש שומן אבל הרוב שרירים) היא בערך 50 או פחות. כמובן שדרכתי עליה. ממש מיהרתי אז התנצלתי והסתלקתי (ממש כאב לי לראות אותה צולעת משם). למחרת לא ראיתי אותה וידעתי שהיא אמורה לעשות משמרת ורציתי לדבר איתה ולהתנצל שוב. ביררתי ואמרו לי שהיא טלפנה והודיעה שהיא חולה.

טלפנתי אליה ולאט לאט הוצאתי ממנה הודאה שיש לה בעיה ברגל , לאחר תחקור מעמיק גיליתי שעשיתי לה סדק או שניים באחת מהעצמות ברגל.

זה לא ממש חדש לי הקטע הזה, הייתי משתתף בתחרויות איגרוף תאילנדי ולא מעט פעמים אישפזתי ואושפזתי אבל זו היתה פעם ראשונה שאשפזתי בחורה.

היה אחרי זה קטע שהלכתי לקנות לה ספרים (אמרו לי לקנות פרחים אבל לא רציתי שתחשוב שאני מתחיל איתה שוב) והבאתי לה שני ספרים ברוסית ששיגעתי מוכרת בסטימצקי שתקרא לי את השמות של הספרים אחד אחד (כל הספרים בחנות) עד שבחרתי משהו שנראה לי טוב.

היה עוד מקרה, ישבתי עם חבר בחוות המחשבים בטכניון (חוות מחשבים זה המינוח בטכניון לחדר מחשבים, לא יודע למה) ישבנו על עבודה להגשה, השעה כבר 4 לפנות בוקר וצריך להגיש עוד מעט. כל החדר מלא (+- 50 אנשים) ופתאום הוא תוקע נוד קולני בטירוף. כולם מסתובבים לכיוונינו והוא מסתובב אלי ואומר "שששששששששששששש..." הייתי בהלם, כולם הסתכלו עלי!! היתה פדיחה מדהימה (וריחנית)

יש המון עוד אבל הנה עוד אחת קטנה לסיום

אני שכחתי לספר לחברה שלי שאמא שלי עברה השתלה של קוצב לב. תוך כדי שיחה תמימה היא מגלה את זה.

היא כועסת עלי עד היום (לא שכחתי את הניתוח, רק לספר לה) היא אמרה משהו כמו "מה היא תחשוב על זה שלא באתי לבקר אותה בבית חולים, הכל באשמתך! אני לא רוצה לדבר איתך יותר, אני אדבר עם ההורים שלך שיאמצו אותי ויזרקו אותך!"

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 420
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

משתתפים בולטים בדיון

משתתפים בולטים בדיון

חחחחחח איזה קטעים הבאתם :lol:

גם לי יש !

נסעתי פעם באוטובוס והתחנה הסופית שלו הייתה בשכונה שלי

קיצר הייתי מה זה עייף ונרדמתי על שני מושבים מאחורה!

ואף אחד לא ידע שאני שם.. קיצר בסוף המסלול ככה אחרי איזה חצי שעה הבטחוניסט עושה סריקה ורואה אותי ישן כמו מסטול

הוא העיר אותי ואני שפוך כזה הולך והנהג כבר התחיל מסלול חדש והוריד אותי ליד הבית

:nixweiss:

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

פדיחה עם טוויסט

בגיל צעיר מאוד (יסודי) הלכתי לישון אצל חבר. סידור השינה היה מיטה צמודה למיטה, באותו אישון לילה יצא לי להשתין באסלת חרסינה ענקית, נוצצת ומבריקה עם ידיות מזהב, או לפחות חשבתי שיצא לי. בגילאים האלה שריר ההשתנה הוא לא בדיוק רצוני וכך יצא שהאסלה שלי התבררה כמצעי מיטה, כולם ספוגים בשתן.

ובכן, לאחר שהתגברתי על הרצון הראשוני לקבור את עצמי באדמה, ניצלתי את מצב התרדמת העמוק שבו היה שרוי החבר ודחפתי אותו קלות אל מיטתי רווית הפיפי

והתחפרתי במקומו במיטתו הרעננה תוך כדי שאני גוזר אותו לטיפול מונע הרטבת לילה עם ההורים :)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אם כבר דיברנו על נודים...

אנחנו ה'חברה יושבים אם נרגילה בשכונה פיתאום עוברת איזה מורה שהיא המורה שמלמדת חלק מאיתנו וחבר שלי היה כל כך חסר טאקט ובידיוק שהיא עברה הוא הביא עלייה חתיכת נוד כזה לא נעים :silly:

יש לי עוד אבל לא הייתי וצה לפרט עליהן באינטרנט

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

חחח מכירה את זה, הלכתי פעם עם חברה שלי והלכנו לאכול איזה בורגר בM והיא רצתה איזה המבורגר הכי גדול שיש ואמרתי לה מה את לוקחת את זה ?,זה של שמנים ,והיא היתה שמנה בעצמה. :-[

אז אומרים "קחי סלט, יא בהמה". :lol:

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אין כמו הפאדיחות בצבא:

.....סיפורים הכי משעשעים.....והכסת"ח אחח...

שיחת סיכום בטירונות, יושבים בח' צוותית. המפקדת מתחילה לדבר בלה בלה וזה שיפור, שימור, הרגשה כללית בלה....חבר שלי מביא נפיחה של כורדי.....

המפקדת נקרעת מצחוק אבל לא נעים היא המפקדת בטירונות ומצד שני היא גם בנאדם...המ"מ בא ומתחיל לצעוק עלינו שאנחנו צוחקים ועודדדד בשיחת סיכום..איזה זלזול בסגל...הצבא במיטבו!

מסדר סמל...לפני זה כמובן מסדר מפקדים...המפקדת באה מבקשת ממני עט..אני מביא לה עת חפירה מונח לבדיקה..

אבט"ש בא"ח אדם..אנחנו בשמירה יש לנו מוטורולות בשמירה (וואו מוטורולות בשמירה בטירונות איזה מאגנייב) תדר 3 זה החמ"ל..מאזינים טיפה עושים "וויקי" בקשר ומעבירים לתדר 6..תדר משלנו

מתחילים לדבר על המפקדים...מעבירים לתדר 7 הופה התדר שהמפקדים מדברים בו...באיזשהו שלב הם מפסיקים לדבר..אני אומר לחברים שלי שהם בטוח עלו עלינו בקשר...

חזרה לבסיס...הופה לי יש חמשו"ש ביציאה על דיבור בקשר, ולחברים שלי שדיברו על המפקדים יש ריתוק שמצטבר ל- 34 ביחד עם אבט"ש בעוטף עזה

כמובן שהם שמעו את כל מה שאנחנו חושבים עליהם כולל ההכי צבועים שמשקיעים רק לידם.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

פדיחה עם טוויסט

בגיל צעיר מאוד (יסודי) הלכתי לישון אצל חבר. סידור השינה היה מיטה צמודה למיטה, באותו אישון לילה יצא לי להשתין באסלת חרסינה ענקית, נוצצת ומבריקה עם ידיות מזהב, או לפחות חשבתי שיצא לי. בגילאים האלה שריר ההשתנה הוא לא בדיוק רצוני וכך יצא שהאסלה שלי התבררה כמצעי מיטה, כולם ספוגים בשתן.

ובכן, לאחר שהתגברתי על הרצון הראשוני לקבור את עצמי באדמה, ניצלתי את מצב התרדמת העמוק שבו היה שרוי החבר ודחפתי אותו קלות אל מיטתי רווית הפיפי

והתחפרתי במקומו במיטתו הרעננה תוך כדי שאני גוזר אותו לטיפול מונע הרטבת לילה עם ההורים :)

:eek2::screwy: חולני ביותר...

אחת משלי: זה היה בערך לקראת סוף כיתה י"ב בבוקר אחד בדרך לבית הספר. זה היה יום שהיה לי פיזיקה, ומשתמע מכך שהיה לי בתיק קלסר עב כרס כבד וקשיח בצורה רצחנית, עוד רגע מתפרק בגלל העומס (מי שלמד פיזיקה יוכל להעיד :P). אני עולה על אוטובוס וננעל על מקום ישיבה במושבים האחוריים, ובדיוק האוטובוס נותן גז ואני מאבד קצת שיווי משקל ונדחף לצד. פתאום אני שומע "איי! תזהר עם התיק שלך!". חשבתי שבטעות דחפתי למישהו את התיק בפרצוף (שזה קורה די הרבה) וזאת סתם איזו אישה (די מבוגרת) עצבנית. אני יושב לי וכעבור כמה רגעים אני מסתכל עליה ורואה אותה סובלת מכאבים עם ממחטה ליד העין ואומרת לי "אתה לא יודע לאיזה כאבים גרמת לי".. רק אז הבנתי שהכנסתי לה את הקצה של קלסר פיזיקה שלי (דרך התיק) לתוך העין.

אני כמובן התנצלתי והסברתי לה שזה לא היה בכוונה ובגלל האוטובוס וכו' ואני אהיה זהיר יותר להבא. זה גרם לי ממש להרגיש אשם, בייחוד כשילדה אחת שישבה ליד נתנה לאישה הזאת ממחטה לנגב את ערבול הדמעות והאיפור שנוצר לה שם, ואז הילדה נתנה בי מבט עצוב-עצבני מודחק כזה כאילו עשיתי את זה בכוונה, ומשום מה באותו רגע היה נדמה לי שאני מחייך ואין לי מושג למה (לא יודע אם באמת חייכתי). קיצור, ירדתי בתחנה שלי (הילדה הזאת ירדה בתחנה שלי אך לפניי), טסתי לביצפר, מתפלל שאני לא אפגוש את האישה הזאת או את הילדה שוב לעולם.

חתיכת סיפור שאני לא מאחל לאף אחד...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

חיחיח קרא לי משהו דומהStoneFox

הייתי בטקס של איזה 2000 איש ושקט באולם והטלפון של ידידה שלי היה אצלי בכיס ופיתאום מתחיל לצלצל ואני איזה 3 דקות לא מבין מאיפה זה ומימי זה וכולם מיסתכלים עלי ואז היא עושה לי זה פלא שלי הוא הבכיס שלך ואני מה איך o0 אני בא מהר מנתק אותו וכולם מיסתכלים עלי כאילו הרגתי מישהו

[כולה הפרעתי לאיזה אחת שמשקיעה בי 17k$ לדבר מה עשיתי???] חחח לא עשו לי כלום ואני עדיין חלק מהשקעה חח

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

בטירונות, בזמן המתנה לתור שלנו לבצע תרגיל פרט אני וכמה חברה עומדים ליד סמל מחלקה והוא מתחיל לספר שבשבוע הבא ניסע לטיול בירושלים ונבקר במצודת דוד, הכותל והנערף איפה עוד, אני עומד בצד שומע את השיחה ואז שואל את הסמל מה היה המקום האחרון שהוא אמר שבו נבקר, ואז הוא מתחיל לפרט שוב את המקומות ואני אומר לו:"לא, לא זה, זה שהיה אחריו" וכך כמה סיבובים ואז הוא מתעצבן ואומר הנערף ואני:"כן זה המקום מה זה?" והוא וכל מי שישב מסביב נשפכים מצחוק, ותבינו שזה היה חודש או חודשיים לתוך הטירונות ועד אז לא ראינו ממנו אפילו חיוך. כך גיליתי את הפירוש של המילה הנערף.

***********************************

עומדים בטירונות במסדר לילה, המ"פ שואל אם יש למישהו בעיות ת"ש, מין או כלכלה שלא מאפשרות לו לישון, אחד החיילים מרים את ידו, המ"פ נותן לו זכות דיבור והוא אומר לו: המ"פ יש לי קסדה בלאי"--------חיילים מתגלגלים על הריצפה--------מקבלים שעות ביציאה.

***********************************

במהלך שבוע שדאות, באחד הלילות שבה כל אחד ישן בשוחה שלו ותצפת על וואדי בתורו, אני מרגיש מתוך שינה כמו בתוך חלום מתוק שכביכול מישהי מלטפת אותי, פתואום אני מתעורר אחרי כמה דקות בגלל צרחות של הסמל והמ"מ שיורים עלי ושאני אשיב אש, זורקים עלי חול, אבנים קטנות וכך הלא, אני מנסה להשיב אש ופתאום מגלה שאין עם מה, !!!!! איך יכול להיות !!!!!! איפה הנשק ?????? אחרי איזה דקה של התפטלויות בתוך השוחה כשאני כבר ער לגמרי אני מסתובב לסמל ואומר לו שהנשק שלי לא אצלי. למרות שישנתי מחובק עם הנשק והחגורה שלו עלי ישנתי כל כך טוב שהצליחו להוציא לי אותו (כנראה שהסמל ידע ללטף טוב כמעט כמו המדסניקית ).

בתדריך סוף שבוע לפני היציאה הבייתה אחרי שבועיים בבסיס שבמהלכם היה שבוע שדאות ושטח פתוח, מעמידים את אלה שהמפקדים הצליחו לגנוב להם נשקים במהלך השבועיים האלה, מקבלים נזיפה והרצאה על כך שאם זה היה בשדה קרב היינו מתים וכו', כדי לבאס אותנו עוד יותר שואלים אותנו מה העונש שמגיע לנו, וזה שעומד לידי מתחיל לספר סיפורים שהעונש על כך צריך להיות שבת או מעצר אבל אנחנו למדנו את הלקח והעונש לא יוסיף להבנה אלא רק ישביז אותנו, כי גם כך לא נשכח את הרגע שבו התעוררנו בלי הנשק. איך שהוא מסיים, והמ"מ אחרי עוד איזה כמה תובנות שהוא פולט נותן לנו הזדמנות חד פעמית ופוטר אותנו מעונש הפלאפון של זה שעומד לידי ( זה שהתפלסף ) מצלצל המ"מ ( שהוא קירח לחלוטין ומגולח למשעי-מורעל עד עצם נשמתו ) מאדים כולו וצורח עליו שתוך חמש דקות הוא היה פה על ב' וכל הציוד שלו איתו. הבחור נשאר שבת, אבל שאר הגנובים יצאו הבייתה.

**********************************

המג"ד מגיע לביקור, פעם ראשונה שאני פוגש את המג"ד אחרי הגעה לגדוד, אני והמ"פ מחכים לו בכניסה. המגד מגיע, אני ניגש אליו לוחץ לו את היד, מסתכל עליו ורואה על הפנים שלו הפעת פליאה די מוגזמת יחסית לכך ש אני נראה מדוגם ולא נראה לי שיש סיבה כלשהי להבאת פניו, אני מסתובב אחורה בעודי מחזיק את ידו ורואה את המ"פ שלי עם הבעת פליאה והשתאות עוד יותר גדולה ואז בדיוק אני שם לב שהמ"פ מצדיע...... אני עוזב את ידו של המג"ד קופץ אחורה מצדיע ואומר למג"ד: "מצטער המג"ד". לשמחתי אחרי צרחה או שתיים על המ"פ שכביכול לא לימדו את החייל להצדיע, והסבר של המ"פ שאני חייל חדש מבית חם וכו' לא קיבלתי עונש אבל הסיפור הסתובב בגדוד הרבה זמן ואנשים שאלו אותי כל פעם אם זה באמת קרה או שזאת בדיחה.

*********************************

במהלך ארוע חדירה אני מדבר בטלפון ובקשר, מחלק הוראות לחיילי היחידה בשטח שקופצת למקום ובראשם המג"ד שלהם שקופץ איתם. המג"ד לחוץ לאללה אבל אני לא יכול לעשות דבר כי הוא רוצה לקפוץ אבל לפני כן יש סדר פעולות וכמה דברים שצריך לבצע ולהכין. הוא צורח עלי פעם בטלפון ופעם בקשר ואני מסביר לו שאין מה לעשות וברגע שאני אכל אני אתן לו את כל הנתונים ואת ההוראה לקפוץ. אחרי הארוע בסקירת ארועי החודש או מה שזה לא היה כשהמקרה הועלה המג"ד הזה מספר על הארוע ובסוף הוא שואל האם החייל שדיבר איתו הוענש על התנהלותו במהלך הארוע, המג"ד שלי שואל על מה והוא מספר לו שבמהלך הארוע הוא מדבר איתי ואני בשיא האדישות והזולה שלי לא זז, הסבירו לו שזה לא זה שאני אדיש אלא פשוט זה הטון של הקול שלי ושהטון ושטף הדיבור לא משתנים גם תחת לחץ לרוב. אחר כך הביא את המג"ד הזה להיכרות איתי. כך קיבלתי את הכינוי שלי בצבאי "האדיש".

יש לי עוד מלא סיפורים אבל אין לי כרגע יותר זמן לכתוב אותם אולי אחר כך

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...