אני אישית התאמנתי בשביל להימנע ממכות, כלומר, אם בנאדם בא אלי עם סכין אני יודע איך להדוף את היד שלו ובאותו הרגע גם להפיל את הסכין ואז להגיע לתפיסה שאני חונק אותו, יש המון שיטות ויש המון סוגים.

מה שאני אומר זה, שבעיקרון רצוי להתאמן באומנות לחימה מסויימת בשביל להתגונן ולא בשביל ללמוד איך להרוג את הבנאדם כי גם את זה לומדים אבל לא מיישמים.

כמובן. אבל אתה בטח מודע לעובדה שיש הבדל עצום בין לדעת טכניקות ולשלוט בהן, לבין להיות מסוגל ליישם אותן בזמן אמת. ועל זה צריך להתאמן, והרבה, נגד יריב שתוקף אותך במהירות מקסימלית ובדימוי אמיתי של רצון לפגוע בך. רק אחרי אימונים כאלה תוכל באמת לומר שאתה מסוגל להתגונן בצורה נורמלית.

כל אלו שמתאמנים בצורה ה"מזוייפת" ומתרגלים טכניקות בהילוך איטי שנים על גבי שנים בסופו של דבר הופכים את עצמם לפגיעים יותר, כי הם "חושבים" שהם מסוגלים להתגונן, דבר שעלול לגרום להם לרצות להכנס למצב שממנו עדיף לברוח.

כל אלו שמזניחים סימולציות קרב אמיתיות ומסתפקים רק ב"הילוך האיטי" - ראו הוזהרתם.

ג'יוג'יסטו זה חמוד אבל שוב להגיע לרצפה זה לא רעיון טוב...

כמו שאמרו כמה פחות ללכת מכות ככה יותר טוב הדרך השניה זה לרוץ 400 (מצטער על זה שאני גונב אבל אהבתי...)

והדרך השלישית זה מכות שכשה אתה מגיע לזה כמעט ואין לך סיכוי לנצח ....

לפי דעתי האומנות היחידה שווה את המאמץ ללמוד אותה (לא כי היא מכנייסה לכושר או משהו אלא בגלל האומנות עצמה)

ושאשכרה יכולה לפעול בחיים האמתיים זה איקידו

לפי דעתי האומנות היחידה שווה את המאמץ ללמוד אותה (לא כי היא מכנייסה לכושר או משהו אלא בגלל האומנות עצמה)

ושאשכרה יכולה לפעול בחיים האמתיים זה איקידו

לדעתי יש כמה בעיות מאוד מאוד מהותיות עם אייקודו. שוב, אני לא מדבר על הסגנון, כמו שאמרתי בכל סגנון יש פוטנציאל להיות שק חבטות מעאפן ויש פוטנציאל להפוך למכונת לחימה. אבל אני מדבר על אופי האימונים המקובל באייקידו.

דבר ראשון - יש מעט מאוד (יחסית) אימון של הגוף למצב קרב (כושר, סיבולת, גמישות). יש כמובן אימוני כושר בסיסיים, אבל לא משהו שמאפיין אמנות לחימה ככלי לבניית הגוף.

דבר שני - אייקידו מתמחה במניפולציות, בריחים, טכניקות לנטרול היריב, שימוש במומנט שלו וכו', אבל מדובר בטכניקות הכי מורכבות ומסובכות שקיימות באומנויות הלחימה. הסבירות להשתמש בהן באופן מוצלח בקרב רחוב (כשקצב הלב שלך הוא 160 - 180 פעימות בדקה והיכולת המוטורית מצטמצמת ) היא אפסית, אלא אם כן אתה מתאמן שנים על הטכניקות האלה מול יריבים שתוקפים אותך בצורה טקטית (ולא סתם רצים עם הידיים מושטות אליך כדי לאפשר לך לעשות איזה טכניקה שאתה רוצה).

משהו אומר לי שברוב המקרים לא מתאמנים ככה באיקידו...

אם אתה בקרב רחוב מן הסתם אתה מתמודד עם יותר מתוקף אחד.

מן הסתם?

תסביר את התאוריה שלך בבקשה.

אז בהנחה שאתה לא הר-אדם ששוקל מעל 120 ק"ג, ברגע שאתה מגיע לקרקע - הקרב נגמר. ולא לטובתך.

בולשיט!

כל הרעיון של הגיו גיטסו זה שבלוחמת קרקע היתרון כוח/גודל של היריב מתבטל ואז אתה מפרק אותו בזכות הידע והטכניקות שלך.

גם אם אתה הבאת מישהו לקרקע ופירקת אותו לגורמים, שאר ה"חבר'ה" שלו יכתשו אותך לחתיכות או ישברו עליך כיסא, בגלל שנתת להם את ה 2 שניות שהם צריכים שלא תזוז יותר מדי.

כל מי שאי פעם הותקף בקרב רחוב יודע - התפקיד שלך זה להשאר עם הרגליים על הקרקע, לא לחכות ליריבים שלך לתקוף וליזום מהלכים שינטרלו כמה שיותר אנשים בכמה שפחות זמן, כדי שתוכל לקחת את הרגליים שלך ולעוף מהאזור. והכי חשוב - לא להשאר לחצי שנייה באותו מקום.

בתאוריה נכון, אבל מה מונע ממך להפיל מישהו לרצפה ולעבור להעיף את החבר שלו לקיבינימט?

זה בדיוק מה שמי שלמד גודו יעשה.

תזכור שאין מזרונים ואתה תרסק אותו על הרצפה, לא תניח בעדינות.

ולמרות כל הנאמר לעיל, אני מאמין שבשביל להיות מסוגל להגן על עצמך ביעילות בכל מצב, חייבים לרכוש גם יכולות עמידה (אגרופים בעיטות) וגם יכולות קרקע. (הפלות, הטלות והכנעות על הקרקע)

מן הסתם?

תסביר את התאוריה שלך בבקשה.

הסבר: אני חושב שאם אתה בוגר מספיק ולא איזה ילד ערס בן 14, או אגו-מניאק שחושב שיש לו מה להוכיח, אתה תמיד תוכל להמנע מקרב רחוב נגד יריב אחד (מקסימום לרוץ ולברוח). המצב שבו תהיה חייב להלחם על חייך או לפחות על בריאותך הוא כאשר אתה מותקף ע"י יותר מתוקף אחד. אני מדבר מנסיון, לא סתם זורק ניחושים לאוויר.

בולשיט!

כל הרעיון של הגיו גיטסו זה שבלוחמת קרקע היתרון כוח/גודל של היריב מתבטל ואז אתה מפרק אותו בזכות הידע והטכניקות שלך.

שוב, אני לא מדבר על לחימה מול יריב אחד! לא שמת לב להמשך?" גם אם אתה הבאת מישהו לקרקע ופירקת אותו לגורמים, שאר ה"חבר'ה" שלו יכתשו אותך לחתיכות או ישברו עליך כיסא, בגלל שנתת להם את ה 2 שניות שהם צריכים שלא תזוז יותר מדי. "

ברגע שאתה מביא מישהו לקרקע הקרב נגמר בגלל שיש לפחות עוד תוקף אחד שמסוגל לנטרל לגמרי את היתרון שלך. כשאתה עסוק מול מישהו על הרצפה ויש מישהו אחר על הרגליים, יש לו את השהות לעשות בך שפטים.

אמרתי בהנחה שאתה לא הר-אדם וכו'.., כי אם אתה הר-אדם אז גם כששאר התוקפים "יעלו" עליך כשאתה עסוק על הקרקע עם מי שהפלת, עדיין תוכל לצאת מזה.

בתאוריה נכון, אבל מה מונע ממך להפיל מישהו לרצפה ולעבור להעיף את החבר שלו לקיבינימט?

זה בדיוק מה שמי שלמד גודו יעשה.

תזכור שאין מזרונים ואתה תרסק אותו על הרצפה, לא תניח בעדינות.

ושוב אני אחזור על עצמי - כל זאת נכון אם אתה מרסק אותו על הרצפה, כשאתה נשאר עומד. הרבה יותר עדיף להעיף מישהו לרצפה ולעבור להעיף את החבר שלו כשאתה עדיין על הרגליים, או גם אם אתה מגיע לקרקע - לא נשאר להתעסק עם מי שהטלת, כלומר לא עובר למצב של לחימת קרקע.

אני אחזור ואדגיש את הנקודה הזו שוב - כשאתה, כלומר הגוף שלך, מגיע למצב של לחימת קרקע, הכל נגמר כשמדובר בקרב רחוב נגד מספר תוקפים. ולא יעזור כלום.

האם אי פעם התנסית בקרב באופי כזה? או דימית מצב כזה? לפני שאתה אומר "בולשיט!" בראש חוצות, תבחן טוב-טוב את מה שיש לאנשים פה לומר.

ואל תבין אותי לא נכון - אני חושב ששיטות כמו BJJ הן מעולות, אין לי שום דבר נגדן.

איך אף אחד לא הזכיר פה עדיין טאקוונדו??

תנסו רק לחסום בעיטה של אלוף טאקוונדו ותשבר לכם היד

זה בטח עדיף מקפואירה, שאין לי מושג למה אתם חושבים בכלל שזאת אומנות לחימה :\ נכון זה מאמן את הגוף טוב, אבל אין בזה אלמנטים של לחימה.. הכל ליופי

הסבר: אני חושב שאם אתה בוגר מספיק ולא איזה ילד ערס בן 14, או אגו-מניאק שחושב שיש לו מה להוכיח, אתה תמיד תוכל להמנע מקרב רחוב נגד יריב אחד (מקסימום לרוץ ולברוח). המצב שבו תהיה חייב להלחם על חייך או לפחות על בריאותך הוא כאשר אתה מותקף ע"י יותר מתוקף אחד. אני מדבר מנסיון, לא סתם זורק ניחושים לאוויר.

[glow=red,2,300]דווקא נגד קבוצה אני חושב שעדיף לברוח.[/glow]

שוב, אני לא מדבר על לחימה מול יריב אחד! לא שמת לב להמשך?" גם אם אתה הבאת מישהו לקרקע ופירקת אותו לגורמים, שאר ה"חבר'ה" שלו יכתשו אותך לחתיכות או ישברו עליך כיסא, בגלל שנתת להם את ה 2 שניות שהם צריכים שלא תזוז יותר מדי. "

ברגע שאתה מביא מישהו לקרקע הקרב נגמר בגלל שיש לפחות עוד תוקף אחד שמסוגל לנטרל לגמרי את היתרון שלך. כשאתה עסוק מול מישהו על הרצפה ויש מישהו אחר על הרגליים, יש לו את השהות לעשות בך שפטים.

אמרתי בהנחה שאתה לא הר-אדם וכו'.., כי אם אתה הר-אדם אז גם כששאר התוקפים "יעלו" עליך כשאתה עסוק על הקרקע עם מי שהפלת, עדיין תוכל לצאת מזה.

[glow=red,2,300]הר אדם או לא, אם תשב על החבר שלהם ותתעלם מהם אתה תיפצע.[/glow]

ושוב אני אחזור על עצמי - כל זאת נכון אם אתה מרסק אותו על הרצפה, כשאתה נשאר עומד. הרבה יותר עדיף להעיף מישהו לרצפה ולעבור להעיף את החבר שלו כשאתה עדיין על הרגליים. אני אחזור ואדגיש את הנקודה הזו שוב - כשאתה, כלומר הגוף שלך, מגיע למצב של לחימת קרקע, הכל נגמר כשמדובר בקרב רחוב נגד מספר תוקפים. ולא יעזור כלום.

[glow=red,2,300]שוב גם אני חוזר על עצמי, ע"מ להיות מסוגל להגן על עצמך בכל מצב - חייבים - ללמוד גם קרקע וגם עמידה.

במצב שאתה מתאר בכלל לא הייתי הולך לקרקע - אלא נלחם בעמידה.[/glow]

האם אי פעם התנסית בקרב באופי כזה? או דימית מצב כזה? לפני שאתה אומר "בולשיט!" ברוב חוצות, תבחן טוב-טוב את מה שיש לאנשים פה לומר.

[glow=red,2,300]כן.[/glow]

[glow=red,2,300]ואני חייב לציין שאני לא מזלזל באף אחד, פשוט אני במצב שאני יודע מה יעבוד במציאות ומה לא.[/glow]

ולכל המציעים של אומנויות לחימה כאלה ואחרות - תפסיקו.

קודם תראו לפחות את UFC 1 ואז תתנו עצות לגבי איזה סגנון "עדיף" או "יותר טוב".

הנה הכרזה של האירוע, רק בשביל שתבינו את הרעיון:

איך אף אחד לא הזכיר פה עדיין טאקוונדו??

תנסו רק לחסום בעיטה של אלוף טאקוונדו ותשבר לכם היד

זה בטח עדיף מקפואירה, שאין לי מושג למה אתם חושבים בכלל שזאת אומנות לחימה :\ נכון זה מאמן את הגוף טוב, אבל אין בזה אלמנטים של לחימה.. הכל ליופי

בכל אומנות לחימה, גם בקפוארה, יש אלמנטים לחימתיים. כל הרעיון זה לדעת להשתמש בהם. זה פשוט לא נכון לשפוט אומנות לחימה שפי מה שיש בה / אין בה.

אומנות לחימה זה דבר אישי מאוד, כל אחד צריך לבחון אומנות לחימה לפי מה שיש בה / אין בה להציע לו באופן אישי. כמו שאמרתי בפוסט מוקדם יותר, אני מכיר אישית כמה אומני קפוארה שהם פשוט מכונות מלחמה, כי הם תרגמו את ה"וירטואוזיות" של הקפוארה לכלי נשק יעילים לשימוש בקרב.

הנה, למשל אני יכול עכשיו לצאת מעאפן ולשאול אותך: "אוקיי, ומה קורה כשמישהו מפיל אומן טאקוונדו לקרקע? הרי בטאקוונדו אין כלים להתמודד עם לוחם ג'ודו או BJJ על הקרקע ... גם אם ההוא מטאקוונדו יתחיל לבעוט, הוא בקושי יספיק להוציא בעיטה לפני שיטיחו אותו לרצפה.. "וכו' וכו', והוויכוח חסר הטעם יכול להמשך שבועות.

מה גם שבהחלט אפשר להמשיך להלחם עם יד שבורה. אני ראיתי את זה קורה.

קיצר, זה ממש חסר טעם לומר "הטאקוונדו יעשה ככה, והג'ודוקא יעשה לו ככה, והקראטקא יעשה לו מפה, והמתאגרף התאילנדי יעשה לו משם.." נו, באמת!

לגבי טאקוואנדו, אין מקום ללמוד את זה רציני בארץ, זה למה לא מזכירים.

ולגבי קפוארה, תבין שזה סיפור אחר. עד כמה שאתה סוגד לאומנות הלחימה הזו, והיא באמת יפה (יותר אומנות מאשר לחימה, למעשה), חסר לה אלמנט בסיסי- המהירות

הצעדים ארוכים מדי, לוקחים יותר מדי זמן, ומסובכים מדי. בנוסף, בניגוד לאומנויות לחימה אחרות, תוך כדי ביצוע מהלך- רמת השמירה בקפואירה היא אפסית.

דווקא נגד קבוצה אני חושב שעדיף לברוח.

בהחלט, אמרתי אבל שבמצב הזה יש יותר סיכוי למי שתוקף אותך למנוע ממך את האפשרות לברוח.

שוב גם אני חוזר על עצמי, ע"מ להיות מסוגל להגן על עצמך בכל מצב - חייבים - ללמוד גם קרקע וגם עמידה.

במצב שאתה מתאר בכלל לא הייתי הולך לקרקע - אלא נלחם בעמידה.

סבבה, אז יש לנו בעצם אותה דעה... אתה צודק

כן.

ואני חייב לציין שאני לא מזלזל באף אחד, פשוט אני במצב שאני יודע מה יעבוד במציאות ומה לא.

מצטער אם זה נראה שאני חושב שזלזלת, ממש לא.

בכל אומנות לחימה, גם בקפוארה, יש אלמנטים לחימתיים. כל הרעיון זה לדעת להשתמש בהם. זה פשוט לא נכון לשפוט אומנות לחימה שפי מה שיש בה / אין בה.

אומנות לחימה זה דבר אישי מאוד, כל אחד צריך לבחון אומנות לחימה לפי מה שיש בה / אין בה להציע לו באופן אישי. כמו שאמרתי בפוסט מוקדם יותר, אני מכיר אישית כמה אומני קפוארה שהם פשוט מכונות מלחמה, כי הם תרגמו את ה"וירטואוזיות" של הקפוארה לכלי נשק יעילים לשימוש בקרב.

הנה, למשל אני יכול עכשיו לצאת מעאפן ולשאול אותך: "אוקיי, ומה קורה כשמישהו מפיל אומן טאקוונדו לקרקע? הרי בטאקוונדו אין כלים להתמודד עם לוחם ג'ודו או BJJ על הקרקע ... גם אם ההוא מטאקוונדו יתחיל לבעוט, הוא בקושי יספיק להוציא בעיטה לפני שיטיחו אותו לרצפה.. "וכו' וכו', והוויכוח חסר הטעם יכול להמשך שבועות.

מה גם שבהחלט אפשר להמשיך להלחם עם יד שבורה. אני ראיתי את זה קורה.

קיצר, זה ממש חסר טעם לומר "הטאקוונדו יעשה ככה, והג'ודוקא יעשה לו ככה, והקראטקא יעשה לו מפה, והמתאגרף התאילנדי יעשה לו משם.." נו, באמת!

באמת יצאת מעפן

לא דיברתי בכלל על מה קורה כשנופלים על הריצפה, ואני לא ידבר על זה כי מבסיסו זהו דבר שלוחם צריך לדעת להמנע ממנו

זה כמו שתשאל "ומה הוא יעשה אם תקועים לו 5 סכינים בראש?".. שום אומנות לחימה לא מכסה הכל \: אל תתחכם

בכל מקרה אני יכול להגיד לך בוודאות שטאקוונדו עדיף על קפואירה בכל סוג של קרב

משום שקפואירה היא לא אומנות לחימה ולא נועדה להיות

אומנם לא חקרתי את קורותיה של הקפואירה ואת העבר שלה וכל דבר קטן

אבל לפי הדרך שבה מתאמנים, ברור לגמרי שהמטרה היא לא לקרבות, ובטח שלא קרבות רחוב

נכון שקפואירה מאמנת את הגוף בהרבה דרכים, ומי שטוב בקפואירה יש לו פוטנציאל להצליח גם באומנויות לחימה

אבל אף אחד לא מלמד אותך להגן על עצמך עם זה

אחי, נראה לי שלא הבנת אותי. כל הנקודה שלי היתה שאין טעם לנסות להשוות סגנונות לפי מה שלכאורה יש להם ומה הם "מכסים". אין טעם להשוות סגנונות, נקודה.

יש טעם להשוות לוחמים. לא את הסגנונות שלהם.

לא דיברתי בכלל על מה קורה כשנופלים על הריצפה, ואני לא ידבר על זה כי מבסיסו זהו דבר שלוחם צריך לדעת להמנע ממנו

זה כמו שתשאל "ומה הוא יעשה אם תקועים לו 5 סכינים בראש?".. שום אומנות לחימה לא מכסה הכל \: אל תתחכם

אני יודע שלא דיברת על זה. אני אומר שאין שום טעם לדבר על זה. כשאמרתי

אוקיי, ומה קורה כשמישהו מפיל אומן טאקוונדו לקרקע? הרי בטאקוונדו אין כלים להתמודד עם לוחם ג'ודו או BJJ על הקרקע ... גם אם ההוא מטאקוונדו יתחיל לבעוט, הוא בקושי יספיק להוציא בעיטה לפני שיטיחו אותו לרצפה.. "וכו' וכו'

זה היה לגמרי בציניות, כי כל האמירה הזאת לא במקום וחסרת טעם. זו רק דוגמא לפתיחת וויכוח שלדעתי מיותר. ממש לא הבאתי את זה בתור טיעון.

לסיכום:

בכל מקרה אני יכול להגיד לך בוודאות שטאקוונדו עדיף על קפואירה בכל סוג של קרב

משום שקפואירה היא לא אומנות לחימה ולא נועדה להיות

זה בדיוק סוג הדברים שאתה צריך להמנע מלומר. אני ראיתי בקרבות הסאן-דא שלי 2 אנשי קפוארה שפשוט מרסקים את הצורה לאנשים מאגרוף תאילנדי, קראטה וג'ודו.

אל תשווה סגנונות לחימה. תשווה לוחמים.

טוב, אני מתכוון לסיים את ההשתתפות שלי בת'רד הזה, ואני אסכם את דעתי בשביל פותח הת'רד:

מבחינתך לא צריך להיות דבר כזה סגנון לחימה "יותר יעיל". נכון, סגנונות לחימה מאוד שונים ומגוונים באופן האימון שלהם, אבל אם אתה רוצה להתאמן כדי לדעת להילחם אתה יכול לעשות את זה תחת כל סגנון. כן, אפילו קפוארה.

אתה פשוט צריך את התושייה, הרצון והעזרה מהמדריך שלך לדעת איך לתרגם את הטכניקות שאתה מתרגל לכלי נשק אמיתיים ופרקטיים בזמן קרב. וזה אפשרי בכל סגנון וסגנון, אבל הקושי שבכך מאוד תלוי במתאמן עצמו.

לגבי השאלה איזה סגנון לחימה לבחור? פשוט - איזה שהכי כיף לך להתאמן בו, ואיזה שהכי "מדבר" אליך.

קפוארה למשל לא דיבר אלי, כלומר תהליך התרגום הזה מהטכניקות הוירטואוזיות ליכולת קרבית פרקטית היה ארוך ומייגע מדי, ולא מובן מאליו בכלל. זה למה אנשים מתרחקים מקפוארה ומרגישים שאין לה מה להציע מבחינה קרבית. במקום לנסות לחקור את הסגנון והטכניקות לעומק מתחת לפני השטח, הם באים לאימונים ומצפים מיד לראות אלמנטים קרביים אמיתיים - ומתאכזבים. כדי למצוא אותם צריך לחקור לעומק, באופן אישי, מעבר לאימון הקבוצתי, ורוב האנשים פשוט לא טורחים.

אני אישית מרגיש הרבה יותר "שייך" לסגנון צ'וי לי פאט (אחד מהשאולין קונג פו), אבל שוב, זה עניין אישי.

אני "מצאתי" את עצמי אחרי שהתנסיתי פה ושם (מעט מאוד) בקרב מגע , קפוארה, קראטה, נינג'יטסו ואגרוף תאילנדי...

מקווה שעזרתי. בכל מקרה, אם אתה מתכוון לבחור סגנון, בהצלחה!!

עריכה: LazyBoy, אחלה סרטון, פשוט מעולה. חיפשתי כזה כבר הרבה זמן.

לדעתי יש כמה בעיות מאוד מאוד מהותיות עם אייקודו. שוב, אני לא מדבר על הסגנון, כמו שאמרתי בכל סגנון יש פוטנציאל להיות שק חבטות מעאפן ויש פוטנציאל להפוך למכונת לחימה. אבל אני מדבר על אופי האימונים המקובל באייקידו.

דבר ראשון - יש מעט מאוד (יחסית) אימון של הגוף למצב קרב (כושר, סיבולת, גמישות). יש כמובן אימוני כושר בסיסיים, אבל לא משהו שמאפיין אמנות לחימה ככלי לבניית הגוף.

דבר שני - אייקידו מתמחה במניפולציות, בריחים, טכניקות לנטרול היריב, שימוש במומנט שלו וכו', אבל מדובר בטכניקות הכי מורכבות ומסובכות שקיימות באומנויות הלחימה. הסבירות להשתמש בהן באופן מוצלח בקרב רחוב (כשקצב הלב שלך הוא 160 - 180 פעימות בדקה והיכולת המוטורית מצטמצמת ) היא אפסית, אלא אם כן אתה מתאמן שנים על הטכניקות האלה מול יריבים שתוקפים אותך בצורה טקטית (ולא סתם רצים עם הידיים מושטות אליך כדי לאפשר לך לעשות איזה טכניקה שאתה רוצה).

משהו אומר לי שברוב המקרים לא מתאמנים ככה באיקידו...

באייקידו דווקא כן מתאמים בקרב רציני ולא סתם "אנשים שרצים עם הידים מושטות כדי לאפשר לך לעשות איזה תכניקה שאתה רוצה"

מן הסתם לא מההתחלה מתאמנים מול יריבים (בהתחלה זה 1 נגד 1 ) שתוקפים בצורה טקטית (כי אז אין לך ממש סיכוי ללמוד משהו) אבל עם הזמן הגם הרמה\איכות של התקיפות עולה (וגם המספר שלהם).

(או ככה זה איפה שאני מתאמן).

בכל מקרה אני יכול להגיד לך בוודאות שטאקוונדו עדיף על קפואירה בכל סוג של קרב

משום שקפואירה היא לא אומנות לחימה ולא נועדה להיות

אומנם לא חקרתי את קורותיה של הקפואירה ואת העבר שלה וכל דבר קטן

אבל לפי הדרך שבה מתאמנים, ברור לגמרי שהמטרה היא לא לקרבות, ובטח שלא קרבות רחוב

לא נכון.

כאשר פורטוגל הייתה עסוקה בכיבוש ברזיל והשמדת האינדיאנים שחיים שם, הם הביאו איתם עבדים מאפריקה.

העבדים, שרצו ללמוד אומנות לחימה (ע"מ להימלט מהאדונים), ידעו שהאדונים שלהם לא ירשו להם ללמוד להילחם מחשש למרד, ולכן הם הסוו את האימונים בצורה של שירה וריקודים.

בבסיסה, קפואירה היא דווקא כן אומנות לחימה.