הפסקת הלחימה טובה לישראל?

[Guy King]

פעם ראשונה בחיים שלי שיוצא לי לצטט טוקבק, אז הזכויות שמורות לתמיר:

הפסקת המלחמה טובה לישראל

לאחר הארוע בכפר כנא, הבאתי דעה בה "ניחמתי" את חברי מהימין ואמרתי

להם שאם המלחמה תיגמר ככה, "לא נורא". הזהרתי אותם מניצחון מזהיר

ומדהים שיוביל מידית לתוכנית ההתכנסות הרבתי של אולמרט, שבעקבות

ניצחון מדהים, אף אחד לא יוכל לעמוד מולו. חטפתי ריקושטים מחברים

שנהדמו איך אני בכלל מעלה את נושא ההתכנסות בהקשר למלחמה הזו.

לא חלפו 48 שעות ואולמרט חבט בהם בקולו הוא וקבע שאחת מתוצאות

"הצלחת המלחמה", היא הובלת תוכנית ההתכנסות. החברים התנצלו בפני.

איני מבקש התנצלויות, אבל תעשו לי טובה לפחות הפעם ותקראו את מכתבי

מתוך הפנמה שאין מי יותר ממני שרוצה לנצח בגדול גדול גדול את כל

אוייבי ישראל בכל החזיתות ואני שייך לציבור הנפלא אוהב ארץ ישראל

ומי שעקב אחרי ראה את הכאבים שכאבתי על הגירוש הנורא בקטיף.

אני גם לא הצטרפתי לקריאות שנשמעו פה ושם לקרוא לבנים לחזור הביתה

מלבנון כדי לא לתת לאף אחד סיבה ויכולת לבצע גירוש נוסף ביו"ש.

אני סבור שזו מלחמת קודש, אסור לאף חייל לעזוב את הקרב מסיבות

כגון אלו הקשורות למזימת ההתכנסות.

ובכן, אני לא מאמין שבימיינו יבוא השלום עם כל הערבים, להפך, המצב

העולמי מוביל לכך שגם אלו שנמצאים איתנו פורמלית בשלום כמו מצרים וירדן,

יפנו עורף ויכריזו על מצב עויינות ברמה זו או אחרת. לכן, כל סיום

מלחמה בעיניי הוא פסק זמן למלחמה הבאה. בערך 10 שנים בין מלחמה למלחמה.

10 שנים זה לא קצת אבל בממוצע, המלחמה בינינו ובין אוייבינו הערבים

פורצת מידי 10 שנים. (תעשו לעצמכם את החשבון). משמע, כל סיום שיקרה

במלחמה הזו, בין שיהיה בניצחון מדהים ומזהיר, בין שיבוא בכפיפת ידיים

של הסכמים בין אמריקה וצרפת והאו"ם, כך או כך, נקבל רק "פסק זמן" של

בערך 10 שנים למלחמה הבאה.

לכן חברים... אני מעדיף "סיום מלחמה" בשיטה הנוכחית, השיטה שלא ממש

ניצחנו, שהעולם הגויי והמוסלמי לא יתמלא נגדינו קנאה זעם ותיסכול

יותר מידיי. שהעולם יאמין שרק הוא יצר את "השלום" ולכן רק הוא אחראי

לשמירת השלום הזה. ארה"ב וצרפת, אנגליה והאו"ם, הם הם "יצרו" כאן את

תוצאת השלום ולכן רק הם אחראים שהשלום הזה יישמר.

אבל חברים, יש לי סיבה גדולה יותר ומשמעותית יותר לרצון שלי שהמלחמה

תסתים לה ככה סתם ולא בהכרעה מוחצת. אני שומע את העיתונאים ברדיו וב-TV

ואני מתרגש. אני שומע את מגישי החדשות כמו חיים יבין שיצר את הסרט

האיום נגד המתנחלים או את פרשני החדשות השמאלנים ואני משפשף את עיני

ובודק האם אני חולם. הם פונים אל שרי הממשלה בראיונות ותוקפים אותם

מדוע אנחנו לא מכסחים אותם, מדוע אנחנו מוכנים להסכמים שבהם אין בטחון

מלא לישראל. פתאום הם כאלה ימניים, לא מאמינים לערבים, לא מוכנים לתת

שום הנחה לשלום מזויף. הם פתאום כאלה חכמים, כאלה נבונים, כאלה קיצונים.

אני קורא את עיתוני השבת, את הכתבים שהשמאלנות הסריחה מכל משפט שלהם

כמו בן כספית או הגברת קים והופה, כולם שואלים למה הזנתנו את הבטחון

לא האמנו לערבים, למה איבדנו את כוח הרתעה. ככה... ממש כך. כאילו לא הם

אלו שפימפמו כל הזמן נגד הימין שצעק בשער "למה נתתם להם רובים" "הם יזרקו

טילים על אשקלון וחיפה". הנה פתאום כולם "לימין שור" !

חברים יקרים. אם המלחמה הזו תסתיים בניצחון מוחלט וטוטאלי. כבר למחרתו

תשמעו את כולם בעד מסירת שטחים, בעד "פיצוי למסכנים" בעד התחבקות

עם הערבים, מין נדיבות מזעזעת של עיוורון טיפשי. מין ג'נטלמניות מול

אוייב אכזר שמנצל את כל הטימטום השמאלני בארץ, החל מהעיתונאי וכלה

במשפטן עד היושב בראש בית משפט העליון. כל זעקותינו הימין על האסון

שהם מביאים לפתחינו, ייענו בבוז, בקריאות, "אתם ימין הזוי ומסוכן"

מה יקרה? הם ישאלו אותנו. "הרי אם צריך אנחנו נראה להם מי אנחנו ונקרע

להם את הפרצוף כמו שעשינו להם בלבנון" הם יאמרו במבט מלא חשיבות.

"תפסיקו לאיים עלינו ולהפחיד אותנו" הם יאמרו. "ירי אחד משם לכאן ונכנס

בהם כמו שניכנסו בנסראללה". האם לא ממש כך יקרה בארץ? אבל...

אבל אם המלחמה הזו תסתים לה כך, על פי החלטות המעצמות, האו"ם. ללא תהילה

גדולה, עם המון חששות בלב, עם פרצופו הזחוח של נסראללה בתחנת אל מנאר

כשהוא מחייך ומכריז על ניצחונו, אולי רק אז, רק אז העם היושב בציון,

בבית, מאחורי המקלדות, המקרופונים והמצלמות, יפנים שיש כאן אוייב ואסור

לשבת שאנן. אסור למסור שטחים ולקרב את האוייב ממש עד הבית. חובה לשמור

על עירונות, על קירוב לבבות, על אחוה ואהבה בינינו, על עתיד משותף,

על גורל של עם מאויים בלי לסגור עיניים, בלי להתהלך בעיוורון, בלי

להסתחבק עם האוייב המסוכן. בלי להיות שמאל הזוי. (מלבד כמה משוגעים שונאי

ישראל מובהקים). "התכנסות"? - רוב הציבור, רוב מוחלט יכריז "בעולם לא"

מי משוגע להביא את לוחמי נסראללה 5 ק"מ מהבית שלו?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3289543,00.html - טוקבק 55.

לדעתי יש צדק מסוים בדבריו, בנאדם חכם.

[תמיד מחייך]

באמת שניסיתי לקרוא עד הסוף אבל אם כל פסקה הוא חייב להוסיף שהוא שונא "שמאלניות מסריחה" אז אני בספק אם זה האדם הנכון שראוי לצטט, נראה לי יותר קל לחיות עם המצרים והירדנים מאשר עם אדם כזה שעלול לתקוע סכין בגב לכל שמאלני בגלל דעתו השונה.

אז עכשיו קראתי עד הסוף ונראה שהעובדות נגדו - כבר עשרות שנים אנשים מזהירים כנגד הסכם השלום עם מצרים וטוענים שהוא אסון והם מכינים לנו הפתעות ואפילו פצצות אטום. בפועל הגבול המצרי הוא אחד הבטוחים שיש וכמות ההרוגים ששם בעשר שנים משתווה ליום לחימה בעזה. אז יפה שהוא מעדיף להילחם כל היום ובלבד שלא להחזיר שטחים אבל הוא שוכח שבלי החזרת סיני לא היה היום הסכם שלום עם מצרים, הווה אומר המשך סטסוס הלחימה וכמויות הרוגים נכבדות מאוד.

והטענה שלו שירדן תילחם כנגדנו היא מגוכחת עד כדי אבסורד, ישראל משתפת פעולה עם הממשל הירדני כנגד ארגוני טרור ויחד עימם שותפים גם האמריקנים שמסייעים באימון הצבא הירדני וארגוני המודיעין שלהם. צריך להיות מאוד הזוי כדי לחשוב שמשם תקום לנו חזית חדשה מה שמראה סופית על האחיזה במציאות של הכותב או יותר נכון חוסר האחיזה במציאות שלו...

[bla7]

תוצאה של שבר ותיסכול מהשמאל האטום, שלא מפנים את חוקי המזרח התיכון. עם כל הכבוד, ואני מבין מצויין את הרעיונות שלו והפרגמטיות שבהם, לרצות שישראל תפסיד בכדי לצבור כוח פוליטי לגוש הימין, שזה יהיה יעיל לטווח הרחוק... תשמע, בתור אדם בעל דיעות ימניות אני ממש לא מסכים איתו. אני לא רוצה שישראל תפסיד, או תסתפק בהסכם ללא הכרעה. חייבת להיות הכרעה, ולצערי לא משתמשים בצה"ל כמו שצריך (שיטוח כפרים, לא כניסה מחודשת אליהם כל פעם מחדש תוך גביית קורבנות מצה"ל).

אותם אנשים אטומים למציאות, ששהו במחנה השמאל עד עכשיו, יחזרו לשם - עם ניצחון מוחלט או בלעדיו. אין לי אופטימיות בנושא הזה.

הייתי רוצה לחשוב שאנשים יהיו מסוגלים להסיק את המסקנות (המאוד פשוטות, אני חייב לציין) מהתהליכים האחרונים באזורנו... אבל אני ממש ממש ממש לא כל כך אופטימי.

דא ליברמן