פורסם 2006 ביוני 1019 שנים המורה שלי נתנה לנו דפי תירגול על מנת להכין אותנו למגן.יש שם את התרגיל הבא(איך אני יכול לעשות ניקוד באותיות כדי שתראו גם את הניקוד?):16. א. הם נוכחים לדעת זאת.ב. אתם נוכחים בחדר.הפעלים נבדלים זה מזה: 1. בבנין ובגוף 2. בשורש בלבד 3. בשורש ובבניין 4. בגוף ובזמןאחרי שבדקתי כל אחד מהפעלים יצא לי ש:1. הראשון השורש שלו הוא י.כ.ח הבניין נפעל הגוף נסתרים והזמן הווה2. השני השורש שלו הוא נ.כ.ח הבניין קל הגוף נוכחים והזמן הווהכפי שניתן לראות, אף אחת מהאופציות לא מתאימה למה שיצא לי מכיוון שיצא לי שהפועלים שונים זה מזה בשורש, בבניין ובגוף.עיזרו נא לי :<
פורסם 2006 ביוני 1019 שנים גם השני הוא שורש י.כ.ח ובנין נפעל, גזרת נפיו.בהצלחה במתכונת, שלי הייתה ביום חמישי 8)
פורסם 2006 ביוני 1019 שנים מחבר אבל נוכחים בחדר זה לא י.כ.ח נפי"ו...בעבר = נכח = קל = לא נפי"וחוץ מזה אין מצב שמה שאתה אומר נכון כי אין אפשרות שרק הזמן שונה..(או שבדף יש טעות, אינני יודע).
פורסם 2006 ביוני 1119 שנים ההבדל הוא בבניין ובשורש, אבל לא בגוף.הטעות שלך היא שבהווה יש רק ארבעה גופים - יחיד, יחידה, רבים, רבות. אין כזה דבר נסתר/נוכח/מדבר בהווה.
פורסם 2006 ביוני 1119 שנים בטח שכן : "אני רוצה לשחק במחשב" רוצה - נשוא לשחק - נשוא מורחב. רוצה - הווה, מדבר, נלי\ה (נראה לי), קל.
פורסם 2006 ביוני 1119 שנים שוב, הגוף הוא לא מדבר, אלא יחיד.שים לב שאפשר לומר "אני רוצה", "הוא רוצה", "אתה רוצה". ה"רוצה" זה בדיוק אותה מילה - לא משנה באיזה גוף המשפט.וזה נכון לגבי כל פועל בהווה - אין הבדל בין מדבר, נוכח ונסתר.
פורסם 2006 ביוני 1119 שנים you just dont get it, do you?!?יש דבר כזה!!יחיד, יחידה, רבים ורבות זה משהו אחר!יודע מה, תעשה בבחינה שלך יחיד\יחידה.
פורסם 2006 ביוני 1119 שנים ההבדל הוא בבניין ובשורש, אבל לא בגוף.הטעות שלך היא שבהווה יש רק ארבעה גופים - יחיד, יחידה, רבים, רבות. אין כזה דבר נסתר/נוכח/מדבר בהווה.לא מדוייקהפועל נמצא בהקשר משפטי, כתוב לו "הם" וכתוב לו "אתם", זה לא יחיד יחידה רבים רבות אלא נוכחים מול נסתריםמכך שהפעלים שונים זה מזה בגוף ובבנייןאגב בדקתי במחברת שלי משנה שעברה, בוודאות אחד מהם הוא י.כ.ח והשני נ.כ.חגם 1 וגם 3 נכונות במקרה הזהתשאל את המורה שלך, אולי נפלה שם טעות
פורסם 2006 ביוני 1119 שנים אני חוזר ואומר:בהווה, הפועל ניטה כמו שם עצם.זה אומר שאין לו הטייה נפרדת לגוף ראשון, שני או שלישי.כמו שכשאני אומר "אני חכם" או "אתה חכם", המילה "חכם" היא בדיוק באותה נטייה - כך גם ב"אני רוצה" ו"אתה רוצה" המילה "רוצה היא באותה נטייה.לכן, כשמדברים על הפועל בפני עצמו, אי אפשר להבדיל בין מדבר, נוכח ונסתר. ולכן מתייחסים אליו פשוט כאל "יחיד".אתה מוזמן לקרוא מתוך הסיכום שנמצא כאן:http://www.bagrut.org/bagruyot/subjects/bagrut-lashon.asp(הלינק נקרא "סיכום מלא בלשון", הנושא בעמוד 9 בקובץ)ולגבי הבחינה שלי - עשיתי אותה כבר, וקיבלתי 100.
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.