באמת?

ומאיפה בדיוק הוא גיבה את "המאמר" שלו על זכרון המטמון של ה Core?

גם

First, anything done at IDF was a setup by Intel cowards.

זה עושה רושם של אדם משכיל ורציני.

אגב, אני חושב שצריך להוסיף למילון משמעות נוספת למילה תפוח.

או אם לא, לפחות לרשום איזה טריידמארק

נמסיס,

אתה שופע קונספירציות

אורי,

טוב לא משנה.

באמת?

ומאיפה בדיוק הוא גיבה את "המאמר" שלו על זכרון המטמון של ה Core?

גם זה עושה רושם של אדם משכיל ורציני.

תקרא את הקובץ pdf בקישור, במיוחד את עמוד 3 על המטמון.

בתכל'ס אינטל באמת הכינו בעצמם את הבנצ'מרקים, זה כבר ידוע שהם לא נתנו לאף אחד לבדוק פנימה!

http://www-static.cc.gatech.edu/classes/AY2005/cs3220_spring/deeper-pipe-notes.pdf

אבל גם אננד הריץ בנצ'מארקים (דרך זכרון USB)

והתוצאות היו זהות

כמו כן, התוצאות של הFX60 באוברקלוק ל2.8 תאמו לביצועים שמעבד כזה נותן

urib,

תהרוג אותי, אבל אני לא מבין מה קשור ההסבר הקצר על Pipelining והאקסטרה Latency שנגרם על ידי Cache Miss למה שהבחור כותב בבלוג שלו?

לא הייה לי כוח לקרוא את כל הדיון...

למי ששאל למה הפרוסות עגולות: יותר קל לעבד אותן בצורה כזו, יותר קל לייצר את הבול בצורה עגולה (להכין את החד גביש הענק של הסיליקון... שוקל משהו כמו 200 Kg וממנו חותכים את הפרוסות...), ובצורה הזו יש סיכוי קטן יותר לפגמים בחומר (סדקים וכו...). אגב, גם לגודל של הפרוסה יש גבול, חשוב מאוד שהיא לא תתעקם כשמעבירים אותה בכול התהליכים, ואם היא תהייה גדולה מידי היא תתעקם מהמשקל העצמי שלה...

למי ששאל למה אי אפשר לרדת מתחת ל32nm: תחשבו על זה ככה: גודל של אטום זה בערך 0.3 ננו, אטומים בחומר מעל 0K נעים בצורה מתמדת. כשיש שורה של 100 אטומים, שהסידור שלהם חשוב, כמה זמן יקח להם להתערבב ולעשות סלט מהצומת p-n?

בנוסף, יש את הבעייה של כלים לייצור מעבדים בגודל כזה, שנובעת מאותו מקור (הבעייה של יצור הכלים...), ויש גם את אפקט האי וודאות שמגביל את השליטה על תהליך הייצור, שצריך להיות מדוייק מאוד.

אז מה בעצם מגביל את הייצרנים להגדיל את הפרוסה במידה משמעותית?

מה זה בדיוק מעבדים אופטיים וביולוגיים? איך הם עובדים? אם אפשר ב-2 מילים...

כמה מילים על העתיד:

חברות השבבים המובילות בעולם מודעות היטב לבעיה והן בוחנות מזה מספר שנים מעבר לפתרונות עיבוד ביולוגיים, שיתבססו על תקשורת בין מולקולות. חוקרי מכון ויצמן הציגו באפריל האחרון מחשב ביולוגי, שהקלט, הפלט והתוכנה שלו היו עשויים ממולקולות DNA. למרות זאת, טכנולוגיות אלה נמצאות עדיין בחיתוליהן, וגם המחשב שהוצג על ידי מכון ויצמן מוגבל לכמה פעולות חישוב בסיסיות ביותר. הערכות אופטימיות מדברות על כך שנוכל לראות אבטיפוס של מעבד ביולוגי בעוד כ-10 שנים. ובינתיים תמשיך המגבלה הפיזיקלית לנשוף בעורפן של אינטל, AMD ודומותיהן.

http://computers.walla.co.il/?w=/4/585437

נקודה ישראלית בנושא :

אהוד שפירא, מדעי המחשב, מכון ויצמן למדע, רחובות

הקבוצה של אהוד שפירא בנתה ב-2002 חידוש עולמי שנקרא "מחשב DNA", למעשה מולקולה של DNA (התוכנית) שמגיבה בצורה ספציפית ל"שאלות" המוצגות בפניה בצורה של קטעי RNA (הנתונים). לאחרונה הקבוצה השתמשה בטכנולוגיה הזאת כדי ליצור "מחשב ביולוגי" עם פוטנציאל למלחמה בסרטן.

מדובר במולקולה של DNA הכוללת שלושה חלקים: "התקן קלט" אליו נצמדים ארבעה סוגי מקטעים של RNA האופייניים לתאים סרטניים, "מעבד ביולוגי" שמגיב לנוכחות של כל ארבעת המקטעים בצורה ספציפית ומשנה את מבנה המולקולה, ו"התקן פלט" שמקבל את הפקודה ומשחרר פיסת DNA מיוחדת, שהונדסה במיוחד לנטרל את הגנים הסרטניים הספציפיים שאותרו על-ידי התקן הקלט. ברור שלא מדובר בטכנולוגיה הניתנת ליישום בעתיד הקרוב, אבל פריצת הדרך מבטיחה עולם חדש של אפשרויות ליצר מולקולות "חכמות" שמגיבות לתנאים המוגדרים בלוגיקה בוליאנית.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3031255,00.html