לאנשים הקטנים עם הצל הגדול

[nadaw]

חבר'ה, זה מאמר שקראתי מזמן, וזה ממצה את כל מה שאני מרגיש, שבגללו אני שואף להגיע לשרות קרבי.

כתב אותו גולנצ'יק, אבל זה מתייחס לכל יחידה קרבית, לפחות לדעתי.

כבר קראתי גירסאות שבהן הפכו את זה מגולנצ'יק ל"לוחם", אבל זאת הגירסה המקורית.

לאנשים הקטנים עם הצל הגדול-

להיות גולנצ'יק זה לקלל את הגשם והבוץ שעכשיו,

אבל להתעקש לצאת למארב בלילה.

להתקשר לאמא להרגיע,

ולהגיד לאבא ש"לא נכון", ואתה בבית-שמש ולא בבית-לחם.

זה להבין את פחד האזרחים בלי לדעת אם הם מבינים את הפחד שלך.

זה להציץ בשמש השוקעת, ולדעת שרק עכשיו מתחיל היום.

להיות גולנצ'יק זה לשאול המון שאלות על המוות,

בלי לקבל תשובה אחת על החיים.

זה לאבד אחים לנשק, אך לא את התקווה,

הטרוף שבעיניים והצלילות שבמחשבה.

לשמוע על העבר בלבנון,

כשהמחר זה אנחנו באיו"ש.

ולהרגיש תחושת נקם אחרי עוד פיגוע,

אך לא להתאכזר לערבי שבמחסום.

להיות גולנצ'יק זה לחלום על חו"ל ולטייל בשטח איי.

לתת ביס מהלוף ולחשוב שווארמה.

להיות גולנצ'יק זה לראות את הנוף מחלון האוטובוס,

ולדעת שגם שם צעדת.

זה לתפור מטרת קרטון, אבל לנשום את הקרב.

לקלל שלוש שנים ולחשוב שזה לא מספיק.

להתעצבן על ההקפצה מהבית, אך להכיר בזכות שביציאה.

להיות גולנצ'יק זה לחלק את האומץ לדרגות שונות של פחד.

זו רעות עמוקה אבל תמיד מגלים יותר.

זו אפילה מוחלטת אבל הלילה לבן.

זה לכעוס על החברה שחיכתה ולבסוף עזבה,

כי אתה לא בא הביתה,

בלי שתדע בעצמך מתי אתה חוזר.

להיפצע רק מרסיסי הלב.

להביט באנשים עם הכומתות האדומות כאשר לך יש עיניים אדומות.

להיות גולנצ'יק זה הבופור והחרמון

ותל-פאחר ותל-פארס והסולוקי, ודגל הדיו באילת,

והגולן ולבנון וארץ-ישראל כולה.

זה לגמור מסע בחרמון כשאתה אוהב את הארץ הפרושה לרגליך.

להיות גולנצ'יק זה עבר והווה ועתיד, וחלום ותקווה,

ושקיעות ונחלים, והרים וזריחות, וכוכבים נופלים,

ויש מאין ועייפות מתמדת, ודתיים וחילונים, וגעגוע וזעזוע,

ויד שתמיד אוחזת בנשק.

זה לחשוב קודם על המדינה, ולשאוף תמיד ליותר.

זה לא לתת למי שאתה להפריע למי שאתה יכול להיות.

הקרקע ספוגה בדם, ואנחנו כאן בשבילכם, לביטחונכם.

אוהבים את האנשים, אוהבים את המולדת,

נשבעים נצח לירושלים.

כי להיות גולנצ'יק זה קודם כל להיות בן-אדם.

לא יודע מה איתכם, לי עוברת צמרמורת כשאני קורא את זה.

אני נותן את הקרדיט לBUGSY מפורום צבא בליונטוורק.. אבל כל מה שנאמר כאן תקף גם לגבי במידה שווה.

[Milford Cubicle]

זה ישן משהו..

אבל אחלה..

[payback]

מילים חזקות.

[shuy]

יפה, ומחמם את הלב שאנשים עוד שואפים לשרת כחייל קרבי.

אני יכול להגיד, אחרי 3 שנים בקרבי, שהשיר הזה נכון.

[nadaw]

איפה? אם יורשה לי לשאול כמובן

[musari]

מישו פה מושפע מ BF2 יותר מדיי

[Milford Cubicle]

מה אתה יודע, אם לא היית ג'ובניק מת (סתם הנחת יסוד לאור התגובה שלך) אולי היית יודע שהדברים האלה הם מציאות יומ-יומית לחלק מהאנשים..

[shuy]

איפה? אם יורשה לי לשאול כמובן

הנדסה קרבית

[ U S A lR ][/\][ link=topic=162484.msg1373803#msg1373803 date=1137432472]

מישו פה מושפע מ BF2 יותר מדיי

יש אנשים ששומעים על נשק ויריות ונזכרים במשחקי מחשב ויש כאלו שקרבות ויריות בשבילהם זה אמיתי ויומיומי, בסדיר ובמילואים.

אף אחד לא הושפע מאף משחק מחשב, ואם אתה באמת חושב ככה זה אומר אחד מ-2 דברים, או שעדיין לא התגייסת או שהיית ג'ובניק.

אנשים פשוט לא מבינים את העוצמה הזאת, באמצע קרב יריות עם החיזבאללה אחרי 12 שעות במארב בלבנון, אתה חייב להשיב אש בזמן שאתה עושה "דגל אנגליה" לחבר שלך ויודע שכל כדור מתוך המאות ששורקים ליד האוזן שלך ומעל לראשך יכולים לפגוע בך ואז...

[The_overclocker]

SHUY-כבוד אחי . באיזו יחידה שירתת ? בגדודים ? אם כן, אז איך התנאים שם ? באמת נתחנים כמו שאומרים... ? ואם היית ביחטיות, אז איך

התנאים במקום שהיית ? (מילפריד קיוביקל (אנקודר) איפה אתה שרתת אם אפשר לשאול ? כנ"ל לגביי שאלת הפולו-אפ.

אני עדיי צעיר . הייתי ביום סיירות, קיבלתי מטכ"ל הלכתי לפסיכולוג בלי ממש כוח או רצון ודיי נפלתי שם. עכשיו יש לי זימון ליום מיונים של חובלים, משם

אני מקווה בעזרת השם להגיע לאגוז (ואם באמת אוהבים אותי שם למעלה, אז גם לקבל גיבוש שלדג). אבל לכל צרה שלא תהיה, אני אסתפק ב"סתם" צנחנים.

וכל הכבוד לכל החבר'ה הקרביים (וקצת פחות לאלה שלא ) כאן בפורום !

[nadaw]

[yot]

לא צריך את כל הסיסמאות האלה בשביל להרגיש צורך לתרום למדינה

אני לא יודע מה איתכם, אבל הרגש הזה בא מתוכי - דברים כאלה אולי קצת מחזקים, אבל זה לא העיקר

אה וכן, גם אני קרבי בעתיד (לא יודע עדיין בדיוק איפה, אבל ישנם כמה אופציות פתוחות בפני..)