פורסם 2005 במאי 120 שנים תשמעו קצת אינפקציה תלמדו מה זה מוזיקה 8)מומלצים-בלגן בריאות: אני לא רוצה שתמצצי לישלא יהיה לך בלגן בריאותאני לא רוצה שתתחככי בישלא יהיו לך בעיות אחרותמכנה משותף בינינו איןולכן אני אותך רק מזייןזוכר אותך במדי צבאאיך לקחתי אותך טרמפ לחיפהואת מן הסתם היית בדכאוןכי את גרה בחולוןאני מצטער איך תמיד על כל האוכל אני מסתערלא משאיר לך אפילו טיפת פרור אחת במקררוהנה הנה יש לי זקפהואת כל כך יפהאני לא רוצה שתמצצי לי...שלא יהיה לך בלגן בריאותזכויות על הלשון: את יכולה להטביע,וגם לשרוף אותי לתלות,על עץ גבוה,ואם תרצי להיצלב,עם ארבע מסמרים שאחד בלב,אפשר גם להרוג עם כדור ברקה,אני יודע שלזה, את מחכה,מנסה לתת לי את הטוב ביותר ועכשיו תורי,להשלים את החסר.אז בואי ואתן לך המון,זכוכיות על הלשון,ואלחש לך מילה,תקבלי מזה מחילה,אל תהי עצובה,אני אשלך לך מכתב,לעולם הבא.אני רוצה לקחת אותך למסע,אני מדריך טיולים ואין לי פרנסה,רק אני ואת, שמים וים,אני אמצא לך מקום קבורה מושלם,ולי זה לא אכפת, אם בכלא אשב,שנתיים שלוש, רק עליך חושב,אחת לשבוע, שאפשר לטלפן,אחייג אליך, כי אחת כמוך כבר אין.אז בואי ואתן לך המון,זכוכיות על הלשון,ואלחש לך מילה,תקבלי מזה מחילה,אל תהי עצובה,אני אשלך לך מכתב,לעולם הבא.ככה מפנקים:אבא שפך לי שמן רותח לתוך האוזןאמא מרביצה לי כל היוםבכיתה שאלו איזה צבע יש לברזלורק אני כתבתי אדוםאבא קנה לי דוברמן במיוחד בשבילישבכל דקה ושלושים יוריד לי ביס לפניםאבא מקוה שאני לא מגלה שרק אותי בביתככה מפנקיםבחמש בבוקר השכמהעם פיצוץ לכליהאמא במטבח מחפשת סכיןהמורה הראתה לי איך באמת נראה ברזלואבא הראה לי דברים אחריםאבא קנה לי שופל במיוחד בשביליואם הוא לא היה עסוק ממש עוד היה מביא לי נגמ"שאבא מקוה שאני לא מגלה שרק אותי בבית ככה מפנקיםככה מפנקים...שוקי: יש לו שביל בצד והוא ממש ילד מיוחד, המורים תמיד אהבו אותו,המנהל תמיד מהלל, יש לו ציונים יפים והוא אוהב, משחקי מחשב.המורים תמיד דברו בשבחו המנהל, תמיד מהלל,ושוב הפעמון מצלצל, ושוקי שוב צריך על זה שהוא חיי להתנצל.עכשיו הוא צריך לחכות, שכולם יפוצצו אותו מכות.אולי שוקי טוב בבית ספר, אבל הכי מסכן בהפסקת עשר.יום בהיר אחד, לקחה אותו סמדר לצד ואמרה לו אולי תבוא לבלות הערב ב-שש,שוקי קצת הסמיק, ואמר שלא יזיק, לבלות היום עם סמדר השמנה.אחרי הכל היא מלכת הכיתה,עכשיו שהוא יוצא לבלות, כל הכיתה מחכה לו, למטה עם מקלות.עכשיו הוא צריך לחכות, עד שכולם יפוצצו אותו מכות.אולי שוקי טוב בבית ספר, אבל הכי מסכן בהפסקת עשרפתח תקוה: זה היה בערב, כ"ח בכסלו, נסענו בכביש העוקף ג'בוטינסקי, לעבר העיר הגדולה.בצדי הדרך יכולנו לראות, פועלים רומנים מבצבצים ומעשנים נובלס,החניונים היו מלאים עד אפס מקום, עמדתי ליד הבר והזמנתי בירה.הבר-מן הכיר אותי ולכן לא הייתי צריך להגיד לו, איזה סוג.ואז, הזרקור הכחול העיר את פינת החדר, ושם ראיתי אותה והבנתי שזוהי האישה!כשהיא התקרבה ליבי, החסיר פעימה, ופתאום היינו ערומים לאור נרות.(האחו החריש את אוזני אך לא התייפחתי (ז'בוטינסקי.הייתי שבוי ביצירת הפאר שעמדה מולי:ובעודי מכוון לעבר גומת האהבה שלה, היא פתאום שאלה אותי?תגיד לי - מאיפה אתה,אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה, שנים! שנים על גבי שנים,ארסים זקנות ובני עקיבה! אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה.שנים, ארסים זקנות ובני עקיבה, אנ'לא מאמין שאני גר בפתח תקוה
פורסם 2005 במאי 120 שנים גדולים האינפקציה האלו אני עוד זוכר אותם לפני שהם התפרסמו אם אתה אוהב את אינפקציה נסה את קוקו בלוף ( אבל בטח אתה כבר מכיר ) יש בארץ הרבה הלקות פאנק אם חומרים טובים אבל הם כולם אנדרגראונד.
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.