יש פה איזשהו פרדוקס עם עניין “צבירת הנתונים” הזה לדעתי. אם למשתמש יש מעל ל-4 כוננים מכאניים ב-SATA ויש שם המון מידע חשוב - הרי שהשקעה בשרת NAS נפרד היא בדיוק הפתרון לדברים הללו אם למשתמש יש מעל ל-4 כוננים עם מידע “ככה-ככה” ומדובר בכוננים שאינם חדשים או בנפח גבוה במיוחד - היום כונני 12-16TB מכאניים הפכו לזולים משמעותית מאשר בעבר ומיגרציה של נתונים לכונן כזה, שיהיה גם מכאנית חדש הוא פתרון מעולה, ואז נשארות יציאות SATA פנויות בלוח האם. הבעיה היחידה שאני מבחין בה בעולם ה-nvme לצרכן זה שנפחים לא גדולים כמו שהם “אמורים” לגדול. הנפח הממוצע של כונן M.2 nvme היה כבר מזמן אמור להכפיל את עצמו עם שדרוגי טכנולוגיה וירידה משמעותית של עלויות יצור, אבל אנחנו קצת תקועים במצב שבו כונני 4TB נשארים יחסית יקרים, וכונני 8TB נשארים יקרים בצורה הלא-פרופורציונלית שהשארנו אותם עוד לפני 3-4 שנים. משהו שם צריך להשתחרר, כי עלות יצור כונני M.2 nvme בנפחים של 6-8TB אמורה להביא היום כדאיות ברכישה שלהם וזה לא קורה. אנחנו מצד אחד תקועים עם כונני 1TB זולים וכונני 2TB לא-הכי-זולים, ומצד שני נפח נתונים של מדיה, משחקים ושאר דברים רק מתנפח בצורה אדירה. יש ביקוש, אין הרבה היצע כי יש רווחים יפים.