[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

מהמעט שכן נאמר, נראה שהראיה היחידה נגדם שאינה נסיבתית גם היא הודאה (מחלקם).

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

בעוד שהסיפור שמילפורד מספר כאן לא נשמע בלתי סביר לחלוטין, אני מציע לחכות עם הקביעות הללו. כמה דברים שלא מסתדרים:

1. סיפור האימה בנוגע למשפחתו של הנהג והאיומים עליה נשמע לי מוזר. בתקופתינו, בה התקשורת קופצת כמוצאת שלל רב על כל סיפור המערב, לכאורה, ישראלים רעים וערבים נרדפים, איך זה שלא שמעתי על כך דבר?

2. "העדר המניע", שהיה מאוד רלוונטי במקרה של זדורוב, מאוד בעייתי כאן: כמה מניע צריכים בימינו ערבים מסויימים בשביל לרצוח יהודים?

3. המקרה בו הנהג ואחיו הרביצו למעקלים, אף שאינו ראיה לכאן ולכאן, לא מסתדר עם "עדות האופי" שהובאה כאן לגביו. אדם ש"כשמרביצים ישר בורח" לא מכה מעקלים.

4. במקרה של זדורוב, המשטרה הציגה אותו לציבור תוך שבוע. במקרה הזה, לקח לה חודשיים, אף שגם המקרה הזה היה מתוקשר למדי. אם רוצים לגרום לחשוד להודות בכוח, זה לא לוקח חודשיים. יתרה מכך, בשביל להחזיק מישהו במעצר חודשיים, היו צריכים להביאו לדיונים להארכת מעצר כמה וכמה פעמים. שופטי ישראל בד"כ רחמנים למדי, ולא ששים להאריך מעצרו של אדם ללא ראיות. אמנם עבורם גם הודאה זו ראיה, אך לפי הכתוב זו ניתנה רק אחרי שכבר שהה במעצר קרוב לחודשיים.

5. ההצבעה על מניע לאומני הגיונית ולו רק כי מעבר למניע שכזה, לא שמעתי על יותר מדי מקרי רצח (בישראל) שלא כללו שוד, אונס, או מניע אישי שנבע מהכרות מוקדמת של הרוצח עם הנרצח. שלושת אלו פחות או יותר נשללו (האחרון כי הרצח התרחש רחוק מסביבתה של הנרצחת). זאת ועוד, דבריה של שלי לגבי "מישהי חשודה" אמנם לא מסתדרים עם הצגתו של נהג המונית כרוצח, אבל כן עם הטענות בדבר מניע לאומני: מתי שמעתם ישראלי יהודי מדבר במונחים כאלו על מישהו שאינו ערבי?

6. גם הטענה בדבר רגישותו של הנהג למותו של כלבלב לא מצביעה על דבר. אני מכיר אישית אדם שרגיש לסבלם של בעלי חיים הרבה יותר משהוא רגיש לסבל אנושי.

7. עם כל האמור, תמיד ישנה האפשרות שהנהג אכן הודה הודאת שווא, אבל לא כתוצאה מלחץ משטרתי אלא כי הובטחו לו ולמשפחתו הטבות כלשהן מהרש"פ כגמול על "השגיו" תוך הבטחה לשחרור באיזו עסקה עתידית.

כמובן, כל האמור לעיל עשוי להתגלות כשגוי, והנהג אכן עשוי להתגלות כחף מפשע. עם זאת, כאמור, אני מציע להמתין עם השוואתו לזדורוב.

אגב, מילפורד, מעניין שאתה מזכיר את המקרה הזה ולא את העצורים בחשד לרצח הנער הערבי.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

"רשלנות" אינה המילה הנכונה בהקשר הזה. כאשר אדם לא חושב על השלכות מעשיו ולא לוקח בחשבון דברים שתפקידו מחייב להתחשב בהם, זו רשלנות. כאשר אדם מודע היטב לתוצאות מעשיו ופשוט לא אכפת לו, זו כבר לא רשלנות - זה משהו גרוע בהרבה. אם אתם חושבים שאדם שמסוגל להכניס חף מפשע (או לפחות מישהו שאשמתו מוטלת בספק גדול) למאסר עולם בשביל לקדם את הקריירה שלו יכול "להשתקם", אתם תמימים באופן קיצוני.

- - - תגובה אוחדה: - - -

ועוד דבר:

אם אכן יהיה עונש כבד (מאסר עולם כיתת יורים החביב על VIC) המערכת תעשה יד ביד ויהיה מאוד נדיר שדברים כאלה יראו אור יום כי מי ירצה להסתכן?

באופן אירוני ברנס ניכנס לכלא בדיוק באותה סיבה של לחץ על מערכת המשפט ואגו של המשטרה והתביעה...

הטיעון הזה סותר את עצמו - הרי המציאות מדגימה שבהעדר עונש, למעורבים בפרשות כאלו יש רק מה להרוויח, והתוצאה היא בדיוק מה שאתה טוען שיקרה כשדווקא יהיה עונש.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, שופטי בית המשפט, אתם חבורה של פושעים ומקומכם הראוי הוא מתחת לגרדום!

רק כשיהיו מספיק אנשים שיבינו שאין מחילה לאנשים כאלו ושאף עונש פחות לא יספיק, תהיה תקווה לשינוי.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

מה שאתה אומר אולי תקף לגבי חלק מהם, אבל אני משוכנע שלא לגבי כולם. אני בטוח שכמה מהמעורבים, בטח הבכירים שבהם, לכל הפחות יודעים שזדורוב אינו אשם.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

בוודאי שלא. אחרי הכל, היא בסה"כ עשתה את מה ששוטרים עושים הכי טוב - לתפוס תחת על אזרחים תמימים כדי לתדלק את החשיבות העצמית המנופחת שלהם. זה אולי לא בדיוק המקרה של חוקרי זדורוב, אבל שוטרי הסיור והתנועה (כמוה) במדינתינו הם פשוט ערסים שקיבלו גיבוי חוקי להיות ערסים.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אהבתי את האובייקטיביות של כותב הכתבה.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אני הבאתי כדוגמה מקרה מהימים האחרונים בהם שופט בעליון קבע שלקורבן מרמה יש אשם תורם במרמה לה נפל קורבן, ועל כן אין לפצותו באופן מלא, כראיה לאופן החשיבה הקלוקל של חלק משופטינו. הנושא התגלגל כי אחד מהחבר'ה כאן הצדיק את הגישה הזו.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

יש הבדל בין לא להיות חכם לבין לא להיות צודק. אני מסכים שהמצבים שאתה מתאר הם דוגמאות להתנהלות מטומטמת מצד הלקוחות - אבל מה, תפקידו של בית המשפט הוא ממש לא לקבוע מי חכם, כאשר מובא למצב בו צד אחד נהג בתמימות (בשני המובנים של המילה) בעוד שלצד השני היתה כוונת זדון או מרמה.

אז כן, בדוגמה עם הרכב הייתי מצפה לביטול העסקה והשבת כספי + הוצאות משפט, אם אוכל להוכיח שהרכב היה תקול עוד בזמן המכירה והמוכר ידע על כך ובחר לשקר לי (שזו כמובן משימה קשה בפני עצמה). המושג "רשלנות תורמת" לקוח מדיני הנזיקין, לא דיני החוזים, ומתייחס לפגיעה כספית שמקורה מקרה, רשלנות או צירוף של השניים, אך ממש לא כוונת זדון מצד מי מהמעורבים.

נניח שרכבי נגנב אחרי שהשארתי אותו עם מפתח בסוויץ' וללא השגחה, ותבעתי את חברת הביטוח. האם טענתם לרשלנות תורמת מצידי תתקבל? כנראה שכן, ובצדק - אך כאן לאף אחד מהצדדים המתדיינים לא היתה כוונת זדון. עתה נניח ובדרך נס כלשהי הגנב נתפס אחרי שהוא כבר מכר את הרכב, ותבעתי ממנו את שוויו. האם יעלה על הדעת שבית הדין יקבל טענה לפיה אין הגנב חייב לפצות אותי במלוא השווי כי התרשלתי בשמירה על רכושי?

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אם כך, אתה פשוט לא מבין מה אומר עקרון תום הלב.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אהמ...

מבחינתי, גם הדעה של שופט המיעוט עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב. היא רק ממתנת את ההשלכות במקרה שהצד הנפגע מצהיר שקר ומתעצל לבדוק מידע אלמנטרי, כפי שהתחייב. אני באמת לא רואה כל בעיה בפסיקה הזו, לדעתי היא מחילה על הצדדים את עקרון תום הלב באופן מדויק יותר.

ממש לא טענתי ששני הצדדים נהגו בחוסר תום לב כלפי הצד שכנגד! רק המוכר נהג בחוסר תום לב. הקונה התרשל ולא ביצע בדיקה שהיה מחויב לעשות. לכן, שופט המיעוט טען שיש לו אשם תורם לנזק. הקונה יכול היה למנוע את המצב הזה בקלות יחסית, הוא צריך היה למנוע אותו, הוא התחייב לבצע בדיקה שתמנע אותו. יש לבצע הבחנה בין חוסר תום לב לבין אשם תורם. אלה שתי דוקטרינות נפרדות, שבמקור מגיעות משני תחומים משפטיים שונים.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אתה בנאדם בלתי אפשרי לא כי אתה לא מסכים איתי, אלא בגלל האופן שבו אתה מעוות כל טענה וכל מצב כך שיתאימו לדבריך. צריך לא מעט אקרובטיקה לוגית בשביל לטעון שבמצב בו צד א' שיקר וצד ב' לא טרח לבדוק את השקר (אבל חתם שכן), שני הצדדים נהגו בחוסר תום לב כלפי הצד שכנגד. אין שום אפשרות לענות לטענה שכזו.

בדבר אחד אתה צודק: במערכת החוקים שלנו (ושל רוב המדינות, לפחות במערב), שופטים לעולם לא יידרשו לשאת באחריות על תוצאות התנהלותם והחלטותיהם בתחום המשפט, לא משנה כמה בלתי סבירות, מרושעות או רשלניות אלו יהיו. זו, בהגדרה, עריצות - והיא רק מחמירה ככל שהעמדה (ולפיכך, יכולת ההשפעה של אותן התנהלות והחלטות) רמה יותר ואילו האחריות המוטלת מועטה יותר.

לבסוף, שאלת תם - מניין לך שאין אלף זדורובים בשנה, אם כוללים בספירה לא רק עבירות בדרגה של רצח אלא כל עבירה פלילית שבגינה נשפט והורשע אדם?

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אתה אדם בלתי אפשרי.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אני רואה את ביהמ"ש העליון מחדיר ערכים במקומות שנשלטו בעבר ע"י פורמאליזם (עיקרון תום הלב).

כן, ראינו. אני לא מוצא את הלינק כרגע, אבל רק לפני כמה ימים התפרסם מקרה בו אמנם העליון מצא לנכון לפצות אדם שקנה בית אחרי שהמוכר הסתיר ממנו חריגות בניה חמורות, אך לא פה אחד - אחד משלושת השופטים בהרכב גרס כי זו בעיה של הקונה על שלא בדק לעומק את הבטחות המוכר. אכן, החדרת "עקרון תום הלב" - אך לא נגיד החדרה לאן בדיוק.

- - - תגובה אוחדה: - - -

ועוד שאלה קטנה לי אליך, שגם מחזירה אותנו לנושא הדיון: אם העליון יקבל, בניגוד לציפיות שלי, את טענות ההגנה בנוגע לכשלים במשפט המקורי (ובעבודת המשטרה והפרקליטות שקדמה לו) - מה לדעתך צריך לקרות לכל המעורבים במשפט ההוא מצד המדינה, ומה יקרה לדעתך בפועל?

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אל תתלהם לחינם. במקרה הזה, האמירה כוונה יותר כלפי Art, שמביע עמדה קיצונית וחוסר אמון כמעט מוחלט במערכת הציבורית (משפט, משטרה, פרקליטות וכו'). הגישה שלך אכן פחות קיצונית משלו, ובאמת לא טענת בשום מקום שכל המערכת רקובה מן היסוד. אמנם התגובה שלי הייתה לכאורה אליך, אולם עניתי למעשה לשניכם יחד.

הייתי צריך לעשות את ההבחנה בין העמדה השונות וצר לי שייחסתי לעמדות שלך משהו שבאמת לא היה בהן ושלא התכוונת אליו.

תודה על האבחנה הזו, אבל המשך דבריך מראה שאתה עדיין תוקף אנשי קש במקום להתייחס לטענה שטענתי (או שטען ארט). למה אני מתכוון?

בכל אופן, גם איתך איני מסכים. זכורים לי לא מעט מקרים שכן מטופלים ע"י המערכת. במיוחד מאז שהפייסבוק הפך לכר מרעה נהדר לתלונות של אזרחים על התעמרות ויחס מחפיר.

כאשר חברה משנה את דרכיה בעקבות לחץ ציבורי וחשש מחרם צרכנים, זו לא דוגמה ל"תפקוד המערכת", כי המערכת עדיין לא מעורבת במתרחש כשזה המצב. וגם כשכן...

מקרים חריגים מתפרסמים, ובעקבות לחץ ציבורי הגורמים הרלוונטים מטפלים באופן פרטני בבעיה. זכורים לי במיוחד מקרים שמתרחשים במהלך כל מיני שביתות במשרדים ורשויות ממשלתיות, כאשר מקרים חריגים פעמים רבות כן זוכים למענה.

...וגם כשכן, זו דוגמה למערכת שמתפקדת רק בשביל לעשות רושם מסויים על הציבור, ולא לשם ביצוע תפקידה. למה צריך לחכות לפרסום וללחץ ציבורי בשביל לעשות את מה שהם היו אמורים לעשות מלכתחילה? בעצמך התייחסת לכך בהמשך דבריך, אז למה להציג זאת כדוגמה חיובית?

או למשל צילומים של שוטרים חונים בחניות של נכים, וידאו של שוטרים מעלילים על אזרחים, מקרה השוטרת בבאר שבע (נדמה לי) ששיקרה כשאמרה שבדקה את התלונה שקדמה לרצח בדקירה.

האם אותם שוטרים שלמו מחיר אישי משמעותי כלשהו על מעשיהם, בעיקר המעלילים? לא מספיק לעשות צדק עם האזרחים שנפגעו (וגם זה בערבון מוגבל - גם אם דו"חות יבוטלו ותיקים יימחקו, מישהו יפצה את האזרחים על הטרטור ועגמת הנפש?), צריך לעקור את התופעה מהשורש. על זה דיברתי, וזה בד"כ לא קורה. במקרה של אותה שוטרת, עד כמה שזכור לי היא לא היתה שוטרת מן המניין אלא מישהי משירות לאומי (תקן אותי אם אני טועה), וגם אז, מה כבר עשו לה לאור העובדה שמעשיה תרמו לביצוע רצח, לא פחות? לכל היותר פיטרו אותה, וגם בזה אני לא בטוח.

גם בתי המשפט הולכים לקראת האזרח לעתים קרובות. במקרים רבים של סכסוך בין גורם פרטי לרשות מנהלית, בתי המשפט פוסקים נגד הרשות המנהלית וקובעים שהיא לא פעלה באופן סביר/מידתי או חרגה מסמכותה או לא ביצעה תפקידה כראוי. לא חסרים פסקי דין כאלה של העליון.

ושוב, אין בכך בכדי להטיל אחריות כלשהי על הנפשות הפועלות, אלא רק לפצות את האזרח.

עוד דוגמה היא התביעות הקטנות שמתפרסמות פה בפורום כנגד כל מיני חנויות (KSP, TMS, אייבורי וכו'), שהתנהלו באופן לא נאות אל מול הלקוחות. אם המערכת הייתה רקובה לגמרי, השופטים היו מצדדים תמיד בבעלי ההון והכוח. אבל עובדה היא שלא כל השופטים הם כמו השופטים של זדורוב. אני רוצה להאמין שרוב השופטים הנם אנשים מוכשרים, מוסריים וראויים לתפקידם. ברור שגם הם מועדים וטועים מדי פעם, הם בסופו של בני אדם.

מקרים צרכניים הם עוד דוגמה מצויינת לטיפול חלקי - האזרחים שנפגעו אולי זוכים לפיצוי, אבל אין שום הרתעה כלפי החברות.

האם המערכת עובדת בצורה מושלמת? האם המערכת מטפלת בכשלים שלה עצמה באופן משביע רצון? ממש לא. אם הייתי צריך לתת ציון, הוא היה בינוני ומטה. אבל לא צריך להגזים, וגם אתה וגם art מקצינים מאוד את המצב. עובדי ציבור רבים שסרחו כן מטופלים ע"י המערכת. ברור שלא כולם וברור שלעתים הטיפול אינו אפקטיבי. אבל לומר שהמערכת הציבורית כלל לא מטפלת בכשלים שלה זה פשוט לא נכון.

אבל זה בדיוק מה שאני אומר, ובדיוק מה שקורה. המערכת אולי ניאותה לטפל לפעמים בתוצאות של הכשלים שלה, אבל לא בכשלים עצמם.

אגב, לגבי הפרקליטות - בימים אלה ממש מוקם גוף מיוחד שאמור לבקר את פעולת הפרקליטות ולוודא שהיא פועלת בכיוון הנכון ובאמצעים הנכונים והראויים. הרי לך דוגמה מצוינת לפיתרון מערכתי לבעיה קשה. האם הגוף החדש הזה יפתור את הבעיה כליל? ברור שלא. אבל בעיות מהותיות אי אפשר באמת לפתור לגמרי ולעקור מהשורש בצורה מוחלטת. אפשר רק לצמצם. וזו גם צריכה להיות הציפייה שלנו מהמערכת הציבורית.

נראה כמה שיניים יהיו לגוף הזה, אם הוא בכלל ינסה לפעול בכיוון הנכון... ולגבי ציפיותיך מהמערכת הציבורית, הרי שאתה נשמע כמו עבד כנוע שמוכן בשמחה לקבל מדי פעם עצם שזורקים לו. ברור שבשיטות הקיימות כלום לא ייעקר מהשורש, אבל המסקנה צריכה להיות "אולי כדאי להחמיר את השיטות עד שהבעיה תפתר", ולא "זה מה יש וצריך ללמוד לחיות עם זה".

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אין לי ספק שדברים כאלה מתרחשים, אין לי ספק שבמקרים רבים עובדי ציבור חולירות יוצאים נקיים, אם בכלל נתפסים.

אבל אני לא חושב שהמצב גרוע כפי שאתה מתאר אותו. אני לא חושב שלא נותרה כל חלקה טובה בקרב השירות הציבורי.

אתה פשוט נהנה לעוות את דברי, נכון? הרי לא מתקבל על הדעת שאתה ממשיך לא להבין את שאמרתי. לא טענתי שלא נותרה חלקה טובה בקרב השירות הציבורי - די להכניס מילים בפי, זו טקטיקת ניהול דיון מהנלוזות שיש. כל מה שטענתי הוא שחלקות שסרחו אינן מטופלות, לא ברמה המערכתית ולא ברמה של אלו שפשעו.

אני זוכר למשל את המקרה של דר' ג'קי סרוב, שקידם בתור בבית החולים את אחד המאפיונרים הגדולים, מתוך חשש לחייו. דחפו לו כסף ליד, שהוא אפילו לא לקח לעצמו.

אותו רופא הורשע בבית משפט בפסק דין מוטעה לדעתי, בעיקר כדי שיהווה דוגמה ומסר. ומה הוא עשה? נתן לחולים אחרים לחכות קצת יותר בתור, כי פחד מאותו עבריין. אז הנה דוגמה קטנה שעובדי ציבור נענשים כשהם נתפסים, אפילו יתר על המידה ותוך החמרה מוגזמת.

דוגמה מצויינת - לטענה שלי, אם כי לא זו אלא אחת הקודמות (יצויין שהטענה הנוכחית שלי לא מתייחסת למקרים של קבלת שוחד, שאכן מהווה עבירה פלילית לפי החוק הקיים). הרופא הזה לא נהג כחלאה, הוא נהג כפי שהרבה אנשים סבירים היו נוהגים במצבו - ודווקא ממנו בית המשפט החליט לעשות דוגמה. מעניין שמהעבריין ששיחד אותו ואיים עליו בית המשפט דווקא לא מצא לנכון לעשות דוגמה.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

לא חסרות דוגמאות.

נתינת דו"חות או הטלת סנקציות אחרות שלא כדין על אנשים אקראיים כדי למלא מכסה, או על אנשים ספציפיים מתוך רצון לפגוע בהם.

הפקעת רכוש (לרוב בצורת קרקע) מאדם פרטי ע"י מי שביכולתו לעשות זאת, למטרה אישית.

מניעת שירות ציבורי שצריך להנתן כחוק כל עוד לא ניתנו טובות הנאה כלשהן (שימו לב - אין כאן דרישת שוחד *ישירה*).

מניעת שירות ציבורי שצריך להנתן כחוק עקב השתייכותו שעדתית\חברתית\פוליטית\מקצועית של מבקש השירות.

מניעת שירות ציבורי שצריך להנתן כחוק סתם כי לא בזין של נותן השירות לתת אותו באותו יום.

עינוי דין והפעלת טרור משפטי כנגד אזרחים על לא עוול בכפם למטרה אישית.

כל מצב בו בעל תפקיד ציבורי שאינו תפקיד שממלאו נבחר ע"י הציבור ישירות, המשתמש בסמכות הנתונה לו (הסמכות בפועל, גם אם החוק אמור להגבילו מלפעול באופן בו פעל) על מנת לצבור רווח אישי לו או למקורביו, כאשר הכלי לצורך רווח זה הוא פגיעה מכוונת וישירה באזרחים. אני לא מדבר על "אקח כסף מהקופה, איש לא ירגיש בחסרונם של כמה מאות אלפים מתוך מליארדים" (מה גם שניצול גישה לכסף אינו "שימוש בסמכות" - אני מדבר על דברים הנעשים בגלוי!), אלא על "בואו נזרוק את החשוד לכלא למאסר עולם, לא בא לי בטוב להמשיך לחקור או להשאיר את התיק הזה פתוח".

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

נא ללמוד לקרוא משפטים עד הסוף בטרם עונים. עכשיו תקרא בבקשה גם את החלק שאחרי הסוגריים בהודעתי הקודמת. אם דברי זקוקים להסבר - שליחת יד לקופה הציבורית, הטרדה מינית של העובדות במשרד, שת"פ עם אוייבי ישראל וכו' אינם בגדר "התעמרות באזרח הקטן", גם אם הוא נפגע מכך. יתרה מכך, היות וח"כים ושרים אינם עוסקים פרטנית בענייניהם של אזרחים קטנים, אף לא הייתי מצפה לראותם כדוגמאות להטלת אחריות אישית בעניין זה דווקא.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

מתי לאחרונה יצא למישהו כאן לשמוע על בעל תפקיד ציבורי סמכותי כלשהו ששילם מחיר אישי (מאסר, קנס\פיצוי אישי שלא מקופת הארגון, פיטורין, או אפילו רק מניעת קידום) על ניצול סמכותו לשם התעמרות לא מוצדקת באזרח הקטן?

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

לגבי הסרטון הראשון - אולי נאמרים שם דברים מעניינים בשלב כלשהו, אבל מצטער, אני לא מסוגל להקשיב לגברת "אמת לשעתה".

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

מן הסתם אין לי מספרים מוחלטים, והמספר 1000 נאמר כדי להעביר נקודה ולא כנתון סטטיסטי כלשהו.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אבל המצב הקיים הוא שאדם חף מפשע כלוא, ואילו 1000 רוצחים בכל זאת מסתובבים חופשי.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

ולכאן גם נכנס אחוז הזיכויים המזערי במערכת במשפט שלנו - הכוונה לזיכוי מלא, כלומר קביעה לפיה "לא X ביצע את הפשע" או "לא התרחש כאן פשע כלל" - פחות מ1% מכלל כתבי האישום המוגשים מסתיימים בפסיקה שכזו, וגם אז בעיקר מהסוג השני. בעוד שמקרים בהם אישומים מסויימים מושמטים מכתב האישום עוד במהלך המשפט או שהנאשם נמצא זכאי מחלק מהאישומים מחוסר ראיות אך מורשע במעשה העיקרי שבגינו נשפט נפוצים למדי, מקרה בו שופט יבוא בתום המשפט ויגיד לפרקליטות "הבאתם בפני את האדם הלא נכון" יהיה כמעט חסר תקדים.

- - - תגובה אוחדה: - - -

בנוסף, בדיוק כמו למשטרה ולפרקליטות, גם לבית המשפט יש אינטרס להפגין את יעילות המערכת ולהרשיע אדם ברצח מתוקשר מאוד שזעזע את כל המדינה - לפחות אדם שלהערכתם (השגויה, מסתבר) לא יגרום ליותר מדי רעש... וזו עוד האפשרות ה"נחמדה" יותר, כי האפשרות האחרת גורסת שגם השופטים יודעים דברים שאנחנו לא.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

לכל מה שכבר נאמר כאן יש להוסיף את ההתנהלות של בית המשפט *מסביב* לתיק הרצח עצמו.

אזרח שמנסים לתפור לו תיק מעז להתנגד לתפירת התיק? נוסיף לו עוד כמה שנים על "שיבוש הליכי חקירה" (אמנם לא רלוונטי למאסר עולם, אבל כן רלוונטי כאזהרה לחשודים בעבירות קטנות יותר).

מישהו מעז לעזור לאותו אזרח? נתקוף אותו אישית ונכפיש את שמו, שבפעם הבאה יחשבו פעמיים. מילא הפרקליטות, שהרי תפוקתה נמדדת בהרשעות, אבל כשהשופטים עצמם מצטרפים לחגיגה זה אומר דרשני.

קראתי שוב את פסק הדין. אהבתי את המינוח "פרט מוכמן 'קלאסי'". נעבור רגע על המאפיינים ה'קלאסיים' של תפירת תיק:

שינוי בניתוח הראיות בזירה שבוצע לאחר שכבר יש חשוד והודאה - צ'ק.

שינוי בקביעת כלי הרצח לאחר שהתברר מה עשוי היה להיות בידי החשוד - צ'ק.

שינוי בקביעת שעת המוות של הקורבן על מנת להתאימה לחלון בו לחשוד אין אליבי - צ'ק.

מתן משקל שונה לראיות המפלילות לכאורה את החשוד ולראיות מאותו הסוג (ואף מובהקות יותר) שמזכות אותו - צ'ק.

המצאת מניע - צ'ק.

מוכנות לקבל את קיומם של אינספור קצוות פתוחים העיקר להרשיע את הנאשם - צ'ק.

ניהול מסע הפחדות\הכפשות נגד כל מי שמנסה לסייע לנאשם לזכות במשפט הוגן - צ'ק.

גרירת הליכים על פני שנים על מנת לתת לראיות האמיתיות זמן להתמוסס - צ'ק.

גם אם תבוטל הרשעתו של זדורוב בערעור, לא אאמין במערכת המשפט - לפחות כל עוד החוקרים, הפרקליטים והשופטים שעסקו בתיק נותרים בתפקידם, וזאת למרות שאני מאמין שלחלקם מגיע הרבה יותר מאשר פיטורין על מעשיהם. על הפללה מכוונת ביודעין בעבירה חמורה של חף מפשע בידי בעל תפקיד במערכת הצדק צריך להיות עונש מוות.

[רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני]

אותי פחות מטרידה הלוגיקה הזו עצמה, ויותר העובדה שהשמיים לא נפלו... אבל אין מה להיות מופתע, שכן (לפחות להבנתי) אין שום דבר לא תקין במעשי השופטים לפי סדר הדין הישראלי - הרי מה שנעשה כעת בבית המשפט זו השלמת ראיות\עדויות בלבד, כך שהשופטים לא אמורים להתייחס לראיות\עדויות קודמות, וכנראה איש לא חשב שצריך לכלול סעיף בחוק שאומר שבמקרה כזה יש לשמור על עקביות.

אבל למה ללכת רחוק עד לשלב הנוכחי במשפט? הרי הדבר קרה גם בתוך המשפט המקורי עצמו! טביעת נעל (לכאורה) של הנאשם? ראיה פורנזית ראשונה במעלה. טביעות נעל אחרות בזירת הרצח? "יש דברים שלעולם לא נדע".