כל מה שרציתם לדעת על מודינג העזתם לשאול - חובה לקרוא לפני פרסום הודעה!!!

המונח מודינג (או Modding) בא מהמילה Modification שמשמעותה שינוי, התאמה של דבר מסויים, שפצו"ר (שיפור צורה) במונח צבאי.

מודינג יכול להתבצע על כל דבר, וזאת בעיקר על מנת להתאים אותו למטרות שונות מייעודו המקורי, או סתם לשנות לו את הצורה, הצבעים ודרך פעולתו.

כמה דוגמאות למודינג ניתן לראות פה:

http://www.pickis.com:81/akai_datorvideo/page_1.html

http://www.icehw.net/article.asp?id=112

http://www.overclockers.com.au/article.php?id=89257

http://metku.net/index.html?sect=view&n=1&path=mods/molexlight/index_eng

http://www.heatseekerz.net/index.php?page=articles&id=4&pagenum=3

מודים אלו הם רק קצה הקרחון ואין שום גבול ליצירתיות ולרמה שאפשר להגיע אליה, ותמיד כיף ועדיף להמציא מודים חדשים בעצמך מאשר "להעתיק" מודים קיימים.

מודינג מתחלק ל 2 סוגים: מודינג עשוי ומודינג קנוי.

מודינג עשוי משמע מודינג שאתה עושה בעצמך. חותך, משייף, מלחים וכו'.

מודינג קנוי אומר שקנית מוצר מסויים בתור מודינג ולא בנית אותו בעצמך.

כמובן שמודינג עשוי הרבה יותר מיוחד ומוערך בקרב הקהילה מאשר מודינג קנוי, מסיבות מובנות

דוגמא למודינג עשוי:

דוגמא למודינג קנוי:

כמו שאתם יכולים לראות העשוי נראה פשוט מעולה, ככה שלפני שאתם קונים מארז עם חלון, מאוורר לדים או בייבאס, חשבו על האפשרות של לעשות זאת בעצמכם, גם בשביל המחיר גם בשביל הכיף וגם בשביל הסיפוק שביצירה.

מקורות מידע ומדריכים ניתן למצוא באתרים הבאים:

http://www.overclockers.com.au/techstuff/

http://www.bit-tech.net/article/

http://www.gideontech.com/projects.shtml

http://www.heatseekerz.net/index.php?page=archive&type=articles

http://metku.net/index.html?sect=mods

http://www.casemodgod.com/howto.htm

מדריכי מודינג מבית HWzone ניתן למצוא בכתובות הבאות:

http://www.hwzone.co.il/modding.php

http://www.hwzone.co.il/guides.php

ונתחיל עם כמה All Time Favorites - כמה מודים שאחת לכמה זמן צצים ונשאלים שוב ושוב והגיע הזמן שנפסיק להפנות אתכם למקומות אחרים :-*

חיבור פד פלייסטיישן למחשב (דרך הפורט הפרללי) :

אחחח טקן, טקן - איזה זכרונות מצוינים...

פד הפלייסטיישן הוא ללא ספק אחד הפדים המוצלחים בהיסטוריית הקונסולות וככזה זכה לחיקויים לא מעטים למחשב. למה להשתמש בחיקוי אם אפשר לחבר את המקורי

למה נזדקק :

1) פד פלייסטיישן (duh : )

2) כבל מאריך לפד (לא הכרחי אבל שווה אם לא רוצים להחריב את המחבר המקורי)

אני רכשתי אחד ב"באג" במחיר מצחיק במיוחד...

3) מחבר פרללי זכר (מכבל מדפסת ישן וכדומה)

4) 5 דיודות מסוג 1N4148 (ניתן גם להשתמש באחרות כמובן - אך אלו זמינות בכל מקום וזולות) -

5) מלחם ובדיל (וכמובן נסיון מינימלי בשימוש בהם)

מטרתנו היא להפוך את הכבל המאריך לכבל "מתאם" שיתחבר מצד אחד לפד ומצד שני לפורט הפרללי של המחשב. ולכן את מחבר הנקבה של הכבל המאריך נשמור כפי שהוא (יתחבר אל הפד) ואילו מהזכר ניפטר ??? - ניתן לעשות זאת בכל דרך - מכיוון שאני אוהב לשמור חלקים בחרתי בדרך העדינה יותר ופתחתי את מחבר הזכר והוצאתי את הכבלים מהפינים :

השתמשתי בסכין יפנית ע"מ ליצור חריץ, ובמברג ע"מ להפריד את שני חלקי המחבר (הם פשוט מודבקים), אך באותה מידה ניתן היה לחתוך את הכבל לפני כניסתו למחבר ולאחר מכן לזרוק את המחבר לפח (לא נזדקק לו יותר).

באם החלטתם להיפטר ממחבר הזכר, פיתחו אותו קודם, בכוח או בעדינות ע"מ שתוכלו לבדוק איזה צבע של איזה חוט מתחבר לאיזה פין. לחילופין ניתן לבדוק ע"י מולטימטר (רב-מודד) או מד התנגדות, היכן קיים קצר (מצב של התנגדות נמוכה מאוד או אפס) בין פין לחוט במחבר הנקבה, ע"י חיבור בחון אחד של המודד לפין במחבר ובחון שני לכל אחד מן החוטים עד למציאת האחד הנכון.

נשארנו עם מחבר הנקבה ממנו משתלשל הכבל ובקצהו חוטים שממתינים לעת בה יולחמו למחבר הפרללי, זו העת לבחון את המחבר הפרללי מקרוב יותר ע"מ להבחין במספרים המודפסים ליד הפינים.

הפין השמאלי ביותר העליון הוא מספר אחד, הימני ביותר העליון 13, השמאלי ביותר התחתון הוא 14 ואילו הימני ביותר התחתון 25.

אנו זקוקים למספרים אלו מכיוון שהחוטים השונים מן הכבל המאריך יתחברו לפינים ספציפיים.

וכעת, לחיבורים - הנה שרטוט המדגים לאיזה פינים פרללים צריך להתחבר כל אחד מחוטי הPSX-Pad

ניגש למלאכת ההלחמה. רובב ההלחמות הן מאוד פשוטות, בסה"כ להלחים פין פרללי לחוט המתאים המגיח מן הכבל המאריך, משימה המתאימה גם לאלה הנוגעים בפעם הראשונה במלחם ואף יכולה להוות אימון לא רע (קצת כוויות קללות ונאצות - אבל כמו שנוהג לאמר דודי - "הכל יורד בכביסה").

אך פינים פרללים 5 עד 9 מתחברים לפין PSX מס' 5 דרך 5 הדיודות שלנו, דבר המצריך קצת יותר נסיון.

המלצתי היא לבצע חיבור זה בשלבים הבאים :

1. להלחים קודם כל דיודה בנפרד לפין הפרללי המתאים.

2. את הרגליים של הדיודות שאינן מולחמות לפינים נגזור לכרבע מאורכן המקורי (לא לזרוק את הרגליים שגזרתם נשתמש בהן עוד מעט).

3. נלחים את 5 הרגליים זו לזו ע"י אחת הרגליים הגזורות - יצרנו מעין מסרק.

4. את חוט PSX מספר 5 נחבר כעת לרגל הגזורה המולחמת לכל אחד מהפינים הפרללים 5-9.

התוצאה הסופית צריכה להראות כך :

נסגור את המחבר הפרללי בחזרה ונקבל את ה"מתאם" שלנו

והנה המוצר המוגמר מוכן לחיבור למחשב ומשחק טקן!

דרייברים מתאימים אגב ניתן למצוא כאן

*** הערה - המדריך הנ"ל לא יפעיל ברוב המקרים את הForceFeedback של הPSX-Pad, ע"מ להפעיל אותו יש צורך במקור מתח חיצוני של 9V המתחבר לפינים 6 ו7 במחבר הנקבה. כיצד לבצע את החיבור אוסיף בהמשך.

בהצלחה...

אחרי הבטחות, נסיונות, עיכובים, מבחנים ושאר מרעין בישין הנה הוא כאן...

מדריך לתאורת מארז בעזרת לדים :

כמו בכל ארגון המנוהל ביד ברזל, יחולק גם המדריך הזה לשלושה חלקים :

חלק I  - לדים באופן כללי.

חלק II - בניית אלמנט תאורה פשוט.

חלק III - בניית אלמנט תאורה מתקדם (מעט יותר מהפשוט  בכל אופן... )

חלק I - לדים :

אתחיל בהסבר שמטרתו לכסות את כל הידע (שאני מקווה) שיהיה דרוש לכם להפעלת והבנת הלד, גם לפרויקט זה וגם לשם שימוש אחר. אפתח בהסבר על ההתקן הנקרא לד וכיצד הוא עובד ואמשיך בהסבר על סוגי החיבורים השונים והחישובים הרלוונטים.

א) לד - מהו?   

  הלד הוא התקן תאורה הבנוי סביב עיקרון פשוט המתקיים במוליכים למחצה, ע"מ להבין אותו נתחיל מהסבר קצר על מוליכים למחצה. רוב הלדים היום מבוססים על תרכובת אלומיניום-גאליום-ארסניד (או AlGaAs) שהיא תרכובת בה כל האטומים קשורים בצורה מושלמת לשכניהם כך שאין שום אלקטרונים חופשיים המסוגלים להוליך, בצורתה הטהורה תרכובת זו היא מבודד מושלם.

לחומר זה מוסיפים חומרים שונים בתהליך הנקרא "זיהום" (doping) החומרים הללו גורמים לאיבוד האיזון המושלם הקיים בתרכובת המקורית וכך יכולים לגרום לאחד משני מצבים - או שישנם אלקטרונים "מיותרים" וחופשיים בתרכובת החדשה או שישנם אלקטרונים חסרים (מצב הנקרא "חורי הולכה" או בקיצור "חורים") - שני מצבים אלו גורמים לתרכובת החדשה להוליך.

חומר המזוהם כך שיהיה לו עודף אלקטרונים נקרא חומר מסוג N שמשמעו negative (מכיוון שכעת יש לו עודף אלקטרונים = בעלי מטען שלילי) וחומר המזוהם כך שיווצרו חורים נקרא חומר מסוג P שמשמעו positive (מכיוון שיש לו עודף פרוטונים = בעלי מטען חיובי).

דיודה היא התקן המורכב משני חומרים שכאלה (P ו N) המחוברים אחד לשני ובצידיהם לאלקטרודות. כאשר האלקטרודות אינן מחוברות למתח נמשכים האלקטרונים מחומר N לפרוטונים מחומר P ולהיפך, תהליך זה מתרחש בעיקר לאורך ה"צומת" בין שני החומרים. מכיוון שכעת באזור הצומת אין יותר אלקטרונים או פרוטונים חופשיים, חזרה שם התרכובת למצבה המקורי, לפני הזיהום וכעת אינה מוליכה כלל. איזור זה לאורך הצומת ובמרחק מה ממנה נקרא "איזור הריקון" (depletion zone).

   

כאשר נחבר מתח לדיודה בכיוון הנכון (נקרא forward biasing) - שהוא, הדק שלילי של המתח לחומר N והדק חיובי של מתח לחומר P, נגרום לכל אחד מהמטענים להדחות מההדק המתאים ולעבור לצד השני וכך יזרום זרם חשמלי (של מטען) בחומר.

   

לעומת זאת כאשר ננסה לחבר את הדקי המתח הפוך (הדק חיובי לחומר N והדק שלילי לחומר P) ימשוך כל הדק את המטען ההפוך לו והמטענים פשוט יצטברו ליד ההדק המתאים ולא יעבור כל זרם חשמלי בצומת.

   

בשלב זה שאלה כגון, איך כל זה קשור ללדים עלולה לעלות ותהיה מוצדקת לחלוטין. ההקשר הוא פשוט מאוד, למעשה לד איננה מלה "עברית" אלא אנגלית - LED = Light Emitting Diode או כפי שהלד מתכנה בעברית תקנית - דפו"ר = דיודה פולטת אור. רואים אתם למעשה כי הלד הוא בסה"כ דיודה שנבנתה כך שתפלוט אור. איפה נכנס כאן הקטע של האור? פשוט מאוד, כאשר אלקטרונים וחורים משלימים אחד את השני נוצר מחדש איזון, יצירת איזון תמיד מלווה בפליטת אנרגיה. אנרגיה שהיתה דרושה ע"מ ל"החזיק" באופן יציב מצב לא מאוזן. אנרגיה זו - נפלטת תמיד כפוטונים, הלא הם החלקיקים המרכיבים את האור, אלו הם חלקיקים בעלי אנרגיית תנע אך חסרי מסה (לפחות ביכולות המדע של כיום להבין  ). מדוע, אם כך, אתם וודאי שואלים לא נפלט תמיד אור מכל דיודה וטרנזיסטור או מוליך למחצה אחר? התשובה היא שתמיד נפלט, אך לא תמיד בספקטרום או בעוצמה הנראית לעין או לחילופין אריזת המוליך למחצה אטומה.

כיצד ניתן לשלוט על האור הנפלט מבחינת עוצמה ותדר? ע"י שינוי חומר הבסיס והמרחק אותו צריכים החלקיקים לעבור בעת התחברותם למצב מאוזן, בלד מכוון הכל כך שיפלט אור בתחום הנראה.

   

את הלד הראשון העובד עפ"י עיקרון זה הביא לנו בחור בשם ניק הולוניאק שהביא לנו עוד המון המצאות בהן אנו משתמשים מדי יום כגון אורות שניתן לעמעמם ומעגל מתאים ועוד...

   

את העיצוב הזה, שיפר ואף הוסיף בחור יפני בשם שוג'י נוקומורה. שניסה כמה חומרים שונים ודרגות זיהום שונות, כמו גם כמה עיצובים וחומרים שונים לקפסולת הלד, עד שקיבל את הלדים, להם אנו היום קוראים אולטרה ברייט.

   

עכשיו כאשר יש בידינו המידע הדרוש להבנת פעולתו של הלד ומבנהו ניתן לגשת לחלק השני בהסבר.

ב) לד - כיצד מפעילים אותו?

ע"מ להבין יותר טוב את צורת החיבור של הלדים התחלנו מהסבר על הרכבם ובכך שקבענו שהם בעצם מוליכים למחצה. ובכן ישנו דבר אחד נוסף שצריך לדעת על מוליכים למחצה - הם לא רכיבים ליניארים. רכיבים ליניארים הוא שם לרכיבים המקיימים את חוק אוהם שאומר שהמתח על פני רכיב כלשהוא שווה למכפלת הזרם העובר בו בהתנגדותו, או באלגברית V=I*R. משמע שקיים יחס קבוע וישר בין מתח לזרם והוא ההתנגדות לעומת זאת קיים יחס קבוע והפוך בין ההתנגדות כמובן לזרם - כאשר ההתנגדות עולה הזרם יורד וכאשר המתח עולה הזרם עולה - כל הרכיבים הלינארים (כגון נגדים, סלילים, מנועים וכד') מקיימים חוקים אלו, אך לדים הם רכיבים אקספוננציאלים ולא לינארים - משמע שהיחס בין שינוי במתח לשינוי בזרם הוא אקספוננציאלי (או בעברית פשוטה עצום), שינוי של 0.2V למתח יכול לגרום לשינוי של כמה עשרות מיליאמפרים ואף אמפרים שלמים במצבים מסוימים. הנה דוגמא לשינוי בזרם כתלות במתח ללד כחול ולד לבן

   

או בעברית - ללדים יש משאלת מוות 3.

למה זה ככה? לרכיבים הליניארים יש מקדם חום חיובי - משמע שכאשר חומם עולה התנגדותם עולה, לעומת זאת למוליכים למחצה ברובם יש מקדם חום שלילי משמע שככל שהם מתחממים יותר (והם מתחממים כמו כל רכיב המבזבז אנרגיה) התנגדותם יורדת וכך הזרם בהם עולה.

מכיוון שכך, החלק החשוב בחיבור לד הוא הזרם העובר דרכו - נתייחס אל המתח כפחות או יותר קבוע. לרוב הלדים האולטרה ברייט ישנם תנאים אופטימלים לפעולה בסביבות ה20מיליאמפר (אלפיות האמפר) ו3V. ולכן נתייחס לנתונים אלו כאלו הרצויים להפעלת הלד, כמובן שללדים אולטרה ברייט שונים יהיה שוני קל בנתוני ההפעלה אך זהו תחום בטוח לרוב הלדים מסוג זה (כמובן לא לרגילים). מיסקונספציה ידועה היא שהלדים זקוקים ל5V ע"מ לפעול - נתון זה מופיע מדי פעם על אריזות הלדים או דפי הנתונים שלהם והוא המתח המקסימלי בו הם מסוגלים לתפקד - משמע הם יתפקדו בו אך לא לזמן רב. מי שנתן פעם מתח מוגזם ללד שם לב כי הוא מפיץ צבע בהיר יותר מזה שהוא אמור ומי שחיבר פעם לד ישירות ל12V יכל לצפות בו הופך לסד (SED = Smoke Emitting Diode).

מיסקונספציה נוספת היא כי ניתן להפעיל לד ללא נגד ובכן זה נכון אם מחברים אותו לסוללת AAA רגילה וחלשה, זה מכיוון שסוללות אלו לא מסוגלות לספק זרם בעוצמה שתהרוג אותו ויש להן התנגדות פנימית המספיקה ע"מ להגביל זרם זה בכל מקרה. אך דבר זה אינו נכון לגבי סוללות חזקות יותר או ספקי מתח - תנו להדגיש נקודה זו - לא מפעילים לד מספק מתח ללא נגד! ולא משנה מה שמעתם או היה נדמה לכם שראיתם בכל מיני מקומות שונים ומשונים ברשת או בכל מקום אחר! (מממ... אלא אם כן אתם רוצים להרוג אותו).

הנגד שהוא כן רכיב ליניארי יגביל את כמות הזרם בנגד כתלות במתח שיפול עליו ומכיוון שהזרם קבוע בחיבור שני רכיבים בטור אחד לשני (כפי שנראה עוד מעט) - נוכל לשלוט על הזרם המגיע אל הלד שלנו ולשמור על חייו ואורו היקרים לנו כל כך.

כיצד נדע מהו ערכו של הנגד הדרוש? מאוד פשוט, דרך ראשונה היא לפנות למחשבון התנגדויות כגון זה המצויין של japala הנמצא כאן, אם כי בד"כ הוא מחשב לא טוב את ההספק בו אמור לעמוד הנגד (ניגע בזה אח"כ).

דרך שניה היא לחשב בעצמכם. לא מדובר פה בחישובי קוונטים מסובכים אלא בנוסחה פשוטה אותה הזכרנו קודם ונקראת חוק אוהם. הנוסחא קובעת, כפי שהדגמנו מקודם, שהמתח=התנגדותXהזרם. לכן מכיוון שהזרם ידוע לנו תמיד והוא 20מיליאמפר (או 0.02 אמפר) כל מה שחסר לנו ע"מ לחשב את ההתנגדות(=מתח חלקי זרם) הוא המתח. לפני שנברר את המתח ניקח כמה דקות ע"מ לדבר על 2 סוגי המעגלים הבסיסיים הקיימים בחשמל.

(1) חיבור בטור : בדיוק כשמו - כל הרכיבים מחוברים אחד לשני בטור אחד ארוך מההדק החיובי של מקור המתח עד להדקו השלילי (או אדמה) כמו בשרטוט הבא

   

בחיבור מסוג זה לכל רכיב חלק משלו במתח הכללי אך בכולם זורם אותו גודל של זרם ממש כמו בצינור ארוך של מים. במקרה זה מכיוון שכל לד צורך כ3V הרי ש3 לדים יצרכו 9V מה שמשאיר לנגד ל"ספוג" 3V (הרי הספק שלנו מספק 12V => 12-3=9V). מכיוון שהזרם במעגל טורי קבוע על כל חלקיו הרי שהוא ידוע לנו (0.02A) ואת המתח כרגע חישבנו. מכאן ניתן לחשב את ההתנגדות הדרושה לנו ע"מ שהזרם במעגל באמת יישאר בכמות שאנו מעוניינים בה - היא 150אוהם = 3V/0.02A, פשוט ביותר לכל הדעות. נגד הוא רכיב המנסה למנוע מן הזרם לעבור דרכו וכך גורם לאנרגיה "להתבזבז" בצורה של חום (שלפעמים מגיע לרמות גבוהות) על כן עלינו לוודא שהנגד שנחבר מסוגל להתמודד עם כמות החום שתיווצר בו. גם זהו חישוב פשוט והוא המתחXהזרם במקרה שלנו המתח על הנגד הוא 3V והזרם הוא 0.02A על כן מכפלתם שווה ל0.06וואט (וואט בניגוד לוולט היא היחידה בה מודדים הספק - שבמקרה הזה מתורגם לחום הנפלט מהנגד). הנגד הבסיסי ביותר מיועד לעמוד בהספק של 0.25וואט(W) כך שכאן אין לנו שום בעיה.

חיבור נגד בטור למקור מתח ולכמה לדים איננו הצורה המומלצת בד"כ לחיבור מכמה סיבות :

א. אם וכאשר יפסיק לפעול אחד הלדים מסיבה כלשהיא ויהפוך לקצר (מה שקורה לעתים ללדים הנשרפים) יעלה המתח על הנגד מה שיגרום לעליה בזרם במעגל מה שיאיץ את מותם של הלדים האחרים.

ב. בד"כ לכל לד נתונים שונים - גם אם הוא מאותו סוג כמו האחרים ואפילו של אותו יצרן ומאותה סדרת ייצור, כך ששליטתנו בזרם ובמתח אינה אופטימלית וחישובינו אף שהם בקירוב טוב מאוד, אינם מדויקים מה שיכול להאיץ את מותם של כל הלדים - זיכרו כי שינוי קטן ביותר במתח יכול להרוג אותם.

ג. אם הלדים הם מצבעים שונים הכתוב למעלה נכון אף כפליים ויביא למוות וודאי של הלדים.

מנסיוני אני יכול להעיד כי חיברתי כך לדים לא פעם ואם מבצעים את החיבורים כמו שצריך ומודדים את המתחים והזרמים, אזי לא נתקלים בשום בעיות.

(2) חיבור במקביל : הדרך הנפוצה לחיבור לדים בעצם מדובר בחיבור נפרד של כל אחד מהלדים למקור המתח עם נגד משלו כך שכל לד והנגד שלו מהווים מעגל נפרד עם מקור המתח. לכל מעגל כזה זרם משלו ועל כן ניתן לשלוט טוב יותר בלד. דוגמא לחיבור כזה ניתן לראות בשרטוט

   

כפי שניתן לראות לכל לד יש גישה משלו גם להדק החיובי וגם להדק השלילי של הספק בניגוד לשרטוט הקודם בו כל רכיב מקבל את הזרם מהרכיב הקודם.

גם כאן הזרם הדרוש לנו בכל מעגל קטן שכזה ידוע לנו והוא 0.02A. מכיוון שהלד דורש 3V באופן אופטימלי לתפעולו זה משאיר בכל אחד מהמעגלים 9V לנגד לספוג. ע"מ שהזרם במכל מעגלונצ'יק יהיה באמת 0.02A אנו זקוקים להתנגדות של 450אוהם = 9V/0.02A מכיוון שהנגד הקרוב ביותר הוא 460 אוהם בחרתי בו (אין נגד קיים לכל ערך). וכך בכל מעגלונצ'יק לכל לד נחבר נגד של 460אוהם. בואו נבדוק באיזה הספק יצטרך הנגד לעמוד - הספק אמרנו = מתח*זרם = 9*0.02 = 0.18W עדיין בתחום המותר לנגד בסיסי של 0.25W כך שכל נגד בעל ערך של 460אוהם יספיק. חיבור זה מאפשר לנו לשלוט על כל לד באופן אופטימלי וכך גם לחבר לדים בעלי נתונים שונים באותו מעגל.

ניתן כמובן לחבר את כל הלדים במקביל כך שיהיו מחוברים לספק בטור דרך נגד, כך לדוגמא

   

מכיוון שכל לד צורך את הזרם שלו דרך הנגד (אין לו גישה ישירה לספק אלא רק דרך הנגד) הרי שעלינו לסכום את הזרמים בלדים השונים, 3 לדים = 3*0.02A משמע 0.06A, אך המתח המסופק לכל הלדים הוא אותו מתח = 3V על כן על הנגד שנבחר לספק 0.06A תחת 9V, על כן ערך הנגד הוא 150אוהם = 9V/0.06A רק שהפעם ההספק על הנגד הוא 9V*0.06A שזה 0.54W יותר מחצי וואט משמע הנגד הקרוב ביותר שיעמוד בהספק מתאים הוא 0.75W פחות מזה והנגד ישרף ולעתים ביחד איתו ציוד יקר ערך. על כן אם יש דרך חיבור שאינני ממליץ עליה באופן מפורש הרי זוהי הדרך הזו!

זהו, אם כך, כעת ברור לנו לחלוטין מהו הלד  וכיצד להשתמש בו. כל אלמנטי התאורה שבניתי במדריך זה מתבססים על המעגל במקביל, רק במקום 3 לדים כפי שהודגם בשרטוט ישנם 5 באלמנט.

חלק II - בניית אלמנט תאורה פשוט :

כאשר ניגשתי לתיכנונו, חשוב היה לי להקפיד על 3 עקרונות :

א) הכי חשוב - החלפת לדים קלה.

ב) חיבור חשמלי נוח = מולקס.

ג) חיבור נוח למחשב = וולקרו/סקוצ'.

את גוף התאורה בניתי אך ורק מחלקים מיותרים ומיותמים שהיו לי (שום דבר לא נרכש במיוחד) וכמובן שייתכן שלכם יהיו חלקים אחרים לא פחות (ואף יותר) מתאימים מהם. הפואנטה פה היא אילתור!

   

כפי שניתן לראות בתמונה בסיס גוף התאורה הוא חתיכת פרספקס - למעשה חתיכה זו היא שאריות מבניית הריאובוקס לפרויקט ספיידי - זהו אחד התכנונים הראשונים לפאנל הקדמי, ניתן לראות כי קצוותיו מעוקמים מאוד כתוצאה מהיישור שהוא עבר לאחר ההחלטה להפוך אותו לאלמנט תאורה...

אליו מודבקים בצדדים שני ריבועי פרספקס, אליהם מודבקים עיגולי וולקרו זכר (זה שתופס הוא הזכר לא?) שמטרתם, חיבור אלמנט התאורה לדלת המארז - את הנקבות של הוולקרו הדבקתי במארז נמוך כמה שיכולתי

   

טוב, למעשה התכוונתי להדביק הכי נמוך שאפשר אך לבסוף הדבקתי טיפה יותר גבוה. כך יש לי גמישות רבה יותר במיקום הגוף - למעלה או למטה ואפילו באלכסון ע"י שינוי של מיקום הזכר על הנקבה (בוולקרו).

ניתן גם לראות בתמונה הראשונה את המחברים שישמשו אותנו להחלפה מהירה של לדים/נגדים וכד' - אלו הם מחברי חשמל פשוטים שניתן לקנות בשורות בכמות לא קטנה ובמחיר מצחיק. כמו כן ניתן להבחין בברגים שיחברו אותם אל הפרספקס - אלו הם ברגי מארז רגילים לחלוטין שמצויים, לבטח, בכמויות אצל כל אחד מכם.

בשלב הראשון - נבריג את המחברים למקומם ע"י ברגי המארז, אני קדחתי 5 חורים בגודל 3מ"מ - הגודל הסטנדרטי של מקדח דרמל ג'נרי ומתאים בול לברגי המארז, במרחקים שווים.

   

   

   

כך נבריג את כל חמשת המחברים :

   

   

כעת, נמדוד כבל חשמלי מהמחבר הראשון על לאחרון ונוסיף 20ס"מ - שישמשו לכניסות למחברים ולחיבור למולקס. עדיף כבל חשמלי שחור - המסמן אדמה או הדק שלילי בחשמל ויתחבר לכבל השחור שבמולקס.

נקפל אותו כ10 ס"מ אחרי תחילתו ונגלה חתיכה קטנה, כך נעשה ליד כל מחבר ונבריג את הקצוות הגלויים למחברים כבתמונות :

   

נעשה אותו לכבל חשמלי אדום, רק שהפעם בקצהו של כל חלק גלוי נלחים נגד של 430אוהם (שנותן זרם של 0.021A = בערך 0.02A) - אם נשתמש ב12V ונגד של 100אוהם (שנותן זרם של 0.02A) - אם נשתמש ב5V. כל הלחמה כזאת נכסה בבידוד מתכווץ או נלפף איזולירבנד, ברשותי היו כמה מטרים לא משומשים של בידוד מתכווץ מתאים ולכן נבחרו למשימה...

   

   

   

   

בשלב זה הייתי ממליץ לעטוף את הכל באיזולירבנד ע"מ לקבל בידוד טוב ומראה מוגמר יותר, אך מכיוון שמיהרתי לעבור להכנת האלמנט המתקדם יותר, דילגתי מתוך שיכחה על שלב זה ונזכרתי בו שוב רק כשהיה מאוחר יותר  :-[.

את קצוות הכבלים שנותרו נלחים למחבר מולקס - את הכבל השחור לאחד הכבלים השחורים במולקס ואת הכבל האדום שלנו נלחים לצהוב, אם בחרנו ב12V (כמו שאני עשיתי), או לאדום, אם בחרנו ב5V. אני בחרתי ב12V ע"מ שאוכל לשלוט בתאורת המארז ע"י הריאובוקס - כך אוכל לשלוט ברמת התאורה - ייתרון נוסך שיש לתאורת לדים על תאורת פלורסנט/קטודה וכד'.

חלק III - בניית אלמנט תאורה מתקדם :

לאחר שסיימתי להכין את האלמנט הראשון, השתעשעתי בו מספר שבועות ע"מ לבדוק את עוצמת האור שהוא מפיק, מיקום, צבעי לדים ושילובים, צריכת מתח ונתונים נוספים. אך כל הזמן היה ברור לי שאינני מרוצה מהתוצאה הסופית וכי היא רק זמנית. על כן כשהזדמן לי קצת חופש ממטלות אחרות ישבתי ושיפרתי את האלמנט הקיים. עיקרי הדברים מהם לא הייתי מרוצה הם - מחברים פחות נוחים מכפי שרציתי (אני עצלן במיוחד והברגה כרוכה במציאת המברג מה שמצריך כמובן קימה מהכיסא), חוטים חשופים ולא יפים (אם לא עוטפים באיזולירבנד). לחץ פיזי (קל מאוד) המופעל על הנגדים המוברגים לחלק התחתון של במחברים עלול להסתיים בפקיעת רגלו של אחד מהם ולזה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על סופו של המחשב שלי. אמנם מדובר בהסתברות נמוכה ביותר (מדובר בעשיריות אחוזים ואפילו לא באחוזים בודדים, מכיוון שהכל היה מחוזק עם בידוד מתכווץ ואיזולירבנד), אך אין כמו קצת פניקה טהורה ע"מ לגרום לך ליצור ולשדרג. החלק ממנו כן הייתי מרוצה, אגב, הוא הפרספקס עם הוולקרו שהחזיק את הכל ולכן הפשטתי אותו מכל זיכרון לאלמנט הקודם והתחלתי מחדש.

יצאתי לדרך כשהפעם הכוונה היא לצמצם את המקום בו נמצאים רכיבים למינימום ההכרחי, בחרתי בלוח הלחמות ככלי הכל ביותר לשימוש - מדובר בלוח פלסטיק מחורר שצידו האחד פלסטיק ובצידו השני, סביב החורים ישנן טבעות נחושת. זה נראה ככה :

   

אני חתכתי חתיכה של 3X1ס"מ (אכן קטן) והלחמתי אליה מחבר מולקס ו5- נגדים כך :

   

   

לקחתי כבל ide שכבר מזמן איבד את רוחו והפרדתי ממנו 5 זוגות של חוטים אותם הלחמתי - זוג לכל נגד :

   

   

אנסה להסביר מכיוון שבתמונות קצת קשה לראות בדיטק את צורת החיבור :

   

הקווים האדומים הם עיגולי הנחושת אותם הלחמתי מלמטה ואליהם הלחמתי מהמולקס את ה+12V. הכחולים הם הנגדים (שכמובן נמצאים בצד העליון של לוח ההלחמות) ומהם ניתן לראות הלחמה ימינה של קו אדום. מההלחמה הזאת הוצאתי ע"י חוטי הIDE (מסומנים באפור) את החלק החיובי של המתח אל הלדים דרך הנגדים.

הקו השחור הוא הלחמה מלמטה של חוט האדמה של הספק ומהחורים המסומנים הוצאתי חוט IDE נוסף (מסומן באפור) המספק ללד את האדמה (הדק שלילי). כך כל זוג חוטים מורכב מחוט אחד המגיע ללד דרך נגד אל ההדק החיובי של הספק וחוט אחד המגיע מהלד אל הדק האדמה של הנגד, כולם מחוברים במקביל ל12V.

ע"מ לספק למעגל אריזה קשיחה ומבודדת עטפתי אותו בקרטון של דגימות צבע של טמבור (אנחנו צובעים מחדש את הדירה  :-\) ואת זה חיברתי בעזרת איזולירבנד שחור לבסיס הפרספקס הקודם.

   

   

הפעם בחרתי להשתמש במחברים המיועדים לחיבור למסרק פינים כפי שמחוברים הלדים ללוח האם. רגלי הלד נכנסות בקלות ובאופן מושלם למחברים הללו וניתן לדחוף ולשלוף את הלדים בקלות מהם. כמו כן הם אוחזים בלד בכוח בדיוק בצורה שרציתי. את המחברים הללו ניתן להשיג באריהב ובחנויות אלקטרוניקה אחרות בד"כ תחת השם "מחבר רובוטיקה למסרק פינים שחור)" יש לאמר להם לכמה פינים מיועד המחבר (במקרה הזה 2) ויש להדגיש להם לשים את הפינים הפנימיים של המחבר ביחד עם המחבר  : (הרוח הישראלית כמובן מצאה דרך מתוחכמת להרוויח כפול - גם המחבר עצמו וגם הפינים שלו עולים כסף - לא ברור לי מה אפשר לעשות רק עם מחבר הפלסטיק אבל... שימו לב שאם אתם אי פעם מזמינים מהם מולקס - אותו דבר, גם פינים וגם מחבר) - הנה דוגמא למחבר ולתצורה בה מגיעים הפינים שבתוכו

   

את המחברים הדבקתי לפרספקס בעזרת דבק דו צדדי  וחיברתי את חוטי הIDE ביגע רב אל הפינים אותם הכנסתי למחבר - אחרי שני מחברים זה נראה כך :

   

אחרי שסיימתי לחבר את כל הפינים קיבלתי את התצורה הסופית :

   

התוצאה - אלמנט תאורה - בו ניתן להחליף את הלדים במהירות ובקלות, עמיד ביותר הן מבחינה פיזית והן לקצרים וכד', נוח לשימוש - ניתן להצמיד אותו בעזרת הוולקרו לכל מקום במארז בקלות, ניתן גם לשנות את זווית התאורה ע"י כיפוף קל של הלדים. מי שמפחד (ובצדק) שרגלי הלד שלו יגעו במתכת ויגרמו לקצר במערכת יוכל לטפל בכך בקלות ע"י חיתוך רגלי הלד למחצית מאורכן המקורי - כעת הן נכנסות עד סופן למחבר ורק ראש הלד בולט החוצה ואין סיכוי לקצרים לחלוטין! (או כמו שאני עשיתי - שיטחחתי את החלק התחתון של הפין כך שניתן להוציא את החלק התחתון של רגל הלד מהמחבר).

כעת ניתן להאיר את המארז בשלל צבעים בקלות (במחיר זול במיוחד בהשוואה לקטודה) ובעוצמת תאורה (שעולה על קטודות וזה עם לדים יחסית חלשים מתחום האולטרה ברייט)

   

   

- זהו, תם ונשלם אך סביר להניח שעוד יעודכן - למה? שאלותיכם וטענותיכם ישמשו לשיפור המדריך - אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה לאימייל או דרך האתר אם יש לכם שאלות הערות והצעות. אשמח גם לשמוע ולראות את עבודתכם באתר וגם בפרטי. מקווה שנהניתם מהקריאה ואף החכמתם ואם לא - לא נורא - אולי בפעם הבאה  8)

המדריך הבא בא לענות על השאלה התמידית, "באיזה ראש של דרמל אני צריך להשתמש בשביל......?"

והשאלה שבאה מייד אחריה, "איך אני בכלל משתמש באותו ראש בצורה הטובה ביותר?".

אני רוצה להודות לSuB, משתמש מהקהילה שהחליט להרים את הכפפה ולשים קץ לשאלות האין סופיות - יישר כוח!

[table]

[tr]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]דיסקיות אלו הן הפשוטות שבדיסקיות. מסוגלות לחתוך סוגים רבים של חומרים- מתכות, עץ, פלסטיק ושאר חומרים רכים, אם כי חשוב להקפיד להתאים את מהירות הכלי לחומר.

מבדיקה, אין הבדל בין דיסקית 420 לדיסקית 409 ושתיהן חותכות ללא בעיה ברזל, פרספקס ואלומיניום - הלא הם החומרים שבד"כ עוברים מודינג. דיסקית זו מעולה גם לשיוף עדין ביותר, אבל לזה דרוש ניסיון ומיומנות ידנית כמו גם אמצעי מגן, למקרה שהדברים משתבשים וחתיכות דיסקית מחודדות עפות בעוצמה לכל הכיוונים, דבר הנוטה לקרות למי שלא מיומן בעבודה עם דיסקיות אלו.

דיסקיות אלו קיימות בקוטר גדול יותר (דיסקית 540), אך היא איננה מומלצת, מכיוון, שעקב היותה גדולה, אך עשויה מחומר לא מחוזק, איננה עמידה כ"כ ובמיוחד לא בידי מי שאינו מנוסה בעדינות בה צריך לבצע חיתוך בד"כ.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]דיסקיות מחוזקות המכילות פיברגלס. דיסקיות אלו עמידות יותר מן הדיסקיות הפשוטות ואורך חייהן גדול יותר ועל כן מומלצות במיוחד למתחילים, קשה יותר לטעות איתן וגם אם טעיתם, סיכויים קלושים שהן יישברו.

חסרונותיהן - מחירן גבוה יותר וחבילה שלהן מכילה כמות קטנה יותר מבחבילה של דיסקיות פשוטות (5 דיסקיות לחבילה). וכמו-כן החתך שהן יוצרות רחב יותר כשם שהן רחבות יותר.

דיסקיות אלו קיימות בקוטר גדול יותר (דיסקית 456).

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]דיסקית מצופה ביהלום. נועדה במיוחד לחיתוך של חומרים קשים (לא מתכות!), אם כי לא מעטים האנשים שמתמשים בהן לחיתוך מתכות עם הצלחה לא רעה, אך שחיקתן כך מהירה במיוחד, מפני שאין להשתמש בהן מעל RPM20,000. החיתוך שהן יוצרות הוא חד, חלק יחסית לדיסקיות האחרות ודק יותר.

יתרונה הוא שהיא אינה נשברת או מאבדת מצורתה אך החסרון הגדול שלה הוא המחיר הגבוה, איננה מומלצת למי שמעוניין בעיצוב המארז (עבודות ברזל למיניהן).

עם ניסיון, משמשת גם לשיוף.

[/td]

[/tr]

[/table]

המלצות לשימוש בדיסקיות:

1. אל תנסו לחדור דרך החומר במעבר אחד, אלא חירצו בחומר קו ראשוני וחזרו עליו כמה פעמים עד שנוצר החתך.

2. במהלך החיתוך, עשו הפסקות קצרות כדי לתת לדיסקית להתקרר על-מנת שלא תתחמם ותישבר.

3. החזיקו את הדרמל כך שהדיסקית תהיה בזווית קטנה לחיתוך ולא ב-90 מעלות כך קל לה יותר לחתוך.

4. רק הקצה פעיל - הדרמל הוא לא כלי שעובד על כוח (כמו מקדחה) אלא על מהירות הסיבוב ולכן הרשו לדיסקית לגעת בעדינות באובייקט החיתוך והיא כבר "תאכל" את דרכה...

5. במהלך חיתוך עם דיסקית הימנעו מסטיות חדות בחיתוך, או מלחץ גדול מדי על הדיסקית - כדי שהדיסקית לא תישבר.

6. אין לשייף משהו חד עם מרכז הדיסקית כי הדיסקית עלולה להתפוצץ.

[table]

[tr]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראשים אלו נועדו לחריטה בפלסטיק (כגון פרספקס), פיברגלס ובעץ. עם ראשים 111-113 אף ניתן לבצע חיתוכים בפרספקס בדיוק גבוה.

ראשים אלו מגיעים במגוון קטרים וצורות בהתאם לגודל וסוג החריטה הרצוי - עגול, מרובע וישר.

הערה: יש צורך בתושבת 2,4 מ"מ

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראשי חיתוך העשויים מפלדה חזקה במגוון צורות. נועדו לעיצוב ויצירת חורים, מסילות וחיתוכים עדינים במתכות רכות (כגון אלומיניום ונחושת), פלסטיק ועץ.

יכולים לחתוך גם ברזל ומתכות קשות יותר אך לא בעובי רב. כמו כן על החיתוך להיות קטן, או שנחתוך כל פעם חלק קטן, מפני שהן נוטים להתחמם ולאבד את צורתם ובמיוחד אם לא משתמשים בהן נכון.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראשי חיתוך העשויים מפלדה ומצופים ביהלום. קיימים במגוון צורות. נועדו לעבודות מדויקות ושיוף בעץ, זכוכית, מתכת ועוד..

היהלום, החומר החזק ביותר שקיים (שידוע לאדם), מקנה לראש חוזק ועמידות בחום (שכאמור גורם לאיבוד צורה).

יש לציין שעבור החוזק והעמידות, צריך לשלם "קצת" יותר.

הערה: יש צורך בתושבת 2,4 מ"מ

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]סדרת ראשים העשויים מתרכובת Tungsten, חומר חזק ביותר ועמיד לחום המשמש גם כחוט הלהט בנורות בביתכם.

על-כן, הראשים חזקים ביותר ונועדו לחיתוך של חומרים קשים מאוד, כגון - סוגים שונים של פלדה, ברזל, עץ קשה ופלסטיק (וניתן גם לחתוך ולחצוב בעזרתם באלומיניום ובנחושת, לדוגמא בלוק המים של אריק).

השליטה בהם בעבודה עם מתכות קצת קשה בגלל האגרסיביות שלהם, אך הם חותכים/משייפים אותן ללא שום בעיה.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראשים בעלי שיניים חדות, עשויות מתרכובת Tungsten, המיועדים, לכירסום ושיוף של פלסטיק, עץ, פיברגלס ומתכות רכות.

[/td]

[/tr]

[/table]

המלצות לשימוש בראשי חריטה וחיתוך קל:

1. אל תשתמשו בראשים אלו לחיתוך ארוך (בעיקר במתכת), היות והם לא בנויים לכך.

ראשים אלו יכולים לסייע לכם בחיתוך של אזורים קטנים שקשה לנווט בהם עם דיסקית, אך לא נועדו להחליף אותה.

2. בראשים עם קצה מחודד, אל תעבדו עם הקצה המחודד! הקצה המחודד הוא החלק העדין ביותר בראש ולחיצה עליו יכולה לגרום לשבירת הראש, שפעמים רבות יקר מאוד.

3. השתמשו רק בראשים שמתאימים לחומר שאיתו אתם עובדים. אפילו אם הראש נראה לכם מספיק חזק, אל תסתכנו בהריסתו.

4. החזיקו את הכלי כך שיד אחת (ימין לימניים...) אוחזת בראשו ונשענת על החומר. ויד שניה אוחזת בכלי בחלקו העליון - כך תקבלו שליטה מעולה בכלי ותרכשו יכולת לבצע חיתוכים/חריטות מדוייקות ביותר. כמו גם תמנעו את הנזקים מקפיצות פתאומיות של הראשים.

[table]

[tr]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]אבני השחזה עשויות אלומיניום אוקסיד. מעולות לשיוף מתכות מכל הסוגים.

קיימות בגדלים רבים ויכולות לשמש לשיוף של חורים ופינות קטנות.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]אבני ליטוש עשויות סיליקון קרביד. לשימוש בחומרים כגון: זכוכית, קרמיקה, אבן, פורצלן ומתכות אל ברזליות.

גם הן בדומה לראשי האלומיניום מתאימות לשיוף אך הן נועדו לשימוש בחומרים רכים יותר ולשיוף/ליטוש עדינים יותר. מצויינים להדגשת חריטות או מילוי אזורים מוצללים בחריטות בפרספקס.

[/td]

[/tr]

[/table]

המלצות לשימוש בראשי השחזה וליטוש:

1. אל תפעילו כוח על החומר שאתם עובדים איתו בזמן הליטוש. עברו עם הראש קלות על המקום שברצונכם לשייף עד לקבלת התוצאה הרצויה.

הפעלה של כוח תגרום ל"אכילה" מהירה של הראש ובסופו של דבר לגמירתו.

2. כמו בדיסקיות החיתוך, נסו לעבוד כך שהשטח אותו אתם מלטשים יבוא המגע עם הראש הפעיל בזווית.

3. כמו בחריטה, החזיקו ביד אחת את הקצה הפעיל של הכלי והשעינו אותה על החומר. עם היד השנייה, יצבו את הכלי ע"י אחיזה בחלקו העליון.

[table]

[tr]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראשי שיוף גדולים העשויים אלומיניום אוקסיד המיועדים לשיוף פלסטיק, עץ ומתכת.

קיימים בדרגות שיוף: 60 ו 120 Grit שמשמעותן צפיפות החומר האברסיבי (צפיפות גבוהה יותר = ליטוש עדין יותר).

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראשי שיוף בינוניים העשויים אלומיניום אוקסיד המיועדים לשיוף פלסטיק, עץ ומתכת.

קטנים יותר מראשי השיוף הקודמים. קיימים בדרגות שיוף: 60 ו 120 Grit.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראשי שיוף קטנים העשויים אלומיניום אוקסיד המיועדים לשיוף פלסטיק, עץ ומתכת.

קיימים בדרגות שיוף: 60 ו 120 Grit.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראש שיוף מיוחד לעבודה עם סוגים שונים של עץ.

ראש זה עשוי מחומר ששומר על החיספוס המקורי של הראש. קיים בדרגת שיוף 60 Grit.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]דיסקיות שיוף עשויות אלומיניום אוקסיד לשיוף עדין מאוד במקומות צרים.

מיועדות לשיוף פלסטיק, עץ ומתכת.

קיימות בדרגות שיוף: 180, 220, ו- 240 Grit.

[/td]

[/tr]

[/table]

המלצות לשימוש בראשי שיוף וליטוש:

1. כל ההמלצות הרלוונטיות לראשי ההשחזה תקפות גם כאן.

2. ראשי השיוף הגסים מעולים לצמצום חומר פלסטי (פרספקס לדוגמא).

3. מעולים לליטוש חורי אוורור וקבלת צורה עגולה כמעט לחלוטין ע"י מעבר עדין של הראש על החומר. ראשים עמידים ביותר!

[table]

[tr]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]ראשי פוליש להברקת מתכות ופלסטיק לשימוש יחד עם משחת הברקה (#421).

סוגים הראשים:

414,422,429 - פרווה.

423 - בד.

425,427 - אבן מיוחדת לפוליש.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]משחת פוליש להברקת מתכות ופלסטיק.

מיועדת לעבודה עם ראשי הפוליש השונים.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]גלגל פוליש מיוחד העשוי חומר סיליקוני בתוספת חומר שמנוני שנועד להעניק ברק חזק למתכות ולפלסטיק.

אין צורך במשחת פוליש עם ראש זה.

[/td]

[/tr]

[/table]

המלצות לשימוש בראשי הברקה ופוליש:

1. אל תלחצו בכוח על מברשות הפוליש כיוון שהם מאבדות מצורתן והופכות לחסרות תועלת.

2. השתמשו במעט משחה בכל הברקה. שימו מעט מן המשחה על האיזור הרצוי ובעזרת המברשת, מרחו אותה באחידות על כל האזור.

במידת הצורך השתמשו בכמות נוספת והמשיכו בהברקה.

[table]

[tr]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[td]

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]תושבות שונות להכנסת ראשי הדרמל.

קיימים במגוון גדלים:

480- 3,2 מ"מ (הסטנדרטי שמתאים למרבית הראשים)

481- 2,4 מ"מ

482- 1,6 מ"מ

483- 0,8 מ"מ

ארבעת התושבות קיימות בסט מס' 4485 יחד עם מתאם הבסיס (בצבע שחור) שמגיעה עם הדרמל, שאותו מרכיבים על התושבות.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]צירים להרכבת ראשי הפוליש, דיסקיות החיתוך והשיוף.

401- הרכבת מברשות הפוליש.

402- הרכבת דיסקיות החיתוך, ודיסקיות השיוף.

424- הרכבת אבן הפוליש #424.

[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td]אבן חזקה מאוד, לליטוש וחידוד של ראשי השחזה וליטוש.[/td]

[/tr]

[tr]

[td]

[/td]

[td][/td]

[td] ראשי קידוח באורכים וקטרים שונים לקידוח בעץ, פלסטיק ומתכות רכות.

[/td]

[/tr]

[/table]

יש לציין כי צריך להחליף את מברשות הברזל של המנוע אחת לשנה בערך ,או כשהן נהיות צרות יותר מגודל של 0.5 אינץ' (שזה בערך 1.3 ס"מ).

• האתר הרשמי של DREMEL
  
• רשימת ראשים על פי סוגים
  
• רשימת כוללת של כל הראשים עם מידע על הקוטר והתושבת של כל ראש (קובץ PDF.)
  
• לדיקו - יבואן DREMEL בישראל

כדי לבחור את הנגד שמתאים למעגל שלהם, אנשים רבים משתמשים במחשבון הנגדים שהוזכר במדריך התאורה המעולה שתי הודעות מעל הודעה זו.

well, מסתבר שגם זה לא כל כך טריוויאלי. כדי לעזור לאותם אנשים שלא מבינים איך להשתמש במחשבון ו/או לא מכירים את המושגים שבו, כתבתי את המדריך הבא.

קודם כל, הסבר קצר על כל אחד מהפרמטרים שמכניסים ומקבלים מהמחשבון:

Input:

Supply Voltage - מתח אספקה - המתח הכללי של המעגל. [נמדד בוולטים (V)]

Voltage Drop Across LED - מפל מתח על גבי הלד. מפל מתח הוא המושג הטכני למתח הנופל על רכיב מסוים. במקרה שלנו, כמה מתח יש בלד. [נמדד בוולטים (V)]

Desired LED Current - הזרם שיזרום דרך הלד. [נמדד במיליאמפרים (mA)]

Output:

Calculated Limiting Resistor - הנגד שצריך לשים כדי לקבל את הזרם הנדרש. [נמדד באוהמים (ohm, Ω)]

Nearest higher rated 10% resistor - הנגד הקרוב ביותר לערך זה שקיים במציאות, בעל דיוק של 10% (סטנדרטי). [נמדד באוהמים (ohm, Ω)]

Calculated Resistor Wattage - ההספק שיתפתח על הנגד. [נמדד בוואטים (W)]

Safe pick is a resistor with power rating of - הנגד שנבחר יצטרך להיות מסוגל לעמוד בהספק של ___ . [נמדד בוואטים (W)]

עכשיו, כל זה טוב ויפה.

אבל מאיפה אפשר למצוא את הנתונים שאותם צריך להכניס למחשבון?

קודם כל, חיפוש ברשת יכול להביא לתוצאות מדהימות...  :

אבל אם זה לא עזר, תמיד אפשר למצוא את הלד שלכם ב-LSDiodes, ולבדוק את הנתונים שלו בטבלה.

הנה תמונה של הטבלה (של לד אקראי) עם תרגום של התאים החשובים לעברית:

הסבר קצר:

1. העוצמה של הלד... the higher the better (ויקר יותר בד"כ...).

2. הזוית בה אפשר לראות את האור של הלד. לא לגמרי מדויק - זה יותר כמו הזוית בה הלד אפקטיבי.

3. איזה אור הלד מוציא כשהוא פועל (הסבר פשטני, למעשה הנתון הזה די מיותר לכל מה שאי פעם תצטרך...).

4. איזה מתח נופל על הדיודה כשהיא מחוברת בצורה נכונה (כמו בציור שבמחשבון).

5. איזה מתח נופל על הדיודה כשהיא מחוברת בצורה הפוכה - שים לב שפה מופיע רק ערך מקסימלי - כלומר הנתון הזה מיצג באיזה מתח הלד יכול לעמוד כשהוא מחובר הפוך. יותר מזה והוא ישרף.

6. הזרם דרך הלד בחיבור נכון.

7. הזרם דרך הלד בחיבור הפוך - כמו סעיף 5.

8. באיזה טמפ' הלד יכול לפעול.

9. באיזה טמפ' מותר לאכסן את הלד.

10. באיזה טמפ' אפשר להלחים את הגוף (הטמפ' של המלחם).

הוראות שימוש במחשבון:

הערכים שנכניס למחשבון הם הערכים שנמצאים בעמודה של TYP, או Typical - אופייני (ממוצע). ב-99% מהמקרים, זאת העמודה שמעניינת אותנו. אנחנו מתכנים את המעגל לפי הצורה שבה הרכיבים פועלים באופן נורמלי - או אופייני בעגה טכנית.

*בעמודה הימנית ניתן לראות את יחידות המיגה עבור כל שורה:

mcd = Millicandles: מילי-קנדלה - יחידה שמשמשת למדידת עוצמת הארה של גופי אור. ככל שהיא יותר גדולה, הגוף יותר מאיר.

Deg: מעלות (מתמטיות).

nm = NanoMeter: נאנו-מטר, או (9-)^10 מטרים.

V = Volt: וולט - יחידת מידה למתח (פוטנציאל) חשמלי.

mA = MilliAmper: מילי אמפר, או (3-)^10 אמפרים. אמפר היא יחידה למדידת זרם חשמלי.

uA = MicroAmper: מיקרו אמפר, או (6-)^10 אמפרים.