רטרוספקטיבה
אחרי שמעבדי ה-Ryzen 3000 כבשו את שוק המעבדים השולחניים העממי, מגיעה סדרת שוק גבוה עם מטרה לשנות לחלוטין את חוקי המשחק – בואו לראות 24 ליבות עיבוד ו-32 ליבות עיבוד עוצמתיות בפעולה באופן שטרם היה קיים בקטגוריה
לפני מספר ימים החליטה להשיק יצרנית השבבים AMD את סדרת מעבדיה הקצה הגבוה שלו לשוק השולחני. מעבדים אלו מיועדים בעיקר ליוצרי תוכן ואנשים זקוקים להמון כח עיבוד בתושבת שלהם. מעבדים אלו מגיעים אחרי שני דורות של פופולאריות מתגברת מצד AMD.
לאחר הצלחה מסחררת של מעבדי ה-Ryzen 3000 בשוק השולחני השנה, מסלול הנחיתה נשאר נקי ומזמין למעבדי אקסטרים חדשים לנחות. הכפלה של כמות ליבות ושיפור בתדרי הפעולה היה רק עניין של של זמן בשוק השולחני הסטנדרטי, והדבר מקבל תרגום ישיר למעבדי אקסטרים, שוק שבו כמות ליבות ומהירותן הם מצרכים חשובים. רטרוספקטיבה, ברשותכם.
בתחילת 2017 ידענו שב-AMD מבשלים משהו רציני. ידענו שיש ארכיטקטורה חדשה לחלוטין מאפס שנבנתה בשביל להיות ברת ביצועים טובים, ברת שינויי גודל בהתאם לדרישות השוק, ברת יעילות טובה וכמות ליבות גדולה.
רבים מאיתנו לא רצו לאכול את ההייפ, לא משנה עם כמה סוכר. AMD בשלב זה לפני השקת Ryzen הייתה ידועה כ-"לוזרית", אחת שיצאה בפעם הקודמת על הזנב בין הרגליים. הפעם הקודמת הייתה מעבדי ה-FX שגם אז האדירה AMD בתקשורת, ומעבדים אלו זכו לביקורות פושרות וביצועים פושרים עוד יותר אל מול סדרות Core של אינטל בזמנו. הביצועים היו לעיתים סבירים ולעיתים נוראיים. היה קשה להמליץ עליהם בשל צריכת החשמל המוגברת, השונות הקיצונית בין מבחן ביצועים אחד לשני, והפלטפורמה שלא יודעים עד כמה תזדקן בכבוד. כל זה קרה בשנים 2012-2014.
ה-"לוזרית" מגיעה אחרי שלוש שנות פיתוח מפרכות אל שנת 2017 ומשיקה לראשונה מעבד 8 ליבות אמיתי לשוק הצרכני. בלי מיראז'ים, בלי בכאילו, 8 ליבות פיזיות ופונקציית ריבוי ליבות ל-16 נימים. באותו הזמן היינו רגילים ל-Core i7 7700K כמלך שוק המעבדים השולחניים למיינסטרים. 4 ליבות ולא יותר, כי "לא צריך יותר". אינטל האמינה בכח המוגדל של כל ליבה של 7700K לבצע את העבודה מול התחרות, אבל עם מחיר דומה וכמות כמעט כפולה של משאבים, ה-Ryzen 7 1700 ואחיו בעלי 8 הליבות החלו לכרסם קלות במכירות אינטל. גם Ryzen 5 עם קונפיגורציית 6 ליבות במחירים תחרותיים לא עשה ל-Core i5 למיניהם חיים קלים. בכל זאת, מעבדי אינטל המשיכו להמכר בכמויות מכובדות והאיום כנראה לא היה רציני מספיק. ביצועי הגיימינג וגם ביצועים בתוכנות המדיה השונות היו לרוב לצד אינטל.
בנוסף לזאת, ישנם גם חבלי לידה שלא עשו לחדשים של AMD חיים קלים בהשקה. החל משימוש לא יעיל במיוחד של משאבים במערכות ההפעלה, דרך התמיכה בזיכרון DDR4 עד מהירויות מאוד שמרניות לעומת אלו המהירות משמעותית של אינטל. בזמן שמעבדי אינטל יכלו לאפשר שימוש בזיכרון של 3000Mhz עד 4000Mhz ויותר, העלאת מחשב עם זיכרון במהירות DDR4 2933Mhz אפילו לא הייתה אפשרית במערכות רבות בעת ההשקה. גם מבחר לוחות האם לא היה מגוון, ולא היו אפשרויות אקזוטיות של ממש.
יחד עם המעבדים הללו, תקפה AMD גם את השוק השולחני הגבוה עם מעבדי Threadripper, שם… מטאלי במיוחד למעבדים שהדגש שלהם הוא לתת כמה שיותר נימים למשתמש כדי שלא ירגיש צורך במשאבים נוספים. ה-Threadripper 1950X וה-Threadripper 1920X הם מעבדי 16 ו-12 ליבות בהתאמה, כמות שעוד לא ראינו בשוק השולחני כלל, שכן החזק ביותר של אינטל באותה תקופה היה ה-Core i7 6950X בעל 10 הליבות. אפשר להתחיל לסמן ניצחונות על שולחן המלחמה הזה. המשך הסיפור הוא שאינטל נאלצה ללחוץ על ההדק ולהמיר מעבדי 12-18 ליבות שיועדו לשרתים בלבד אל מעבדי אקסטרים לצרכן.
שנה קדימה, 2018, ב-AMD מתכוננים להשיק קו רענן של מעבדי Ryzen. הפעם, יש התבגרות של מערכות הפעלה לארכיטקטורה החדשה, יש שיפורי קושחות שמאפשרים שימוש בזיכרונות מהירים יותר, יש תוכנות מעודכנות ומשחקים חדשים שרוצים עוד משאבים. התושבת – אותה תושבת, AM4. יצרניות לוחות האם מגיעות הפעם עם הרבה יותר אמונה ב-AMD ולכל קוי המוצרים גדלים במבחר ובהשקעה – יש אישור לשגר לוחות מפלציים באמת הפעם ל-AMD, זה כבר לא להיט של 15 דקות. ערכת השבבים X470 הובילה את המהלך ו-B450 מתחתה השאירה את האפשרות לעשות אוברקלוקינג עם לוחות זולים יותר.
ארכיטקטורת Zen+ המשופרת הביאה לנו את אותה כמות הליבות פר נתח שוק, הפעם עם תדרי פעולה גבוהים יותר וביצועים תחרותיים הרבה יותר. ה-Ryzen 7 2700X הוביל את החבורה ולצידו גם מעבדי 6 ו-4 ליבות, לכולם ריבוי נימים. באותו הזמן אינטל מבינה שהתחרות רצינית ומשיקה את Core i7 8700K, מעבד בעל 6 ליבות שמביא באופן רוחבי שיפור של 50% על פני קודמו, ה-7700K. במצב זה מעבדי אינטל נתקלים בתחרות רצינית משמעותית מאשר שנה לפני כן. על אף שבתחום הגיימינג ממשיכה אינטל להוביל, תחומים אחרים זוכים לאהדה של מעבדי AMD. פתאום יש המון משאבי עיבוד ובזול, כך הפך ה-Ryzen 5 2600 למשל, משושה-ליבות זול לרב מכר בעולם המעבדים השולחניים, עד היום למעשה.
מעבדי ה-Threadripper לשוק הגבוה של AMD לצערינו באותה תקופה לא קיבלו את השיפור הארכיטקטוני המבוקש. הם נשארו על Zen דור ראשון, אך המחירים נהיו נוחים יותר וכמות הליבות המירבית עלתה ל-32. כך לראשונה יכלו משתמשים לקבל כמות ליבות שמתאימה לשרתים יקרים בתושבת שולחנית סטנדרטית למדי, ה-TR4 של AMD. בשל הארכיטקטורה היחסית פשוטה, ה-Threadripper 2990WX לא תמיד היה מלך הביצועים, כי מטלות רבות נשענו על יכולת הארכיטקטורה להעביר מידע במהירות בין ליבות, יכולת שלא הייתה למעבד זה. בנוסף, הוא פעל בשיטת פעולה שהכריחה את ערוצי הזיכרון לעבוד בהתאם לקבוצות הליבות השונות, אך הליך העיבוד לעיתים היה מאוד מסורבל. מעבדי האקסטרים של אינטל ביצעו מטלות רבות באופן מהיר משמעותית.
והנה אנו מגיעים לשנת 2019 ולאחד האירועים החשובים ביותר של עולם המיקרו שבבים בהסטוריית המחשוב הביתי – המעבר לתהליך 7 ננומטר של מפעל היצור TSMC בו AMD מפיקה את מעבדיה. בשונה מאינטל שמקימה מפעלים עצמאית ונעצרה בתהליך היצור הקיים שלה בשל שיקולים כאלה ואחרים, AMD מסתמכת על קבלן יצור בשביל להעניק לה מוצרים על בסיס הארכיטקטורה שעיצבה.
עם מקבץ שיפורים ארכיטקטוניים ותוכנתיים, מעבדי Ryzen 3000 על בסיס 7 ננוומטר הושקו ביולי להצלחה כבירה וחסרת תקדים עבור AMD. מעבדים אלו הפכו לפופולאריים במיוחד עד רמה שמלאים בכל העולם אזלו על בסיס קבוע. אפילו כאן בישראל, ארץ זוות חלב ואינטל, עטים משתמשים על מעבדי ה-Ryzen 3000 במופע צרכנות שעולם המעבדים לא צפה מעולם. AMD החלה לפרוץ את נישת "המבינים" ולהגיע למשתמשים ביתיים שמעולם לא השתמשו במעבדי AMD.
התמיכה של תושבת AM4 הקיימת, מגוון המעבדים הטרי והמחירים הנוחים הופכים את Ryzen 3000 להצלחה מסחררת. ארכיטקטורת Zen2 החדשה מאפשרת בנוסף לשיפור בתדר וביכולת העיבוד גם הכפלה של כמות ליבות תחת מכסה המעבד. כתוצאה מכך, הושקו Ryzen 9 3900X בעל 12 הליבות וממש לאחרונה Ryzen 9 3950X בעל 16 הליבות לאותה תושבת AM4 שקיימת מאז 2017. הפעם, רוצה AMD פרימיום על העבודה הקשה ומחיר מעבדים אלו הו 499 דולר ו-749 דולר בהדרגה.
לאחר השקה מוצלחת למעבדים השולחניים הסטנדרטיים, ארכיטקטורה חדשה פוגשת גם את עולם השוק הגבוה. Zen2 עוברת את רף 16 הליבות ודורשת תושבת חדשה שתתאים גם לחיבוריות PCI-Express 4.0 המתקדמת שמציעים מעבדים אלו. הכירו את Ryzen Threadripper 3000.
הפעם, זה לא כמחווה, לא כדי להיות תחלופה לאינטל, לא כדי למלא מקום נישה שמעבדי אקסטרים אחרים לא מצליחים למלא. מעבדי Ryzen Threadripper 3000 לתושבת TRX4 החדשה הם זן חדש לחלוטין של אקסטרים, עם מחיר בהתאם.
בעוד ש-AMD מצליחה לייצר שוק עד 750 דולר, היא למעשה משאירה לאינטל מקום למעבדי האקסטרים שלה בטווח הזה של בין 750 ל-1000 דולר ומסיימת שם עם Core i9 10980XE. צמד מעבדי האקסטרים החדשים של AMD, ה-Threadripper 3960X ו-3970X תופסים קטגוריות מחיר חדשות לחלוטין ב-1400 ו-2000 דולר.
הם לא כאן כדי להיות מתחרה לאקסטרים שכבר ריענן את עצמו פעמיים בשנתיים האחרונות. הם כאן כדי ליצור סטנדרט חדש של ביצועים לאלו שבאמת זקוקים למעל ומעבר ולא יכולים להמתין לביאת 7 ננומטר במקומות אחרים. בעת ההשקה מציעה AMD שני מעבדים, אחד בעל 24 ליבות ואחד בעל 32 ליבות.
ישנם מספר שינויים רציניים בין דור Threadripper 3000 החדש לבין דור 2000 שקדם לו. החשוב והעיקרי ביותר בין השינויים הוא בקר IO ראשי אשר מתקשר עם כל קבוצות הליבות באופן ישיר וללא גשרים בניהן. מידע נכנס קודם אליו ומועבר לכל ליבה שפנויה לבצע את המטלה.
כך נראה ה-Threadripper 3970X בעל 32 הליבות. באדום מסומנות ליבות שאינן פעילות במעבד, דבר שמסמן על הפואנציטל המירבי עליו נדבר בסוף הביקורת. כל מלבן בצדדים מסמל קבוצה של 8 ליבות עיבוד יחד עם זיכרון מטמון מרמה ראשונה ושניה. לשבב זה 144MB של זיכרון מטמון, כמות אדירה בהחלט. בקר ה-IO מיוצר בתהליך של 12 ננומטר וליבות העיבוד מיוצרות בתהליך מתקדם של 7 ננומטרים, כך עושה AMD שימוש חכם בכמות הסיליקון שניתנת לה על ידי TSMC.
יחידת ה-IO הענקית שבמרכז השבב מטפלת בתקשורת בין הליבות ובין המעבד לערוצי הזיכרון, בין היתר. למעבד זה ארבעה ערוצי זיכרון מסוג DDR4 ותמיכה בנפח מירבי של 512GB. למעבדי Threadripper אפילו תמיכה בזיכרון ECC מתקן שגיאות לשרתים, כמובן שיש צורך לוודא תמיכה של לוח האם מבעוד מועד. בשונה ממעבדים קודמים, כאן אין הגבלה כלל לכל קבוצת מעבדים בגישה אל זיכרון. כל ליבה תקבל כמה זיכרון שהיא רוצה מאיזה מקל זיכרון שהיא רוצה ובמהירות סבירה.
תדר פעולת Threadripper 3960X הוא 3.8Ghz כבסיס וטורבו של 4.5Ghz. תדר הבסיס של 3970X הוא 3.7Ghz ותדר הטורבו זהה, 4.5Ghz. תדר הטורבו מתיחס בעיקר לתדר הגבוה ביותר בו המעבד יפעל עם ליבה אחת פעילה, תדר זה הולך ונמך ככל שיותר ליבות משתתפות באופן פעיל בעיבוד.
האילוסטרציה לא בדיוק מדויקת מדעית, אך כך נראה מעבד ה-Threadripper 3960X בעל 24 הליבות. כל קבוצות המעבדים שפועלות באחיו הגדול פועלות גם בו עם שתי ליבות פחות בכל קבוצה, אנחנו יודעים זאת על פי זיכרון המטמון של 140MB. אותם 4MB קוצצו, כ-1MB לכל קבוצה ברמה השניה. 6×4 היא הדרך בה הושגו 24 ליבות.
מעשית Threadripper 3960X דומה למה שתקבלו בארבעה מעבדי Ryzen 5 3600 ו-Threadripper 3970X דומה בתכולתו לארבעה מעבדי Ryzen 7 3700X.
התושבת אליה מעבדים אלו מיועדים היא ה-TRX4 (נקראת לעיתים גם sTRX4) ולה ערכת שבבים אחת בודדת, ה-TRX40.
פלטפורמה זאת מאפשרת מספר רב של חיבורי USB בתקן מהיר, כמות אדירה של חיבורי PCI-Express, וכולם ללא יוצא מן הכלל בתקן 4.0. גם החיבור שבין המעבד לבין ערכת השבבים הוא PCI-Express X8 בתקן 4.0, חיבור שמהיר פי 4 מזה שתקבלו למשל בפלטפורמת X299.
הגיע הזמן לעבור לבחינות המעבדים הזריזים.
