סגן הנשיא ואנס טוען להעדפת עובדים זרים, בעוד החברה משיבה שרוב הבקשות נועדו להארכת העסקה של עובדים קיימים
לא בכל יום חברה מקבלת מהממשל האמריקאי עיטור על תרומתה לטכנולוגיה, ובאותו יום נענשת על מדיניות העסקת העובדים שלה. זה בדיוק מה שקרה למיקרוסופט (Microsoft) ביום חמישי האחרון, כשסגן הנשיא ג'יי די ואנס הכריז על השעיית החברה ממסלול מרכזי לקבלת גרין קארד לעובדים זרים, שעות לפני שהנשיא דונלד טראמפ העניק למנכ"ל סאטיה נאדלה את המדליה הלאומית לטכנולוגיה ולחדשנות.
מאחורי הסתירה הזו מסתתר עימות רחב יותר בין הבית הלבן לענקיות הטכנולוגיה, שמעסיקות אלפי מהנדסים ומפתחים מכל העולם. ואנס טוען שהחברות מנצלות את מערכת ההגירה כדי להחליף עובדים אמריקאים בכוח עבודה זר. מיקרוסופט, מצדה, מציגה נתונים שמערערים את הבסיס להאשמות.
שמונה חברות על הכוונת, ומדליה אחת למנכ"ל
ההחלטה שהוכרזה ב-8 באוקטובר נוגעת לשמונה חברות: Microsoft, Adobe, Cognizant, Infosys, Tata Consultancy Services, Wipro, HCL Technologies ו-Capgemini. משרד העבודה האמריקאי הודיע כי יפסיק לקבל מהן בקשות חדשות לאישורי עבודה קבועים במסגרת תוכנית PERM, וגם יקפיא את הטיפול בבקשות שכבר הוגשו. לא נקבע מועד לסיום ההשעיה.
ואנס בחר להתמקד דווקא במיקרוסופט. לדבריו, החברה פיטרה בשנה שעברה כ-6,000 עובדים אמריקאים, בזמן שנהנתה מכ-6,300 אישורי עבודה מסוג H-1B וקידמה הליכים לקבלת תושבות קבע עבור קרוב ל-3,000 עובדים זרים. סגן הנשיא הציג את המספרים כהוכחה לכך שהחברה מעדיפה עובדים מחו"ל על פני אמריקאים, וטען שמדובר בניצול לרעה של מערכת ההגירה.
המסר של ואנס היה חד: חברות אמריקאיות צריכות להעסיק עובדים אמריקאים. מבחינתו, אי אפשר לפטר אלפי עובדים מקומיים ובמקביל להשתמש במסלולי הגירה כדי להביא עובדים אחרים לאותם תפקידים.
אלא שבאותו ערב בדיוק, טראמפ העניק לנאדלה את המדליה הלאומית לטכנולוגיה ולחדשנות, כהוקרה על מנהיגותו בהתרחבות מיקרוסופט בתחום מחשוב הענן והתשתיות לבינה מלאכותית. נאדלה היה אחד משישה בכירי טכנולוגיה שקיבלו עיטורים, לצד שמות כמו אילון מאסק, ג'נסן הואנג וליסה סו. חמישה מששת מקבלי העיטורים נולדו מחוץ לארצות הברית. לא בדיוק התפאורה הצפויה ביום שבו הממשל מכריז מלחמה על העסקת עובדים זרים.
המספרים שמיקרוסופט טוענת שהממשל פירש לא נכון
מיקרוסופט לא המתינה זמן רב לפני שהגיבה. בהודעה רשמית שפרסמה החברה היא הציגה נתון שמחליש את הטיעון המרכזי של ואנס: כ-80% מכ-6,000 בקשות ה-H-1B שהגישה בשנת הכספים האחרונה נועדו להארכת אשרות או לשינוי מעמד של עובדים שכבר הועסקו בחברה. כלומר, לא מדובר באלפי עובדים חדשים שהגיעו כדי למלא משרות שהתפנו.
לפי מיקרוסופט, גם הבקשות הנותרות נגעו לעובדים שכבר שהו בארצות הברית באופן חוקי ובחרו להצטרף אליה. היקף העובדים החדשים האלה, לטענתה, שקול לכאחוז אחד בלבד מכוח האדם שלה בארצות הברית. החברה הוסיפה כי רוב עובדיה במדינה הם אמריקאים, וכי בעלי אשרות H-1B מקבלים שכר דומה לזה של עובדים אחרים בתפקידים מקבילים.
ההבחנה הזו חשובה משום שאישור H-1B אינו בהכרח אישור להבאת עובד חדש מחו"ל. המערכת מאפשרת גם הארכת העסקה של עובד קיים או שינוי במעמדו. לכן, השוואה ישירה בין מספר העובדים שפוטרו למספר בקשות האשרה אינה מלמדת כמה עובדים חדשים גויסו, ובוודאי אינה מוכיחה שהם החליפו את המפוטרים.
במילים פשוטות, אפשר לחבר שני מספרים בטבלת אקסל, אבל זה עדיין לא מוכיח שיש ביניהם קשר סיבתי.
הממשל הציג חשדות לשימוש לרעה במסלולי ההגירה, אך לא פרסם ראיות שמבססות החלפה ישירה של העובדים שפוטרו במיקרוסופט בעובדים זרים. גם הנתונים שהציגה החברה אינם מוכיחים שכל הליכי ההעסקה שלה היו תקינים. לשם כך נדרשת בדיקה של המשרות, מועדי הגיוס, תנאי השכר והליך בחירת המועמדים. נכון לעכשיו מדובר בחקירות ובצעדים מנהליים, ולא בקביעה משפטית שמיקרוסופט או יתר החברות ביצעו הונאה.
המגבלה האמיתית נמצאת בדרך לתושבות קבע
למרות העיסוק באשרות H-1B, ההשעיה אינה מבטלת את התוכנית הזו. היא מכוונת למסלול PERM, שלב מרכזי בתהליך שבו מעסיק אמריקאי מבקש לסייע לעובד זר לקבל תושבות קבע בארצות הברית.
במסגרת PERM, המעסיק נדרש להוכיח כי לא נמצאו עובדים אמריקאים זמינים ומתאימים למשרה, וכי העסקת העובד הזר לא תפגע בשכר ובתנאי העבודה של עובדים מקומיים. התהליך כולל קביעת שכר מקובל לתפקיד, הליכי גיוס ובדיקה של מועמדים מקומיים. רק לאחר קבלת אישור ממשרד העבודה ניתן להתקדם בשלבים הבאים של בקשת ההגירה.
המשמעות המעשית היא שמיקרוסופט ושבע החברות האחרות אינן יכולות כרגע לקדם בקשות PERM חדשות או ממתינות. ההחלטה אינה מבטלת אוטומטית אשרות H-1B קיימות, ואינה אוסרת על החברות להמשיך להעסיק עובדים זרים במסגרת אשרות תקפות.
עבור מהנדס תוכנה זר שכבר עובד בארצות הברית, ההבדל עשוי להיות משמעותי. הוא יכול להמשיך להחזיק במשרה ובאשרת העבודה שלו, אבל המסלול שבאמצעותו המעסיק אמור לקדם אותו לתושבות קבע עלול להיתקע. הדבר רלוונטי גם לעובדי הייטק ישראלים המועסקים בארצות הברית בחברות שנכללו בהשעיה, ככל שהם תלויים בהן לקידום בקשת PERM.
מצד החברות, התמונה מורכבת יותר. Infosys, למשל, כבר הודיעה ב-10 באוקטובר שאינה צופה השפעה מהותית על פעילותה בעקבות ההשעיה, והביעה נכונות לשתף פעולה עם הרשויות. כלומר, פגיעה במסלול הגירה מסוים לא בהכרח משבשת את הפעילות העסקית השוטפת של חברה בינלאומית.
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של ממשל טראמפ לצמצום השימוש במסלולי הגירה לצורכי תעסוקה. בספטמבר 2025 כבר הודיע הממשל על אגרה של 100 אלף דולר על בקשות H-1B חדשות בנסיבות מסוימות, וכעת הוא מפעיל לחץ נוסף דווקא על החברות שנשענות על גיוס כישרונות בינלאומי.
להערכתי, המשמעות העמוקה של ההחלטה אינה נעוצה דווקא בשמונה החברות שהושעו, אלא במסר שמועבר לשאר תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית. הממשל מוכן להשתמש באישורי הגירה ככלי לחץ על מדיניות הגיוס של המעסיקים, גם במחיר פגיעה בוודאות התעסוקתית של עובדים שכבר נמצאים במדינה. כשארצות הברית מבקשת להוביל בתחומי הבינה המלאכותית, הענן והשבבים, הגבלת האפשרות למשוך ולשמר מומחים זרים יוצרת מתח בין יעדי המדיניות שלה.
מיקרוסופט תוכל להמשיך לפתח מוצרי AI, להפעיל את Azure ולגייס עובדים בעלי אישורי עבודה מתאימים. אבל עבור עובדים זרים שמנסים לבנות בארצות הברית קריירה ארוכת טווח, הדרך לתושבות קבע הפכה לפחות צפויה. ובזמן שטראמפ מחלק מדליות למנהיגי תעשיית הטכנולוגיה שהגיעו לארצות הברית ממדינות אחרות, הממשל שלו מקשה על הדור הבא ללכת בעקבותיהם.
