רוב ה"כוכבים הנופלים" הם שברי סלעים שנשרפים באטמוספירה וניתנים לצפייה בעין בלתי מזוינת רק ברקע חשיכת הלילה. אבל מטאור גדול מהרגיל גרם לפחד והתרגשות גדולה כאשר נראה חוצה את שמי רוסיה לאור יום ומשאיר אחריו שובל עשן סמיך ולבן
לפני עשרים-שלושים שנה לא היו טלפונים ניידים בתפוצה רחבה. ותיעוד אירועים חדשותיים היה מוגבל לתקשורת המודפסת והאלקטרונית בהתאם ליכולתם להגיע למוקד האירוע עם צלם במהירות הנדרשת.
אך בעקבות התקדמות הטכנולוגיה בצעדי ענק במהלך עשרות השנים האחרונות, האנושות הגיעה למצב שבו העולם רווי במכשירים ניידים בעלי יכולת צילום, והעלות של מצלמת וידאו הפכה לזולה כל כך שנהגים רבים עושים שימוש במצלמות לוח מחוונים למטרות תיעוד במקרה של תאונה – כמו קופסה שחורה במטוסים.
זה המצב ברוסיה של היום, וזו גם הסיבה שקיימים תיעודים רבים כל כך של נפילת המטאור המרהיבה שהתרחשה היום (15 לפברואר) באיזור הרי אורל, ליד הגבול של רוסיה עם קזחסטן.
| תמונה שצולמה מרכב שנסע מול ובעקבות המטאור הנופל |
קצת לפני השעה תשע וחצי בבוקר, הבחינו רבים באור בוהק מאוד שהחל לחצות את השמיים תוך כדי שהוא משאיר מאחוריו שובל סמיך של עשן לבן.
האור היה שייך למטאור גדול (כ-10 טונות) שחדר לאטמוספירה וסיים את חייו באיזור צ'ליאבינסק (Chelyabinsk) תוך כדי שהוא מתפוצץ מעוצמת הפגיעה בקרקע, ופוצע כ-1200 אנשים.
לפי דיווחים של המשרד לענייני חירום, שברים של המטאור כיסו איזור גדול אך מאוכלס בדלילות במחוז. רוב הפציעות שבעטיין נלקחו הפצועים לבית החולים מסתברות כפגיעות של שברי זכוכית מחלונות שהתנפצו עקב הפיצוץ וגל ההדף. בנוסף לכך, דווח כי גג בשטח של כ-600 מטרים רבועים מעל מפעל אבץ התמוטט עקב הפגיעה.
קיימים מספר דיווחים סותרים שמדברים על מטר מטאורים, ולא על מטאור בודד יחיד, וכרגע אין עדיין אישור לכאן או לכאן.
לפני עשרים שנים בלבד, לא חלמו אפילו על טכנולוגיה כזו. מצלמות וידאו היו כבדות, מסורבלות, ודרשו ידע טכני בהפעלתן כמו גם שרירי יד וכתף מפותחים. כיום, תודות לפלאי המיזעור, וחיישני תמונה דיגיטליים וזולים בגודל של ציפורן, כמעט כל אחד מחזיק ביכולת לתעד את סביבתו בכל רגע מהיממה.
בין אם זה מכשיר טלפון נייד וזול (גם מכשירים שאינם סמארטפונים מכילים מצלמה כיום), ובין אם זו מצלמה שמותקנת ברכב לצרכי תיעוד תאונות, או סתם כדי שיהיה, אנחנו הפכנו להיות העיתונאים של העולם. במקום לממן צבא של כתבים וצלמים, העיתונים ומערכות החדשות של היום פשוט נכנסים ל-Youtube ומחפשים את הנושא החם של היום.
האם זו התפתחות שמועילה לאנושות, או פשוט דוחפת אותה עוד כמה צעדים במורד אובדן הפרטיות הגלובאלי? ספרו לנו מה דעתכם בתגובות!
