צוות מדענים חקר ואימת טענות של אנדריאה רוסי, ממציא הנחשב כמפוקפק, לגבי פיתוח מכשיר פורץ דרך העושה שימוש בהיתוך קר לייצור אנרגיה נקייה בכמויות אדירות
המתקן הוא דור שני (או אולי שלישי) של מכשיר שרוסי הציג לעולם עוד ב-2011. הפעם רואים שהוא עבר כמה וכמה מחזורים של שיפורים ושינויים. במקום חבילה עטופה בנייר אלומיניום, ניתן לראות גליל קרמי מצופה בצבע שחור עמיד בטמפרטורות שמגיעות עד 1200 מעלות צלזיוס.
ההבדל הגדול בין הניסויים שנערכו ב-2011 ו-2012, ואלה שנערכו במרץ האחרון (כאשר השלב הראשון שלהם היה בדצמבר 2012), הוא שיתוף מדענים מוכרים מאוניברסיטאות אירופאיות נחשבות.
המדענים ערכו שני ניסויים: בראשון שנערך בדצמבר 2012, הגליל הופעל כשעתיים לפני תחילת הניסוי הרשמי, כך שהתוצאות לא היו שלמות, היות והצוות דרש נתונים מלאים כולל תהליך ההפעלה.
| הגרסה הראשונית של E-CAT HT שניתכה בחום של מעל 800 מעלות! |
בדצמבר, חוברו תיילים למכשיר והזרימו כ-360 וואט אל הגליל הקרמי (שם המכשיר הוא Energy Catalyzer High Temperature או E-Cat HT בקיצור) שהגיע לטמפרטורה שנעה בין 256-564 מעלות, ונשאר יציב במהלך הניסוי שארך כ-96 שעות.
נסיון מוקדם יותר, שנערך חודש לפני כן – בנובמבר, הגיע לטמפרטורה של כ-860 מעלות, וגרם להתכת צילינדר הפלדה המוכל בתוך הגליל וכתוצאה מכך גם להתכת הגליל הקרמי העוטף אותו.
טמפרטורת החדר בו נערכו הניסויים נמדדה על כ-15 מעלות צלזיוס (לפני תחילת הניסויים), כדי לוודא שאין השפעה משמעותית על תוצאות המדידות.
| אז ככה, אני מחזיק כאן | ועכשיו הגיע הזמן לעשות קצת סדר |
במרץ, נערך הניסוי עם אב טיפוס מתקדם מדור שני של המכשיר (E-Cat HT2), בכל אחד מהניסויים נעשה שימוש בכמות קטנה יותר של אבקת הניקל וגם מתח נמוך יותר, מה שתרם ליציבותו אך גם לייצור אנרגיה נמוך יותר. הניסוי השני ארך יותר זמן – כ-114 שעות, והפיק חום שנע בין 240-300 מעלות צלזיוס.
בשני הניסויים הניסוי הופסק במכוון ולא כתוצאה מכשל או סיום ניצולת החומר.
המפתחים, אנדריאה רוסי, ופרופסור אמריטוס סרג'יו פוקארדי, טוענים כי המכשיר עובד על ידי החדרת מימן לתוך ניקל (נעשה שימוש באבקת ניקל כפי הנראה), ובאמצעות תהליך סודי העושה שימוש בתייל ונגדים חשמליים, הניקל מומר לנחושת ובדרך משחרר כמות גדולה של חום.
| וזו הגרסה האחרונה והעדכנית – E-CAT HT2 – זה הגליל השחור שם באמצע |
ההמצאה של רוסי עברה מהמורות ותהפוכות רבות בדרך, ועברו הלא נקי במיוחד של הממציא כמו גם הפחד שלו מגניבה וניצול לא ממש סייע לו בקידום הפיתוח שלו.
משרד הפטנטים האיטלקי סירב להעניק לו פטנט על המכשיר היות והוא סירב לגלות לפקידים את הסוד שמאחורי הפיתוח, ועל פניו נראה כי המכשיר הוא סוג של "פרפטואום מובילה" – דבר שנוגד את חוקי הפיסיקה הידועים ומביא בדרך כלל לסירוב אוטומטי לרישום פטנט ברוב משרדי הפטנטים שבעולם.
עם זאת, אם אכן מתרחש תהליך גרעיני ברמות נמוכות כפי שנטען, הדבר אכן ישחרר כמויות גדולות של אנרגיה ללא הפקת קרינת גמא קטלנית כפי שקורה בכורים גרעיניים סטנדרטיים.
לאחר הכישלון המדובר ועמידתו של רוסי בסירובו לגלות את הסוד או חלקים ממנו למעבדות בעלות שם, הסיפור הפך לעוד אגדה אורבנית או נסיון הונאה כפי שקורה לא מעט בעולם המדע.
עד עכשיו. צוות מדענים, אשר גם אם לא קיבל גישה מלאה לסוד הטמון בתוככי המכשיר של רוסי, הצליח לבצע מדידות מדויקות של האנרגיה שהוזנה פנימה, והראה כי כמות החום (אנרגיה קלורית) שיוצרה גבוהה הרבה יותר מאשר האנרגיה המוזנת לתוכו. (בסדרי גודל של פי 1.8 עד פי 4!!)
הדבר מהווה את החותמת הרשמית לה ייחל רוסי והכרה בהמצאתו כאמיתית ולגיטימית. המחקר שנוצר פורסם במחלקת הפיסיקה של אוניברסיטת קורנל האמריקאית וכבר התחיל סערה בעולם המדע.
שני צעדים נוספים צפויים: בדיקת המסקנות על ידי חוקרים עמיתים – באותה אוניברסיטה או/ו במקומות אחרים בעולם, וניסוי מתקדם יותר שצפוי להתרחש בקיץ הקרוב.
בניסוי הבא, רוסי וצוות המדענים מתכננים קפיצה רצינית – כוונתם להפעיל את המכשיר במשך שישה חודשים רצופים כדי להוכיח יכולת עבודה לטווח ארוך.
האם אימות של מדענים בעלי שם ופרסום מחקר רציני בנושא מספיקים כדי לשכנע את עולם המדע המלא בספקנים?
האם הוא מספיק בכדי לשכנע אתכם? ספרו לנו בתגובות!
