גם עם משאית עתידנית במחיר תחרותי ורכב הייצור ההמוני הזריז ביותר אי פעם, נראה כי יצרנית הרכבים של אילון מאסק ממשיכה להתקשות בעמידה בהבטחותיה לצרכנים ולמשקיעים שלה
יצרנית הרכבים החשמליים האמריקאית טסלה (Tesla) נמצאת בנקודה מעניינת מאוד בתקופה זו: מצד אחד היא רושמת הכנסות, ביקוש ושווי שוק מנייתי שוברי שיאים ומציגה מוצרים חדשים ומרשימים מאוד כדוגמת המשאית החכמה העתידנית שלה שמתיימרת להציע מחיר תחרותי (החל מ-150,000 דולר) כבר מתחילת הדרך ללא תלות בחסכון הצפוי מהשימוש בחשמל ולא בדלק וגם דגם ה-Roadster העתידי שלה שאמור להיות רכב הייצור ההמוני המהיר ביותר מאז ומעולם (האצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-1.9 שניות) – אך מצד שני היא מוסיפה להפסיד כספים בקצב גבוה בשורה התחתונה, לא מצליחה לעמוד בהבטחותיה לספק את דגמי ה-Model 3 העממיים שלה בזמן, מפטרת עובדים ואף מקבלת תחזיות אפרוריות למדי אודות סיכוייה להפוך להצלחה מסחרית בעתיד הנראה לעין.
כבר קיבלנו כמה הוכחות לכך שפיתוח ובניית מכוניות חשמליות היא לא עסק פשוט כללי, באמצעות חברות כדוגמת Faraday Future ו-LeSEE (מבית LeEco) אשר נתקלו בקשיים ובעיות חמורות עוד לפני שהחלו להתקרב לשלב של מוצר מסחרי מוגמר – אך טסלה לעומת זאת כבר הצליחה להוכיח לעולם כולו יותר מפעם אחת כי יש לה את הידע, הנסיון והיכולת ליצור רכבים איכותיים ומבוקשים עד מאוד. הצלחות עבר אלו לא מונעות מטסלה להמשיך ולהפסיד משאבים כרגע בקצב של כמעט מיליון דולר אחת לשלוש שעות (!), עם התחייבויות ארוכות טווח לאספקות מתעכבות אשר יקשו עליה לבצע היפוך מגמה מהיר.
ברשת נשמעים מספר קולות שמעריכים כי החברה לא תצליח להציג רווחים כלשהם בפעולותיה לפני שנת 2020, מה שידרוש עוד ועוד הזרמות כספים ממקורות חיצוניים אשר יקטינו בתורן את שווי המניות הנמצאות את המשקיעים השונים. טסלה אולי יכולה לזקוף לזכותה את ההתעוררות הגדולה והמרשימה של הרכבים החשמליים בשוק הרכב הכולל, אך אנשים כדוגמת סגן יושב ראש חברת ג'נרל מוטורס בעבר בוב לוץ לא משוכנעים שהיא אכן תשרוד מספיק זמן בכדי לראות את פריחת החזון שאותו החלה להוציא אל הפועל.
לטסלה יש חזון מרשים ויכולות טכניות מדהימות – אך המשאבים והנסיון הדרושים לייצור המוני מוצלח של רעיונות אלו אינו בשל באותה המידה, לפחות בהווה
היצרנית הצעירה ששווי השוק שלה עומד על מעל ל-50 מיליארד דולר פתחה השבוע את מערכת ההתאמה האישית של רכבי ה-Model 3 לראשונה עבור מזמינים מוקדמים 'אזרחיים' (כלומר שאינם עובדי טסלה או בני משפחותיהם), מה שמהווה צעד חיובי קטן נוסף במסגרת מטרת העל האדירה למכור רכבים ליותר מ-400,000 מזמינים מוקדמים במהלך השנים הקרובות, ואנחנו בהחלט מקווים שהיא תצליח לעוד במשימה ולהפוך ליצרנית גדולה לגיטימית בשוק התחרותי – אך מסתבר כי גם חדשנות, ביקוש ועניין גדולים מביאים עמם סכנות משמעותיות בעולם העסקים, וטסלה בהחלט לא נמצאת בינתיים בנקודה בה היא יכולה פשוט להירגע ולנוח על זרי הדפנה.
חדשות רעות לכולנו….
אבל אילון מאסק לא פראייר.
כדאי לקרוא את הספר של אשלי ואנס על אילון מאסק. כל הקריירה שלו הוא מבטיח לוחות זמנים שלא מתקיימים. אבל זה לא קשור לכך שהוא שינה את פני תעשיות החלל, האנרגיה הסולארית והרכב, ואולי עוד כמה בעתיד.
הבעיה העיקרית שלו שהוא משפר כל הזמן את המכונות שהוא מייצר (ואת המכונות שמייצרות את המכונות שהוא מייצר), ולא מסוגל להפסיק. התוצאה היא ייעול מתמיד, על חשבון לוח הזמנים.
כרגע אין מי שיכול לומר לו מה לעשות, כי אין אף אחד בקאליבר שלו…
כשמדובר על טכנולוגיות וקונספטים שהם פורצי דרך בתחום שלהם, אין ברירה אלא לקבל את העיכובים האלה (עם כל הצער שבדבר).
כולנו רוצים שהתלות בנפט תפחת (גם בגלל העניין של הכסף וגם בגלל עניין הזיהום) אבל אם זה אומר שנקבל טכנולוגיה חצי מוכנה כמו החירטוט הזה שקיבלנו בדמות בטר פלייס, אז עדיף שיהיו עיכובים.
Better place יכלה לשנות את פני תעשיית הרכב בארץ, הבעיה העיקרית הייתה שזה לא השתלם.
לא לקחו בחשבון את החשש מטכנולוגיה חדשה,. הם באמת חשבו שכולן יקפצו על רכבים שלא יכולים להגיע רחוק מספיק תמורת תשלום גבוה כל כך?
ברור שיכלו. גם הנאצים יכלו לנצח במלחמה. אבל הם לא.
המוצר של בטר פלייס היה נחות טכנולוגית. טווח סוללה של 100 ק"מ (כשהיא חדשה! אחרי שימוש של כמה חודשים זה יורד כמו כל סוללה) זה פשוט לא ראלי! אי אפשר לנסוע לשום מקום מבלי להיות תלוי בכמות המצומצמת של תחנות ההטענה.
ולמרות זאת אנשים קנו,
אם המחיר היה אטרקטיבי זה יכל להצליח, לפחות להשאיר אותם עדיין במשחק
נטו שיווק. ללא בסיס.
היה לי חבר שעבד שם (משרה טכנית לא שיווק).
הוא אמר שהיו דוחפים לאנשים שטויות וקישקושים העיקר שיקנו.
עסקית זה יכל להצליח, אגסי פשוט הקדים את זמנו מבחינה טכנולוגית.
אצל מאסק זה הפוך – מבחינה טכנולוגית הוא יכול להצליח, הבעיות הן עסקיות.
מה שמראה שצריך את שתי היכולות וקשה להתקדם עם יכולת עסקית או טכנולוגית בלבד, וגם שצריך להיות מטומטם כדי לקנות טכנולוגיה שמנוסית לראשונה דווקא בארץ.
המודל של אגסי היה קלוש. גם נשמע כזה. עם טסלה, אתה יכול להטעין בכל מקום. המטרה היא לשחרר את הנהג מתלות, לא להעביר אותו למשהו אחר.
חוץ מזה הסוללה במודל של אגסי לא היתה שוות ערך לזו של טסלה.
מעניין שמהארץ עדיין לא יצאה הבשורה לסוללה יעילה יותר מהקיימת. אין עוד תחום יותר מכריע בתעשיה היום.
בטח שיצאה, הטענה של סמארטפון ב 30 שניות.,
בהתאמה כמובן לרכב חשמלי.
אני בטוח שכבר משתמשים בזה לפחות בשלב נסיוני
קצת קשה להשוות הטענה של סוללה של כמה סנטימטרים, עם סוללה באורך 5 מטרים..
ראיתי בזמנו כתבה על פיתוח באוניב' ת"א של סוללה אורגאנית תלת-מימדית, אבל לא ברור מה יצא מזה.
באמת כל כך קשה להשוות באופן יחסי הטענה של סוללה קטנה לסוללה גדולה בשימוש בטכנולוגיה חדשה?
אל תהיה ילד
אל תהיה בור ועם הארץ… הסוללה של טסלה כוללת כימיה שונה (יחס בין המרכיבים – ליתיום, קובאלט ועוד). כך לפי הספר של ואנס.
אתה יודע, אנחנו מדברים על טכנולוגיה חדשה.
אז יעשו התאמות לסוללות לרכבים.