יצאנו לבדוק את מערכת ההפעלה החדשה ביותר של גוגל כדי לראות אם ההייפ הגדול מצדיק את עצמו
אנדרואיד 5, אנדרואיד L, אנדרואיד Lollipop או איך שלא תרצו לקרוא לזה. מערכת ההפעלה האחרונה של גוגל היא המצופה ביותר שלה מאז Ice Cream Sandwich. אולי כי זאת פעם ראשונה מאז גרסה 4 שגוגל מחליטה לקדם את מערכת ההפעלה של בספרה שלה כיאה לגרסה רצינית, ואולי בגלל שהשינויים שקיבלנו בקיטקט ואפילו בג'לי בין לא היו הופכי עולמות (אך לא מבוטלים בכלל). איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בשינוי הכי מהותי שגוגל עושה במערכת ההפעלה למכשירים חכמים המובילה בעולם, אז כמובן שיצאנו לבדוק במה מדובר.
אז מה חדש?
הדבר הראשון שמורגש עם Lollipop הוא השינוי הוויזאולי המסיבי שאנדרואיד חוותה ובאמת ניתן לומר שבתחום הזה המעבר מרגיש גדול כמו שהרגיש בין אנדרואיד 2.3 ל-4.0. שפת העיצוב החדשה של גוגל, הידועה בשם Material Design מורגשת היטב כבר החל מאשף ההתקנה המוכר של אנדרואיד. נעלמו להם רקעים השחורים והטקסטים הכחולים המינמליים והגיעו להם אין ספור צבעי פסטל כאלו ואחרים. הרקע הלבן הוא השחור החדש ולמעשה אפשר לומר שלוליפופ מרגישה כמו תמונת תשליל של העיצוב שהתרגלנו אליו ב-ICS, ג'לי בין וקיטקט.
אבל לא רק הצבעים השתנו, אלא גם אנימציות המעבר. אנימציות מעבר הן ממש לא משהו חדש באנדרואיד והיו שם מאז ומתמיד פחות או יותר, אבל הן מעולם לא היו חלקות כאלו או השתלבו כל כך טוב אחת עם השנייה. כל פעולה שעושים במערכת, בין אם זה לפתוח או לסגור אפליקציה, לעבור בין תפריטים, להכנס להגדרות וכו', מלווה באנימציה חלקה ביותר שגורמת לכל השימוש במכשיר להרגיש כמו חוויה רציפה אחת גדולה. זה עובד ומרגיש נהדר ובאמת מראה איך שינוי קוסמטי לגמרי יכול לגרור אחריו אפקט פסיכולוגי מרשים שגורם למשתמש להרגיש כאילו המערכת מגיבה יותר מהר ממהמציאות. מיותר לציין (אך נציין בכל זאת) שכלל אפליקציות גוגל ובהן ג'ימייל, לוח השנה, Keep, מפות וכו' הותאמו לשיטת העיצוב החדשה ונראות ועובדות נהדר.
התראות הן שם המשחק
אחרי שהתרגלנו לשינויים הוויזאולים (היי, מישהו שם Flappy Birds ב-Easter Egg שלי!), נעבור לחלק הארי של השינוי הזה, והוא ללא ספק, לפחות בעינינו, ההתראות. ההתראות היו כמעט מאז ומתמיד אחד החלקים הכי טובים באנדרואיד שגם הבדילו אותה מאוד מהמתחרה מבית אפל. עד היום הגישה של שתי החברות להתראות היא שונה, כאשר באנדרואיד הדגש היה (ונשאר) על התראות אינפורמטיביות, זמינות בכל עת ומציקות כמה שפחות. עם לוליפופ, ההתראות מקבלות שדרוג מעניין, כאשר הן מופיעות גם במרכזו של מסך הנעילה כברירת מחדל. ניתן להגדיר את רמת הפרטיות המבוקשת (לא להציג את התוכן של ההתראות או אפילו לא להציג אותן בכלל במסך הנעילה), אך הרעיון הוא ברור. ההתראות זמינות למשתמש כמה שיותר מהר, בדומה לתכונה שהוצגה עם ה-Moto X של הקפצת התראות בעת שהן מגיעות. ההבדל הוא שכאן מדובר בשכפול מלא של ההתראה, יחד עם תכונת ההתרחבות בעת הצורך. הבעייה עם זה היא שהתראות קבועות, כמו זו של Tasker למשל, יופיעו במסך הנעילה באופן קבוע. נכון לרגע זה אין אפשרות לקבוע אילו התראות יוצגו איפה וכל ההתראות משוכפלות בין מסך ההתראות החדש למסך הנעילה. קצת מעצבן, אבל לא נורא.
אגב, לכל מי שסוף סוף הצליח להתרגל לקונספט של ווידג'טים במסך הנעילה, חדשות רעות בפינו. אין יותר ווידג'טים במסך הנעילה. התאוריה היא שרמת שימוש נמוכה יחד עם בעיות אבטחה פוטנציאליות של אפליקציות צד ג' הובילו את גוגל לזנוח את התכונה הזו. האמת? נוכל לחיות בלי זה.
אי אילו שביניכם שיחפרו עמוק ימצאו מצב בשם נעילה חכמה שעל הנייר נשמע נחמד. הרעיון הוא שאם הגדרתם מסך נעילה מאובטח (עם נעילת תצורה, פין או סיסמה) ואתם ליד אביזר בלוטות' או NFC שהגדרתם מראש, רמת האבטחה תרד. נשמע מוכר? זה כי זה בדיוק מה שסמסונג עשו כשהם הציגו את הגלקסי גיר הראשון. זאת אכן נשמעת כמו תכונה שתפורה על אביזר חכם, והחל מגרסת Google Play Services 6.5, ניתם להגדיר גם מיקום גיאוגרפי כבטוח, כאשר מקום העבודה והבית שלכם (כפי שהגדרתם בגוגל מאפס) ניתנים להפעלה מיידית. ניתן להגדיר גם את הפנים שלכם כמאובטחות, ולמעשה להשתמש בנעילת פנים(המצב שבו אתם פותחים את נעילת מכשירכם ע"י המצלמה הקדמית) כסוג של אבטחה. אך נעילת פנים הייתה ונשארה אופציה אבטחה חלשה ביותר ולא אמינה, כך שלא היינו ממליצים על כך, אפילו לא בתור תוכנית ב'. במכשירים וותיקים
נא לא להפריע
גוגל השיקה שינוי במצבי הצלצול של המכשיר. אם בעבר היה ניתן להגדיר במהירות צליל מלא, רטט או מכשיר שקט לגמרי אז המצב השתנה וכעת במקום הגדרת הרטט נמצא את מה שמכונה Priority. מצב Priority מאפשר להגדיר בדיוק אילו התראות והפרעות יהיו מותרות ואילו לא ולכמה זמן המצב יהיה פעיל. מגיעים אליו ע"י שינוי ווליום המכשיר ואז בחירתו מהתפריט. ניתן להגדיר שהתראות על אירועים ותזכורות יושמעו וגם שיחות טלפון ו/או הודעות. כמו כן, ניתן להגדיר שרק אנשי קשר, אנשי קשר מועדפים או כולם יוכלו להפריע בזמן הפעלת מצב זה. גוגל מאפשרת גם הפעלה מתוזמנת של מצב Priority, תכונה שהיא קוראת לה Downtime ומשתמשי סמסונג ו-LG ללא ספק מכירים כבר ממזמן. בעצם מדובר במצב שקט מוגדר מראש.
עוד תכונה שתהיה מוכרת למשתמשי LG בעיקר, היא שיחת טלפון לא מפריעה. הרעיון הוא שבעת שימוש במכשיר, שיחה נכנסת לא תשתלט על כל המסך, אלא רק תוצג בתור התראה בחלקו העליון. כמו שאמרנו בביקורת של ה-G2, זה רעיון נהדר.
הסוללה במרכז העניינים
כאשר ג'לי בין הושק, גוגל הציגה את Project Butter, שנועד לדאוג שתצוגת המערכת תהיה חלקה גם על מכשירים חלשים. כעת גוגל מציגה את Project Volta, אשר נועד להציג מידע מדוייק יותר על חיי הסוללה כדי לעזור למשתמש להבין מה מבזבז אותה. הגרף המוכר של חיי הסוללה הפך מפורט יותר, עם פילוחים מדויקים יותר לשימוש של כל אפליקציה. המכשיר מציג עכשיו זמן משוער עד לסיום הטעינה במסך הנעילה וגם זמן משוער עד סיומה בתנאים הנוכחיים. נוסף על כך, ובמסגרת המנטליות של "ליקוט" תכונות מיצרניות אחרות, גוגל השיקה מצב חיסכון בסוללה (בדומה לכל היצרניות השונות) אשר מאפשר חיסכון בחיי סוללה כאשר רמת טעינתה מגיעה ל-15%. הבעיה היא שבשונה מכל שאר היצרניות השונות, לא ניתן להגדיר שום דבר מעבר להאם תכונה זו תפעל באופן אוטומטי. היא תופעל כאשר סוללת המכשיר תגיע ל-15% או ל-5% (לפי הגדרה), תעמעם את בהירות המסך, תנטרל את כל האנימציות, תנטרל שימוש רקע בתעבורת מידע ותנטרל רטט. בזמן שהיא תופעל, שורת ההתראות ושורת הניווט ייצבעו בצבע כתום מזעזע, כדי לסמל למשתמש שממש לא כדאי לו להמשיך ככה. קצת מאכזב שבניגוד לשאר האלטרנטיבות בשוק לא ניתן לקבוע בדיוק מה יקרה במצב חיסכון בסוללה אבל אנו מניחים שזה נועד כדי לא לפגוע "ברגשות" שאר היצרניות, בדומה להרבה תוספות מינמליסטיות שתמצאו באנדרואיד נקי.
הממ, ומה עוד?
אז ככה: העברת קבצים ב-NFC יותר נוחה עכשיו (לא דורשת את ההצמדה + לחיצה על המסך שהייתה סופר לא נוחה), יש יותר EMOJI במקלדת של גוגל מכל מקלדת אחרת בשוק, מעבר בין אפליקציות אחרונות עכשיו יפה ומהיר ומתמיד, יש פקד של פנס בתפריט הפקדים המהירים, ניתן "לנעול" אפליקציה למסך כדי למנוע חיטוט של חבר שנתתם לו רק להסתכל על פסוט מצחיק שלכם, ניתן לשחזר בקלות הגדרות ממכשיר אחר ועוד. מתחת למנוע תמצאו הצפנה כברירת מחדל (אך ורק למכשירים חדשים אשר יגיעו עם לוליפופ מותקן דרך אגב), תמיכה בתקני אודיו וגרפיקה חדישים, מעבדי 64 ביט ועוד דברים נוספים שכבר כתבנו עליהם בעבר.
אז האם הגרסה שווה את הייפ הגדול סביבה? קשה להגיד. על הנייר, כאשר מתמצתים את השינויים מדובר בשינוי אחד גדול (העיצוב), מספר שינויים בינוניים (התראות והגדרות צליל) ומספר רב של תכונות קטנות ושימושיות. אך מה אם נגיד לכם שמכשיר הביקורת שלנו היה הנקסוס 4 המזדקן? מכשיר בן יותר משנתיים אשר מצליח להריץ את המערכת האחרונה לא רק ללא בעיות, אלא בצורה חלקה לחלוטין? אני הייתי קורא לזה הצלחה. זה לא בעיה (טוב, זה קצת בעייה) לשחרר מערכת הפעלה נהדרת אשר תתאים רק למכשירים חדשים עם חומרה מפלצתית. אך להציג את אותם שיפורים על מכשיר מזדקן ללא שום פגיעה בביצועים זאת בהחלט הצלחה אמיתית בעינינו.
[interaction id="5491adac1de37ef059a2b2af"]
