ארכיטקטורה מאוחדת
המעבר לארכיטקטורה מאוחדת מאפשר יעילות רבה יותר ועיצוב קל יותר של השבב הגרפי, שכן כעת יש צורך לבנות רק יחידת עיבוד אחת שיודעת לבצע את כל פעולות העיבוד, ו"להעתיק" אותה מספר פעמים על גבי השבב.
כעת, אם נעבד את אותה הסצינה שהדגמנו מקודם בעזרת הארכיטקטורה החדשה, נוכל לראות שאין כל בזבוז משאבים שכן כל היחידות עובדות במלוא המרץ.
באופן כללי, הארכיטקטורה של המעבדים הגראפיים החדשים, הן של NVIDIA והן של AMD, דומה מאוד שכן מדובר בארכיטקטורה המוכתבת הלכה למעשה על ידי ה-Unified Shaders, כאשר ההבדלים הם בעיקר בצורת היישום של אותן יחידות עיבוד. לפנינו דיאגרמות של שלושת המעבדים הגרפיים המרכיבים את סדרת ה-HD 2000 של AMD:
כפי שאתם רואים ההבדל העיקרי בין המעבדים הגראפיים הוא בכמות אותן יחידות עיבוד הנקראות Stream Processors. ברור כי ככל שקיימים יותר מעבדים, יכולת העיבוד עולה ולכן הביצועים לכל מחזור שעון עולים גם כן.
הבדלים נוספים הם בכמות ה-Texture Units שמתוקף שמן מטפלות בכל נושא הטקסטורות, ה-HDR והסינון האנאיזוטרופי ובכמות ה-Render Back-Ends שאחראים לנושא ה-Anti Aliasing והכנת התמונה לתצוגה – גם בתחומים אלו ברור כי ככל שיש יותר יחידות עיבוד, מה טוב. על יחידות עיבוד אלו נפרט בהמשך הביקורת.
המעבד הגרפי החזק ביותר של AMD מיוצר כיום בטכנולוגיה של 80nm ואילו המעבדים החלשים יותר, ה-2600 וה-2400, מיוצרים בטכנולוגיות של 65nm במפעלי TSMC – זאת בשל העובדה שתהליך הייצור ב-65nm במפעל זה עדיין לא בשל מספיק לשבבים מסובכים יותר, ולכן דווקא השבבים הפשוטים מיוצרים בטכנולוגיה החדישה יותר.