Unreal Tournament & SiSoft Sandra
Unreal Tournament 2004
אמנם מדובר במנוע משחק נפוץ ביותר, אך עם זאת, כפי שהראנו בביקורת ה-X800XT-PE, תוצאותיו תלויות מדי בביצועי לוח האם והמעבד. על-כן תפגשו בו גם בביקורות לוחות האם והמעבדים שלנו בעתיד.
בהגדרות "נמוכות" כמעט ואין הבדל בממוצע הפריימים בשני לוחות האם, שכן פריים לכאן או לכאן אינו אלא סטייה סטטיסטית קטנה. לעומת זאת, כאשר רמת הפרטים הועלתה ניתן לראות יתרון ברור ל-MSI, וברזולוציות הנמוכות (בהן רוחב הפס של הכרטיס איננו משפיע) ה-MSI מוביל ב-5 פריימים.
לעומת זאת, ברזולוציה הנפוצה ביותר, 1024*768, שוב מדובר ביתרון של פריים בודד (כפי הנראה, הנקודה בה צוואר הבקבוק – אותו מהווה כרטיס המסך – באה לידי ביטוי).
כאשר הועלה הבאס ניתן להבחין שיש יתרון ל-MSI כאשר הרזולוציות ורמות הפרטים נמוכות, אך הניצחון חוזר ל-EpoX בעת המעבר לרזולוציות הגבוהות יותר.
ברמת הפרטים הגבוהה ה-MSI עדיין מוביל ברזולוציות הנמוכות, אך הפער הולך ומצטמצם יחד עם העלאת הרזולוציה.
בבאס המקסימאלי בו ערכנו בדיקות, הדפוס ממשיך לחזור על עצמו. בעוד שברזולוציות הנמוכות ה-MSI מוביל במספר פריימים מועט, העלאת הרזולוציה מצמצמת את הפער לאפסי כמעט.
ממבחן זה ניתן להסיק (ולראות) את תלות התוצאות בכוח העיבוד הגולמי של המערכת (ללא קשר לכרטיס המסך), וכן את התלות, ברזולוציות הגבוהות, ברוחב הפס של כרטיס המסך.
SiSoft Sandra 2004
בדומה לשאר תוכנות הניטור הסינטטיות הקודמות, גם SiSoft Sandra (the System ANalyser, Diagnostic and Reporting Assistant) מריצה מספר בדיקות המעריכות את טיב התמודדות המערכת. בניגוד לשאר הבאנצ\'ים, SiSoft Sandra פועלת באופן מתוחכם יותר ומעניקה שני ציונים לכל מבדק שהרצנו. תוצאה אחת הינה Dhrystone, המבטאת את כושר התמודדות המעבד עם מספרים שלמים (Integers) בצורת ציון מספרי. התוצאה השנייה, Whetstone, מבטאת את יכולת התמודדות עם מספרים שאינם שלמים (Floats או Floating Point) – גם כאן התוצאה מספרית.
בניית עולמות תלת-מימדיים, קידוד סרטים והרצת תוכנות בכלל, תלויות ברובן ביכולת ההתמודדות של המעבד עם מספרים אלו.
מבדק המולטי-מדיה של סנדרה כולל בדיקה ספציפית יותר של הפקודות המורחבות SSE2, SSE, 3DNOW וכדומה, וגם בסופו ניתנות שתי תוצאות. הדומות באופיין ל-Dhrystone ול-Whetstone (גם הן למספרים שלמים ולא שלמים).
בבדיקת רוחב פס הזיכרון נבדקת יכולת העברת בלוקים של המספרים הללו מהמעבד ואליו ע"מ לבדוק את רוחב הפס האפקטיבי. גם במבדק זה ניתנות שתי תוצאות המבטאות את מהירות הקריאה והכתיבה של מודול הזיכרון, באותו פורמט לשני סוגי המספרים.
ה-EpoX ללא ספק מוביל ברובם המוחלט של המבחנים, בהפרש קטן אך קיים – בבאסים הנמוכים והגבוהים גם יחד. על אף שהעלאת מהירות הבאס מצמצמת את הפרש הביצועים, ניתן לראות בבירור (וגם מתוצאות המבחנים הקודמים) את היתרון שביישום של EpoX את ערכת השבבים של Nvidia.