DFI LANParty LT X48-T2R – הביוס
הביוס של ה-LT X48-T2R הוא ה-Genie BIOS המפורסם של DFI מתוצרת Award Phoenix. ביוס דומה נמצא בשימוש במרבית הלוחות של DFI ללא קשר לערכת השבבים או סוג המעבד. הבה נבחן באילו אפשרויות ציידו DFI את הביוס של לוח זה.
כאמור DFI מצטיינת באפיון ביוס עשיר בתכונות המהווה "גן-עדן" לאוברקלוקרים, אך בספרות לעומת זאת הם מאוד חלשים והספרון המצורף לא כולל שום הסברים על אפשרויות הביוס השונות.
גם גרסאות המדריכים שנמצאות על התקליטור המצורף אינן כוללות כל הסבר אודות הביוס, ואם תרצו להבין משהו תצטרכו לחפש בפורומים המקצועיים ברחבי הרשת.
זהו בהחלט פספוס מצד DFI, שכן ייתכן שמשתמשים מתקדמים יבינו מה אומרים חלק מהפרמטרים לפי שמם אולם מה לדעתכם ההבדל בין הערכים Mode 1 ו-Mode 2 עבור המשתנה Exit Setup Shutdown? או מה אומר הערך T2 dispatch? רק ל-DFI הפתרונים.
מסך בקרת החומרה מציע את האפשרות לשלוט במהירותם של שלושה מאווררים באופן בסיסי ובנוסף כולל את תצוגת המתחים ומהירויות המאווררים. תוספת מעניינת היא תצוגת מתח הסוללה שעל הלוח.
אנו נתעלם מכל המסכים – המשעממים והשגרתיים למדי – של הגדרות החומרה ונקפוץ היישר אל תפריט ה-Genie BIOS. כאן מרוכזים כל הפרמטרים הנחוצים להמהרת הלוח, כאשר נושאים מסוימים הכוללים פריטים רבים מרוכזים בתת תפריטים משלהם.
תכונה מעניינת הקיימת כאן היא “Boot Up Clock”, תכונה זאת מאפשרת לקבוע את תדר שעון המערכת בזמן האתחול לתדר נמוך יותר מהתדר הרגיל (CPU Clock). לעיתים קרובות קורה שמחשב לא מצליח לבצע אתחול בתדר מסוים אך יכול לעבוד בו במצב רגיל (על ידי העלאת התדר בעזרת תוכנה מתוך מערכת ההפעלה). כך ניתן לאפשר למערכת לבצע את שלב הבדיקות (POST) בתדר נמוך יחסית ולאחר מכן להשתמש בתדר אחר, גבוה יותר, לעבודה שוטפת.
המגוון העצום של הפרמטרים הקשורים לתזמוני הזיכרון בהחלט ראוי לציון. למרבית המשתמשים זה יכול להיראות ככמות מרתיעה של משתנים אולם תמיד ניתן לסמוך על מצבי ה-Auto שמספקים ברירת מחדל סבירה. למקצוענים זה נותן מרחב אפשרויות בלתי מוגבל לסחיטת מירב הביצועים האפשריים מהמערכת.
מלבד שליטה בכל התזמונים האפשריים מציעה DFI למשתמשים מתקדמים גם אפשרות לכוונון עדין של פרמטרים הקשורים לתזמוני הזיכרון. כאשר נכנסים מתפריט תזמוני הזיכרון לתפריט Clock Setting Fine Delay מתגלה תפריט נוסף, המאפשר לשנות פרמטרים בנפרד עבור כל חריץ זיכרון.
היות ואורכי המוליכים וצורתם שונים במקצת עבור כל חריץ וכמובן החומרה מצד הזיכרון ובקר הזיכרון אינה זהה לחלוטין עבור כל בנק זיכרון, ניתן באמצעות שינוי הפרמטרים האלו – והרבה סבלנות – להגיע לערכים המדויקים של הפרמטרים שיאפשרו לסחוט עוד קצת מיץ מרכיבי החומרה.
פרמטרים אלו הם למעשה ההשהיה המבוקשת על קווי השעון והבקרה ביחידות זמן של pico-seconds. ניתן לראות כי DFI עשו מאמץ מיוחד כדי לאפשר גישה למשתמש כמעט לכל רגיסטר אפשרי בערכת השבבים.
ראוי לזכור כי DFI היו הראשוים להציע אפשרות שמירה לערכי הביוס השונים כפרופיל משתמש. בתחום זה מאפשרים DFI, באמצעות מסך ה-CMOS Reloaded, לשמור עד ארבעה פרופילים שונים ולתת לכל פרופיל תיאור קצר. האפשרות לתת תיאור מאוד עוזרת באבחנה בין הפרופילים השמורים, וניתן לכתוב עד 3 שורות (בכל שורה עד 20 תווים).
מגוון המתחים השונים והטווח שלהם גם הוא ראוי לציון מיוחד: מתח המעבד מגיע אמנם רק עד 1.6V אולם הפרמטר CPU VID Special Add מוסיף עד 30% למתח זה ונותן מקסימום של 2.08V. כל המתחים ניתנים לכוונון במדרגות קטנות מאוד להשגת דיוק מרבי.
טווחי הערכים העיקריים הנתמכים בביוס מרוכזים בטבלה הבאה:
| הגדרה | טווח ערכים | מדרגה |
| FSB (מגה-הרץ) | 200 – 800 | 1MHz |
| Memory Ratio | 2:1, 5:3, 5:4,8:5, 3:2, 4:3, 6:5, 1:1 | |
| PCI-Express Clock (מגה-הרץ) | 100 – 200 | 1MHz |
| CPU Voltage (וולט) | 0.44375 – 2.08 | 0.00625 |
| FSB Termination Voltage (וולט) | 1.211 – 1.601 | 0.005 – 0.006 |
| Northbridge Voltage (וולט) | 1.265 – 2.04 | 0.013 – 0.014 |
| Southbridge Voltage (וולט) | 1.51 – 2.38 | 0.12 – 0.13 |
| DRAM Voltage (וולט) | 1.71 – 3.04 | 0.04 – 0.006 |
