הביוס
מכיוון ש-ASUS מעולם לא הצטיינה בתכנון נכון של ה-BIOS (במיוחד לא עבור האוברקלוקרים), לא ציפינו כי בלוח שלפנינו המצב יהיה שונה באופן משמעותי, למרות שבמהלך השנים החברה הלכה והשתפרה בנושא והצליחה לתקן רבות מן הטעויות ולהפוך את ה-BIOS שלה לנוח יותר לתפעול. ה-BIOS הוא כמובן מסוג Phoenix – AmiBIOS בעל העיצוב המסורתי של ASUS (תפריטים נפרסים בחלקו העליון של המסך, בשורה אחת) ולדעתנו גם הפחות נוח.
הבעיה העיקרית בביוס של ASUS היא הפיזור של הגדרות הקשורות לאותו נושא על פני תפריטים שונים, מה שדורש מהמשתמש לנבור בתפריטים רבים על מנת למצוא את ההגדרות הדרושות.
לוחות האם של ASUS מציעים שלוש שיטות עיקריות לביצוע אוברקלוק: השיטה הידנית (והמדויקת ביותר) ושתי שיטות של אוברקלוק באחוזים – ה-A.I. Overclock וה-A.I. N.O.S. השיטה הראשונה יוצרת אוברקלוק קבוע על פי האחוזים (לעומת מהירות הסטוק) שנקבעו בביוס והשיטה השנייה מעלה את מהירות המעבד רק כשהוא נמצא תחת עומס. על פי דעתנו, שני המנגנונים האוטומטיים מעט בעייתיים משום שהם אינם משנים את המתח במקביל לשינוי התדר, מה שגורם לעתים לחוסר יציבות וקריסת המערכת.
השיטה הידנית אמנם דורשת את הכרת תחום האוברקלוק בצורה טובה אך התמורה שלה גדולה הרבה יותר, הן במהירות המעבד שאליה ניתן להגיע והן בשמירה על יציבות המערכת. הגדרות האוברקלוק הידני בלוח ה-M2N32 הן סטנדרטיות למדי וסיכום כלל ההגדרות יבוא בהמשך הביקורת.
 > | ||
הביוס של ה-M2N32 הצליח להפתיע אותנו בדבר אחד והוא הכמות העצומה של הגדרות תזמוני הזכרון שהוא מאפשר. בעוד שהאוברקלוקר הממוצע עושה שימוש בחמש ההגדרות הסטנדרטיות, (Tcas,Tras,Trcd,Trp ו-Command Rate) כעת ASUS מאפשרת שליטה על כל ההגדרות האפשריות. ספק רב אם אפילו חלק קטן מן האנשים שיקנו את הלוח יידעו להשתמש בכל אותן ההגדרות הנוספות לטובתם (וגם אם כן, הסיכוי שבעזרתן הם יוכלו להעלות את ביצועי הזכרון בצורה מורגשת הוא קטן), אך עדיין יש לציין לטובה את ASUS על ההשקעה.
כמה כלים נחמדים שנוספו לאחרונה לביוסים של ASUS הם ה-EZ Flash וה-ASUS Alarm, אותם כבר ראינו בלוח אחר של ASUS, ה-P5W DH. כלי חדשני נוסף שמופיע בלוח ה-M2N32 הינו ה-OC-Profile המאפשר לשמור הגדרות ביוס שונות ולשחזר אותן בלחיצת כפתור, ממש כמו בלוחות האם של DFI.
