מעבד ה-Core i9 14900KS של אינטל מסמל יותר מהכל את צדדיה החזקים (אבל גם פחות יפים) של תושבת LGA1700 של אינטל, אשר נכנסת לישורת האחרונה של קיומה לפני החלפתה בדור חדש עם ארכיטקטורה חדשה – רטרוספקטיבה מהולה בלקחים לעתיד
הדרך שעשתה תושבת LGA1700 עד כה
את תושבת LGA1700 של אינטל הכרנו יחד עם השרת מעבדי Alder Lake שהם Core בדור ה-12. זה קרה בנובמבר של 2021 עם השקת מעבדים דוגמת ה-Core i9 12900K וה-Core i5 12600K (ביקורת עליהם תמצאו כאן). בזמנו, אחרי תחרות חזקה מאוד מצד AMD נחשב המהלך הזה מאוד מבורך עבור אינטל שכן מדובר באחת מקפיצות הביצועים המשמעותיות ביותר שראינו בין דורות מעבדים ובין ארכיטקטורות שונות מזה שנים ארוכות.
למעשה, קפיצת הביצועים בפועל בין דור 11 לדור 12 של אינטל גדולה יותר אפילו מזאת הזכורה מדור 4 אל דור 6 או מכל דור שלפניו עד לקפיצה לדור Core הראשון (עם מעבדים דוגמת Core i7 920). יחד עם המעבדים החדשים הללו הגיעה גם תושבת LGA1700 שהיא העשירה ביותר אותה אינטל העניקה לפלטפורמת המיינסטרים (אם לא מחשיבים לוחות אקסטרים לתושבת LGA2066). הם עשירים בממשקים, חומרת יצוב מתח, יציאות USB ותצוגה שונות.
מעבירים את ציר הזמן שנה קדימה על אוקטובר של 2022 ודור 13 של אינטל מגיח, Raptor Lake. בזמנו לא ידענו שזאת תהיה הארכיטקטורה האחרונה שתופיע בתושבת LGA1700 אך בהתחשב בהסטוריית התושבות של אינטל, בדרך כלל צמד ארכיטקטורות פר פלטפורמה זה מה שניתן לצפות מהם. מעבדים דוגמת Core i9 13900K ו-Core i5 13600K מוסיפים מעט ביצועים על הדור הקודם, אך זה הגיע כמובן על חשבון צריכת חשמל מוגברת שכן תהליך היצור נותר דומה ומשיכת תדרים כלפי מעלה משמעותה הגברת צריכת החשמל.
כתוצאה מכך, כבר הגענו לנקודה שבה יכול במאמץ מירבי למשוך מעבד כמות אדירה של זרם חשמלי כל עוד לא מגבילים אותו ולצערנו – לרוב הוא לא יוגבל. דבר זה מוביל אותנו לאחד מכאבי הראש הגדולים של אינטל אשר מודעות לו מתחילה לצבור תאוצה משמעותית.
אבל לא ביקשתי אוברקלוקינג
תושבת LGA1700 של אינטל עבור משתמשי המחשב וחנויות המחשבים השונות ידועה בעיקר כפלטפורמה שבה מעבדים חזקים צריכים קירורים רציניים ככל האפשר – הסיבה? בעיקר הדרך שבה לוחות אם מפעילים את מעבדי אינטל השונים. לא מדובר במצב שבו העגבניות מאשימות את הגנן. נכון, מעבדי אינטל הרציניים ידרשו גופי קירור מתקדמים בכל מצב של מאמץ רציני, אבל יש כאן בעיה כרונית של אוברקלוקינג בכפיה.
אצל יצרניות לוחות האם הגדולות דוגמת ASUS או GIGABYTE באופן דיפולטיבי מוגדר כי "לוח האם יטפל במהירות המעבד". מדובר שמיכה שעד כה כללה דרך שבה לוחות האם תמיד יחשבו למהירים במיוחד וינצחו במבחני הביצועים. מה שקורה בפועל הוא שלוחות האם מבצעים אוברקלוקינג למעבדים בניגוד להוראות ההפעלה הרשמיות של אינטל (!). לדוגמה – אם ישנו מעבד שפעולת הטורבו שלו מוגדרת עד ל-253W לדקה בודדת ואז ירידה ל-125W להמשך עומס, יכולה להחליט יצרנית לוח אם שמבחינתה המעבד יכול להמשיך לעבוד ב-253W לשארית העומס, וזה המקרה הטוב.
במקרה הפחות טוב, מקבלים את מה שאתם רואים כאן:
ברוכים הבאים לסיוט של חנויות המחשבים – מצב אוברקלוקינג ידני "לא שואלים אותך". במצב הזה מגדיר לוח האם על דעת עצמו כי צריכת חשמל מירבית של 4095W למעבד היא המגבלה האמיתית ומה שמחליט כמה זרם ימשוך המעבד יהיה גוף הקירור בלבד. הזמן שבו המעבד ישהה מעל לצריכת החשמל הבלתי מוגבלת? בלתי מוגבל גם הוא, שכן מגבלת 56 השניות במקרה הזה לא רלוונטית.
אמנם, יש חדשות טובות בגזרת החום וצריכת החשמל. אצל ASUS למשל, כך נראות הבחירות החדשות עם גרסת ה-BIOS האחרונה, כאשר מצב אוטומטי משאיר את צריכת החשמל המירבית של המעבד בתחומי ההגדרות של אינטל (במקרה הזה 253W עם Core i9 14900KS). נוספה גם אפשרות חדשה שלדעתנו צריכה להפוך לברירת מחדל אמיתית – האפשרות Intel Baseline Profile אותה אתם רואים בראש האפשרויות בעמוד. עם האפשרות הזאת כל מצבי הטורבו יצמדו להגדרות המדויקות של אינטל – כמו שהיו אמורות להיות.
כך יצרניות לוחות האם השונות עד כה תחת השגחתה של אינטל הפכו מעבדי גיימינג לתנורים של ממש. תיקחו מעבד Ryzen 7 7800X3D או כל מעבד AM5 אחר של AMD, ובהגדרות ברירת-מחדל תריצו אותו תחת מבחני מאמץ ותוכלו לראות את ההבדל המדאיג שבין צריכת החשמל של פלטפורמת AMD לזאת של אינטל.
יתכן וחלקכם שואלים – למה צריך להגיע למצב הזה? הרי מעבדי אינטל אמורים להגיע לביצועים הטובים ביותר תחת ההגדרות הרשמיות, לא?
ובכן, לא בדיוק. עם רוב מעבדי ה-K של אינטל, כאשר רוצים לסחוט כל מגה-הרץ שרק אפשר מבלי להגיע לאוברקלוקינג בהגדרה, זאת אומרת לא לדרוס את הגדרות התדרים הרשמיות – צריך לדחוף הרבה זרם אל המעבד. יש לכם מעבד בעל פוטנציאל לרוץ בתדר מירבי של 5,500MHz עבור כל 8 ליבות ה-P-Core שלו ולעשאת זאת לזמן ממושך? ובכן, צריכת החשמל וטמפרטורת הפעולה צריכות לאפשר זאת – ולרוב, תחת ההגדרות הרשמיות של אינטל זה פשוט לא מתאפשר. אתם תהיו במרחק של כמה מאות מגה-הרצים משם אם אתם רוצים לשמור על צריכת חשמל וטמפרטורה תקינה.
כל זה מוביל אותנו לנשיקת הפרידה מתושבת LGA1700, מעבד ספינת הדגל החדש של אינטל.
Core i9 14900KS – סיבוב אחד אחרון ב-LGA1700
אפריל של שנת 2024. אנחנו להערכת רבים נמצאים כחצי שנה מפלטפורמת אינטל חדשה למעבדים שולחניים ואינטל מחליטה לתת לשוק את מה שכבר הפך למסורת בשנים האחרונות – מעבד חסר מעצורים שמהווה את הסיליקון הבכיר ביותר בין מעבדי Core i9 בדור הזה. ה-Core i9 14900KS הוא מעבד שמברך את האוברקלוקינג הכפוי שלוחות האם מבצעים במעבדים. מדובר במעבד שמזמין את המשתמשים הפוטנציאליים שלו להשתמש בקירורי מים ובלוחות אם מתקדמים ויוקרתיים ככל הניתן.
עבור אינטל לא מדובר במעבד להמונים אלא בעיקר במכתב אהבה למשתמשיה המסורים שרוצים להשקיע עוד בשביל לקבל את הדגם הבכיר ביותר שדור 14 יכול להעניק. עבור ההמונים – מדובר ב-Core i9 14900K סטנדרטי לחלוטין אשר כוונן להגיע לתדר מעט יותר גבוה של 6.2GHz בטורבו מירבי לשבריר זמן.
ה-Core i9 14900KS של אינטל הוא מעבד המבוסס על ארכיטקטורת Raptor Lake אשר פותחה בחלקה גם באינטל ישראל. את הארכיטקטורה הזאת הכרנו עוד בדור Core 13 הקודם, כאשר דור 14 הוא לא יותר מאשר מתיחת פנים עם תוספת תדר קלה. למעבד הזה 8 ליבות P-Core עוצמתיות לצד 16 ליבות E-Core יעילות לשימושי רקע ורינדור.
מעבד זה מכיל סיליקון אשר מיוצר בתהליך Intel 7, תהליך אשר פנימית אינטל כבר החליפה בתהליכים מתקדמים יותר עבור ליבות עיבוד, כך שבעתיד בהחלט צפויים שינויים קיצוניים בדרך שבה אינטל בונה מעבדים שולחניים (אנחנו יודעים שכבר את הניידים החלה לשנות משמעותית עם בוא Meteor Lake).
מעטפות החום של ה-Core i9 14900KS נדיבות יותר מאשר אלו של מעבדים שולחניים רגילים עם שלוש מעטפות חום שונות. המצב הדיפולטיבי הוא כזה שבו המעבד מאיץ עד 253W ואז יורד ל-150W שהיא מעטפת החום הבסיסית של המעבד. ישנו מצב נוסף המאפשר פתיחה של מעטפת החום המירבית ל-320W על מנת לקבל ביצועים נוספים במידה וגוף הקירור מסוגל להתמודד עם זה.
כמובן שגם קיים מצב "חיים רק פעם אחת" בו המשתמש יכול לתת ללוח האם את השליטה על מעטפת החום וכפי שראיתם מדובר בהסרת כל המגבלות כך שתדר הפעולה של המעבד מוגבל בעיקר על ידי גוף הקירור.
את מערכת הבדיקה שלנו עבור ה-Core i9 14900KS ציידנו במספר רכיבים מתקדמים גם הם. השתמשנו בלוח האם Z790 CREATOR WiFi מסדרת ProArt של ASUS.
כמו גם, עשינו שימוש בערכת זיכרון מתקדמת מבית ADATA XPG עבור לוחות אם של ASUS. מדובר בערכת זיכרון מסדרת Lancer במהירות DDR5-6600 CL34-44-44 בנפח כולל של 32GB.
עבור קירור המעבד השמשנו בערכת הקירור Ryujin II 360 של ASUS. ערכת קירור המים מבוססת על רדיאטור 360 מילימטרים עם שלושה מאווררי Noctua Industrial PPC רציניים.
כך נראות טמפרטורות הפעולה במצבים השונים, כאשר הוספנו גם מצבים של מגבלה עד 200W ועד 175W. כאשר הוסרו כל המגבלות, הגענו במהרה ל-100 מעלות צלזיוס עבור המעבד ומשכנו כ-330W אל התושבת. מדובר בצריכת חשמל מפורעת למדי, אבל לא במספרים שלא הכרנו בתושבת LGA1700 הרכבה.
כאשר הפעלנו את מגבלת 253W של המעבד הגענו קרוב אך לא הייתה הפחתה כפויה של תדרים מכיוון טמפרטורת הפעולה, רק מעטפת החום עצמה. במצב שבו הוגבלה צריכת החשמל ל-200W "בלבד" ראינו צניחה רצינית בטמפרטורות הפעולה ל-90 במאמץ מירבי, ומשם עוד ירידה רצינית ל-84 בלבד עם הפחתה ל-175W.
זו עבורנו זעקת הדרישה לשינוי פאזות בכל הנוגע לצריכת חשמל במעבדי אינטל. כאשר בחנו את ה-Core i9 14900KS יחד עם RTX 4090 עוצמתי במשחק Cyberpunk 2077 הבחנו שבשילוב הגדרות מחמירות למדי ראינו הבדל על גבול סטיית תקן בין מצבי צריכת החשמל השונים כאשר צריכת החשמל בפועל בהחלט הייתה שונה. מדובר בחום ובאנרגיה מבוזבזים לחלוטין.
במצב הרבה יותר תלוי יכולת מעבד ב-Horizon Zero Dawn אנחנו רואים שעם הפחתה משמעותית של צריכת החשמל למקסימום של 175W בלבד אנחנו מאבדים אך ורק 3 אחוזי ביצועים. אנחנו יודעים שעבור אינטל זה כנראה מחיר כבד אל מול התחרות אבל מה שמקבלים בקצה השני הוא מעבד יעיל בצורה דרמתית.
עוד מצב בו מהירות מעבד היא בעלת השפעה גדולה על ביצועים, ב-Borderlands 3 שמנו לב שבמחצית צריכת החשמל מהמצב הרעב ביותר יצאנו לגמרי בחיים עם איבוד ביצועים קל של כ-4 אחוזים. עם מגבלה של 200W כמקסימום איבדנו כאחוז בודד של ביצועים בפועל.
כשמדובר בביצועי גיימינג אבסולוטיים ה-Core i9 14900KS הוא מטוס, אבל מטוס כמו Core i9 14900K הסטנדרטי או Core i9 13900KS או Core i9 13900K הרי ששינוי ארכיטקטוני לא נעשה פה והמגבלה הראשית היא בעיקר צריכת החשמל.
בכותרים שבהם מעבדי AMD המתחרים נותנים ביצועים עוצמתיים ה-Core i9 14900KS ממוקם בדומה לאחיו מסדרת Core בדור ה-14. הביצועים בפועל זהים.
Watch Dogs Legion הוא עוד תזכורת שבכותרים מסוימים מחכה לאינטל תחרות מאוד רצינית. מי יודע, אולי השינויים הדרסתיים הצפויים בתושבת LGA1851 יביאו להיפוך המצב כאן.
כשמדובר ברינדור ממושך בשימוש כל ליבות המעבד, לא הבחנו בהבדל דרמתי בין Core i9 14900KS לבין דגם ה-14900K הסטנדרטי או 13900KS, וגם לא ציפינו לאחד. הביצועים כאן טובים, אך טיפה פחות טובים והרבה פחות יעילים ממה שמעבדי AMD המתחרים מסוגלים להעניק.
ההווה, העתיד והשינויים הנדרשים
לשאלה בכותרת כנראה שלא נצליח לענות בדיוק גבוה כשמדובר בעתיד שנמצא אחרי השנתיים הקרובות. כנראה שיש מעטים בעולם שיכולים אפילו לעשות זאת כלל. עם העליה הפוטנציאלית של מעבדים מבוססי ARM (תחילה למחשבים ניידים, בהמשך כנראה גם לנייחים) ועם שינויים משמעותיים בתהליכי יצור ובניה של מיקרו-מעבדים, העתיד מעבד לזה הנראה לעין עבור אינטל מעט מעורפל.
לפני שניע לעתיד הקרוב של אינטל, כדאי להביט בתושבת LGA1700 פעם נוספת ולראות מה כרגע מציעה הענקית הכחולה עבור משתמשים פוטנציאליים. עם שילוב של לוחות אם רבים והתאמה גם ל-DDR4 וגם ל-DDR5, נראה שהגענו לשיא האפשרויות עבור הצד של אינטל למשתמשים פוטנציאליים כאשר השוק מוצף בו-זמנית גם בעשרות דגמים של לוחות אם לתושבת וגם במעבדים מסדרות 12, 13 ו-14. הכל עובד עם הכל.
העוצמה של LGA1700 לעומת AM5 המתחרה מתבטא בגמישות האפשרויות. התקציב דל? אפשר ללכת על לוח אם מבוסס B760 או אפילו B660 אם עדיין יש ומעבד דוגמת Core i5 12400F או Core i5 14400F, אפילו עם DDR4. יש יותר תקציב? אפשר לשדרג למערכת DDR5 ואולי לעלות בדגם. כבר ראינו דילים על מעבדי Core בדור ה-12 בזיל הזול.
מי שרוצה להתפרע עם התקציב תמיד יוכל לבחור במעבד כמו Core i7 14700K או Core i9 14900K יחד עם לוח Z790 עסיסי מבין עשרות הדגמים שמוצעים בשוק עוד מאז 2022. המשוגעים לדבר כמובן יכולים לרכוש Core i9 14900KS אפילו בשביל הזכות להחזיק בגרסת אספנים של מעבד, גם אם זה אומר לשלם מאות שקלים תוספת. כמובן שתוספת הביצועים בפועל – לא ממש תהיה שם. מי שרוצה מחשב מתקדם על טהרת הגיימינג ולשמור על שפיות בנוגע לצריכת חשמל ושדרוגיות עתידית – לצערנו התשובה לא נמצאת אצל אינטל כלל, אלא דווקא בצד של AMD עם Ryzen 7 7800X3D שלא מפסיק לעשות לאינטל צרות תדמיתיות.
עכשיו אנחנו מביטים לעתיד הקרוב, כל כך קרוב שיתכן ומשתמשים שירצו לשדרג את מערכות המחשב שלהם פשוט ימתינו כדי לראות מה קורה. הנסיון לא להשמע כמו כרזה דרמתית לקרב הגדול של כל הזמנים יהיה קשה במיוחד – שכן סדרת Core הבאה של אינטל צפויה להביא שיפורים דרמתיים ביכולות הגיימינג והיעילות החשמלית אל מול דור חדש גם הוא מצד AMD, דור Ryzen 9000 שצפוי גם הוא להנגיש שורה של שיפורי ארכיטקטורה ויכולות כבר לתושבת AM5 הקיימת (עדכוני BIOS לכך אף החלו לצוץ).
זה הולך להיות סתיו מחשמל בעולם המעבדים השולחניים. אנחנו מצפים בקוצר רוח לראות כיצד מעבדי Arrow-Lake S של אינטל הולכים להוסיף ביצועים, אך בעיקר מצפים לראות כיצד יעילות חשמלית ושיפורי פליטת חום הולכים להשתפר באופן משמעותי על מנת להקהל על כל שרשרת ההספקה – מחנויות המחשבים שצריכות למצוא פתרונות, ועד למשתמשים שיוכלו להשקיע גם פחות בפתרונות קירור ויסבלו פחות מתנור קטן שיושב איתם בחדר.
אינטל, אנחנו מצפים לתגובה ראויה בכל הנוגע להתנהגות לוחות אם עם מעבדי העתיד שלך. להצמדות להגדרות היצרן, לאוברקלוקינג רק מתוך בחירה ולא כברירת-מחדל.
