Intro
תמה ההמתנה הארוכה עד היום בו אינטל תגיש לנו מעבדים בעלי יותר מארבע ליבות למיינסטרים. הכירו את העוצמה להמונים עם 6 ליבות במחיר מוזל באמת
היום, החמישי באוקטובר הוא היום בו אינטל מחליטה לבצע שינוי משמעותי בעקבות ההתקדמות בשוק המעבדים ולהביא לנו לראשונה עוצמות עיבוד גבוהות משמעותית בדור חדש מזה כשנים רבות. עוד מאז 2009 החלה אינטל לעבוד בנוסחא שכוללת מעבדים בעלי ארבע ליבות כמעבדי Core i5 ו-Core i7 בעוצמות עיבוד ומחירים שונים.
השיפור שנעשה מדור לדור מאז השקת מעבדי Sandy Bridge, מה שזכור כסדרת 2000 האלמותית, הינו יחסית קטן. זה לא סוד שמאז שיצאו לאוויר העולם Core i5 2500K ו-Core i7 2600K, נעשה קשה יותר ויותר להביס אותם במטרות מסויימות, במיוחד בגיימינג.
נכון, Core i7 6700K ו-Core i7 7700K שיצאו בשנה שעברה הם מעבדי הגיימינג הכי מהירים שתוכלו להשיג, ויהיו משחקים מסויימים שההבדל בינם לבין מעבדי Sandy Bridge יוכלו להגיע לעשרות אחוזים אך לא תמיד זה היה המצב.
ההבדלים הללו גדלים הרבה יותר כשמגיעים למעבדים המוזלים דוגמת Pentium ו-Core i3. שם שומרים על שתי ליבות עיבוד אך תדרי הפעולה ושיפורים ארכיטקטוניים הופכים מעבד כמו Core i3 7100 3.9Ghz לחזק משמעותית מ-Core i3 2100 3.1Ghz. ממעבדי Pentium דוגמת G620 הפשוט התקדמנו המון ל-G4560 במהירות 3.5GHz עם שיפורי עיבוד גבוהים ותוספת HyperThreading לעיבוד מקבילי מהיר משמעותית.
שדרוג מעבד מדור אחד לדור אחר בסדרת Core של אינטל תמיד היה מלווה בלבטים קשים מצד המשתמש. תמיד צריך לשדרג גם לוח, וגם זיכרון, ואז המשתמש תוהה כמה כל זה יהיה באמת שווה לו ושאם הוא רוצה להתקדם ולהצדיק את ההשקעה הוא יאלץ ללכת על המהירים ביותר בסדרות החדשות.
בשנת 2017 עולם המעבדים השולחניים התעורר לקול רעם כאשר החליטה יצרנית המעבדים AMD לצאת בסדרה שנותנת את הכל, בלי פשרות ומעצורים טכנולוגיים רבים. מעבדי Ryzen הביאו לראשונה מעבדים בעלי 8 ליבות עיבוד לשוק השולחני ועשתה זאת במחיר הוגן.
התוכניות של אינטל למעבדים חזקים יותר למיינסטרים היו מונחות על השולחן, ובהחלט שהיינו מקבלים אותם אך ספק אם כבר השנה. ובכן, אינטל גם היא מתעוררת, מריצה את התוכניות בקצב מואץ ואיזה דרך טובה יותר יש מאשר עם קפה חזק.
הכירו את משפחת Coffee Lake
נכון להיום, משפחת Coffee Lake של אינטל כוללת שישה דגמים החל מ-Core i3 ועד ל-Core i7. לראשונה, מעבדי Core i3 מקבלים חיזוק משמעותי ביותר והופכים למעבדים בעלי 4 ליבות עיבוד שלמות. עד כה, מעבדים אלו הכילו 2 ליבות בלבד ואת טכנולוגיית HyperThreading שמדמה שתיים נוספים לסיוע בעיבוד כללי.
מעבדי Core i3 הינם מדגמים 8100 ו-8350K כאשר שניהם מכילים 6 מגה-בייט של זיכרון מטמון ותמיכה בזיכרון DDR4 עד 2400 מגה-הרץ. ההבדלים העיקריים בין השניים הם תדר הפעולה והאפשרות לבצע המהרה (K הוא סמל למכפלה פתוחה לצורך ביצוע המהרה). מעבדים אלו לא כוללים את פונקציית הטורבו של אינטל ולכן פועלים בתדר המקסימלי המוצהר שלהם, 3.6 ו-4.0 גיגה-הרץ בהתאמה.
אלו לא תדרי פעולה נמוכים כלל והם יציבו את צמד מעבדי Core i3 החדשים הישר מול מעבדי Core i5 קודמים בעוצמת העיבוד שלהם, כמו Core i5 7500 ו-Core i7 7600K.
מעבדי Core i5 מזנקים גם הם בכח והופכים לראשונה למשושי-ליבות. הדגם הסטנדרטי שמושק הינו Core i5 8400 והמתקדם הינו Core i5 8600K שמכיל גם אפשרות לבצע המהרה. תדרי הפעולה הם 2.8 ו-3.6 גיגה-הרץ בהתאמה. למעבדים אלו אין את פונקציית ה-HyperThreading ובכך נבדלים ממעבדי Core i7 שכן מכילים פוקנציה זאת. צריך להבין, יש מקום בשוק גם למעבדים יקרים יותר ובמידה ויכילו פונקציה זאת, הם יבטלו כדאיות של מעבדים יקרים מהם משמעותית.
מעבדי Core i7 של משפחת Coffee Lake כוללים שני דגמים גם כן, לפחות נכון לעכשיו. Core i7 8700 ו-Core i7 8700K הם שני מעבדים בעלי תדר פעולה של 3.7 ו-3.2 גיגה-הרץ בהתאמה ותדרי טורבו עצומים של 4.7 ו-4.6 גיגה-הרץ בהתאמה.
אלו ללא ספק התדרים הגבוהים ביותר שנראו במעבדי Core i7 מהקופסא, והחלק הטוב ביותר הוא שכאן הם מכילים שש ליבות עיבוד יחד עם פונקציית ה-HyperThreading. זיכרון המטמון מטפס מ-8 מגה-בייט בדור הקודם ל-12 מגה-בייט. היחס בין זיכרון מטמון לליבה נשאר 1.5 מגה-בייט.
בביקורת זאת אנחנו נסתכל על פלטפורמת LGA1151 החדש של אינטל, בשבילכם LGA1151-v2 יחד עם ערכות השבבים החדשים וכל מה שצריך בשביל להרים מערכת כזאת. המעבדים המשתתפים בביקורת הם ה-Core i7 8700K וה-Core i5 8400. האחד מייצג את הטוב ביותר של התושבת, השני מייצג את המתמודד למלך יחס ביצועים לשקל החדש.
המעבד Core i7 8700K הינו מעבד בעל 6 ליבות ו-12 נימים המגיע בתדר ברירת מחדל של 3.7 גיגה-הרץ. תדר הטורבו שלו הוא 4.7 גיגה-הרץ כאשר ליבה בודדת נמצאת במאמץ. מעטפת החום של המעבד היא 95 וואט בלבד בכל המצבים הללו.
זיכרון המטמון הוא 12 מגה-בייט מרמה שלישית ו-1.5 מגה-בייט מרמה שניה. מעבד זה כמו השאר בסדרה מיוצר בתהליך 14 ננומטר המתקדם של אינטל. תהליך זה נמצא בשימוש מזה כשלוש שנים והוא הוצג לראשונה במעבדים מסדרת Broadwell דוגמת Core i7 5775C המיוחד.
הליבה הגרפית במעבד היא Intel UHD 630. מדובר למעשה באותה הליבה הגרפית שהכרנו בתור HD 630 אך לאינטל היה רצון גדול להדגיש את התמיכה בתוכן 4K ולכן הפכה אותו ל-UHD. היכולת הגרפית היא זהה למה שהכרתם במעבדים כמו Core i7 7700K. אין זה דבר רע במיוחד, בטח לא באותו תהליך יצור. הליבה הזאת עושה את הנדרש ממנה בכל הקשור להאצת תוכן ותצוגה בסיסית. אל צפו לשחק יותר מאשר משחקי אינדי פשוטים ומשחקי דפדפן עם ליבה גרפית שכזאת, אולי קצת Minecraft. מחיר המעבד הוא 359 דולר, כמו 7700K עד עכשיו.
כך נראה המעבד מבעד למיקרוסקופ. ברשותכם, סיור קטן. מה שאתם רואים בצהוב במרכז הן ששת יחידות העיבוד שמכיל המעבד, וגם משפחת Core i5. בצד ימין נמצאים דגמים כמו בקר הזיכרון, בקר ה-IO ושאר מיקרו-בקרים לניהול תעבורה. בחלק השמאלי נמצאת הליבה הגרפית, ה-UHD 630. מה שאתם רואים בסנדוויצ' שבין ליבות העיבוד הכלליות אגב, הוא זיכרון המטמון המהיר. הוא כמובן משותף לכולן ולכן נדרש פחות ממנו מאשר בעבר.
המעבד השני והמעניין לא פחות שנבחן היום הוא ה-Core i5 8400. זו למעשה הפעם הראשונה שאינטל מקדמת באופן פומבי בהשקה מעבד בעל סיומת 400 מסדרת Core i5. בהתחלה, לא יכולתי גם אני שלא להרים גבה לגבי ההחלטה הזאת. "מה? כמו Core i5 6400 ו-Core i5 7400? הם ממש לא גאוות אינטל" אמרתי לעצמי.
הסיבה לכך היא שהמעבדים הללו ניחנים בתדרי פעולה נמוכים יחסית. לצורך דוגמה Core i5 6400 הגיע בתדר נוראי של 2.7 גיגה-הרץ בלבד, עם טורבו שמשך את כל הליבות שלו לקו ה-3 גיגה-הרץ במאמץ. היו לא מעט מקרים שבהם אפילו מעבדי Core i3 עקפו אותו במשחקים בשל תדר פעולה גבוה יותר. Core i5 7400 קצת יותר סביר, עם תדר נומינאלי של 3.0 גיגה-הרץ וטורבו של 3.4 כל הליבות.
לכן, הגעתי עם Core i5 8400 למערכת הבחינה עם חששות רבים. "תדר של 2.8 גיגה-הרץ כבסיס? נשמע נמוך". ובכן, בהמשך הביקורת תראו למה הופתעתי כשהתחלתי להשתמש במעבד הזה ולבחון אותו. אין Core i5 8500, אולי כי Core i5 8400 לא משאיר לו הרבה מקום. למעבד זה מעטפת חום של 65 וואט בלבד, להזכירכם.