שוק קירורי המים של המחשבים השולחניים חייב להתקדם בתחרותיות התמחורים שלו – והמוצר הזה הוא צעד ראשון בדרך לשם. קירור K240 של Antec בביקורת מקיפה
הקיץ הישראלי החם נפתח רשמית לאחרונה וכיאה למדינת ים תיכון – רכיבי המחשב שלנו לא בדיוק נהנים בשעת מאמץ. בעוד שמרבית כרטיסי המסך כיום מגיעים עם קירור ראוי גם למצבי קיצון בהם המאווררים יכולים להסתובב בקצב קצת גבוה יותר, לא כל המעבדים תמיד מוגנים מהחום הקיצוני של השמש הישראלית.
אמנם, את רוב בעיות החום של המעבד הממוצע כיום ניתן לפתור באמצעות קירור אוויר מתקדם המכיל לרוב צינורות נחושת ומאוורר בקוטר של 92 עד 140 מילימטרים. קירורים מהסוג הזה לרוב נעים באיזור המחיר שבין 100 ל-200 שקלים.
אבל, אתם ב-HWzone וכמובן שהקהילה שלנו היא מאלה שאוהבות לקחת מעבדים ולסחוט מהם עוד כמה מאות מגה-הרצים בשביל ההנאה, איך לא? ובכן, בשביל הרעבים יותר להמהרת מעבדים פתוחים דוגמת Core i7 8700K או Ryzen 7 2700X למשל, יש צורך בקירור רציני למדי. לרוב הקירורים האלה בקאליבר הגבוה יעלו מעל ל-300 שקלים ולעיתים גם הרבה יותר כשמדובר בערכות קירורי מים סגורות.
נכון להיום הקונצנזוס בקרב שאפתנים הוא שקירור אוויר מתקדם עדיף מקירור מים זול לצורכי קירור מעבד. ברוב המקרים מי שאומר את זה צודק. במחיר של מעל ל-300 שקלים קירורים כמו ה-D15 של Noctua או ה-Dark Rock 3 של Be Quiet נותנים פייט לקירורי המים הפשוטים שבשוק, לרוב כאלו שמשתמשים במאוורר בודד בקוטר 120 מילימטרים.
אמנם, נראה שדברים משתנים לטובה בקבוצת קירורי המים. בביקורת זאת תכירו קירור שיוצר במטרה להביס את אותם קירורי מים מתקדמים ולעשות זאת גם בזול מהם.
נעים להכיר: Antec Kuhler H2O K240
קירור מים זה כולל רדיאטור בהתקן 240 מילימטרים והוא מותאים לעגינת 4 מאווררים של 120 מילימטרים, שניים בכל צד. חשוב מאוד לדעת שאורכו של הרדיאטור מעט ארוך מרדיאטורים סטנדרטיים שכן הוא למעשה מכיל בתוכו מיכל ומשאבה.
באריזה מקבלים את הקירור, שני מאווררי 120 מילימטרים בעלי לד כחול ועזרי עגינה. ל-K240 יש תמיכה בכמות מאוד גדולה של תושבות, וזאת מבלי להשתמש בכמות אדירה של אמצעי עגינה שונים:
- תושבות אינטל נתמכות: LGA775, LGA115X, LGA1366, LGA2066, LGA2011
- תושבות AMD נתמכות: AM2, AM2+ AM3, AM3+ FM1, FM2, AM4
קצה הפעולה של המשאבה המובנית ב-K240 הינו צנוע למדי ומוגדר ב-1.5 ליטר לדקה של הספקה. היא מוגדרת ל-50 אלף שעות עבודה (68.4 חודשים בשבילכם) בטמפרטורת חדר של 25 מעלות. לערכת הקירור שלוש שנות אחריות. המשאבה מובנית כחלק מאיזור הרדיאטור ובכך מאריכה אותו בכשני ס"מ מאשר ערכות קירורי מים בהן המשאבה לא נמצאת מעל לבלוק המעבד. המשאבה מקבל כח באמצעות כבל בחיבור חשמל מסוג SATA (איזה כיף שהעולם בגמילה מחיבורי חשמל Molex הנוראיים).
הקירור הזה לא בנוי כמו רבים מקירורי המים הסטנדרטיים בשוק, וכאן מגיעה חכמת העיצוב והתכנון שתחסוך לנו כסף. איזור הבלוק למעבד הינו נטול לחלוטין חלקים אלקטרוניים. אין שם משאבה, לא לדים ולמעשה שום לוח מודפס מאיזה סוג שהוא. אחת הסיבות לכך היא שחרור השוק העולמי מפטנט עליו רשומה לא אחרת מאשר Asetek. יצרנית זאת שמה לטפנט מיקום של משאבה על גבי הבלוק למעבד. כך היא משווקת את יחידות הקירור שלה ליצרניות שונות בשוק ודואגת להרוויח מזה יפה. אחרי שזכתה בתביעה נגד חברת קירור אחרת, מובן לכולם – אם רוצים קירור מים תחרותי בשוק, יש לחשוב יצירתי.
לא ידוע לי באופן ספציפי מי היא היצרנית שעומדת מאחורי קירור המים הזה של אנטק. אני חושב שמדובר ב-Apaltek, שהיא יצרנית נוספת שלאחרונה צוברת תאוצה באמצעות דרכים יצירתיות לעקיפת הפטנט של Asetek.
הצינורות מרגישים קשיחים למדי, אך יש להם גמישות מאוד מכובדת ולא צריכה להיות בעיה כלל בהתקנה במארזים קצת יותר צפופים בהם נדרש כיפוף בזווית רצינית.
את הקירור התקנתי על מערכת בחינת הקירורים שלנו שכוללת מעבד מדגם Core i7 8700K ולוח אם מדגם Gigabyte Z370 Ultra Gaming. הליך ההתקנה הינו פשוט למדי לתושבות LGA115X של אינטל. פשוט יש להתאים את צלב העגינה מאחורי לוח אם לחורים, להשחיל ברגים מאחור, ולהשתמש בברגי האצבע מהצד השני על מנת להדק את הכל.
חשוב להשתמש ברגש שבידיים ולא להשתמש בכלים כמו פלייר או ג'אבקה. אנחנו לא רוצים להסב נזק למערכת ולרוב מה שמרגיש חזק בסיבוב עם היד יספיק בהחלט לעגינת הקירור. על הבלוק עצמו מרכיבים תושבת מתכתית מסביב לעיגול עם הלוגו ומבריגים ארבעה ברגי אצבע עד שאי אפשר יותר לסובב עם היד. על תחתית הבלוק כבר מרוחה משחה טרמית, חשוב לשים לב ולהמנע ממגע בידיים.
הייתי מדרג את התקנת הקירור הזה כקלה מאוד ומהירה. זו בהחלט אחת מהתקנות הקירורים המהירות ביותר שעשיתי ואני שמח שאנטק לא מסבכת את חייהם של המשתמשים.
את המאווררים שקיבלנו עם הקירור אפשר להתקין עם שמונה הברגים הכלולים באריזה. אפשר, אך לא חובה להשתמש בדיסקיות שמקבלים. במידה וחורי ההתקנה מהצד השני במארז גדולים – שמרו את הדיסקיות לצורך כך. במקרה שלנו לא נעזרנו בהן לשימוש במארז. לגבי כיוון המאווררים – חשוב לתכנן בצורה נכונה בהתאם לזרימת האוויר במארז. הדרך המקובלת היא עם מאווררים המוציאים אוויר חם אל מחוץ למארז. לכן, המאוררים הותקנו כך שאוויר יצא מהצד השני שיעוגן לגג מארז.
בשנת 2018 קשה מאוד ליצור מוצר מחשב מתקדם מבלי לדאוג לכמה נורות. ובכן, קירור ה-K240 לוקח את הדברים בצורה פשוטה למדי עם לדים כחולים. לצערינו לא מדובר בנורות RGB אבל חשוב לזכור שהקירור הזה בא להיות זול.
לדעתי הוא אסטתי למדי ונראה לא רע. הדבר היחיד שיש לי איתו טיפה בעיה הוא דווקא חוסר היכולת לכבות את הנורות הכחולות. אין עליהן שליטה מכל סוג. ברגע שהמאווררים מחוברים ללוח האם, החשמל שמזין אותם מיועד גם למנוע וגם לנורות.
שניה לפני שניגש למבחני הביצועים – מילה על מחיר. זוכרים את הימים שבהם קירורי מים מתקדמים של 240 מילימטרים עלו 500 שקלים ויותר? שכחו מהימים הללו. ה-K240 של אנטק עולה בישראל 260 שקלים. כן, ערכת קירור המים הזאת עולה 50-100 שקלים פחות מקירורי האוויר המתקדמים בשוק. אני חושב שמעקף הפטנט של יצרנית הקירור הוא דבר שמאפשר תג מחיר כזה נגיש.
מבחני הביצועים – כמה הוא יעיל?
מערכת הבחינה כוללת:
- מעבד Core i7 8700K בתדר טורבו של 4500Mhz
- לוח אם Gigabyte Z370 Ultra Gaming
- זיכרון ADATA XPG SPECTRIX D80 2X8GB 3600Mhz
- ספק כח Corsair HX1050 80Plus Gold
טמפרטורת החדר בעת הבדיקה נשמרה על 25 מעלות צלזיוס. חשוב לדעת מה היא טמפרטורת החדר בכל זמן נתון על מנת לבצע חישוב הוגן של דלטא (הפרש) טמפרטורה בין האוויר בו נעשה שימוש לקירור המערכת לבין טמפרטורת המעבד. טמפרטורת חדר של 28 מעלות צלזיוס בהשוואה, הייתה מביאה את טמפרטורת המעבד במאמץ ל-3 מעלות צלזיוס יותר.
מבחן המאמץ אותו ביצעתי למערכת הינו מסוג AIDA64 Engineer (תודה לאדוני על הרשיון), עם מאמץ מלא כולל שימוש ב-AVX למעבד שלו. מדובר במבחן קיצוני לחלוטין שדורס את מעטפת החום של 95 וואט באופן גס מאוד למעבד שלנו. צריכת החשמל של כלל מערכת הבחינה, שלהזכירכם לא כללה כרטיס מסך כלל, הגיע בשלב מסויים לכ-170 וואט.
הטבלא כוללת את המאווררים המותקנים על כל גוף קירור שמבחן. לצורך דוגמה 2X12CM אומר שני מאווררי 120 מילימטרים. המאווררים המותקנים הם אלו שמגיעים בקופסה עם גופי הקירור המצויינים. מהירות המאווררים נשלטת על ידי לוח האם באופן אוטומטי על פי התוכנית המוגדרת בלוח האם.
כאשר הותקן כרטיס מסך, בעת משחק גם הקירור הפשוט ביותר ברשימה לא עבר את רף 70 המעלות צלזיוס. אמנם, אנחנו פה בשביל לבחון יכולות קירור ופוטנציאל לבצע אוברקלוקינג למעבד. ה-K240 של אנטק מסוגל לתת פייט אמיתי לקירורי האוויר המתקדמים של השוק.
לאחר שעה רצופה של מאמץ, טמפרטורת הליבה החמה ביותר במעבד הייתה 77 מעלות צלזיוס. בקונפיגורציה של מאוורר ושני מאווררים ה-D15 בעצם עושה סנדוויצ' על התוצאה הזאת. תוצאה שלא תובא לכם בגרף והיא מהשוואה שערכתי על מעבד Core i9 7900X בעל 10 ליבות הראתה לי שיפור של כ-5 מעלות צלזיוס בין D15S לבין ה-K240, שזה בהחלט שיפור נחמד – בהתחשב בזה שה-K240 הוא קירור זול יותר. כמובן שהמאוררים הינם באיכות פשוטה יותר, אך הם עושים את העבודה.
בכל הנוגע לרעש – אני חייב לציין שאני מאוד מרוצה מהשקט של K240. הינו שקט כמעט כמו קירורי האוויר השקטים ביותר בשוק, ואינו יורגש כלל במערכת מחשב מתקדמת למשחקים. הוא יהיה משמעותית פחות רועש מכרטיס מסך בשעת מאמץ.
הגיע הזמן לשינוי בתמחור עולם הקירור הנוזלי
בואו ונעלה את נושא העלות והתמורה של קירורים בעולם קירור המעבדים כיום. יש סיבה טובה מאוד שמערכות מחשב מתקדמות כיום משתמשות בקירורי אוויר בשווי של 100 עד 200 שקלים, בדרך כלל קירורים מתקדמים יותר לא מצדיקים שיפור של 2-3 מעלות צלזיוס במקרה הטוב. הרי למה Noctua ב-300 שקלים כש-Arctic ב-150 עושה את העבודה? ולמה קירור נוזלי ב-600 שקלים כש-Noctua ב-300 עושה עבודה דומה?
כל אלה הן שאלות נכונות שעולות ממשתמשים ברחבי העולם מדי יום. ובכן, אני שמח שיוצא לי לבחון מוצרים כמו ה-K240 שמעט משנים את חוקי המשחק. אני חושב הגיע הזמן אחרי לא מעט שנים של קירור נוזלי לשנות את המחירים ולשבור קצת את השוק. לא יתכן שקירור אוויר בכ-300 שקלים יביא ל-80 מעלות במאמץ, וקירור נוזלי ב-600 שקלים יביא ל-77 מעלות במאמץ.
ה-K240 מוצע לצרכן הישראלי ב-260 שקלים ומביא תוצאות מספקות למדי. יחס המחיר לביצועי הקירור שלו גבוה מאלו של קירורי Noctua והוא מהווה פתרון אסטתי לאלו שרוצים גם מערכת מחשב שנראית טוב. אני רוצה לראות יצרניות נוספות מורידות את הכפפה ומתחילות לחשוב על דרכים הגיוניות וסבירות לספק מערכות קירור במחירים יותר נגישים לצרכן.
חשוב לציין את חסרונותיו של של ה-K240, בראש ובראשונה דווקא בצד האסטתי. איזור הבלוק למעבד נטול רכיבים אלקטרוניים – זה אומר שאין נורות מכל סוג שהוא. איזור המעבד יאלץ לקבל תאורה ממקורות אחרים. חסרון נוסף הוא העובדה שישנם לדים בצבע אחד למאווררים והם אינם נשלטים באף דרך. ניתן להחליף את המאווררים הללו בכל מאווררי 120 מילימטרים רגילים, אך זה דבר שיגדיל את העלות הכללית של מערכת הקירור. אבל הי, כמה אפשר לבקש בערכת קירור מים שעולה 260 שקלים?
מחסור ברכיבים אלקטרוניים בסביבת הבלוק למעבד הוא גם יתרון גדול לצדדים אחרים. אין כבל חשמל, כבל נתונים ושאר ספגטי אלקטרוני שיסבך את איזור המעבד. הכל נראה פשוט ונקי. הרי שמשאבת הקירור נמצאת על גבי הרדיאטור ואת הכבל שלה אפשר לחווט בקלות אל מאחורי איזור לוח האם לצורך חיבור לספק הכח.
עוד יתרון נחמד להרבה מערכות מחשב מודרניות הוא מיקום של מאווררים בגג המארז, מה שתורם רבות להורדת טמפרטורת מייצבי המתח למעבד. פינוי המקום מקירור אוויר מאסיבי אומר שיש יותר מקום לאוויר לנוע בו באיזור הכה חשוב ולא מוערך הזה. המעבר מקירור D15 ל-K240 הנמיך את טמפרטורת מייצבי המתח במאמץ מ-95 מעלות צלזיוס ל-70 בלבד. לא רע.
תמורה נהדרת למחיר, מומלץ – Antec Kuhler K240
לסיכום – אפשר להגיד שיש כאן יחידת קירור סולידית למדי מבית אנטק. בהחלט אמליץ על ה-K240 לכל מי שהמארז שלו תומך ברדיאטור 240 מילימטרים שכזה ורוצה משהו מתקדם יותר מקירורי האוויר הסטנדרטים שקיימים בשוק. הביצועים הם נהדרים ועומדים בקו אחד עם קירורי האוויר המתקדמים ביותר בשוק, כאלה שעולים גם משמעותית יותר מה-K240 עצמו. האם יש כאן מגמה שמובילה להורדה כללית במחיר והגדלת היצע קירורי המים בשוק? רק העתיד יגיד. מה שבטוח – ה-K240 נמצא בליגה לגמרי משלו כרגע.
