Centrino, העבר – דור ראשון ושני
בתחילת שנת 2003 השיקה כאמור אינטל את פלטפורמת ה-Centrino שלה. הפלטפורמה החדשה התבססה על סדרה חדשה לגמרי של מעבדים – ה-Pentium M (אשר פותחו במרכז הפיתוח של אינטל בישראל). הייתה זו הפעם הראשונה שבה יוצרה סדרת מעבדים ניידים מאפס ולא בהתבססות על סדרת מעבדים שולחניים (כמה שנים מאוחר יותר, גם AMD הציגה סדרת מעבדים ניידים משלה אשר לא מתבססת על מעבדיה השולחניים – סדרת ה-Turion).
הדור הראשון של פלטפורמת ה-Centrino (בעל שם הקוד "כרמל" המרמז על שורשיו הישראלים) התבסס על מעבדי ה-Pentium M הראשונים בעלי ליבת ה"בניאס". ערכת ה-Centrino הושלמה על ידי ערכת שבבים המבוססת על שבבי ה-855 של אינטל אשר סיפקו תמיכה בזכרונות DDR ובאפיק AGP גראפי, ועל ידי כרטיס רשת אלחוטי של אינטל אשר הביא בפעם הראשונה בצורה נרחבת את בשורת ה-WiFi לשוק הביתי.
השוק הסתער על מעבדי ה-Pentium M, ועל זמן הסוללה הארוך אותו הם הציעו. מחשבים ניידים שיכולים לעבוד גם ללא שקע חשמלי כבר לא היו בגדר צעצוע למאיון העליון, וכמות הניידים הנמכרים בעולם החלה לצבור יותר ויותר תאוצה. מעבדי ה-Pentium M הציגו גם לראשונה את שינוי המגמה הכללי של אינטל, כאשר הביצועים אותם הם הפגינו לא נבעו מעבודה בתדרים גבוהים (למעשה, גם היום לא תמצאו מעבדים ניידים בתדר של 3.0GHz כפי שנהוג במחשבים רגילים), אלא ממיקרו-ארכיטקטורה חכמה המפיקה ביצועים מבלי לעלות בחשמל ובהספק רב כמו ש"עולים" כל אותם גיגה-הרצים.
אולם, לאחר כמעט שנתיים בשוק, החל הדור הראשון של ה-Centrino לגלות סימני זקנה וחוסר תמיכה טכנולוגי. ערכת ה-855 הפכה אט אט למיושנת, ובעוד המעבדים השולחניים של אינטל זוכים למגוון ערכות שבבים כמו 865, 875, 915 ו-925, נשארה פלטפורמת הניידים מאחור.
בתחילת שנת 2005, קצת פחות משנתיים לאחר שהושקה פלטפורמת ה-Centrino הראשונה, הכריזה אינטל על הדור השני בעל שם הקוד Sonoma. החידושים העיקריים בדור זה הגיעו אל כל שלושת אבני הבניין של הפלטפורמה – המעבד, ערכת השבבים ושבב התקשורת האלחוטית.
מעבדי הבניאס שודרגו למעבדי Pentium M חדשים (בעלי ליבת ה"דותן") אשר תמכו בבאס קדמי (FSB) של 533MHz (לעומת FSB של 400MHz בדור הראשון), יוצרו בטכנולוגיה של 90nm וכללו זכרון מטמון של 2MB.
הפלטפורמה הניידת של אינטל זכתה לקבל גרסא משלה של ערכת השבבים 915. תחת שם הקוד Alviso שיחררה אינטל את ערכת ה-Mobile Intel 915GM Express, אשר הביאה את בשורת ה-DDR2 גם למחשבים הניידים. עוד כללה ה-915 פתרון גרפי מובנה חדש של אינטל, ה-Graphics Media Accelerator 900, וממשק PCI-Express חדש שלא היה קיים בדורות הקודמים. גם רכיב הרשת האלחוטי שודרג לרכיב מסוג Intel PRO/Wireless 2915ABG.
וכך, במשך שנת 2005, מחשבי ה-Sonoma נחשבו לחוד החנית של הניידים בעולם. גם כיום, לאחר השקת הדור השלישי של ה-Centrino עליו נספר עוד מעט, נפוצים ניידים המבוססים על דור ה-Sonoma בשוק, והם מציעים זכרונות DDR2 מהירים וביצועים לא רעים כלל וכלל.
הדור השני של ה-Centrino בתמונה קבוצתית
אז מה היה לנו? Pentium M אחד במגוון תצורות, אחד "כרמל" עם "בניאס", שתיים "Sonoma" עם "דותן" ומשפחת Centrino אחת גדולה ומאושרת. אבל כל זה הוא רק רקע למנה העיקרית שלנו היום – מעבדי ה-Core לניידים ("יונה") והדור הנייד השלישי של אינטל – ה-"Napa".