כרטיסי המסך מקבלים בעיטה
עוד טרנד שנולד במשך השנים הוא האוברקלוק לכרטיס המסך. אלו מאיתנו שעוד זוכרים את סדרת ה-GeForce 6800, או את סדרת ה-Radeon X800 המתחרה, זוכרים כי במקרים מסוימים ניתן היה להפעיל ידנית צינורות עיבוד שכובו במפעל, מה שהפך את הכרטיסים הזולים בסדרה לזהים לחלוטין (מלבד אולי המדבקה על גוף הקירור) לכרטיסים היקרים יותר בסדרה. זאת, כמובן, בנוסף ליכולת המשתמש להעלות את תדר הליבה והזכרון, ואפילו לצרוב על הכרטיס גרסת BIOS ערוכה שכבר מכילה את התדרים החדשים, וכך הכרטיס יעלה את מערכת ההפעלה בתדרים החדשים בלי התערבות של תוכנה כלשהי.
בהתאם, התפתחו גם גופי קירור שיועדו לכרטיס המסך. במקור, הזכירו גופי קירור אלו את גופי הקירור המכסים את ערכת השבבים, כשבהמשך נוסף להם גם מאוורר, ולאט לאט יכולנו לראות איך הם מתחילים לכסות לא רק את הליבה הגראפית, אלא גם את שבבי הזיכרון על הכרטיס.
קירור אקסטרים ישירות מהקופסה
התחום נעשה כל כך פופולרי ורחב ידיים, שכעת מציעות יצרניות גופי הקירורגם מערכות קירור מים מוכנות ופשוטות להרכבה. הבעיה איתן היא שהן עדיין יקרות יחסית לגוף קירור אוויר, כשהיתרונות הם יכולת קירור טובה יותר, ופעולה שקטה יותר. ישנן אפילו שמועות ש-AMD מתכוונות למכור מערכות קירור מים כאלה ביחד עם מעבדי האקסטרים הבאים שלה. בנוגע לאינטל, כבר ידוע כי עם מעבדי ה-Sandy Bridge E תגיע מערכת קירור מים של Asetek, שהיא אחת משתי היצרניות הגדולות מספיק בכדי לכבד כמות הזמנות גדולה.
| מפלצות גדולות ורעבות - גופי הקירור של היום |
אוברקלוקינג זה רווחי
לאט לאט החלו יצרניות המעבדים להבין שנושא ההמהרה קונה להן עדנה ושם בקרב חובבי החומרה. הן החלו להשיק מעבדים שנועדו לכך על ידי הסרת הנעילה על מכפלת התדר. אצל AMD, היו אלו בעבר מעבדי ה-FX, וכעת מעבדי ה-Black Edition, ואצל אינטל אלו מעבדי ה-Extreme, ולאחרונה הצטרפו אליהם מעבדי ה-K שעולים פחות.
פתיחת ליבות ממחיש עוד יותר איך שינוי פשוט הופך מעבד זול למעבד יקר וחזק. באמצע שנת 2009 יצאו מעבדי ה-Athlon II, בעלי שלושת הליבות מבוססים על מעבדי ארבע ליבות, אבל עם ליבה אחת מנוטרלת מהמפעל. משתמשים גילו כי באמצעים פשוטים ניתן להפעיל את הליבה הרביעית, ולהרוויח כך מעבד בעל ארבע ליבות לכל דבר.
את שינוי הגישה של יצרניות המעבדים ניתן לראות בעובדה שכעת לא צריך לשלם 1000 דולרים עבור מעבד בעל מכפלה פתוחה. אצל AMD זה קיים מאז מעבדי ה-Black Edition הראשונים, ואצל אינטל התחום התחיל לתפוס תאוצה רק לפני שנתיים, עם השקת מעבדי ה-K הזמינים לקהל הרחב (ולא רק בסין). אבל אל תבינו לא נכון, המעבדים של אינטל הצטיינו בתחום קודם לכן, גם עם מכפלה נעולה. מאז השקת ה-Core 2 Duo בשנת 2006, ניתן היה להביא בקלות יחסית את כל מעבדי הסדרה לתדר של מעל ל-3 גיגה-הרץ, תוך השוואת הביצועים למעבד הכי חזק בסדרה.
כפי שהזכרנו אי שם בתחילת המאמר, שיאי האוברקלוק היו שייכים לרוב לאינטל. כשאת שיאי התדר מובילים מעבדי הפנטיום והסלרון, ובמיוחד אלו שיוצרו בתהליך הייצור האחרון לארכיטקטורת ה-Netburst, שהוא 65 ננו-מטר. למרות שאת התדר הגבוה ביותר השיגו מעבדים אלו, את שיאי הביצועים בתוכנות מדידת הביצועים השונות קובע תמיד הדור האחרון של המעבדים, וגם כאן, בעיקר אצל אינטל.
ברוכים הבאים ל-OCtober, חודש האוברקלוק
מאז היווסדו של האתר, הייתה לנו פינה חמה בלב עבור תחום האוברקלוקינג. במאמר זה, אנחנו לא חוגגים רק 10 שנים לאתר, אלא גם את פתיחת חגיגות ה-OCtober, חודש שלם המוקדש לתחום, ובו ערכנו בשנים שעברו תחרות אוברקלוק ראשונה בישראל, פרסמנו מדריכים בנושא, ונשמנו הרבה הרבה גז. גם השנה נערוך תחרות אוברקלוקינג גדולה (אפילו יותר משנה שעברה) וספיישל מיוחד לנושא האוברקלוקינג.
אז בברכת שנה טובה, והמהרה נעימה לכולם! נתראה על המגרש!
