ראיון עם דוד פרלמוטר
בסיום ההרצאה, פנינו אל דוד פרלמוטר והוא הסכים לענות על מספר שאלות למען קוראי וגולשי HWzone .
דוד שלום, דיברת היום על הדורות הבאים של השבבים הניידים שלכם. מתי אנחנו יכולים לצפות לראות אותם בשוק?
בקרוב מאוד כבר אפשר לצפות לדור הבא של ה-Pentium-M עם ליבות הדותן החדשות. ערכת השבבים Alviso גם כן צפויה בחודשים הקרובים והיא תביא למחשוב הנייד את טכנולוגיית ה-PCIe. השבבים היותר מתקדמים,כמו ליבת היונה ושבב הגולן לדור הבא של טכנולוגיית האלחוט אמורים להגיע במהלך תחילת שנת 2006.
דיברת בהרצאה על כך שבליבת הדור הבא של ה-Pentium-M, היונה, יהיו למעשה שתי ליבות. מה היתרונות בכך למשתמש הקצה?
השבב מתפקד כשני מעבדים לכל דבר. השימוש ב-Multi-Application ילך ויגדל וריבוי ליבות ועיבוד מקבילי נראה לנו כתשובה הנכונה ביותר.
עד היום העיבוד נעשה בטור, פקודה אחר פקודה, ריבוי ליבות יאפשר לתוכניות לעבוד במקביל ולא "להפריע" אחת לשנייה. הטכנולוגיה החדשה גם תאיץ את השימוש השוטף במחשב, כאשר תוכניות הרצות ברקע, כמו אנטי וירוסים או תוכנות המייצרות אינדקס של המחשב לצורך חיפוש בזמן אמת הנהפכות פופולאריות לאחרונה, לא יאטו את פעולת המחשב אלא ימומשו בליבה השנייה.
גם לתוכניות רגילות הליבה הכפולה תורמת – למשל בקידוד ופענוח אין כל דרישה שהעיבוד יעשה תמונה אחר תמונה או קודם הוידאו ולאחר מכן הסאונד, כמה תמונות יכולות להיות מעובדות במקביל למשל או שהסאונד יעובד על ליבה אחת והתמונה על השנייה. במחשוב נייד יש לדבר יתרונות נוספים כמו האפשרות לכבות את אחת הליבות על מנת לחסוך בהספק ובזמן סוללה יקר.
דיברת על הליבה החדשה, אבל הדבר דורש גם תמיכה בצורה של תוכנה, אשר לעיתים הרבה יותר קשה לתכנות. האם אינטל פועלת גם בכיוון הזה על מנת לעודד מתכנתים לכתוב תוכנות מתאימות?
רוב התמיכה לדעתי תגיע מכיוון מערכת ההפעלה אשר אחראית על חלוקת המשימות והקצאת משאבי העיבוד, אבל גם למתכנתים הסופיים אינטל עוזרת והיא משחררת כל הזמן ערכות פיתוח, קומפיילרים מתאימים, SDKים למיניהם וכו\'.
בליבת היונה העתידית, האם כל המעבדים במשפחה יהיו כפולי ליבה? והאם ישנה כוונה להוסיף תמיכה בעיבוד של 64 ביט למעבדים?
כרגע התכנונים הם למעבד כפול ליבה, ובגרסאות הסופיות נראה. בקשר לתמיכה ב-64 ביט, בהחלט יכול להיות שנראה מעבדים כאלו עם תמיכה בזה בעתיד – הכל לפי דרישת השוק.
בקשר לערכת השבבים החדשה, ה-Alviso, מה בעצם היא מביאה לנו?
הפתרון הגרפי שהערכה מציגה הוא מצוין בכל קנה מידה ועוד לא נראה פיתרון משולב כמוהו.
אבל יהיו קיימות ערכות גם ללא החלק הגרפי, אשר יאפשרו לצרכן לבחור את כרטיס גרפי של חברת צד שלישי כמו NVIDIA ו-ATI?
כמובן! יהיו ערכות שיגיעו רק בתור ציפסט וללא הכרטיס המובנה. הערכה מביאה לשוק הנייד את התמיכה ב-PCIe ובכלל בבאס החדש והמהיר.
בזמן האחרון נראה שחברות מוציאות מוצרים חזקים יותר ויותר לשוק הנייד. NVIDIA ו-ATI משחררות כרטיסים ניידים חדשים וחזקים. לאחרונה הכריזה NVIDIA על תקן ה-MXM שלה המאפשר לצרכן לשדרג את כרטיס המסך שלו גם במחשוב הנייד, האם אתם בקשר עם חברות כאלו ותורמים בפיתוח?
בצורה ישירה אנחנו בוודאי לא מתערבים בפיתוחים שלהם. אבל אנחנו מודעים לחברות נוספות בתחום המפתחות מוצרים לפלטפורמות ניידות.
הזכרת בהרצאה את ה-EMA, הצג הקטן החיצוני למחשבים ניידים. מה הוא עושה?
למעשה זהו צג המותקן בחלקו החיצוני של המחשב ומאפשר לגשת לנתונים בסיסיים גם ללא פתיחה של כל המחשב. מספר יצרניות מחשבים בסין התעניינו בנושא ואני בהחלט חושב שבקרוב נראה כבר מחשבים ניידים עם הפטנט הזה. באופן כללי הרעיון הוא שבשביל דברים בסיסיים כמו למשל לדעת אם התקבלה הודעה חדשה במייל או שקיימת תזכורות ביומן שלנו לא נאלץ להעיר את המחשב כולו ולחכות את הזמן הדרוש לו להיות מוכן, וכמובן גם נחסוך בזמן סוללה הדרוש להדלקת כל המחשב.
הדבר גם יחסוך את מה שאני מכנה עודף הגאדג\'טים בכיסים, ויחליף מספר מכשירים אחרים.
דיברת על המון טכנולוגיות אלחוט חדשות, אך מי ערב שסופם לא יהיה כמו ה-Bluetooth, אשר לא תפסה כל כך?
הבעיה ב-Bluetooth היא שזו למעשה רשת חוטית רגילה רק ללא חוטים לטווח קצר. עדיין יש צורך להתחבר אליה והדבר לא מיידי. המטרה הסופית שלנו היא כמה שפחות מגע יד אדם בתהליך, ברגע שהמכשיר יהיה באזור של רשת אלחוטית, הוא יחליט מה הוא צריך לעשות. האם הרשת מתאימה לו ברגע זה, האם היא הכי מהירה באותו רגע, האם היא בטוחה בשבילו ולבסוף הוא יחליט לאיפה להתחבר. למשל כשאני אעבור עם הטלפון הנייד שלי ליד הלאפ-טופ, הם יזהו אחד את השני, יסתנכרנו אחד עם השני וכו\'.
מדובר על כך, בעיקר עכשיו לאחר ביטול מעבד ה-Pentium4 4Ghz של אינטל, שבמשפחת המעבדים השולחניים של אינטל הולכת להנות מהפיתוח של המעבדים הניידים. בעיקר על כך שליבות המעבדים הניידים יהיו הבסיס למעבדים השולחניים החדשים של החברה.
זה אתה אמרת
אז מה? אינטל מאמצת את האסטרטגיה של AMD? ארכיטקטורה וליבות יותר יעילות על חשבון כמות נכבדת של מגה הרצים בתדר?
אני לא רוצה להיכנס כאן לדיבורים על מתחרים, אבל אני יכול להגיד לך את זה, עד לשלב מסוים משפחת ה-Pentium 4 הייתה הפתרון הטוב ביותר בשוק המעבדים. עכשיו הגענו למסקנה שיש אפשרות להביא יותר ביצועים בפחות הספק – וזה דבר חשוב גם במחשבים שולחניים – ולכן אנחנו נעים בכיוון הזה.
אז זהו סופו של חוק מור? תדר המעבד יפסיק להכפיל את עצמו לפי החוק?
חוק מור לא מדבר על תדר וזו טעות נפוצה, חוק מור מדבר על כמות הטרנזיסטורים בליבה או אם תרצה על ביצועי המעבדים, וכן הוא ימשיך להתקיים וכמות הטרנזיסטורים תמשיך לגדול לפי החוק.
ובכן, האם המחשבים הניידים הולכים להכחיד את המחשבים השולחניים? מבחינת ביצועים – כן. הניידים סוגרים את הפער אט אט וכמעט כל יישום הקיים כיום בשוק יכול לרוץ גם על ניידים, אך אין ספק שלמחשב שולחני יש את יתרונותיו, כמו נוחות ומחיר זול בהרבה.
עדיין, העתיד נראה מבטיח לניידים וחלקם היחסי בשוק ימשיך לעלות והם ימשיכו להתפתח. אך מה יקרה בשוק עצמו, האם אינטל תמשיך לשלוט בו ללא עוררין? את זה, רק הזמן יגיד.