חדשנות בטכנולוגיית המחשוב הנייד של אינטל

חדשנות בטכנולוגיית המחשוב הנייד של אינטל

תחום המחשבים הניידים הוא אחד התחומים המתפתחים ביותר בשוק המחשבים. הניידים של היום הם לא הניידים של לפני שנתיים או שלוש, הם חזקים הרבה יותר ולעיתים עוברים בביצועיהם אפילו מחשבים שולחניים רבים.
בכלל, ההתפתחות בשוק הניידים היא עצומה – מאז המחשב הנייד הראשון, שהוצג בסוף שנות השמונים על ידי חברת קומפאק (שבינתיים נקנתה על ידי HP), אשר שקל כ-13 ק"ג, כלל מסך זעיר ובקושי יכול היה לפעול ללא חיבור מתמיד לחשמל, חלה בתחום התפתחות מדהימה ללא ספק.
אך השינוי הגדול הוא בניידות: למחשבים הניידים של היום זמן סוללה אשר ארוך משמעותית מבעבר, משקלם קטן בהרבה וגודלם קטן גם הוא. למעשה השינוי כל כך גדול עד שהשוק חילק את עצמו לשניים: מחשבים ניידים, אשר כוללים בדרך כלל מסך קטן יותר, מעבד איטי יותר ומגיעים ללא תוספות כמו כוננים אופטיים וכו\' אך מצד שני הם קלים, קטנים ונוחים ונועדו להריץ יישומים משרדיים, אינטרנט וסרטים. לעומתם קיימים מחשבים ניידים המהווים למעשה תחנות עבודה ניידות (Mobile desktop) אשר נועדו להחליף את המחשב השולחני; אלו מגיעים עם מסכים גדולים (אפילו עד 17"), מעבדים חזקים, כרטיסים גרפיים הניתנים לשדרוג, כוננים אופטיים משולבים ועוד שלל תוספות, אך הם כבדים יותר, גדולים יותר ומעט מסורבלים.

ההתפתחות הגדולה ביותר בתחום הגיעה לפני מספר שנים, כאשר אינטל הציגה את טכנולוגיית הסנטרינו שלה (אשר חלק נכבד ממנה תוכנן כאן, במרכזי הפיתוח של אינטל בישראל). טכנולוגיית הסנטרינו למעשה מדגימה את החזון של אינטל למחשוב נייד, מה היא חושבת והיכן היא מאמינה שנמצא העתיד. שני מאפיינים מרכזיים בלטו בסנטרינו – מעבדי ה-Pentium-M החדשים והתמיכה הכלולה בקישור אלחוטי נייד.
מעבדי ה-Pentium-M הציגו תפיסה חדשה במעבדים הניידים ובמעבדי אינטל בכלל – ביצועים גבוהים הנובעים מתכנון יעיל וארכיטקטורה טובה למרות העבודה בתדרים נמוכים – לא עוד מגה הרצים אלא תכנון חכם ויעיל. המעבדים הציגו גם ביצועים חדשים בכל הנוגע לצריכת חשמל והמחשבים הניידים הגיעו בפעם הראשונה לאפשרות לעבוד לפרקי זמן ארוכים ללא חיבור לחשמל.
הליבה הראשונה של המעבדים הללו, ליבת הבניאס, הייתה הצלחה מסחררת והיא כללה 1MB של זיכרון Cache. הליבה השנייה, ליבת הדותן, הגדילה את כמות ה-Cache ל-2MB והיא מציגה ביצועים טובים אף יותר.
יש לציין כי מחשב הפועל עם מעבד Pentium-M אך ללא יחידת התקשורת האלחוטית של אינטל לא מורשה על ידי אינטל להיקרא סנטרינו, כיוון שאינטל מנסה לשים את כל הכוח שלה ולדחוף את התקשורת האלחוטית בעולם. על פי החזון שלה, מחשב נייד הנאלץ להתחבר לחוטים על מנת ליצור קשר עם הסביבה הוא לא באמת נייד, וכפועל יוצא מחזון זה, אנו זוכים לראות מגוון רחב של פיתוחי אלחוט יוצאים מהחברה.

כיום, כמות המחשבים הניידים הנמכרת בעולם נמצאת בעליה מתמדת: אם בשנת 2001 נמכרו ברחבי העולם כ-25 מיליון יחידות (אשר היוו כ-15% מכל המחשבים בעולם) הרי שעד סוף שנת 2004 ימכרו כ-47 מיליות יחידות, אשר מהוות כבר בין 27% ל-30% מכלל המחשבים – הכפלה בכמויות. הגידול הזה ילך ויגדל ועל פי הערכות שונות, ובשנת 2008 תוכפל מכירת הניידים שוב, וכ-40% מכל המחשבים הנמכרים בעולם יהיו ניידים, כלומר כ-81 מיליון יחידות בשנה. הגידול העצום בכמות הניידים הנמכרים מושך לשוק חברות רבות אשר מבינות את הפוטנציאל העצום הטמון בו.

ביום רביעי, ה-24 לנובמבר, נחנכה רשת המחשבים האלחוטית החדשה בפקולטה לחשמל בטכניון אשר נתרמה על ידי אינטל ישראל. רשת ה-Wi-Fi כוללת 30 נקודות גישה (Access Point) לציון חגיגות ה-30 שנה לאינטל ישראל. בנוסף לטקס החניכה נערכה באותו היום הרצאה, במסגרת פרויקט חזית הטכנולוגיה של הפקולטה לחשמל, של מר דוד (דדי) פרלמוטר , סגן נשיא תאגידי (עולמי) באינטל ומנכ"ל קבוצת המחשבים הניידים שלה, על חדשנות בטכנולוגיות המחשוב הנייד של אינטל וסביבת העבודה הדיגיטלית. בהרצאה נחשפו מספר דברים חדשים על מעבדי העתיד הניידים של החברה, על ליבות העתיד וביניהן המעבד כפול הליבות: יונה.

דוד פרלמוטר, מנכ"ל קבוצת המחשבים הניידים של אינטל, ודיקן הפקולטה לחשמל פרופ\' סידי משה, חונכים את הרשת האלחוטית החדשה בפקולטה לחשמל

אינטל מתכננת להשיק בקרוב מאוד את ערכת השבבים Alviso המביאה את בשורת ה-PCIe אל שוק הניידים. ביחד עם כרטיס גרפי משולב אשר חזק מכל מה שהיא הציגה עד כה, ו-FSB של 533 מגה הרץ,אנו בהחלט עתידים לראות שיפור ביצועים משמעותי. בנוסף, במהלך השנה הבאה תציג אינטל את המעבדים החדשים בסדרת ה-Pentium-M אשר מבוססים על פיתוח נוסף של ליבת הדותן. שני התקנים אלו, ביחד עם הגשר הדרומי ICH6-M וה-FSB המשודרג, מהווים את עמוד השדרה של המחשבים הניידים של אינטל לשנה הקרובה.
בעתיד היותר רחוק תעבור אינטל לטכנולוגית יצור יותר מתקדמת של 65 ננומטר אשר תאפשר לה להגדיל את כמות הטרנזיסטורים ולהמשיך להתפתח בביצועים.
כמו כן, הליבה אשר תחליף את הדותן היא ליבת היונה, שהיא למעשה יחידת עיבוד מרכזית (CPU) המורכבת, בפעם הראשונה, משתי ליבות (Dual Core) הפועלות במקביל! כפי שניתן להבין משמה, גם ליבת היונה מתוכננת בארץ במרכזי הפיתוח של אינטל.
ערכת השבבים אשר תתמוך בליבה החדשה נקראת קליסטוגה (Calistoga) ובנוסף לכך שגם היא תיוצר בליטוגרפיה של 65 ננו, היא שוב תשדרג את היכולות הגראפיות המובנות בצ\'יפסט של החברה. לחגיגה מצטרף גם שבב הגולן, שהוא מעבד המביא למחשבים ניידים את הדור הבא של טכנולוגיות האלחוט. מה בדיוק משפר השבב עדיין לא ידוע, אך גם הוא (שוב, כנרמז משמו) מפותח בארץ.

גימיק חביב נוסף אשר הוצג ע"י אינטל הוא מסך ה-EMA. זהו מסך גרפי קטן (מסך LCD של כמה שורות) המורכב על צידו החיצוני של המחשב הנייד. על פי ההרצאה, כמה יצרנים סיניים הראו התלהבות מהרעיון והוא נמצא כבר בשלבים סופיים של יצור.

צג ה-EMA – גימיק נחמד למחשבים ניידים