חזון המחשב הנייד של אינטל
חזונה של אינטל למחשב הנייד מחולק לחמישה תחומים: תוכנה ניידת, אבטחת מידע, תקשורת אלחוט, תצורות נוספות וזמן פעולה בין טעינות.
תוכנה ניידת:
על פי אינטל, למחשב נייד ישנן דרישות שונות ממחשב שולחני ועל מהנדסי התוכנה להתחשב בהן. על התוכנה לזהות מתי המחשב לא בשימוש ולעבור למצב לא מקוון על מנת לחסוך בזמן סוללה יקר. על התוכנה גם לדעת שלא בכל מצב המחשב מסוגל להתחבר לרשת (מכיוון שהיא לא זמינה) ולשמור נתונים חשובים במיקום מקומי. עליה גם להתחשב במגבלות המהירות הקיימת (אולי להוריד רק כותרות של מסמכים בתחילה ולא את כל המסמך), להתאים את עצמה לסוג החיבור באותו רגע (אינפרא אדום, Wi-Fi, Bluetooth, קווי וכו\') ולאפשר יכולת עבודה גם במצב Offline. על פי אינטל, התוכנה גם צריכה לזהות את הפלטפורמה עליה היא רצה, האם זהו מחשב נייד מלא בעל מסך גדול או PDA בעל מסך קטנטן. הציפייה היא כמובן לראות בעתיד הקרוב תוכנות המיועדות במיוחד לניידים, אשר עונות לשלל הדרישות הללו.
אבטחת מידע:
בעיית האבטחה במכשיר נייד המתחבר באמצעות התקן אלחוטי היא בעיה מובנת, ואינטל מחלקת את הפתרון לארבע "טבעות" אבטחה.
- זיהוי המשתמש במחשב: בין אם זה באמצעות טכנולוגיות ביומטריות ההולכות ומתפשטות (כגון טביעות אצבע), או על ידי ססמא פשוטה, המטרה הראשונית היא לאפשר אך ורק למשתמשים מורשים גישה לחומרים המאוכסנים על המחשב.
- זיהוי המכשיר על ידי הרשת: מנהל הרשת מחלק את הרשאות הגישה לרשת, והמטרה היא שרק מכשירים (מחשבים ניידים, מכשירים סלולריים וכד\') מורשים יוכלו להתחבר לרשת, כך שהיא תשאר חסינה בפני עוברי אורח ופורצים למיניהם.
- עמידה בדרישות אבטחה: זיהוי המכשיר על ידי הרשת לא מבטיח שהוא יוכל להתחבר, ותוכנה ייעודית תבדוק האם הוא עומד בתנאי החיבור: האם הוא נקי מ-Spyware ווירוסים שונים? האם הוא מאובטח מספיק כדי לא לאפשר מעבר של גורם אחר דרכו אל תוך הרשת?
- קו מקודד ומוצפן: לבסוף, לאחר שהוקמה הרשת, על הקו (גם אם מדובר בחיבור אלחוטי) להיות מוצפן בעבור כל משתמש שאינו מורשה ברשת באמצעות קידוד והצפנה ברמה גבוהה.
העבודה על כל הטבעות הללו אמורה לאפשר הגנה מרבית על מחשבים ניידים ועל מידע העובר ברשת האלחוטית.
תקשורת אלחוט:
המטרה הסופית היא לבטל את התלות ב-Hot-Spot (או Access Point) בעניין התקשורת. בנוסף, על המכשיר להיות מסוגל לזהות ולהתחבר דרך הרשת הזמינה הטובה ביותר (מבחינת נתונים וגם מבחינת עלות).
התקשורת האלחוטית מתחלקת ל-4 סוגים:
– PAN (ר"ת של Personal Area Network): רשת לטווח קצר כמו אינפרא אדום, רדיו, Bluetooth וכו\'.
– LAN (ר"ת של Local Area Network): רשת מקומית כמו רשת חוטית ו-Wi-Fi (עד כ-100 מ\').
– MAN (ר"ת של Metropolis Area Network): רשת עירונית, כמו טכנולוגיית ה-WiMAX היעילה עד למרחקים של קילומטר.
– WAN (ר"ת של Wide Area Network): רשת הפרושה על פני כל העולם, למשל רשת סלולרית.
המטרה היא שהמכשיר יזהה באופן עצמאי מהן האפשרויות העומדות לפניו, מהן הדרישות של המשתמש באותו רגע, ויעבור בין הרשתות לבד – ללא מגע יד אנושית. הכל על מנת להקל על המשתמש הפחות ממוקצע, ולא לסבך אותו בים של חייגנים, אישורים ואשפים.
כאן גם נכנס לשימוש מסך ה-EMA, באמצעותו יוכל המחשב להציג הודעות מהרשת כאשר הוא מחובר, גם אם המחשב סגור: האם יש מיילים חדשים, האם התקבלו הודעות בתוכנות מסוימות, מה המחשב מבצע כעת ועוד.
תצורות נוספות למחשב הנייד:
האם המחשב הנייד המוכר לנו כיום הוא הצורה היחידה שבה המחשב צריך להיראות? לדעת אינטל, המתכננים צריכים לשקול צורות שונות (Form Factors) לצרכים שונים ושילוב שלהם. מה בדיוק זה אומר? אני מניח שנאלץ לחכות.
זמן בטריה:
לאינטל ברור שחוץ מניתוק מחוטים לצורך תקשורת, על מנת להיות באמת נייד, על המכשיר להיות מנותק מחוטים גם לצורך אספקת חשמל. אמנם הפיתוחים האחרונים בשוק כבר יותר מאשר הכפילו את זמן הסוללה של הניידים, אבל המטרה הסופית היא נייד אשר יוכל לעבוד ללא טעינה במשך יום שלם.
אך מה הוא יום שלם? האם הכוונה היא ליום עבודה של 8 שעות או לכל משך הזמן בו אנחנו נמצאים מחוץ לבית? התשובה היא – ככל שניתן.
בנוסף, במהלך ההרצאה, הודגמה הרשת האלחוטית החדשה אשר הורכבה ברחבי הפקולטה לחשמל. אנשי אינטל, בסיוע ד"ר אבינועם קולודני מהפקולטה, הדגימו ישיבת פיתוח בוידאו, כאשר כל אחד מהם נמצא בנקודה אחרת בקמפוס. הנושא היה כיצד לחסוך הספק במעבדים ניידים והפיתרון שהוצע היה התפתחות ממערכת כפולת ליבות (Dual Core) למערכת רבת ליבות (Multi Core) בגדלים ועוצמות שונות וכיבוי והדלקה של כל ליבה בהתאם לצרכים.
בסוף ההרצאה הוכרז הזוכה בהגרלה שערכה אינטל בין הסטודנטים – רועי בר, מהפקולטה להנדסת חשמל, אשר זכה במחשב נייד.
