טורי מול מקבילי
Serial ATA vs. Parallel ATA
בשנים האחרונות, חל שינוי בממשק באמצעותו מתקשרים הכוננים הקשיחים עם המערכת – מעבר מממשק מקבילי (הנקרא Parallel ATA, או בקיצור PATA), בו עוברות מספר סיביות בו זמנית, לממשק טורי (הנקרא Serial ATA, או בקיצור SATA), בו עוברת סיבית אחר סיבית. אם נכנס קצת יותר לעומק, נראה שכונן שעובד בממשק מקבילי מקבל בייט אחד (לדוגמא) להעברה, הוא מחלק אותו ל-8 סיביות שמועברות בו זמנית ב-8 קווים מקבילים. הממשק הטורי לעומתו, משתמש בשני קווים לכל כיוון (קריאה וכתיבה) כאשר כל הסיביות מועברות אחת אחרי השנייה, ובצד השני 8 הסיביות מורכבות חזרה לבייט.
אז למה בעצם ה-SATA החדש טוב יותר מהממשק המקבילי והישן יותר? ננסה לדמות את המקרה הזה לכביש, אשר מייצג את הממשק שלנו. ישנן 8 מכוניות, שמייצגות המידע שצריך לעבור מצד אחד לצד השני של הכביש, והמהירות שבה המכוניות נוסעות היא התדר.
אם כן, נוכל לראות שבממשק המקביל (PATA) ישנם 8 נתיבים, אחד לכל מכונית, אבל המהירות המותרת למכוניות היא נמוכה מאוד (25MHz) ואילו בממשק הטורי המכוניות עוברות אחת אחרי השנייה באותו נתיב אבל במהירות הרבה יותר גבוהה (1500MHz).
אז למה לנו בעצם כל הסיבוך הזה? השינוי התבצע בכדי לא לגרום לממשק ה-ATA להיות גורם מגביל בקצב העברת הנתונים, בתקופה בה המשתמשים עוברים לתוכנות ודברים נוספים שדורשים העברת נתונים מהירה של הכונן הקשיח, כגון עריכת וידאו ואחרים.
בזכות התדר הגבוה יותר, תקן ה-SATA פורץ את הגבולות התיאורטים של תקן ה-PATA מבחינת מהירות: 150Mbps במינימום, 300Mbps כרגע וכבר בשנה הקרובה נוכל לראות תמיכה בעד כ- 600Mbps. לעומת זאת, תקן ה-PATA מאפשר קצב של עד 133Mbps בלבד. שימו לב כי מהירויות אלו הינן תיאורטיות בלבד, כלומר אין סיכוי שהכונן הקשיח יפיק אותן בפועל, אך בעתיד, עם שיפור הטכנולוגיה המכאנית של הכוננים הקשיחים, ניתן יהיה להתקרב אליהן.
מלבד המהירות הגבוהה יותר, לממשק הטורי ישנו יתרון חשוב נוסף – שימוש בכבלים קטנים יותר, התורמים לסירקולצית האוויר בתוך המארז, נושא חשוב במיוחד כיום כאשר רכיבי המערכת פולטים יותר ויותר חום. לכן, כבלים קטנים שאינם מפריעים לזרימת האוויר מסייעים להורדת הטמפרטורה במחשב (וגם נראים טוב יותר לעומת הכבלים הישנים המגושמים).
המהירות הגבוהה והשימוש בכבלים נוחים יותר הם לא החדשות היחידות שמביא עמו ה-SATA. כעת, כשכוננים שתוכננו במיוחד ל-SATA נפוצים מאוד, מפותחות טכנולוגיות שמשפרות עוד יותר את פעולתם של הכוננים. ניקח לדוגמא את טכנולוגיית ה-NCQ (Native Command Queuing), המשפרת את יעילות הכונן בקריאת קבצים. כאשר ישנו "תור" של קבצים שמחכים להיקרא, הכונן יכול לעבור על מסלול קבוע עד שהוא ינחת על מקום שבו יש מידע שהוא צריך לקרוא. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לכונן לתכנן את המסלול שלו בצורה יעילה יותר בעת התנועה, כשהוא "יודע" מראש לאן הוא צריך להגיע ולא עובר על יותר מדי שטח מיותר.
