הצצה אל 64 ביט
Athlon 64 3200+ בביקורת
| | ||||
| | | | ||
| | | | ||
| | ||||
| | | | | |
בעשור וחצי הראשונים של מחשוב נפוץ, מעבדי 16 ביט היו הלב של כל המחשבים, החל מהמחשב האישי של IBM בשנת 1979 ועד ההשקה של מעבד 32 ביט הראשון בשנת 1985. במשך התקופה הזו צרכנים עבדו על ממשק MS-DOS ונהנו ממשחקים פשוטים כמו Pong.
ההשקה של מעבדי 32 ביט הייתה נקודת דרך משמעותית בשינוי ארכיטקטורת מעבדים. הטכולוגיה החדשה הגדילה באופן משמעותי את כמות הזכרון אליו המעבד יכול לגשת וכמות המידע אותו הוא יכול לעבד בכל מחזור שעון. הדבר אפשר לשוק התוכנה להתפתח לכיוונים חדשים וליצור יישומים גם הרבה יותר מהירים וגם הרבה יותר מתקדמים, כדוגמת מערכת ההפעלה Windows 95/98, Windows NT ולבסוף Windows 2000. בכדי להכנס קצת לפרופורציות, ההשקה של מעבדי 32 ביט בשנת 1985 והמעבר אל 32 ביט לא היו קלים. למרות ההשקה המוצלחת והמעבר הכללי אל 32 ביט הרבה משתמשים המשיכו להריץ יישומי 16 ביט עוד כעשור עד לשנת 1995, השנה בה מערכת ההפעלה Windows 95 יצאה לאויר העולם וסיפקה תמיכה ממשית אך חלקית ב-32 ביט. מערכת ההפעלה הראשונה אשר הציגה תמיכה מלאה ב-32 ביט הוצגה 17 שנה אחרי יציאת מעבד 32 ביט הראשון (Windows XP). כפי שאנו רואים, חוסר התמיכה ב-32 ביט בשוק התוכנה הבייתית הוא זה שתרם להצלחה הפושרת ולהתאקלמות האיטית מאוד של 32 ביט בזמנו. אל לנו לשכוח שבשוק המקצועי המצב היה הרבה יותר טוב שכן Microsoft הציגו כבר בשנת 1993 את מערכת ההפעלה NT שכללה תמיכה מלאה ב-32 ביט אך היא לא הייתה מיועדת לשוק הבייתי ועקב כך לא ידידותית למשתמש.
מעבדי 64 ביט הם לא לגמרי חדשים ואינם מהווים פריצת דרך לתקופה זו. מעבדי 64 ביט קיימים כבר קצת יותר מעשור וראשית השימוש המאסיבי במעבדים אלו החל בתוך לב ליבן של מערכות מחשוב חזקות אשר הופעלו בעזרת מערכות ההפעלה UNIX. מספר חברות עוסקות היום בייצור ופיתוח מעבדי 64 ביט אך רובם ככולם מיועדים לשוק המחשוב המקצועי כגון חישובי מסד נתונים ענקיים, שרתי אינטרנט גדולים ותוכנות נוספות הדורשות כח עיבוד רב. למרות ששוק החומרה המקצועית מפותח מאוד כיום הן מבחינת חומרה והן מבחינת מערכות הפעלה תואמות (Unix/Linux) הדגש שניתן לשוק הבייתי הוא מזערי וכמעט לא קיים. \'כמעט\' לא קיים כיוון שבעבר היו חברות שבכל זאת ניסו לפנות לשוק הבייתי והרחב עם 64 ביט והבולטת ביניהם הייתה אולי Nintendo עם קונסולת המשחקים Nintendo 64.
בתקופה האחרונה, עם יציאת מעבדי 64 ביט מבית AMD לשוק הבייתי, חל מהפך בשוק המחשבים וניתן דגש רב יותר על המחשבים האישיים ועל השוק הפרטי בכלליות.
אבל נתקדם צעד צעד, ראשית כל, מעבד 64 ביט הראשון יצא בשנת 1992 מבית Digital Equipment Corporation ושמו היה Alpha; במהרה החברות המתחרות, Hewlett-Packard, IBM ו-Sun Microsystems הציגו מעבדים מתחרים משלהם והעלו את שוק המחשוב המקצועי ל-64 ביט.
למרות זאת, המהומה התקשורתית סביב מעבדים אלו החלה קצת אחרי כניסתם לשוק, בשלהי ההכרזה הראשונה של אינטל על שיתוף הפעולה עם Hewlett-Packard בשנת 1994. בזמנו, Hewlett-Packard ואינטל חברו יחדיו כדי לעבוד על טכנולוגיה חדשה ומרעננת בשוק המעבדים, ולמרות שההכרזה הרשמית יצאה רק בשנת 1994 הרעיון החל להתגבש הרבה לפני. הפרי של שיתוף הפעולה הזה יצא לאויר העולם רק בשנת 2000 בדמות מעבדי ה-Itanium, מעבדים אשר היו בעלי 325 מיליון טרנזיסטורים וטכנולוגית עיבוד של 64 ביט.
מעבדים אלו היו מיועדים לשוק המחשוב המקצועי והיוו צעד חשוב בהתפתחות ארכיטקטורות מעבדים שכן הם כללו בתוכם סט פקודות חדש לגמרי הנועד להחליף את ה-x86, פרי הפיתוח של שיתוף הפעולה אינטל-HP, בשם IA-64, עליו מתבססים כל מעבדי 64 ביט העתידיים של אינטל.
ראשית כל IA-64, x86, x86-64 וכו\'… זהו בעצם ISA (Instruction Set Architecture) כלומר סט פקודות הנמצא בלב ליבו של המעבד אשר נועד להפעיל אותו. כפי שניחשתם כבר, סט הפקודות IA-64 נוצר לעיבוד 64 ביט בדיוק כמו שסט הפקודות IA-32 (x86) נוצר לעיבוד 32 ביט ומטה, והוא אינו המשך או תוצאה של הסט x86 הישן והטוב אשר גם הוא הומצא על ידי אינטל. באופן כללי סט הפקודות ש-AMD משתמשים בו הוא x86-64 והוא בעצם הרחבה לסט הפקודות הישן x86-32 שהוא הנפוץ ביותר כיום, אפשר להגיד אפילו שולט ללא עוררין. ההבדל בין סט הפקודות החדש, IA-64, לסט הישן-משודרג x86-64 הוא שכאשר רוצים להתאים תוכנה ל x86-64 צריך להשקיע מעט מאוד זמן, את רוב העבודה הקומפיילר יבצע ברגע שמקמפלים מחדש את קוד המקור שבנוי ב-x86 עבור x86-64.
לעומת זאת התאמת תוכנה קיימת על פלטפורמת x86 לפלטפורמת IA-64 דורשת את כל הכתיבה שלה מחדש.
התאימות של x86-64 ל-x86 הקיים היא היתרון הבולט ביותר במעבדי 64 ביט של AMD, למרות שאולי לטווח הרחוק יתברר שזה בעצם החיסרון הכי גדול שלהם כי זה מנע מ-AMD את הצורך לעבור לפלטפורמה חדשה ונקייה יותר אשר אינה סוחבת עקרונות תכנון לפני 25 שנה.
באופן כללי, כאשר משווים מעבד בודד, IA-64 הוא סט פקודות הרבה יותר חזק מאשר x86-64 ובאופן משמעותי; נקודת התורפה של ה IA-64 טמונה בכך שאינטל התעקשו להמשיך להשתמש בבאס העתיק שנמצא בשימוש מאז הפנטיום הראשון (AGTL).
לעומת זאת, AMD פנו לבאס חדש אבל עם סט פקודות משודרג ויחסית לא מהפכני, הבאס הוא שנותן להם את היתרון כאשר מרכיבים מערכות עם מספר מעבדים אבל הוא איננו יתרון משמעותי ל PC בשלב זה (עד שיתחילו לשלב מספר ליבות בתוך מעבד בודד).
