היסטוריית הסמארטפון

אין ספק שהאייפון הרביעי הוא סקסי בטירוף ולגלאקסי אס 2 יש גימור מושלם, אבל הם לא תמיד היו כאלה.

לפני שהשוק היה מוצף במאות אלפי אפליקציות לאייפון, לבלאקברי היה שירות הודעות משל עצמה ולמיקרוסופט היית מערכת הפעלה לסמארטפונים, בעידן בו "סמארטפון" היה כל מכשיר שהיה יכול לעשות פעולה אחת נוספת פרט לביצוע שיחות ונוקיה עדיין הצליחה למכור מכשירים סלולאריים, הסמארטפון היה יצור מוזר ונדיר, והיה שמור רק לאנשי עסקים עמידים ובעלי חוש טכנולוגי מפותח. היית זו תקופה בה לא הייתם מוצאים ילדות בנות 14 מצ'וטטות להנאתן ב-BBM.

 

המכשירים האלה היו מגושמים, גדולים, כבדים, לא אינטואטיביים וחסרי מסכי מגע צבעוניים ברזולוציית qHD. לא היית יכולים לשחק בציפורים העצבניות ואף לא לפרסם תמונות בפייסבוק. מקסימום לשלוח דוא"ל - או פקס (זוכרים את זה?). אז איפה הכל התחיל ואיך הגענו עד הלום?

 

הנסיון הראשון ליצור טלפון נייד רב-שימושי הגיע דווקא מחברת IBM, חברה שכיום אי אפשר לשייכה לשוק הטלפונים כלל. היא הביאה לעולם את Simon, פלא טכנולוגי, יחסית לשנת 93'. הטלפון, שנראה מאוד כמו לבנה, הכיל מסך מגע, יומן ואפילו יכל לקבל פקסים. למשקולת הזו לא היה חיבור לאינטרנט משום סוג, כך שדוא"ל לא היה כאן. מחיר מומלץ לצרכן (בשנת 93') - 899 דולרים. תענוג יקר ולא נחוץ.

 

אז נכון, המכשיר הזה לא היה מכשיר טלפון אלא PDA, אבל לא נוכל להתעלם מהתרומה וההשפעה שלו על העיצוב של רוב הסמארטפונים העכשויים. הוא היה קטן בהרבה בהשוואה למפלצת של IBM, לא כלל מקלדת שאותה החליפו מספר כפתורי ניווט בלבד. המכשיר הגיע עם מעבד במהירות של 16MHz וכלל זכרון בנפח 128KB. עבורו הייתם צריכים להפרד מ-300 דולרים.

 

הנה עיצוב שמתחיל להיראות כמו משהו שמזכיר סמארטפונים מודרניים. המכשיר עדיין היה מצוייד במסך שחור-לבן, אבל כבר יכל לקבל ולשלוח דוא"ל, למרות שלא יכל לגלוש לאתרי אינטרנט. הוא שקל כמעט 400 גרם והקצה למשתמש 2MB שלמים למידע אישי. למרות שהמכשיר עצמו גדול ועבה, משום מה המקלדת שלו נראית נוחה במיוחד.

 

כן, היו הרבה התרחשויות בשנת 2002. נתחיל עם הבלאקברי שהיה הנסיון הראשון של חברת RIM בשוק הטלפונים הניידים. הוא לא הגיע עם מסך צבעוני, אך בכל זאת אפשר למשתמש לגלוש בגרסה כלשהי של האינטרנט. החיסרון הגדול ביותר של המכשיר הוא שהמשתמש היה חייב לחבר אוזניה על מנת לדבר בטלפון.

ה- Kyocera 7135 היה מכשיר שניסה לקחת את הסמארטפונים לכיוון אחר. עיצוב צדפה עם מסך צבעוני, אך קטן יותר. המקלדת המלאה הולחפה במקלדת T9, כאשר למקשי הקיצור נוסף משטח מגע לכתיבה באמצעות עט סטיילוס, ואף תוכנה לזיהוי כתב יד של חברת Palm. אנחנו רק יכולים לשער באיזה (חוסר) דיוק היא עבדה.

התשובה של נוקיה לא איחרה לבוא, והיא הציגה את ה-9290 שהיה מעין גירסא משודרגת של ה-9110. הוא הגיע עם מסך צבעוני בגודל 4.5 אינצ' ברזולוציה של 640×200 פיקסלים ורץ על מערכת ההפעלה Symbian 6.0. מחירו היה 600 דולרים והוא היה קל משמעותית ושקל רק כ-240 גרם.

 

שנה לאחר נסיונה הראשון בשוק הסמארטפונים, מנסה חברת בלאקברי שוב את מזלה, אך הפעם עם עיצוב שונה שדומה הרבה יותר לעיצוב היחודי שמלווה את מכשיריה עד עכשיו. המכשיר הגיע עם גלגלת יעודית בצידו הימני של המכשיר (שהפכה עם חלוף השנים למקש-נגיעה בקדמת המכשיר), זאת על נת לנווט במהירות בעמודי דוא"ל ארוכים. המכשיר אף איפשר למשתמש לקרא קבצים מצורפים לדוא"ל, אך בלי היכולת לשמור, לערוך או להעביר אותם.

ה-Palm Treo 600 היה המכשיר הראשון של Palm בשוק הסמארטפונים ועיצובו היה דומה לזה של הבלאקברי 7230, אך עם תוספת אנטנה שמנה ומכוערת בצידו השמאלי. הוא הגיע עם מעבד במהירות של 144MHz וזכרון בנפח 32MB. התענוג הזה היה עולה לכם, בזמנו, 500 דולרים.

 

זהו הניצן הראשון של סמארטפונים משוכללים ועתירי אפשרויות. המכשיר הגיע עם מעבד במהירות של 312MHz ונזכרון בנפח 64MB, ותודות להם איפשר עבודה עם מספר אפליקציות במקביל, למרות שהמכשיר לא בדיוק יכל לעמוד בעומס עבודה שכזה. הוא הריץ את מערכת ההפעלה הניידת הישנה יותר של מיקרוסופט, Windows Mobile 2003, וכלל גרסאות ניידות של תוכנות המשרד של מיקרוסופט, כגון Word  ו-PowerPiont. בנוסף, המכשיר תמך בגלישה באינטרנט באמצעות דפדפן פרימיטיבי מובנה. כמו כן, המכשיר תמך בניווט GPS, תכונה חדשנית יחסית לשנת 2005 שלא הגיע כברירת מחדל כמו בסמארטפונים בני ימינו.

 

זהו הנסיון האחרון (והמוצלח ביותר) של חברת Nokia להטות את שוק הסמארטפונים לכיוון בו היא רצתה שינוע. היא הציגה טלפון נייד עמוס באפשרויות, בעל יכולות מולטימדיה מתקדמות, חיבור לרשת ה-3G ה"חדשה", מעבד מסדרת ARM 11 במהירות 332MHz עם מעבד גראפי יעודי ומצלמה עם עדשת Carl Zeiss עם חיישן 5MP. לא רע בכלל באותה תקופה. המכשיר הזה נקרא בפי רבים "המצלמה המצלצלת" או "האולר השויצרי של הטלפונים הניידים". הוא היה אמור לעמוד מול האייפון של אפל, והוא אכן היה פופולארי למדי, אך לא יכל להתמודד מול הממשק הפשוט והפרסום האגרסיבי של אפל. היה טוב וטוב שהיה.

ואחרון חביב - האייפון. המכשיר שקבע סטנדרטים חדשים, גרם להרבה פיות להפתח בפליאה וממש הפך את אפל מחברת מחשבים לחברת סמארטפונים בעיקרה. גם היום, מכשיר האייפון הוא המכשיר אליו מושווים כל הסמארטפונים האחרים. כמעט לכל מכשיר תוכלו למצוא סרטון Vs. נגד האייפון ביוטיוב. כל החסרונות שלו, כגון חוסר התמיכה בפלאש וריבוי משימות מקולקל, מתגמדים לעומת חווית השימוש הפשוטה והאינטואטיבית ועמידות מערכת ההפעלה לאורך זמן. ברצינות, כמה פעמים יצא למכשיר האנדרואיד שלכם פשוט לקפוא?

 

כמה זמן עוד ימשיך האייפון לשלוט - לא ידוע. האם הוא ימשיך להחזיק בנתחי שוק לא הגיוניים, או שמא ההילה שלו תדעך אט-אט והוא יפנה את מקומו לטובת מכשיר הדגל הבא של החברה, בדיוק כפי שעשה האייפוד?