לאחר ההצלחה הגדולה לה זכה הדור הראשון של מעבדי האטום, חשפה אינטל את הפלטפורמה היורשת, שזכתה לשם Pine Trail.
לאחרונה עדכנה אינטל את מפת הדרכים שלה, כך שתכלול את התוכניות להשקות מעבדים עתידיים, ביניהם ניתן היה לראות את פלטפורמת ה-Pine Trail. פלטפורמה זו תביא ככל הנראה לעולם את בשורת השבב המשולב: מעבד, בקר זיכרון וכרטיס מסך בשבב אחד. עדיין לא ברור האם זו תהיה אינטל או TSMC שתייצר את הפלטפורמה. לכל הדואגים, מבטיחה אינטל כי למרות המצאותו של כרטיס מסך מובנה בתוך המעבד, יתמוך מעבד ה-Pine View גם בערכות שבבים אחרות, דוגמת ה-ION מבית NVIDIA.
הזזת הגשר הצפוני אל תוך המעבד חוסכת את קיומו במערכת, ובכך הופכת פלטפורמה בעלת מעבד, בקרכרטיס מסך וגשר דרומי למערכת בעלת שני שבבים בלבד. מהלך זה צפוי לחסוך בעלויות הניידים הזולים ממילא, וגם יאפשר ליצור מערכת חסכונית עוד יותר בחשמל. לחלופין, ניתן יהיה להעלות את כוח המחשוב של הפלטפורמה תוך שמירה על אותה צריכת הספק שהייתה לפלטפורמת האטום המקורית. בהתחשב בביצועים של מעבדי האטום הנוכחיים, הגיוני שיצרני הניידים יבחרו באפשרות השניה, או ישחררו יותר מדגם אחד: הראשון מיועד לאלו המחפשים ניידות וחיי סוללה ארוכים יותר, והשני לאלו הזקוקים לביצועים במחיר נמוך.
הופעת בכורה בקומפיוטקס
בקושי רב הצליח כתבנו בקומפיוטקס (גיא זיסקינד) לצלם אב טיפוס של נייד מבוסס Pine Trail מסדרת ה-Wind מבית MSI, במהירות 1.6 גיגה-הרץ (להזכירכם, זוהי מהירותו של ה-N270, הנחשב למעין סטנדרט בנטבוקים הפופולריים) ועם גיגה-בייט אחד של זיכרון. המחשב הצליח לחשב מליון ספרות אחרי הנקודה של ערך הפי תוך דקה ו-28.25 שניות, ומדובר בתוצאה מכובדת מאוד למעבד מסדר גודל שכזה. כפי שניתן לראות בתמונה השניה, זוהי הפלטפורמה הראשונה עליה כתוב בבירור PineView.
הכירו את מובלין: הפינגווין החדש של אינטל
בנוסף למידע אודות פלטפורמת ה-Pine Trail ומעבדי ה-Pine View (מה יש להם מעצים?), שיחררה אינטל מידע אודות הפצת הלינוקס אותה היא מייעדת לנטבוקים המבוססים על מעבדי האטום ויורשיהם. לאחר ש-Moblin מגרסה 1 לא זכתה ליותר מדי הצלחה, משחררת כעת אינטל את הבטא של גרסה 2. מערכת ההפעלה מבוססת הלינוקס נתפרה במיוחד עבור מעבדי ה-Pine View, ומלבד יכולתה לעלות בתוך שתי שניות בלבד, מכילה ממשק אינטראקטיבי בשם M-Zone. ממשק זה, קיצור של My Zone וכמעט אותו מספר אותיות, מכיל את נגן המדיה של מערכת ההפעלה, את דפדפן האינטרנט, וקיצורי דרך לכלל השימושים להם מיועד נטבוק, כאשר הדגש ניתן על הקלות והמהירות בה ניתן לעבור בין התוכנות ולהפעילן. היפה בעניין הוא שלמרות שאינטל איננה הבעלים על הזכויות למערכת ההפעלה, ולמרות שהפיתוח שלה עדיין נשען כמעט לחלוטין על אינטל, כל יצרן נטבוק יוכל להתאים את מערכת ההפעלה כרצונו.
אטום זולל את שאר הניידים
אם ישנה עובדה אחת שכל עיתונאי המחשבים בעולם מסכימים עליה, זוהי הצלחתם של ניידי הנטבוק המבוססים על מעבדי האטום של אינטל. הצלחתם כל כך גדולה, שיצרניות החומרה בעולם חוששות שהם מכרסמים נתח אחרי נתח ממכירותיהם של ניידים בגודל מלא. חשש זה אושר לאחרונה על ידי אינטל, שככל הנראה נהנית מהמצב.
יש להבין, שעל נטבוק אין יצרניות החברה מרוויחות כמו שהן מרוויחות ממכירה של מחשב אחר הבנוי מרכיבי חומרה שהם מייצרות, ולכן חוששות מהמכירות שלהם בשנים האחרונות. אינטל לעומת זאת מרוויחה את שלה על כל נטבוק שנמכר, מכיוון שהרווח שלה על מעבדי האטום גבוה יותר מזה שהיא מרוויחה על מעבדיה הניידים מהדור הקודם: Celeron ו-Celeron M. למרות שלאחרונים ביצועים טובים יותר, זול יותר עבור אינטל לייצר את מעבדי האטום (תהליך ייצור של 45 ננו-מטר לעומת 65), מה שאומר שהם מרוויחים עליהם יותר, ולא מוטרדים מהכרסום שלהם במכירותיהם של מעבדי הסלרון.
