יש לי 1 גיגה זיכרון במחשב, וראיתי שגודל ה-pagefile.sys אחד וחצי גיגה.

האם כדאי לבטל את הזיכרון הווירטואלי או להקטין אותו, האם זה לא מוריד את הביצועים כשיש הרבה זיכרון פיזי?

אתה צודק

כדאי לצמצם את הזיכרון הוירטואלי ל- 512 מ"ב קבוע

אני חושב שאתה יכול לבטל

גם המשחק הכי כבד לא יתפוס לך כ"כ הרבה...

http://www.hwzone.co.il/community/index.php?board=4;action=display;threadid=37203;start=msg334423#msg334423

רק בשביל להסיר ספק: אסור לבטל את ה-Virtual Memory אף פעם, לא משנה כמה זיכרון פיסי יש!

קראתי את הת'רד, ולא הבנתי למה אסור אף פעם לבטל את הפייג' פייל.

אם יש לי 768 מגה ראם, והמערכת הפעלה תופסת פחות מ-150 מגה-בייט, והיישום הכי כבד שאני אריץ לא יגיע ל700 אפילו, למה צריך אותו?

כנראה שאני לא מבין ממש את הפקיד שלו, כי לפי מה שאני יודע הוא מעין המשך לזכרון שנמצא על הHD שכשנגמר המקום בפיזי כותבים אליו.

איזה מוזר זה,ככל שיש יותר ram יש יותר זיכרון וורטואלי...

לא משנה כמה זיכרון יש לך גודל הזיכרון הוירטואלי עובד בצורה הזאת:

גודל מינימום של זיכרון וירטואלי 1.5*ram

גודל מקסימלי 3*ram

אל תעשה שטויות ותסכן את מערכת ההפעלה שלך

לא משנה כמה זיכרון יש לך גודל הזיכרון הוירטואלי עובד בצורה הזאת:

גודל מינימום של זיכרון וירטואלי 1.5*ram

גודל מקסימלי 3*ram

אל תעשה שטויות ותסכן את מערכת ההפעלה שלך

את זה הבנתי, השאלה היא למה.

אנשים מסתכלים על זיכרון וירטואלי כאילו זה מה שהמחשב משתמש בו כשנגמר הזכרון הפיסי. מה שקורה בעצם זה שיש זכרון וירטואלי והמחשב משתמש בו בכל מקרה, גם אם הזיכרון הפיסי רחוק מלהיות מלא. אפשר אפילו לבדוק את זה בXP ב Task Manager תחת Processes אפשר לבחור איזה עמודות הוא יראה ושם אפשר לבחור שיראה גם כמה כל ת'רד לוקח מהזכרון הפיסי וכמה מהזכרון הוירטואלי.

מה שכן חשוב לשנות בזכרון הוירטואלי זה שהוא יהיה על כונן פיסי (לא Partition) אחר.

יש לי שאלה בנושא...

יש לי HD 120GB, שמחולק ל 2 כוננים, C ו D.

ויש לי גיגה זיכרון.

הווינדוס הגדיר אוטומטית לכונן C את הנתונים הבאים :

1536-3072

2 שאלות,

האם זה בסדר ?

והאם כדאי לי גם להקצות את אותו נתון לכונן D ?

תודה תום.

אין טעם לשנות את המיקום של קובץ הדפדוף (תרגום חופשי לPage File?) בגלל שיש לך רק הארד דיסק פיסי אחד, ולהכפיל את הגודל של הקובץ דפדוף זה קצת מוגזם לא? חוץ מזה שאני חושב שוינדוז מוגבל ל 3.5 ג'יגה זיכון.

אנשים מסתכלים על זיכרון וירטואלי כאילו זה מה שהמחשב משתמש בו כשנגמר הזכרון הפיסי. מה שקורה בעצם זה שיש זכרון וירטואלי והמחשב משתמש בו בכל מקרה, גם אם הזיכרון הפיסי רחוק מלהיות מלא. אפשר אפילו לבדוק את זה בXP ב Task Manager תחת Processes אפשר לבחור איזה עמודות הוא יראה ושם אפשר לבחור שיראה גם כמה כל ת'רד לוקח מהזכרון הפיסי וכמה מהזכרון הוירטואלי.

מה שכן חשוב לשנות בזכרון הוירטואלי זה שהוא יהיה על כונן פיסי (לא Partition) אחר.

כי זה מה שנראה הכי הגיוני, הרי הזכרון הפנימי מהיר בהרבה מהHD, אז למה לא לעשות ככה? אני אשמח אפ מישהו יסביר.

הזיכרון הוירטואלי הוא ה Sasquatch (ביג פוט) של המערכות הפעלה. הבעייה זה לא שאין מי שיודע בדיוק מה קורה שם, זה שאין 2 אנשים שמסכימים על זה.

אני יכול להגיד לך שהדרך שהמידע עושה זה מההארד דיסק לזיכרון, אז לזכרון מטמון שבתוך הליבה ורק אז מעובד. הבעייה, לדעתי, זה שלא כל המידע שבזיכרון באמת מעובד בסופו של דבר, למעשה רק חלק קטן מעובד. ואם זיכרון זה משאב הרבה יותר יקר מהארד דיסק, אין סיבה לנצל אותו אפילו אם חלק אחר ממנו נשאר לא מנוצל. אני יכול לתת דוגמא לזה שכל פרוסס, אפילו פשוט כמו איי סי קיו, אינטרנט אקספלורר, אוטלוק... לוקח כמה מגה-בייטים של זיכרון, אבל איזה חלק מזה באמת מגיע לזיכרון מטמון של המעבד?

לא משנה כמה זיכרון יש לך גודל הזיכרון הוירטואלי עובד בצורה הזאת:

גודל מינימום של זיכרון וירטואלי 1.5*ram

גודל מקסימלי 3*ram

אל תעשה שטויות ותסכן את מערכת ההפעלה שלך

לא נכון. מאוד מומלץ שהגודל של הזכרון הוירטואלי יהיה קבוע ולא נע בין שני גדלים. למערכות עם הרבה זכרון RAM שלא באמת משתמשות בכ"כ הרבה (במקרה של ג'יגה או ג'יגה וחצי זכרון למשל) הייתי ממליץ על לא יותר מ-256-512 מגה זכרון וירטואלי. אני עצמי עובד עם 512 מגה זכרון וירטואלי כשיש לי 768 מגה זכרון "אמיתי" (RAM).

הזיכרון הוירטואלי הוא ה Sasquatch (ביג פוט) של המערכות הפעלה. הבעייה זה לא שאין מי שיודע בדיוק מה קורה שם, זה שאין 2 אנשים שמסכימים על זה.

אני יכול להגיד לך שהדרך שהמידע עושה זה מההארד דיסק לזיכרון, אז לזכרון מטמון שבתוך הליבה ורק אז מעובד. הבעייה, לדעתי, זה שלא כל המידע שבזיכרון באמת מעובד בסופו של דבר, למעשה רק חלק קטן מעובד. ואם זיכרון זה משאב הרבה יותר יקר מהארד דיסק, אין סיבה לנצל אותו אפילו אם חלק אחר ממנו נשאר לא מנוצל. אני יכול לתת דוגמא לזה שכל פרוסס, אפילו פשוט כמו איי סי קיו, אינטרנט אקספלורר, אוטלוק... לוקח כמה מגה-בייטים של זיכרון, אבל איזה חלק מזה באמת מגיע לזיכרון מטמון של המעבד?

לזכרון מטמון אין קשר כאן - דרכו מגיעות פעולות שצריכות להתבצע למעבד. בלי קשר, ב-RAM נמצאות התוכנות שאתה משתמש בהן כרגע. כדי לראות איזה תוכנה משתמשת בכמה זכרון (ובכמה מקום ב- virtual memory), אפשר להוסיף ב- Task Manager את הטור שנקרא VM usage או Virtual Memory size ולראות כמה התוכנה תופסת בזכרון האמיתי וכמה בוירטואלי. נחמד להשאיר את ה-Task Manager פתוח ברקע, לעבור בין תוכנות ולראות איך תוכנה עוברת כמעט בשלמותה מהזכרון האמיתי לוירטואלי כשלא משתמשים בה וחוזרת חזרה כשכן עובדים איתה.