למי שלא מעודכן, התברר שמירב הידיעות ב'סטטוסים מצייצים', שלכאורה הציג תוכן שאינו שיווקי, היו בהחלט שיווקיות - בתשלום אלפי ועשרות אלפי שקלים למפרסם. זמן קצר לפני הפרסום, אבי לן, מנהל העמוד, הציע לווינט ולאתרים נוספים לקנות ממנו את 'סטטוסים מצייצים' במיליוני שקלים, ואלה סירבו. ייתכן ותביעה ייצוגית בפתח.

זה מבחינתי הקש ששבר את הגב של הגמל. נמאס לי מפרסומות סמויות ברשת, זה נראה לי כמו הפרת בוטה של מוסר שאינו כתוב - המוסר שברשת. דעתי היא שצריך ע"י חקיקה, מוטב בינלאומית, לאסור לחלוטין פרסום סמוי ברשת - חד וחלק. מודעה פרסומית - יש לסמן אותה בצורה שלא מותירה מקום לספק "תוכן שיווקי". מבחינתי האינטרנט צריך להיות מרווח חופשי לכולנו, לא ייתכן שחברות מסחריות ימכרו לנו מוצרים במסווה של 'חופש המידע' או 'חופש הביטוי".

מה שקרה ב'סטטוסים מצייצים' למשל, זה סיפור שלם שיכול היה להיות מומצא לחלוטין - על איך חברה מסויימת התייחסה ללקוח או לא נתנה לו שירות ראוי, רק כי חברה מתחרה שילמה למר לן אלפי שקלים. זה לא חופש המידע, זו נוכלות.

מבחינתי האינטרנט צריך להיות בגדר 'מדינה' בינלאומית - עם חוקים מסודרים שנועדו להגן על 'האזרח', הגולש. וזה קורה כל הזמן ברשת - פרסומות במסווה של 'המלצות', 'מחקרים' ממומנים ע"י גורמים עלומים עם תוצאות מוטות מראש וכו'. התופעה הזו בלתי מוסרית בעליל ורקובה מהיסוד. וספק אם יש דרך באמת להילחם בתרבות הזו, תרבות ה'שקר אונליין', שנהיתה כבר כל כך פרוצה לכל.

סתם הוצאת תסכול.

נערך 2015 בינואר 1810 שנים על-ידי Cha0stAlker

מבחינתי

אם היה אפשר, הייתי רוצה לתבוע את מר. לן על כך שיחלק את כל הכספים שהוא הרוויח במרמה באופן זה בין כל האנשים שעשו לייק ועקבו אחרי סטאטוסים מצייצים

אם הייתי יודע שהוא מפרסם שם בצורה כזאת בטוח שלא הייתי עוקב אחריו.

אהה, אם אני לא טועה כבר קיימים חוקים שמחייבים להצהיר כשמשהו הוא פירסומת. לפחות בארה"ב, לא יודע מה בנוגע לישראל.

למשל אם אתה משלם למישהוא שיפרסם TWEET שלך, אז הוא חייב לשים את המילה ad בצייוץ.

אפשר לחשוב... כולה עמוד מסכן עם מלא פוסטים של "שתו לי,אכלו לי" , בדיחות מפגרות של רווקים וסטודנטים, סיפורים "מרגשים" על ישראלים גדולים מהחיים + מלא תגובות של פרחות מאופרות מדי, ערסים וילדים קטנים שצועקים מוות לערבים ומפרסמים תמונות "היסטריות" שפורסמו ב-9GAG לפני 5 שנים.

אני מתפלא שמישהו בכלל מקדיש מחשבה מיוחדת לכל השטויות האלה, חוסר משמעות מוחלט.

חשוב לדעת מתי תוכן הוא פירסומת.

מכיוון שפרסומות הם בגדר פרופאגנדה מסחרית.

אז אוליי כמה דבילים יעשו דברים שלאף אחד לא אכפת מהם אבל כשחברות גדולות יעשו לך את זה אז יתחיל להיות לך אכפת.

לגלוש בפייסבוק ולפחד מפרסומות זה כמו לעבוד במיזבלה ולפחד מלהתלכלך.

(לא שאני משווה מיזבלות לפייסבוק ,כן? מיזבלות עוד משרתות את האנושות באיזשהו אופן).

זה לא לפחד מפרסומות, זה לפחד מפרסומות סמוייות. נניח מראים לך מאמר על איזה פלאפון או מכשיר שאתה שוקל לקנות ואתה לא יודע שזה בכלל נכתב במימון החברה של הפלאפון וזה מלא שקרים. ואז אתה קונה את הפלאפון ומתאכזב.

^כן, יש קומבינות כאלה תמיד, אבל בעולם של היום זה כבר מובן מאליו. הכל מכוון אותנו לקנות זבל יקר מדי שאנחנו לא צריכים.

בסופו של דבר, אנשים צריכים להטמיע מערכת ספקנות ובקרה כלשהי. זה שיש אנשים (טיפשים) מוכנים לאכול כל חרא שמגישים להם זה בעיקר בעיה של עצמם ולא של "העולם".

אני לא מכיר שום בן אדם נורמלי שעקב אחר העמוד הזה.

כן היה רק עוד חסר לנו שמישהוא יתחיל לפקח על האינטרנט ולקבוע בו חוקים. כידוע, ברוב המדינות בעולם המודל של אדם מבוגר ומפקח לא ממש עובד. עזבו את האינטרנט בשקט.

סטטוסים מצייצים הציגו תוכן פירסומי סמוי ובכך עברו על חוקי פייסבוק. פייסבוק הורידו אותם. סוף סיפור. פעם הבאה שאתם רואים כתבה שבאה לקראתכם, תיזכרו שגבינה בחינם יש רק במלכודת עכברים. מאחורי כל "דיל טוב" עומד אדם שהמטרה שלו להרויח מהדיל הזה.

אפשר לעשות פרסומות סמוייות הרבה יותר מתוחכמות ולא תדעו.

דוגמא פשוטה זה כל אלה שמאמינים לMETA CRITICS שבעצם הMETA CRITICS ממש מוטה וחלק מהמבקרים מקבלים כסף מהחברות משחקים עצמם. אז למה עדיין יש META CRITICS?

יש גם הרבה כתבות שהם בעצם פרסומות שמתחזות לכתבות ויש המון כאלה והם בעיתונים ובאתרים מוכרים לא בעיתונים זניחים. האם שמתם לב פעם לכתבה כזו? אם לא סימן שלא ידעתם שאתם קוראים פרסומת סמוייה.

לפעמים קשה להיות כל הזמן ספקן, זה יכול לגבול בפאראנויה.

ובטוח שאף כאן יש לא מעט מגיבים מפרסמים סמויים, שנותנים המלצות כאלו ואחרות.

הגיוני שחברות יעסיקו משרד שעוסק גם בזה.

הכי מצחיק שיש אנשים שמאמינים לסטטיסטיקות הצפייה ביוטיוב.

כן,נורא הגיוני שלשיר החדש של איזה עומר בוזגלו יש 10,651,321 צפיות תוך חודש.

אתה יודע יש גם יהודים בחו"ל או אין לי מושג. יש אנשים בחו"ל שאוהבים לראות שירים ממדינות זרות.

כאילו פה בתכלס לא נראה לי שיש מה לרמות כל כך. כאילו מה יוצא ליוטיוב שהוא מרמה בצפיות? יש באמת המון אנשים שמסתכלים ביוטיוב.

אלא אם כן זה BOTS. אבל נראה לי שיוטיוב יותר מוגן מזה בזיהוי משתמשים מזוייפים מאשר מקומות אחרים.

אם היית מתחיל לראות סירטוני יו טיוב מרשתות טלווזיה ממוסדות ולא מיוטיוברס אינדיווידואליים אז אוליי היית מתחיל לדאוג.

אבל GOOGLE עשו מספיק רע בדברים אחרים, זה כבר יהיה "פשע" קטן יותר.

תעזוב אותך, בקושי בארץ 50% מהאנשים סובלים את השירים האלה אז בחו"ל עוד מיליונים? גם אמנים כמו עברי לידר עושים את זה וזה הדבר הכי שקוף בעולם... 5 מיליון צפיות ו-40 תגובות לוידאו. פעם היה אפשר לראות מה המקור של הצפיות ושמו לב שמגיעים מיליוני צפיות לאמנים "ים תיכוניים" מסויימים דווקא מאיזה חור בניו זילנד.

לאמנים זה שווה פרסום+כח+כסף , "יש לי מיליוני צפיות ביוטיוב,תראו כמה אני מוכשר ומצליח, אני עושה גם חתונות".

ועכשיו אפשר גם לדבר על גוגל עצמה ש"מטפלת" בנתוני הצפיות לטובתה:

שמת לב כמה שירים גרועים יוצאים בערוצי ה-VEVO לדוגמא ומקבלים איזה חצי מיליארד צפיות תוך שבועיים? לא נראה לך מוזר?

אז זה באמת מוזר כי זה בלתי אפשרי! לגוגל יש מניות\אחוזי בעלות ב-VEVO וכבר תפסו אותם מסלפים נתוני צפיות של סרטונים שם ואפילו מגלחים איזה 50 מיליון צפיות אם זה נראה להם שקוף מדי.