http://www.0404.co.il/post/19608

בזמן חגים / ימים מיוחדים יהודיים יש כבישים שנחסמים לחלוטין על ידי העיריות. תחליטו אם אנחנו רוצים להיות מדינה מערבית אם חופש תנועה בלתי ניתן לערעור, ואחרי זה תבואו בטענות לערבים - הם לפחות תפסו נתיב אחד של הכביש בלבד

הוא ענה לך תשובה שאולי מרגיזה , אבל תשובה נכונה .

אני לא מכיר את האזור , אבל כנראה שאזור יש מקום שמתפללים בשעות מסוימות וגם בעיית חניה

אז הפיקוח החליט ל"העלים עין" בשעות התפילה ולא במשך כל שעות היום וזאת על מנת לשמור על הסטטוס קווה בעיר שהיא עיר מעורבת .

זה קיים גם ביפו ובעכו .

וזה קורה כמו שיש אזורים מסויימים שיש מקומות תפילה של יהודים ששם לא נותנים דוחות חניה בזמני תפילה או בזמנים שמוגדרים מראש .

סגירת רחובות בימים מיוחדים אינה קשורה לחניה המונית של ערבים על הכביש באמצע היום, בכל יום.

הסיבה האמיתית למה לא נותנים דוחות לאותם עבריינים, היא שהפקחים של העיריה חטפו של מכות ואיומים, אז הפקחים לא מוכנים לבוא לתת דוחות ללא ליווי משטרתי.

מאותה הסיבה בדיוק, לא אוכפים חוק על ערבים גם בהרבה מקרים אחרים.

בבני ברק מישהו מתחשב בכך שאין חניה בזמני תפילה?

בכל המדינה!!! מישהו מתחשב בכך שאין חניה ליד בית כנסת בזמני תפילה?

ליהודים נותנים דוחות על ימין ועל שמאל.

לערבים לא.

ללא ספק זו תוצאה של מכות ואיומים, וזה רק ילך ויחמיר. בפריס למשל הכביש פשוט חסום לגמרי על ידי המוסלמים עצמם מנשקים את האדמה. אתה יכול לדמיין מה יתחיל שם אם העיריה או המדינה יחליטו להתערב בזאת. אם אנחנו לא רוצים להיתדרדר למצב של פריס, עלינו לאכוף את החוק בלי הנחות

אבל בשביל שנוכל להצדיק אכיפה מלאה של החוק, על החוק עצמו להיות שוויוני - בפרט, אם אנחנו קובעים שאין להפריע לתנועה, אז אין להפריע לתנועה באף יום שהוא, ובטח לא לתת סמכויות לסגור תנועה לרשויות על רקע דתי

הכביש מיועד לנסיעה.

יש נתיב המיועד לחניה.

אותם עבריינים חונים בנתיב האמצעי המיועד לנסיעה.

אין לזה שום קשר לסגירת רחוב בשבת בשכונות חרדיות.

אין לזה שום קשר לשוויון.

להיפך, אם היה שוויון אז גם היו מתחשבים בפורעי חוק יהודים החונים באמצע הכביש.

הם איימו על העיריה, ועכשו מקבלים חסות לחנות באותם רחובות בתירוץ שהם צריכים להתפלל ואין להם ברירה. במקרה אחר, אחרים איימו על העיריה וקיבלו סגירה של הרחוב בידי העיריה. גם שם, בתירוץ של פגיעה ברגשות דת

אני בהחלט בעד חלוקת דוחות לכולם, אבל מה תעשה בקשר למקרה השני - שלמעשה לא יותר מידי שונה חוץ מההבדל של מי מבצע את חסימת הרחוב ?

יש הבדל גדול בין לחנות באמצע נתיב ברחוב עמוס, לבין לסגור רחוב בשכונה חרדית שאין בו תנועה ואינו מוביל לשום מקום.

רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק פתוח בשבת?

וודאי שהוא פתוח.

במדינת חוק פועלים משיקולים נכונים.

חניה כפולה על נתיב אמצעי בכביש עמוס בתנועה זו עבירה על החוק.

אך יותר מכך, זאת הפרעה חמורה לתנועה ולציבור הנהגים.

אם העיריה רוצה לעשות שני נתיבי חניה, שיחוקקו חוק עזר עירוני כמו שעשו לסגירת הרחובות.

אך הם לא יעשו זאת, כי הדבר לא הגיוני, ואינו ניתן להצדקה.

בושה, מרתיח ומקומם. דו קיום עלק.

הבעיות אינן קשורות אחת לשניה. הבעיה היא שכשתבוא לאכוף את החוק, הם אלה שיעלו את ההשוואה. וכשהם יעשו זאת, הם יעלו את ההשוואה. להמחשה :

הערבים רוצים להתפלל - והעיריה נותנת להם דוחות. הם חוסמים את הכביש בצורה לא חוקית, אבל כתוצאה מגורמים אובייקטיביים - לתפילה מגיעים X אנשים ברכב, כשבמקום אין X מקומות חנייה

החרדים רוצים להתפלל או סתם היום שבת/חג - והעיריה עצמה חוסמות את הכביש לבקשתם, כתוצאה מטענה של "הרגשות שלנו נפגעים מכך שאתה עובר בכביש" - רגשות. בלבד. במקרה שהיה בחיפה לפני כ 10 שנים, ההשוואה הרבה יותר ישירה והמקרה ממחיש את הנקודה שלי : החרדים חסמו את הכביש בעצמם - ולא בגלל חוסר מקומות חניה אלא במטרה לחסום את הכביש. השוטרים עמדו וכיווניו בזהירות את התנועה שלא תפגע בהם, במקום לעצור אותם. לאחר מכן הכביש נסגר לתנועה רשמית

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3106530,00.html

עלינו להחליט : האם אנחנו מדינה שבה דת דוחה חופש תנועה (ואנחנו לא יכולים להפלות בין הדתות השונות אם אנחנו מדינה שיש בה דו קיום) ?

אם כן, בעתיד גם הנתיב השני יהיה חסום על ידי רכבים וערבים שמנשקים את האדמה, כמו שקורה בפאריס עכשו. ומשם תהיה בעיה הרבה יותר חמורה לחזור אחורה, כי זה יהפוך להיות "סטטוס קוו". אם לא, ולנו ברור שחופש התנועה דוחה דת, כמובן שצריך לחלק דוחות. אבל גם לעמוד מאחורי דברינו בלי אפליה

"לסגור רחוב בשכונה חרדית שאין בו תנועה" -

1 אם הרחוב משמש רק את השכונה החרדית, לא תהיה בו תנועה

2 אם ברחוב אין תנועה בכל מקרה, אף אחד לא יבקש לסגור אותו

3 אם הרחוב נסגר, זה לא יפריע לאף אחד

כפי שאנחנו יודעים 2 ו 3 לא היו כך. הרחוב נסגר בטענה שהרכבים שעוברים בו פוגעים ברגשות / קדושת השבת / וכדומה, וכשהוא נסגר, היה מי שהתלונן - לא אחד אלא מספיק כאלה בשביל להעלות את הנושא לדיון ציבורי. זה לא היה רחוב שאין בו תנועה. אלה היו כביש בר אילן, רחובות בתל אביב, אותו כביש בחיפה, ורשימת הרחובות לסגירה שהוגשה לעיריית ירושלים הכילה עשרות שמות של רחובות. אנחנו חוזרים לאותה שאלה - האם במדינה שלנו חופש התנועה - שלי ליסוע לרחוב הזה, מכל סיבה שהיא - מעל לדת או לא

הבעיות אינן קשורות אחת לשניה. הבעיה היא שכשתבוא לאכוף את החוק, הם אלה שיעלו את ההשוואה. וכשהם יעשו זאת, הם יעלו את ההשוואה. להמחשה :

הערבים רוצים להתפלל - והעיריה נותנת להם דוחות. הם חוסמים את הכביש בצורה לא חוקית, אבל כתוצאה מגורמים אובייקטיביים - לתפילה מגיעים X אנשים ברכב, כשבמקום אין X מקומות חנייה

אם אין קשר אז אין קשר.

אם הם יעלו את ההשוואה הלא קשורה אז הם יעלו את ההשוואה הלא קשורה.

למה לעזאזל אתה! מעלה את ההשוואה הלא קשורה?

הרי אתה בעצמך אומר שזה לא קשור.

הרעבים רוצים לאכול שווארמה בז'בוטינסקי והעיריה נותנת להם דוחות.

אז שימצאו חניה ברחובות ליד וילכו קצת ברגל.

שיעצרו לאכול במקום אחר בו כן יש חניה.

שיזמינו משלוח.

אין לזה שום קשר לסגירת רחובות בגלל שמקיימים ריצת מרתון או חגיגות עשור לחגיגת המאה.

אין לזה שום קשר לסגירת רחובות בשבת בשכונות דתיות.

הרחוב שם לא סגור.

זהו לא יום מנוחה או יום חג.

זה רחוב פעיל ועמוס ביום רגיל לגמרי.

אם חלקם יעברו ליסוע ברכבת הקלה במקום ברכבים, אז הם לא יצטרכו לבזבז זמן על מציאת חניה או לבצע עבירת תנועה חמורה ממדרגה ראשונה.

אבל במקום לעבור ליסוע בתחבורה ציבורית שהעיריה השקיעה בה סכומי עתק, הם זורקים אבנים על רכבות ואוטובוסים.

אין לזה שום קשר לדת.

הרבה אנשים סובלים ממצוקת חניה בירושלים, אך להם העיריה והמשטרה לא מרשים לחנות באמצע הכביש.

אני לא צריך לספר לך מי האוכלוסיה שכל הזמן טוענת לחוסר שוויון ולאפליה. כשאתה רוצה לאכוף חוק - ועליך לאכוף אותו כמובן, אל תיתן הצדקה לטענות כאלה כי ינצלו אותה

התנהגות צפוייה מצד שמאלני.

מדבר על דמוקרטייה וחוק כשזה מתאים לו, ומדבר על "מצפן מוסרי" בנושאים אחרים.

אתה מביא מקרה שקרה בחיפה מלפני עשר שנים אבל הערבים בצורה סיסתמתית עושים מה שהם רוצים כי אחרת הם מתחילים להיות אלימים.

הבעייה בדמוקרטייה זה שהיא נותנת יותר מדי אפשרויות להחריב את עצמה מבפנים.

אם חלקם יעברו ליסוע ברכבת הקלה במקום ברכבים, אז הם לא יצטרכו לבזבז זמן על מציאת חניה או לבצע עבירת תנועה חמורה ממדרגה ראשונה.

אבל במקום לעבור ליסוע בתחבורה ציבורית שהעיריה השקיעה בה סכומי עתק, הם זורקים אבנים על רכבות ואוטובוסים.

הם לא יכולים לנסוע ברכבת הקלה, הם עסוקים בסקילתה וניפוצה.

מה קורה עכשו אינו "פשוט" עבירה על החוק

החוק הכתוב לצידנו. החוק דה-פאקטו נקבע על ידי מדיניות העיריה, שהיא גוף שלטוני רשמי. אם העיריה מחליטה שלא אוכפים את חוק החניה באותו רחוב, מכל בחינה מעשית זה שקול לחלוטין להיתר בחסות החוק לחנות שם. כשתרצה "פתאום" להתחיל לאכוף את החוק הכתוב, יעלו את אותן טענות שאני מעלה בהודעות הקודמות. ועכשו :

חרדים ---> מציאת "פשרה", כשהמשמעות היא שהכביש נסגר כשבא להם

ערבים ---> נחש בעצמך מה יקרה. וזה יקרה בצורה פשוטה מאוד : הם יפנו לבית משפט, יראו לכולם מה המצב אם החרדים, וישלפו את הקלף של ה "אפרטהייד"

אני לא מעוניין בפשרה, אני מעוניין בכך שהכביש יהיה פנוי. לחלוטין ותמיד. בשביל שהם לא יוכלו להילחם על "פשרה", יש למנוע את המצב בו יש להם על מה לבסס טענות כאלה, וכיום יש להם הרבה מאוד על מה

שנית, זה קורה לא רק בתחום הכבישים והחנייה. ההתנהגות של קבוצות כוח חרדיות כוחנית ואלימה בהרבה מקרים אחרים, ואם הבאתי דוגמה לחסימת כביש ב 2005, יש דוגמאות לכוחניות בתחומים אחרים הרבה יותר עדכניות

אם ניתן לקחת ממני חופש תנועה (וכן, גם אם זה בכמה כבישים מסוימים חלק מהזמן), ואפילו לא תחת תירוץ אובייקטיבי כמו "מצטערים אבל אין מספיק חניה" (בין אם הוא מצדיק את ההתנהגות או לא), אלא תירוץ כמו "הקיום שלך מציק לי בעין", "קדושת השבת", או "סחטנו אתכם עשרות שנים אז אנחנו רוצים להמשיך" (אקא סטאטוס קוו), יש כאן בעיה חמורה

והיא חמורה במיוחד מכיוון שקבוצות כוח אחרות יכולות לנצל מצב קיים בשביל לסחוט גם מהצד שלהם, בטענה ל "שוויון"

אנימור - ולמה עד עכשו לא תפסו את מי שזורק את האבנים ? מחכים שיעברו לאש חיה ?