http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4261158,00.html

איך הן המדליף, הן הכתב והן עורך העיתון לא בכלא?

ב-10 בינואר 1989 נקבע הכלל לפיו אין הצנזור הצבאי הראשי מוסמך לפסול ידיעה, אלא אם כן נראה, אובייקטיבית, כי יש בפרסום משום ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, שלום הציבור או הסדר ציבורי.

כנראה שזה לא המצב

ואיך בדיוק ידיעה על ירידה בכשירות מערך לחימה כלשהו לא פוגעת בבטחון? וחוץ מזה, איך החוק הזה מגן על המדליף?

תשאל את הצנזורה הצבאית, הם אישרו את פרסום הידיעה.

יש הבדל בין פגם מסוים שמשבית לגמרי מערך כלשהו לתקופה ארוכה עד תיקונו ובין פגם נקודתי, שהטיפול בו יחסית מהיר ובמיקרה חרום המערך יחזור לפעילות מלאה.

אין צורך להכנס להיסטריה.

אוקי, אז נניח והפרסום לא פוגע בשום צורה בבטחון. איזו מטרה הוא משרת?

זכות הציבור לדעת?

מבחינת התרוצים של התקשורת: זכות הצבור לדעת, הזכות לפרסם כמעט כל דבר (חוץ ממה שאסור כגון הוצאת דיבה ממש, פגיעה ממשית בבטחון המדינה וכו').

מבחינה מעשית: כל ידיעה שיכולה לגרום להעלאת המכירות - תפורסם.

אל תשכח את הספור עם אורי בלאו. ה"עיתונאי" הזה ניסה לפרסם כתבות עם מידע סודי שענת קם הבריחה אליו. למזלנו, הצנזורה פסלה את הכתבות אך מכאן הצבא הבין שיש הדלפות ובעקבות החקירה ענת נעצרה. אורי בלאו, לעומת זאת, במקום להחזיר את כל המידע שנחשף אליו - העז לברוח לחו"ל, עם המידע על דיסקים צרובים ועוד בגיבוי של עיתון "בילאדי".

מה סוף הסיפור - עבודות שרות...

אתה מדבר על לעצור סיפור שולי מהעיתון שחושב שיש לו מדינה לעומת בעיה מרכזית (ברמה של בגידה ממש) שנסגרה בצורה עקומה.

זכות הציבור לדעת מה? אם היתה מגפת שלשולים באיזו פלוגה בגולני, זו היתה זכות הציבור לדעת כי זה קשור לבריאות החיילים, למשל. אם הצבא נאלץ להזמין פגזים חדשים לאחר שהתברר שהפגזים שהוזמנו כבר אינם מתאימים לדרישות, זו היתה זכות הציבור לדעת כי זה קשור לבזבוז כספי ציבור. איזו זכות יש לציבור במקרה הזה?

מה שכתבת בדיוק:

בטיחות ואחריות - מדובר בבעיה שעלולה לגרום לתקלות בטיסה וסכנת חיים וזה קשור לבריאות הטייסים...

תיקון תקלה סדרתית - הוצאות ובזבוז כספי ציבור.

אני לא אומר שהדברים האלה נכונים או לא, אבל אלה בדיוק התרוצים לפרסום.

"בטיחות ואחריות" רלוונטיות ברגע שיש מחדל - זכות הציבור לדעת שהצבא מסכן את שלום חייליו (כלומר, שלא לצרכים מבצעיים הכרחיים). זה לא המקרה - להיפך, אם טיסות האימונים קורקעו משמע הצבא דואג לשלום טייסיו.

"בזבוז" רלוונטי ברגע שניתן היה למנוע אותו - זכות הציבור לדעת אם הצבא הזמין צבע שהיה מוכר (או היה צריך להיות מוכר) כלא מתאים לכיסוי אותם כונסי אוויר, ועכשיו נדרש להוצעות נוספות בשביל צביעה מחדש, כלומר בזבוז אותו ניתן היה למנוע עם קצת מחשבה קדימה. כרגע, לפחות, גם זה לא המקרה, לפחות לפי הכתבה.

* עריכה: עוד זה מדבר, וזה בא:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4261184,00.html

עניין של סמנטיקה ופרוש שונה לאותה נקודה.

בטיחות ואחריות זה לא רק כשיש מחדל, זה גם להראות שכן דואגים לבעיה ולכן אין סכנה בטיחותית וכן יש אחריות.

בזבוז יכול להגרם גם אחרי כמה שנים מקניית מוצר ושימוש בו שגרם לבלאי מסוים ומצריך תיקון (נקודתי או כלל מערכתי).

* עריכה: אין קשר בין הסיפור החדש והקודם.

בקודם זיהו בעיה והיא טופלה לפני שיקרה משהו.

עכשיו לא זיהו וכמעט קרה משהו. מזל שנגמר כך. תקלות וכמעט תאונות באימונים קרו בעבר וימשיכו לקרות גם בעתיד.

נ.ב. - הבעיה בסיפור החדש יכולה להיות מכמה סיבות:

טעות אנוש (טעות של מפעיל הבום-מתדלק, טעות של הטייס-המתודלק). לבעיה כזו לא תמיד יש פתרון.

טעות טכנית (כשל במערכת). לבעיה כזו בד"כ יש פתרון.

מה מטרת פרסום ידיעה אודות סלב כלשהו שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת, שאוכל צהריים עם סלב אחר?

יש אנשים שזה מעניין אותם, ואחת ממטרות העיתון היא רייטינג.

הצנזורה אישרה את פרסום הידיעה, לכן טענות בנושא, אם ישנן, יש להפנות אליהם.

ויק, הייתה בעיה אם היה מפורסם שצי ה-F16 מקורקע בכל מקרה עקב תקלה משמעותית. פה דובר על זה שיש בעיה קטנה ונקודתית שעשויה לפגוע ב-F16 (לא בטוח) ולכן טיסות האימון הופסקו, אך עם זאת אין פגיעה ביכולות המבצעיות שלו בעת הצורך. אין פה פגיעה ביכולת של צה"ל (אלא פשוט הפסקת אימונים ב2 דגמים ספציפיים של-F16), לכן אני לא רואה את הבעיתיות בפרסום. אפשר להתווכח אם זה הכרחי או לא, אבל אין פה פגיעה בבטחון המדינה.

רוצה רשימה חלקית של ההשלכות האפשריות?

1. חיל האויר יעדיף לא להזניק מטוסים למשימות מבצעיות בעדיפות נמוכה (כאלה שבאופן שגרתי כן דורשות הזנקת מטוסים).

2. למשימות אחרות, ייתכן וחיל האויר יעדיף להזניק מטוסים אחרים, מותאמים פחות למשימה.

3. אם וכאשר החיל ימצא לנכון להזניק את המטוסים המושפעים מהתקלה, ייתכן והטייסים יונחו לטוס בפרופיל טיסה שאולי יפחית את הסיכון, אך יגרע מהביצועים.

4. עד לסיום הטיפול, בכל רגע נתון, חלק מהצי מקורקע (הכוונה למטוסים שמתקנים באותו הרגע, משמע הם מפורקים חלקית), ולא יכול לחזור לתפקוד בהתראה קצרה.

5. תשומת הלב עשוייה להיות מופנת כרגע לאיתור תקלות דומות בכל מטוסי החיל.

לרשימה זו מצטרפת המסקנה האפשרית מהארוע השני שדווח היום (לינק בהודעתי הקודמת), שהשלכותיה קשות בהרבה:

6. חיל האוויר עשוי לקרקע זמנית את כל מערך התדלוק האווירי שלו, החיוני לתקיפת מטרות רחוקות, עד לבירור הסיבה לארוע.

למה צריך למסור מידע שכזה לאוייב? למה צריך לגלות לו נקודות תורפה במערך הצבאי שלנו, גם אם הן קטנות?