עכשיו, כשיש דיונים על תקציב 2004 אני שואל את עצמי: איפה עוד אפשר לקצץ??? אני רואה את כל הקבוצות של המפגינים, שמוחים על הקיצוץ במגזרם ואומר שיותר גרוע לא יכול להיות אבל נראה לי שכן. בחדשות רואים קבוצה של גימלאים מסכנים שאין להם כסף לאכול ועוד מקצצים להם בסל הבריאות. איך אפשר לחיות במדינה הזו???

ארץ אוכלת יושביה. מדוע עמיתי - אנשים בעל תואר אקדמאי - לא מוצאים עבודה וצריכים לעבוד בעבודות זמניות ולפעמים בכלל לא.

מדוע במדינה הזו ישנו יחס הפוך: ככל שאתה לומד יותר יש לך סיכוי מועט יותר למצוא עבודה.

כמה עוד נוכל לסבול??? מתי יגמר כל המצב הזה??? ולמה לעזאזל שר האוצר חושב שיצאנו מהמיתון???

אני מצטער שאני סוטה קצת מהנושא אבל זה גם קשור לקיצוצים, לא יכלתי להבין לבסוף האם תתקיים שביתה ביום שלישי אצל האל-יסודיים או שכל מערכת החינוך לומדת כרגיל :-[ ?

במקום שיתנו לדתים 65 מליון (!!!) שקל צריך לתת אותם לאנשים קשישים ששירתו בצבא, אנשים שתרמו למדינה, ושחלקם אפילו עזרו להקים את המדינה.

במקום לקחת 408 מיליון שקל לקצבאות שגם מילא בקושי עוזרות למי שמקבל אותן, עדיף שכל אחד עובד היה מקבל הרבה יותר (לא היו לוקחים לו חצי משכורת).

וזה רק הצעה אחד לשיפור, יש עד מלא פגמים כמו שילוב דת ומשלטון והרשימה ארוכה...

במקום להשקיע עשרות מיליארדים בהתנחלויות היה אפשר להאכיל כמה ילדים רעבים ללחם!!

מושחתים נמאסתם...