כל דבר עם איפון במיוחד שקשור לתקלות מעורר התעניינות => אנשים נכנסים לאתר => יותר מזומנים מפרסומות.

חוץ מזה, לאף חברה אחרת לא עושים בדיקות כאלה של מוצרים חדשים מול ישנים. קשה להיות מפורסם

זה לא שבאפל יקבלו את הידיעות האלה בשוק..כן טלפונים עם מסך נשברים ברגע שהם פוגשים את הרצפה. ובמיוחד כאלה שכבדים ועשויים מחומרים שלא אוהבים לספוק מכות.

אני בטוח שלמסקנה הזאת הגעת ע"י הקמת מעבדת אבטחת איכות למוצרים סלולרים בבית,

בעלת מערכות הבדיקה שהן שיא הטכנלוגיה בתחום כאשר ביצעת במכשיר אין ספור ניסויים אמפיריים אשר הוכיחו את טענתך.

לא, למסקנה הזו הגעתי ע"י שימוש בפיזיקה של כתה ט':

זכוכית היא חומר קשיח, מה שאומר שיש לה חוזק נמוכה יותר (אין לזה כ"כ מילה בעברית, באנגלית זה tensile strength)

ככל שאתה עולה בסולם רוקוול, כלומר, מקשיח את החומר (במקרה הזה, זכוכית) יותר, הוא נעשה פחות גמיש ופחות עמיד למכות/זעזועים.

אז נכון, הוא עמיד יותר לשריטות, אבל עדיף שישרט מאשר ישבר. היו צריכים למצוא נקודת איזון מסוימת בין קשיחות לעמידות לזעזועים, בחרו לעשות את הזכוכית קשיחה מדי. זו התוצאה. (ואני מדבר בעיקר על הפאנל האחורי דווקא, לא על המסך)

בנוגע למסך, באייפונים הקודמים הזכוכית הייתה בתוך מסגרת, שעזרה לפחות לספוג חלק מהזעזועים. הפעם הדביקו את הזכוכית מעל המסגרת, וכל דבר שקורה למכשיר עובר בזכוכית, מה שפוגע עוד יותר בעמידות שלה לזעזועים.

לא צריך להיות מהנדס בשביל לדעת דברים בסיסיים כמו אלו.

א. רמת "שבירות" של חומר, לא נקבעת אך ורק לפי קשיחותו, אלא גם על ידי צפיפות החלקיקים ושטח הפנים.

אותו גוש(ז"א אותם אורך ורוחב של האייפון) זכוכוית בעובי של 3 ס"מ כבר לא יישבר לך כ"כ בקלות כמו שהוא נשבר בחצי ס"מ עובי.

אז אולי כדאי שתחזור על החומר של כיתה ט' (גם כימיה, לא רק פיזיקה).

ב. אין ספק שתרכובת המשלבת חומר פלסטי וגמיש יותר לדפנות המכשיר היו גורמות לו להיות שביר הרבה פחות,

אבל לא הייתה לך כל דרך לדעת את זה לפני ולמרות זאת עשית ניחוש משכיל בקושי ועכשיו אתה שמח לאיד.

כמו כן, כנראה שחומר רך יותר היה מעביר את הזעזועים לרכיבים הפנימיים, מה שהיה מכריח את אפל לתת אחריות

על מכשיר שניזוק פיזית אך חיצונית נראה שלם לחלוטין.

* . רמת "שבירות" של חומר, לא נקבעת אך ורק לפי קשיחותו, אלא גם על ידי צפיפות החלקיקים ושטח הפנים. - קשיחות זה מדד מאד מסוים. סולם רוקוול למשל מבוסס על בדיקה מאד סצפיפית של חדירה לתוך גוש חומר. צפיפות החלקים תשפיע על הבדיקה הזאת כמובן, זה לא עוד מדד - אלא תכונת חומר שנלקחת בחשבון תחת המושג 'קשיחות'. לגבי שטח פנים - אין לו שום קשר לקשיחות, קשיחות זה תכונה סגולית של חומר, לא תלויה בצורה ובמסה בכלל.

"חומר רך היה מעביר את הזעזועים לרכיבים הפנימיים" - בלי להעליב - בולשיט מוחלט. למעשה בדיוק ההיפך.

קליפה חיצונית קשיחה שלא נשברת משמעותה הנזק המירבי ביותר לרכיבים הפנימיים. אם הקליפה לא נשברה וגם לא התעקמה/נמעכה זה אומר שכל אנרגית ההתנגשות נכנסה ישר לתוך המכשיר. קליפה חיצונית קשיחה שכן נשברת אמנם כן שומרת על הרכיבים הפנימיים בד"כ - אבל, נו.. נשברת.

קליפה רכה יותר תספוג את הזעזוע בכך שהיא מתעוותת (נמעכת), ככה שמקסימום קיבלת עיקום (אם היא הגיעה לתחום של מעוות פלסטי), אבל שום דבר לא נשבר - לא בחוץ, ולא בפנים.

תחשוב על מכוניות - זאת בדיוק הסיבה שמכוניות היום, אפילו אחרי תאונה קטנה יחסית, מעוכות לגמרי - מכניסים אזורי קריסה לכל השלדה והמרכב כדי לקבל ספיגת זעזועים. אתה רוצה חלקים רכים בחוץ שיספגו את הזעזוע, כדי שהחלקים החשובים בפנים (=בני אדם) לא יצטרכו לספוג אותו.

תעשה ניסוי ותראה בעצמך. קח גוש פלדה ושים אותו על צלחת זכוכית למשל. עכשיו דפוק עם פטיש על הפלדה. הלכה הצלחת. עכשיו תשים גוש גומי או איזה ספוג. לצלחת כבר יש סיכוי לא רע לשרוד...

הניחוש המושכל של scorn הוא לא איזה משהו מצוץ מהאצבע, אלא השערה מאד מבוססת. קשיחות של חומר זה לא משהו תמוה ומעורפל, זאת תורה עם עקרונות מאד ברורים. ברגע שאתה שם חומר פריך כמו זכוכית עם משיכות נמוכה מאד, הוא יישבר תחת הלם, גם אם זן זכוכית גורילה.

* . רמת "שבירות" של חומר, לא נקבעת אך ורק לפי קשיחותו, אלא גם על ידי צפיפות החלקיקים ושטח הפנים. - קשיחות זה מדד מאד מסוים. סולם רוקוול למשל מבוסס על בדיקה מאד סצפיפית של חדירה לתוך גוש חומר. צפיפות החלקים תשפיע על הבדיקה הזאת כמובן, זה לא עוד מדד - אלא תכונת חומר שנלקחת בחשבון תחת המושג 'קשיחות'. לגבי שטח פנים - אין לו שום קשר לקשיחות, קשיחות זה תכונה סגולית של חומר, לא תלויה בצורה ובמסה בכלל.

אז אני דיברתי על שבירות ולא על קשיחות, בדיוק על אותו משקל מדבריו של Scorn אפשר להסיק

שבגלל שפלדה קשיחה ולא גמישה, היא שבירה יותר.

ושטח הפנים כן משפיע על השבירות, אם תעבה עם גוש הזכוכוית בגודל של האייפון ל-5 ס"מ למשל,

תצרטך הרבה יותר כוח בשביל לשבור אותו. להפיל על הרצפה לא יהיה מספיק, תצטרך להטיח אותו ברצפה.

"חומר רך היה מעביר את הזעזועים לרכיבים הפנימיים" - בלי להעליב - בולשיט מוחלט. למעשה בדיוק ההיפך.

קליפה חיצונית קשיחה שלא נשברת משמעותה הנזק המירבי ביותר לרכיבים הפנימיים. אם הקליפה לא נשברה וגם לא התעקמה/נמעכה זה אומר שכל אנרגית ההתנגשות נכנסה ישר לתוך המכשיר. קליפה חיצונית קשיחה שכן נשברת אמנם כן שומרת על הרכיבים הפנימיים בד"כ - אבל, נו.. נשברת.

קליפה רכה יותר תספוג את הזעזוע בכך שהיא מתעוותת (נמעכת), ככה שמקסימום קיבלת עיקום (אם היא הגיעה לתחום של מעוות פלסטי), אבל שום דבר לא נשבר - לא בחוץ, ולא בפנים.

היא תספוג את הזעזוע אך ורק אם בין הקליפה הרכה לבין הרכיבים הפנימיים יש עוד שכבה קשיחה.

במידה וזו רק קליפה רכה וגמישה, היא לא תספוג את כל המכה כי יש גבול עד כמה היא יכולה להמעך ולהתקפל

וכאן שוב נכנס שטח הפנים למשחק, יש הבדל בין קליפה רכה של 5 מ"מ ובין קליפה רכה של 3 ס"מ.

לא ברור לי מה יש להכחיש את נושא שטח הפנים כאן, זה הרי ברור כשמש ואפילו כיתה ט' לא צריך לסיים בשביל להבין את זה.

אתה מדבר על ניסויים? קח ביצה, תעטוף אותה בכיסוי פלסטי בעובי של 5 מ"מ, תשבר או לא?

תלוי, סביר להניח שכן, בעיקר אם יהיה מדובר אפילו בגומי.

תחשוב על מכוניות - זאת בדיוק הסיבה שמכוניות היום, אפילו אחרי תאונה קטנה יחסית, מעוכות לגמרי - מכניסים אזורי קריסה לכל השלדה והמרכב כדי לקבל ספיגת זעזועים. אתה רוצה חלקים רכים בחוץ שיספגו את הזעזוע, כדי שהחלקים החשובים בפנים (=בני אדם) לא יצטרכו לספוג אותו.

בין החלקים הרכים בחוץ לבין הרכיבים החשובים בפנים ברכב, יש שלדה ולקרוא לאיזורי הקריסה בשלדה "חלק רך",

תסלח לי, זה פשוט טימטום.

תעשה ניסוי ותראה בעצמך. קח גוש פלדה ושים אותו על צלחת זכוכית למשל. עכשיו דפוק עם פטיש על הפלדה. הלכה הצלחת. עכשיו תשים גוש גומי או איזה ספוג. לצלחת כבר יש סיכוי לא רע לשרוד...

אם הגומי פרוס על כל הצלחת בעובי דק, הצלחת תשבר.

אם הפלדה בנוייה לצפות את הצלחת בצורה טובה, הצלחת תשרוד.

מה הנקודה כאן?

הניחוש המושכל של scorn הוא לא איזה משהו מצוץ מהאצבע, אלא השערה מאד מבוססת. קשיחות של חומר זה לא משהו תמוה ומעורפל, זאת תורה עם עקרונות מאד ברורים. ברגע שאתה שם חומר פריך כמו זכוכית עם משיכות נמוכה מאד, הוא יישבר תחת הלם, גם אם זן זכוכית גורילה.

תורה שהוא מכיר בצורה שטחית מאוד, ללא היכרות אמיתית עם תחומים נוספים מעבר לכך אשר היו מעורבים בבניית המכשיר.

אני לא יודע מאיפה אתה לוקח את הידע שלך, אבל עושה רושם שלא מהאקדמיה, בוא נגיד...

בצורה הכי פשוטה, אתה טועה, המושגים שלך לגבי תכונות מכניות של חומרים לא נכונים. אין דבר כזה שבירות, זה מושג לא קיים, בטח לא שבירות של חומר - מקסימום אפשר להגדיר כמה שביר איזה גוף, וגם זה לא נכון מדעית.

עובי ושטח פנים זה שני דברים שונים, ושניהם לא משפיעים על קשיחות, קשיות או פריכות (להבדיל מ'שבירות', אלה המושגים הרלוונטים לדיון).

בוודאי שגוף מחומר מסוים יותר עמיד בזעזועים אם הוא עבה יותר, אבל מה הקשר בכלל

נתון אייפון בעובי מסויים, אין משחק עם העובי, המשחק הוא עם החומר. מתכת זה משיך, פלסטיק זה משיך, זכוכית זה לא משיך, זה פריך, זה ממש רחוק על הסקאלה (משיך עד פריך).

אפל בחרו בחומר פריך במיוחד (חומרים קרמיים, כגון זכוכית, הם החומרים הפריכים ביותר שיש, יותר מכל פולימר ומתכת כמעט, באופן די גורף) בתור הדבר הראשון שהרצפה תפגוש כשהאייפון ייפול. אין משמעות לעובי, שטח פנים בוודאי לא קשור, יש משמעות לבחירה בחומר יותר פריך בתור שכבה חיצונית, זה הכל.

וזה הנתון היחיד שצריך כדי להסיק שאייפון4 יישבר יותר בקלות מאייפון 3 או כל מכשיר אחר שהחומר החיצוני שלו פחות פריך!

אני לא רוצה להתנשא או להתפלצן, אבל אתה באמת אומר דברים לא נכונים. אני לא מומחה גדול, אבל כן למדתי עד עכשיו כמה קורסים שונים שנוגעים בעניין (סטטיקה, חוזק חומרים, תכונות מכניות של חומרים, טכנולוגיות ייצור ועוד) במהלך 3 השנים הראשונות בתואר שלי (הנדסת מכונות), ומה לעשות שהאקדמיה סותרת את רוב מה שאתה אומר בצורה די ברורה.

אתם מתווכחים על רמת הטמטום של מהנדסי Apple...

למה?

אם Apple מוצאת דרכים למצוץ הון תועפות מקהל העולמי,הם יוצאים יותר חכמים מאשר מטומטמים.

(ובנוסף על כך עשירים)

יש לי איפון 4, אחרי שכבר היה לי איפון 2G ו3G... אני שונא קייסים ברמות שאם למישהו יש קייס על המכשיר אני קודם מוריד אותו ורק אז מוכן לגעת בו, מעולם לא היה לי קייס על המכשיר שלי והם שרדו יופי, בלי יותר מדי שריטות ובלי תקלות, אפל עשו עבודה טובה עם הדגמים הקודמים וזו עובדה.

עכשיו עם כל הבאז סביב הנטייה של האיפון 4 להישבר אני קצת מפחד, יש לי שני נרתיקים שאחותי משתמשת בהם, אחד באמפר ואחד ג'ל קשיח כזה, הם מגנים טוב, אבל אני לא יכול עם הקייסים האלו.

קודם כל המכשיר מעוצב כלכך יפה, הקייסים ממש לא עושים טוב לעיצוב שלו, זה מבאס, ודבר שני הם הופכים את המכשיר לבלטה ענקית, ברגיל הוא דק ולא גדול, עם הקייסים הוא ענק.

אני לא יודע מה לעשות, עם לשים קייס בכל זאת או לקחת את הסיכון וללכת בלי... כרגע יש לי מגני מסך שקופים מאחור ומקדימה, שגם הם לא משהו, תופסים יותר טביעות אצבע מאשר המסך עצמו....אין ספק שהעיצוב יפה אך בעייתי. לדעתי אני בסוף ישאר בלי קייס, אני שונא אותם יותר מדי