ניתחתי את לוח האם שלי עם אברסט

אני צריך קצת עזרה בניתוח אני לא מבין את מה שרשום בזיכרון והציפסט ואת הקטע של האפקטיב קלוק בלוח

[attachment deleted by admin]

תפרסם את החלקים מהדו"ח שאתה לא מבין, ואז אנשים יוכלו לעזור לך ספציפית.

בקשר לתדר המעשי והאפקטיבי - באופן כללי, יש רכיבים שעובדים בתדר שעון מסויים, אבל מעשית הביצועים הם כמו של תדר גדול יותר. המקרה הפשוט ביותר הוא זיכרון DDR - הוא עובד בתדר מסויים, אבל בגלל שיש העברת מידע גם בעליית השעון וגם בירידת השעון, מתקבל מצב שבו באותו זמן יש פי 2 תעבורת מידע לעומת זיכרון שעובד רק עם עליית השעון.

אגב, אני הייתי מציע לשנות טיפה את הכותרת, למשהו כמו "מבקש עזרה בניתוח דו"ח everest" או משהו כזה.

שכחתי לצרף את הקובץ

עכשיו ערכתי אז שמתי את הפרטים

טוב, החלק הראשון שמתייחס ל FSB - Front Side Bus, אומר שתדר הבסיס של הלוח שלך הוא 200MHz. בלוחות עבור מעבדי אינטל משתמשים בטכנולוגיה בשם QDR, שמעשית מעבירה פי 4 נתונים באותו זמן לעומת עבודה באותו תדר שבו מידע עובר רק עם עליית השעון.

בחלק של הזיכרון - Memory Bus Properties, כתוב שהזיכרון שלך עובד בערוץ כפול (128 ביט = 16 בתים), שהיחס בין תדר הזיכרון האמיתי, שהוא 133MHz, לבין תדר ה FSB/הלוח האמיתי, שהוא 200MHz, הוא 4:6 (שזה צמצום של 133:200). זאת אומרת שבזמן שעל כל 4 מחזורים שמבצע הזיכרון, הלוח מבצע 6 מחזורים (לא אידיאלי, אבל לא נורא במיוחד). כמו כן רוחב הפס לזיכרון הוא כ 4200MB/s (מכפלה של 16 בתים בתדר של 267MHz).

בקשר לתדר ה chipset - אני אגיד את האמת - אני לא ממש יודע. אף פעם לא עשיתי שימוש בנתון הזה, ולמיטב ידיעתי הוא לא משפיע ישירות על ערך מסויים. אולי מישהו אחר כאן יוכל לפרט יותר.

שוב, אם משהו לא מספיק מובן, תשאל.

אחי תודה על ההשקעה!

קודם כל אני קצת לא טוב באנגלית אז בבקשה אם תוכל להסביר לי יותר על qdr ואיזה נתונים בדיוק זה אמור להעביר?

דבר שני : למה התדר זיכרון הוא על 133 אם הבס שלי הוא 200? זה אומר שעם זיכרון די די אר אני יעבוד במקסימום מהירות של 266?

נשמע לי מעט מידי..

ג.איך מסכרנים זיכרון ותדר fsb?

ד. מה זה אומר הרוחב פס זיכרון של 128 ביט? זה קבוע לכולם או משתנה בין מחשבים?

א. בקשר ל QDR - שמתי כבר בהודעה הקודמת לינק לויקיפדיה שמסביר את זה. מעשית, תחשוב על זה כעל מכפיל תדר - אתה מכניס תדר מסויים, והוא יוצא בקצב מהיר פי 4. זה הכל.

הנתונים שעוברים שם הם למעשה כל הנתונים שעוברים דרך הלוח, שהם בעצם הנתונים בין הגשר הצפוני למעבד (כולל הנתונים מהזיכרון שהמעבד שולח ומקבל).

ב. הזיכרון שלך עובד בתדר מעשי של 133MHz, ואפקטיבי 266MHz (פי 2, כי זה DDR), כנראה כי זה הזיכרון שיש לך. אם יש לך זיכרון מהיר יותר, אז כנראה שהוא לא מוגדר נכון בביוס אצלך, או שמשום מה אין לך תמיכה בלוח במחלק בין תדר ה FSB האמיתי שלך, שהוא 200MHz, לבין התדר האמיתי של הזיכרון שלך (שזה מאד מאד לא סביר).

זיכרון DDR1 עובד במהירויות של 266MHz, 333MHz, 400MHz (כלומר 133MHz, 166MHz, 200MHz תדר מעשי). כנראה שלך יש את זיכרון ה DDR1 הכי איטי שיש.

ג. במצב האידאלי, רצוי שהיחס בין התדר האמיתי של הלוח יהיה זהה לתדר האמיתי של הזיכרון (זהו יחס של 1:1). אם זה לא המצב, אז זה פשוט אומר שלא בכל מחזור שעון יכולה להיות תקשורת בין הזיכרון לערכת השבבים (או הלוח, במילים פשוטות יותר).

אצלך היחס הוא 4:6, או אם נצמצם, 2:3. יחס זה (ולמעשה כל יחס השונה מ 1:1) אומר שאם יש צורך בהעברת מידע בין הזיכרון ללוח, אז סביר להניח שיהיו מחזורי שעון מבוזבזים, כיוון שלא בכל מחזור שעון הרכיבים האלו יכולים "לדבר" אחד עם השני. תחשוב על זה כמעין תיאום בין גלגלי שיניים - כל גלגל מסתובב בקצב שונה, ואז למעשה החריצים שלהם לא מתואמים בכל רגע נתון, אלא רק בזמנים מסויימים. אותו דבר עם הזיכרון והלוח, כאשר הם עובדים בתדרים שונים.

במקרה שלך, ייתכן שהזיכרון יצטרך לבצע 2 מחזורים "ריקים" עד שהוא יוכל "לדבר" עם הלוח, וכנ"ל הפוך.

ד. זיכרון DDR מאפשר העברת מידע של 64 ביט במחזור שעון אחד, שהם 8 בתים. זה נתון קבוע. ערוץ כפול למעשה מאפשר לגשת ל 2 מודולי זיכרון במקביל, ובכך, מעשית, ניתן להעביר פי 2 יותר סיביות, כלומר 128 ביט (16 בתים) בין הזיכרון ללוח בכל מחזור שעון.

אני חייב לציין שבמעבדים בהם בקר הזיכרון מובנה על המעבד, אין את כל הסיפור של היחס בין הזיכרון ללוח, מכיוון שהזיכרון מחובר ישירות למעבד, והנתונים לא צריכים לעבור דרך ערכת השבבים. אני לא ממש בטוח מה קורה במעבדים החדשים של אינטל (ה i5 ו ה i7), אבל אני מניח שגם שם אין את הבעיה הזו.

א. אז זה בעצם מהירות העברת נתונים על גבי לוח האם? איזה מהירויות קיימות במחשבים מתקדמים יותר? זה לא עושה צוואר בקבוק? כי המעבד עצמו מהיר פי כמה וכמה..

והזיכרון איטי יותר מהמהירות העברת נתונים על הלוח אז נוצר צוואר בקבוק לא?

ב.מה זה אומר "תמיכה בלוח במחלק בין תדר האפ אס בי האמיתי שלי"? קיימים לי 4 כרטיסי זיכרון אחד איטי יותר מהשלושה האחרים יכול להיות שבגלל זה רשום ככה? ועוד משהו לגבי זיכרון .. נניח יש מהירות 400 זיכרון ו800 לוח אז היחס הוא 2:1 על כל 2 מחזורים של זיכרון מחזור אחד ללוח

לא? זה בעצם אומר שכדי שיהיה אותו יחס צריך לזיכרון להיות מהירות כמו של הלוח?

ג. אם זה מגדיל פי 2 אז למה לפעמים אני קורא שדואל צנל לעומת בלי דואל במחשבים של היום לא ממש משפיע?

קצת רקע (אני לא הכי מומחה בתחום, אבל אני אכתוב את מה שאני יודע, אבל קח בחשבון שיכול להיות שיש פה טעויות):

תפקיד הגשר הצפוני בלוחות שבהם יש שימוש ב FSB (לא תקף למעבדי AMD, וכנראה גם לא למעבדי אינטל החדשים מסידרת ה i7/i9) הוא לחבר בין המעבד לשאר הלוח. "שאר הלוח" כולל בעיקר את הזיכרון, אבל גם מידע/נתונים מרכיבים אחרים (כרטיס מסך וכד').

כל המידע במחשב עובר לפי פולסי שעון - כל פעם שיש פולס מהשעון, אז יש מעבר מידע. צורת העבודה הזו דרושה כדי לסנכרן בין הרכיבים. עם הזמן התפתחו שיטות כדי לייעל את צורת העבודה הזו, וכך נוצר מצב שאפשר להעביר פי 2 או פי 4 יותר מידע באותו פרק זמן מאשר העברת מידע רק כאשר מתקבל פולס מהשעון (עליית השעון).

לפני שנים המעבדים והזיכרון היו עובדים באותו תדר, ולכן הם היו עובדים ביחס 1:1. עם השנים תדר המעבדים גדל בקצב מהיר יותר לעומת העליית בתדרי הזיכרון. כך נוצר מצב שהתקבלו מעבדים מהירים יותר (בעלי תדר שעון גבוה) לעומד זיכרונות איטיים (בעלי תדר שעון נמוך יותר). מכיוון שהמעבדים והזיכרונות כבר לא עבדו באותה מהירות, היה צורך בסינכרון בינהם, וכאן נכנסו לתמונה המחלקים.

המחלקים הם דבר שנתמך ע"י החומרה והביוס - הם מאפשרים ל 2 רכיבים שעובדים בתדרים שונים לדבר אחד עם השני. אולם, לא קיימים מחלקים לכל תדר אפשרי, אלא לסט קבוע מראש של תדרים. אם לא קיים מחלק שמאפשר ל 2 רכיבים בתדרים מסויימים לתאם ביניהם, אז צריך לעבוד עם מחלק אחר, מה שבד"כ אומר שאחר הרכיבים כנראה יצטרך להקטין את התדר שלו.

תדר המעבד שאתה מכיר (2GHz, 3GHz וכד') הוא רק תדר העבודה הפנימי של המעבד. כאשר המעבד "רוצה לדבר" (להעביר מידע) לרכיב אחר, הוא צריך לדבר איתו בקצב שלו. במעבדים שעליהם אנחנו מדברים (מעבדים שמשתמשים ב FSB), המעבד "יורד" לתדר ה FSB, שהוא תדר ערכת השבבים (תדר הלוח).

תדר המעבד הפנימי הוא למעשה מכפלה בין תדר ה FSB האמיתי לבין מכפלת המעבד.

מחשבים בד"כ עובדים במהירות של החלק הכי איטי שבהם. לדוגמא - המעבד הכי מהיר בעולם לא יעזור לך להעלות את מערכת ההפעלה יותר מהר אם יש לך דיסק קשיח איטי.

הדבר נכון גם לגבי מערך של רכיבים מאותו סוג - למשל, אם יש לך 3 מודולי זיכרון שיכולים לעבוד בתדר של 400MHz, אבל אחד שיכול לעבוד בתדר מקסימלי של 266MHz, אז כל הזיכרונות יעבדו בתדר של 266MHz.

א. בעיקרון, תדר ה FSB הוא "מהירות" העברת הנתונים בין הרכיבים של לוח האם שמדברים עם הגשר הצפוני. בקיצור אפשר לקרוא לזה "מהירות הלוח", אם תרצה.

מהירויות תדרי FSB הן בין 200MHz ל 1333MHz (אם אני לא טועה, צריך לבדוק את הטווח הזה, אבל 2 המהירויות האלו בטוח קיימות במחשבים מהשנים האחרונות).

בקשר לצוואר הבקבוק - הסברתי כבר כי המעבד עובד בתדר פנימי הרבה יותר גדול מאשר שאר הרכיבים, אבל כדי לתקן את זה, דאגו שהמעבד יוכל לדבר עם הגשר הצפוני בתדר ה FSB.

בקשר לזיכרון - המצב האידאלי הוא שגם הזיכרון האמיתי וגם תדר ה FSB האמתי יהיו זהים, ובכך הם יעבדו ביחס 1:1.

צוואר בקבוק בעיקר הוא מצב שהוא רכיב אחד יכול לקבל רוחב פס גדול יותר ממה שרכיב אחר יכול לספק לו. במקרה כזה אומרים שהרכיב בעל רוב הפס הקטן יותר יוצר צוואר בקבוק.

ב. הסברתי קודם בקשר למחלקים, וכנ"ל לגבי המקרה של מערך זיכרונות במהירויות (למעשה תדרים) שונות (עובדים במהירות הנמוכה ביותר).

אם היחס בין תדר הזיכרון לתדר הלוח הוא 1:2, אז גם זה מצב טוב, כי במקרה כזה הזיכרון תמיד יוכל לפנות ללוח בכל מחזור שעון, והלוח/ערכת השבבים תצטרך להמתין לכל היותר מחזור שעון אחר (שוב, מדובר כאן במקרה של עבודה במהירות של הרכיב האיטי ביותר במערכת).

ג. הגדלת רוחב הפס לזיכרון מ 64 ביט ל 128 ביט אכן משפרת את הביצועים, אבל צריך לזכור שלא תמיד יש צורך בהעברת כל כך הרבה מידע מהזיכרון, ולכן הכפלת רוחב הפס לא בהכרח אומרת הכפלת הביצועים (זה תלוי ביישום ובמערכת ההפעלה).

תודה על ההסבר המפורט

עלו לי שאלות חדשות

א. איך זה עובד באיי אם די אם אין אפ אס בי?

ב.במודול זיכרון יש רק 64 ביט של מידע להעביר אז בשביל מה יש נפחי זיכרון גדולים של גיגה או שני גיגה וכו..?

ג. אם המעבד מוריד מהתדר שלו כדי לדבר עם הגשר זה אומר שמתבצעת ירידה בביצועים בגלל שהלוח עושה צוואר בקבוק או הזיכרון.. ביחס למהירות המעבד לא?

ד. לפי שיטת הqdr שהסברת אז כל תדר בסיס יוכפל ב4 אז איך יתכן שמודול זיכרון יהיה ביחס 1:1 זה נראה שהאפ אס בי תמיד יהיה גדול יותר כי מכפילים אותו ב4

א. בכל מערכת מחשב חייב להיות קשר בין המעבד לערכת השבבים. במערכות מחשבים המשתמשות ב FSB, בקר הזיכרון נמצא בתוך ערכת השבבים, מה שאומר שכל התקשורת עם הזיכרון נעשית אך ורק דרך ערכת השבבים, ורק דרכה המעבד יכול לגשת לזיכרון.

גם AMD עבדה בצורה הזו, עד יציאת מעבדי ה Athlon64. במעבדים אלו, בקר הזיכרון מוקם על המעבד עצמו ולא בתוך ערכת השבבים. לפיכך, בין המעבד ללוח יש עכשו 2 ערוצים - אחד שמחבר את המעבד ישירות לזיכרון, ואחד שמחבר את המעבד לערכת השבבים.

מכיוון שערכת השבבים כבר לא מחוברת לזיכרון, אפשר לומר ש"ירד ממנה עומס". לפיכך, לערוץ שמחבר בין ערכת השבבים למעבד הקטינו את רוחב המילה שיכולה לעבור בו, אבל מצד שני הגדילו את התדר, ובכך קיבלו ערוץ מהיר יותר. לטכנולוגיה הזו קראו HyperTransport.

ב. אין קשר בין הדברים - יש את רוחב המילה שאפשר להעביר במחזור שעון אחד (כמה מידע עובר בפולס שעון אחד), ויש את הנפח של הזיכרון, שהוא כמה מידע אפשר להחזיק בזיכרון. ברור שרצוי ששני הערכים האלו ישאפו לערכים גדולים ככל האפשר.

ג. כפי שהסברתי, "מהירות" המעבדים מהירה יותר מ"מהירות" הזיכרון, ופשוט אין אפשרות אחרת כרגע לתקשר בין המעבד לזיכרון - הם חייבים לדבר ב"מהירות" של הרכיב האיטי ביותר. יש חלק מיוחד במעבד שתפקידו הוא ל"דבר" עם ערכת השבבים, ולכן הוא עובד בתדר שלה.

למעשה, גם ערכת השבבים וגם המעבד עובדים בדיוק לפי אותו שעון, רק שלמעבד יש מכפל תדר משלו ("מכפלת המעבד") ולתדר הלוח יש מכפל תדר משלו (במקרה הזה - ה QDR). לפיכך, הרבה יותר קל לסנכרן בין 2 רכיבים שעובדים לפי אותו שעון.

*מהירות - בד"כ הכוונה לתדר הרכיב (פשוט יותר קל, ורוב האנשים יעדיפו להשתמש במילה מהירות)

ד. אני מדבר על התדר האמיתי, ולא על התדר האפקטיבי. היחס הוא בין התדרים האמיתיים של הרכיבים.

אחינו תודה אחלה הסבר

קיים זיכרון שהאוגרים שלו הם יותר מ64 ביט?

יותר מ8 בתים הכוונה בכל מחסן?

לפי מה שהסברת זה אומר שמחשבי איי אם די מגרסת האטלון מהירים יותר מאינטל?

מה קובע את תדר הזיכרון המקורי? למה הוא מופרד מתדר הלוח? הרי שניהם עוברים על הלוח

א. בזיכרונות לשרתים בד"כ יש סיבית ביקורת על כל 8 סיביות, אבל זה לא ממש נחשב כרוחב פס גדול יותר, כי הסיבית הזו לא משמשת למידע אלא לביקורת.

בהתחשב בעובדה שבעבר רוחב המילה של הזיכרון הייתה 32 ביט, 16 ביט וכו', סביר להניח שבעתיד יהיו (ואולי כבר עכשו יש) זיכרונות עם רוחב מילה גדול יותר.

בכל מקרה, שיטת הערוץ הכפול מאפשרת להעביר 128 ביט בכל מחזור שעון, שזה כבר שיפור, מבלי לשפר את הזיכרון עצמו. למעשה כבר יש ערוץ משולש, שמאפשר שימוש ב 3 זיכרונות בו זמנית.

ב. בעקבות ה HTT של AMD, אינטל עברה לאחרונה לטכנולוגיה דומה בשם QPI (אם אני לא טועה), והיא נמצאת בלוחות עבור מעבדי core ix.

בסופו של דבר, מהירות ערוץ זה היא רק חלק אחד מסך כל ביצועי המחשב. כל קונפיגרציה של לוח, מעבד וזיכרון היא שונה, ויש לבדוק כל מקרה לגופו.

ג. תדר הזיכרון נקבע לפי התכנון שלו ולפי המגבלות הפיזיקליות של החומרים. שוב - אני לא מומחה בתחום החומרים, ואני לא יודע בדיוק מה ההשפעה של הארכיטקטורה, הטמפרטורה וסוג החומר על תדר הרכיב, אבל ברור שיש תלות כלשהי.

הזיכרון מתוכנן אחרת לצורך ביצוע משימה מסויימת (החזקת מידע), ולכן יש עליו מגבלות מסויימות, שכנראה נובעות מאופן התכנון שלו. זאת כנראה הסיבה שהתדר שלו מוגבל יחסית, אבל שוב - אני לא בטוח בקשר לתשובה הזו. בכל מקרה, גם הלוח, גם הזיכרון וגם המעבד עובדים לפי אותו תדר, רק שבכל רכיב התדר מוכפל בערך אחר.

ב. בעקבות ה HTT של AMD, אינטל עברה לאחרונה לטכנולוגיה דומה בשם QPI (אם אני לא טועה), והיא נמצאת בלוחות עבור מעבדי core ix.

אתה מתכוון לQuickPath?

הקיצור הוא CSI

איך יכול להיות שכולם עובדים לפי תדר בסיס ורק המכפלה משתנה?

לפי התמונה ששלחתי בשאלה בתחילת הפוסט אמרת לי שהתדר בסיס של הזיכרון שלי הוא 133

ושל הלוח הוא 200

אז זה שני תדרים שונים.. איך זה?

ובלי קשר למה תמיד על זיכרון רשום פי סי ומספר כמו 3200 או נניח מספר 4500

אתה מתכוון לQuickPath?

הקיצור הוא CSI

QPI

השם הקודם של QPI הוא CSI. לפי המאמר הזה, מדובר באותו פרוטוקול שבא להחליף את ה FSB.

איך יכול להיות שכולם עובדים לפי תדר בסיס ורק המכפלה משתנה?

לפי התמונה ששלחתי בשאלה בתחילת הפוסט אמרת לי שהתדר בסיס של הזיכרון שלי הוא 133

ושל הלוח הוא 200

אז זה שני תדרים שונים.. איך זה?

ובלי קשר למה תמיד על זיכרון רשום פי סי ומספר כמו 3200 או נניח מספר 4500

א. כל הרכיבים עובדים לפי אותו תדר בסיסי, כי ככה הם מסונכרנים. אם זה לא היה המצב, היה יותר קשה לסנכרן בינהם ולגרום לרכיבים "לדבר אחד עם השני".

ב. אכן לך יש תדר זיכרון בסיסי של 133MHz ותדר לוח בסיסי של 200MHz. כאן נכנס הנושא של המחלק. היחס בין התדרים אצלך הוא 133:200. אם נכפיל ב 3 את הערכים ונעגל, נקבל 400:600, ובצימצום - 4:6 או 2:3. מעשית יש שעון אחד עיקרי שלפיו כל הרכיבים עובדים. אצלך, בזמן שהתדר של הלוח עושה 3 מחזורי שעון, הזיכרון עושה רק 2 מחזורי שעון (הלוח עובד יותר מהר מהזיכרון). כפי שכבר הסברתי, לא בכל מחזור שעון הזיכרון והלוח שלך יכולים לדבר, ולכן לפעמים הלוח או הזיכרון (או שניהם) צריכים להמתין מחזור שעון אחד או שניים (מחזורים ריקים, שבהם הם לא עושים כלום) עד שהם יוכלו לתקשר אחד עם השני.

אם הם היו פועלים לפי 2 שעונים שונים, יכול להיות שהם לעולם לא היו מסוגלים לתקשר בינהם. למיטב הבנתי, במחשב הם כן פועלים לפי אותו שעון, אבל הסינכרון בין תדרי העבודה הפנימיים שלהם נעשה ע"י המחלק.

ג. המספר שרשום על הזיכרון הוא בד"כ רוחב הפס של הזיכרון. אם תחלק ב 8 (שזה רוחב המילה של הזיכרון - 8 בתים = 64 ביט), תקבל את תדר הזיכרון.

למשל: 3200 - אם נחלק ב 8 נקבל 400, כלומר זיכרון זה עובד ב 400MHz (תדר מעשי).

לפעמים יש קצת משחק עם הסיפור הזה, כי תדר נמדד ב MHz, שהוא 1000*1000 הרץ, ורוחב פס נמדד ב MB/s, כאשר MB הוא 1024*1024 בתים. לפעמים גם קצת מעגלים את הערכים האלה. בקיצור, בד"כ חלוקה ב 8 תיתן לך את תדר הזיכרון או ערך קרוב אליו. מכיוון שיש רק סט קטן של תדרים בהם עובד הזיכרון (266MHz, 333MHz, 400MHz, 533MHZ, 667MHz, 800MHz, 1033MHz, וכד'), אז לא צריכה להיות בעיה לדעת את תדר הזיכרון.