בWORST CASE יש לך רק תא אחד המתאים להגדרה, בעוד שכל בדיקה שהיא תפסול 3 תאים לכל היותר עבור כל תא נבדק (אם פסלת 4 הרי שמצאת את מה שחיפשת). במקרה הכי גרוע בשיטה שלי תצטרך לבדוק כN*N/2 תאים, שזה אכן יותר מדי (אם החצי הגבוה של הערכים מפותל ברצף כמו נחש, לפי הסדר, כאשר החצי הנמוך מפוזר בינהם בתור "מבודד" ובמקרה התחלת מהזנב) . העניין הוא שבהנתן פיזור אקראי לחלוטין, השיטה הזו היא היחידה שנותנת לך "כיוון התקדמות" כלשהו שבהכרח מוביל לפתרון במוקדם או במאוחר. כל שיטה אחרת תבוסס על סריקה עקבית או אקראית של תאים, ולפיכך בהכרח תהיה פחות יעילה.

בקיצור, אם אתה מתעקש על הWORST CASE לבעיה שלך אין פתרון בסיבוכיות N. תבדוק מה דורשים - "המקרה הגרוע ביותר" או מקרה טיפוסי.

כשבודקים זמן ריצה של אלגוריתם, מחשבים אותו לפי worst case