כולנו מכירים את הפרסומות האלה שכבר קשה למצוא אתרים בלעדיהם. קופצות, רעשניות, מעצבנות בעיניים, יש כאלה שאפילו נפתחות בחלון חדש, ובמקרים הגרועים ביותר, כאלה שקשה לסגור אותן! פשוט הופך את הגלישה לדבר מעצבן..

אז כולנו מכירים את הפיתרון הרגיל: להתקין תוכנת Pop-Up Killer שתמנע מהם לקפוץ.

פיתרון נחמד. אבל אני לא כ"כ אוהב אותו מכמה סיבות. דבר ראשון, תוכנה שעושה את זה יכולה לחסום דברים שאנחנו לא רוצים שהיא תחסום (כמו קריאה של מפרטים פה באתר, או תגובות ב-Ynet למשל). מה שמוביל אותי לנקודה הבאה: לא תמיד יש לנו שליטה על כל מה שהתוכנה עושה, ולכן אנחנו לא יכולים לגרום לה לחסום רק את מה שצריך לחסום. בנוסף, אני לא אוהב ממש תוכנות שאני צריך להריץ ברקע, או בכלל להיות תלוי בתוכנה שתעשה לי את העבודה הזאת. אני תמיד מעדיף שיטה להתמודד עם בעיות שתהייה בתוך ה-Windows עצמו, אם יש כזאת.

ובקשר לבעיית הפרסומות, יש שיטה כזאת, די פרימיטיבית, אבל עובדת טוב.

אז מה זה קובץ ה-hosts בכלל? זה בעצם מעין שרת DNS פרטי על המחשב שלנו.

מה הוא עושה?

בשביל לגשת לאתר כלשהו באינטרנט, צריך לדעת את הכתובת IP שעליו הוא מאוכסן. כי כמו שכולנו יודעים, תעבורת מידע באינטרנט נעשית דרך כתובות IP.

שרת DNS אצל הספקית אינטרנט מכיל רשימה של Domains (שמות של אתרים, הכתובות שלהם. כמו לדוגמא www.hwzone.co.il) ולצידם, ה-IP המתאים שלהם (למשל בדוגמא שלנו: 199.203.54.124). בכל פעם שאנחנו מקלידים את הכתובת בדפדפן שלנו, הוא ניגש לרשימת ה-DNS אצל הספקית, מוצא את הדומיין ברשימה, ולפיו את הכתובת IP של הדומיין הזה, וכך יודע לאיזה IP לגשת בשביל לקבל את המידע. כך אנחנו יכולים לגשת לאתרים לפי הדומיין שלהם, מבלי לזכור את מספר ה-IP שלהם.

זהו בדיוק מה שעושה קובץ ה-hosts, רק שלו יש עדיפות על ה-DNS של הספקית (זאת אומרת שהדפדפן קודם כל יבדוק בקובץ ה-hosts, ואם הוא לא ימצא שם כלום, הוא יפנה לשרתי ה-DNS של הספקית).

אז איך ניתן להשתמש בזה בתור Ads/Banners Killer?

עושים בו שימוש קצת שונה מזה שתואר למעלה..

במקום לעשות בו שימוש נכון, של הפנייה של הדומיין ל-IP האמיתי שעליו הוא מאוכסן, נפנה את הדומיינים של פרסומות ל-IP שקרי. זאת אומרת, נכניס את הדומיינים של פרסומות לרשימה, אבל עם IP שהפרסומות לא קיימות עליו באמת.

כך, בכל פעם שניכנס לאתר עם פרסומת בדפדפן, הדפדפן יופנה בקוד של האתר לדומיין של הפרסומת, הוא יחפש את הדומיין הזה בקובץ ה-hosts, ימצא IP לידו, ינסה לגשת ל-IP הזה, ולא ימצא כלום, כי ה-IP שקרי ולא באמת מאוכסנת עליו הפרסומת. התוצאה: הדפדפן לא ימצא את הפרסומת ויגיד The page cannot be found במקום להראות את הפרסומת. והנה לכם, נפטרנו מהפרסומות.

איך עושים את זה מעשית?

דבר ראשון, בודקים על איזה Domain מאוכסנת הפרסומת שאנחנו רוצים לחסום.

אפשר לעשות זאת ע"י לחיצה על כפתור ימני בעכבר על הרקע של הפרסומת, ואז לחיצה על מאפיינים (Properties) ושם תהייה רשומה הכתובת (Address).

אם לא ניתן ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר (במקרה שחסמו את זה כשבנו את הפרסומת, או שהפרסומת היא כקובץ פלאש), ניתן להיכנס לקוד של האתר (View >> Source בדפדפן) ושם לחפש איפה הפרסומת מאוכסנת. קצת יותר קשה, אבל אפשרי.

אם הסתבכתם עם הקוד ואתם לא מוצאים שם את ההפנייה ל-Domain של הפרסומת, עוד דרך אפשרית היא בדיקת קשרי ה-IP הפעילים שלכם באינטרנט. הרי בשביל להציג את הפרסומת, נוצר קשר בין ה-IP שלכם לשרת של הפרסומת. ע"י הצגת קשרי ה-IP, תוכלו לדעת מה ה-Domain שעליו מאוכסנות הפרסומות. פתחו את חלון ה-Command Prompt, הקלידו netstat וחפשו שם את השרת של הפרסומת. שימו לב שזה צריך להיות שרת בפורט 80 (או http, היינו-הך..) ובד"כ תוכלו לראות "ban"/"ad" בשם ה-Domain.

דבר שני, מאתרים את קובץ ה-hosts בתיקייה של הווינדוס. הנה המיקום של הקובץ, לפי גרסת הווינדוס:

Windows95: C:\Windows\hosts

Windows98: C:\Windows\hosts.sam

WindowsME: C:\Windows\hosts

Windows2000: C:\WINNT\System32\drivers\etc\hosts

WindowsXP: C:\Windows\System32\drivers\etc\hosts

(*** "\:C" זה רק בשביל המחשה. יש לגשת לתיקיית הווינדוס בכונן שעליו הווינדוס הותקן כמובן.)

את הקובץ הנ"ל פותחים בעזרת הכתבן (Notepad) של הווינדוס.

יורדים לתחתית הקובץ, ומוסיפים שם את ה-IP השקרי (לכל מחשב יש IP עצמי: 127.0.0.1. נשתמש ב-IP הזה כ-IP שקרי, כי הרי הפרסומות אף פעם לא יהיו מאוכסנות על המחשב של עצמנו). ליד ה-IP השקרי, מוסיפים כמה רווחים (6-7 רווחים) ואז את ה-Domain של הפרסומת.

שומרים את השינויים בקובץ, ויוצאים.

סוגרים את הדפדפן ופותחים אותו שוב שהשינויים יתחילו להשפיע.

תצטרכו לעשות את זה בפעם הראשונה שאתם רואים את הפרסומת, ויותר לא תראו אותה.

נ.ב.- רוב תוכנות ה-Pop-Up Killer עובדות ממש בשיטה הזאת. יש להן מאגר ידוע של שרתי פרסומות, והן מוסיפות את השרתים האלה לקובץ ה-hosts שלכם. אם מסירים אותן, הן מואילות בטובן למחוק משם את השרתים שהן הוסיפו, כדי שלא נהייה מוגנים כשהתוכנה לא מותקנת. כמה נחמד מצידן...

מצורפות למטה כתובות של שרתי פרסומות, שאני אספתי במהלך הזמן שאני משתמש בשיטה הזאת.

תוכלו להעתיק את הטקסט מההודעה הבאה ישירות לקובץ ה-hosts שלכם.

הרשימה הזאת תעודכן כל פרק זמן מסויים בכל פעם שאמצא שרתים חדשים. כמו כן, הכותרת תכיל את תאריך העידכון האחרון.

תגובות/הערות/הארות ועידכונים לשרתים חדשים, שלא מופיעים ברשימה, יתקבלו אליי בשמחה בפרטי.

127.0.0.1 search.kazaa.com

127.0.0.1 server01.popupmoney.com

127.0.0.1 ads.web.aol.com

127.0.0.1 ad.doubleclick.net

127.0.0.1 www.colonize.com

127.0.0.1 www.techiwarehouse.com

127.0.0.1 www.milfhunter.com

127.0.0.1 special.websamba.com

127.0.0.1 cdn1.adsdk.com

127.0.0.1 autoshopper.com

127.0.0.1 ad.j4il.com

127.0.0.1 www.leadcart.com

127.0.0.1 www.trafficswarm.com

127.0.0.1 banners.valuead.com

127.0.0.1 onthedotmedia.com

127.0.0.1 www.jemix.co.il

127.0.0.1 www.jumpad.co.il

127.0.0.1 www.zdmcirc.com

127.0.0.1 www.00fun.com

127.0.0.1 www.searchestelle.com

127.0.0.1 www.techiwarehouse.com

127.0.0.1 www.fuck-album.com

127.0.0.1 media.popuptraffic.com

127.0.0.1 adserver.hispavista.com

127.0.0.1 servedby.advertising.com

127.0.0.1 ad.trafficmp.com

127.0.0.1 global.msads.net

127.0.0.1 ad.walla.co.il

127.0.0.1 pbid.pro-market.net

127.0.0.1 www.profitactionads.com

127.0.0.1 www.eastercamp.co.nz

127.0.0.1 www.internetadagency.com

127.0.0.1 www.roulettepage.com

127.0.0.1 ads.cnet.com

127.0.0.1 ads.mydownloader.com

127.0.0.1 www.iwebtemplates.com

127.0.0.1 ads.msn.co.il

127.0.0.1 z1.adserver.com

127.0.0.1 ban.hydepark.co.il

127.0.0.1 shop.2day.co.il

עוד רשימות שרתים (שלא נבדקו עדיין על-ידי) תוכלו למצוא פה. (ותודה ל-udicol)