שלום, קוראים לי דוד (שם בדוי).

מה שאני הולך לספר הוא דבר שאני נושא אותו מגיל קטן, ואף אחד לא יודע חוץ ממשחפתי.

מה שאני הולך לספר הוא אמיתי וקורה כל יום, אז בבקשה ממכם תגובות רציניות ואמיתיות, כי גם ככה קשה לי לספר את זה למרות שזה דרך המחשב.

אז ככה כפי שכבר הבנתם אני ילד מוכה בן 17, אבא שלי הוא אדם נורא קשה ואכזרי, שדואג אך ורק לאינטרסים הפרטיים שלו, ותוך כדי שהוא דואג לאינטרים שלו

הוא רומס אנשים. אבא שלי נורא אוהב אותי ואני יודע את זה, אבל בכל זאת הוא מכה אותי ואני לא יכול להגיב לו מפני שהוא יותר חזק ממני פיזית וגם מפני שהוא משתמש בחפצים, זה לא נגמר בזה שהוא מכה אותי הוא גם מקלל מעליב מעליב ליד אנשים וצועק אלי.

אבא שלי רואה דבר דברים שאני עושה ושהם לא לרוחו הם ישר משתולל, אמא שלי מפחדת להתערב לא רק שהיא לא עזורת היא מגבה אותו.

אבא שלי הוא אדם דתי הוא לא רק מתנהג ככה אלי אלא אל הרבה אנשים אבל רק אלי הוא מוציא עצבים תיסכולים הוא לא אדם כל כך נורמאלי אין לו עבודה

קבועה, וגם לא הייתה לו ילדות רגילה.

בלימודים הוא שואף שאני יביא תוצאות טובות במידה ולא יש לו כל מיני עונשים, אלימות, ולפעמים הוא גם מעיף אותי מהבית ואמור שהוא שונא אותי ולא רוצה

שאני יגור איתו. אני כמעט כל שבוע רב איתו ואני כבר לא יכול יותר מכל הבחינות אני שבור פיזית ומנטלית בייחוד, וזה משפיע אלי בתקשור עם אנשים ובהרבה דברים.

אכשיו נורא קשה לי אני בן 17 מה אני יכול לעשות במצב כזה?אם אני יתלונן אני לא יודע תהשלכות שיצאו מיזה אבל סביר להניח שזה יהרוס תמשפחה.

מה אפשר לעשות? תודה רבה על העצות ותודה למי שקרא והקדיש לי זמן.

וואו..

תראה, אני לא חושב שעשית בשכל שפנית לפורום הזה.

תנסה לחפש פורומים בתפוז או משהו בסגנון, שם יעזרו לך בטוח יותר טוב מפה.

בכל מקרה, בהצלחה בכל דרך שתבחר.

והיי, לפחות תראה את חצי הכוס המלאה בסיפור, יש לך גישה למחשב .

http://www.eli.org.il/Content/form_help.asp

הכינוי שלך קצת הורס את "דוד שם בדוי"

תנסה לדבר איתו על זה כשהוא רגוע, אם לא עוזר אז תעזוב ת'בית לכמה זמן שירגע

כמו כן לפני כשהוא עם הגב אליך, דפוק לו איזה בקבוק יין על הראש.

אם מישהו מכיר אנשי מקצוע, בבקשה תפנו אותו אליהם

הכינוי שלך קצת הורס את "דוד שם בדוי" גם שמואלל זה לא השם האמיתי שלי.

ניסיתי הרבה פעמים לדבר איתו כשהוא רגוע כשהוא כועס ניסיתי הכל.

" אם לא עוזר אז תעזוב ת'בית לכמה זמן שירגע" אין לי איפה לגור הלוואי שהיה לי , זה לא שהוא עצבני בגלל משהוא מסוים זה ככה הוא זה האופי שלו.

"כמו כן לפני כשהוא עם הגב אליך, דפוק לו איזה בקבוק יין על הראש".:: אהבתי תרעיון אבל אין לי תאומץ

תראה יש ארגונים שעוזרים במקרים כאלו

ואין מה לעשות אם תמשיך להבליג זה לא יעלם

וכנראה גם אתה וגם יתר בני המשפחה צריכים חוץ מלפתור את המצב של האלימות גם עזרה נפשת

יש משפט אחד פשוט שאני מאוד אוהב והוא מאוד נכון

"אומץ זה לא לא לפחד -אומץ זה להתגבר על הפחד"

אתה צריך להיות אמיץ וללכת למשטרה\משרד הרווחה או משהו דומה

כמו כן לפני כשהוא עם הגב אליך, דפוק לו איזה בקבוק יין על הראש.

לתגובה עד כדי כך מטומטמת לא ציפיתי ... כן זה בדיוק מה שישפר את איכות חייו, להשפט על רצח ולבלות את חייו במוסדות לעבריינים צעירים ובתי סוהר

פותח התראד אתה צריך עזרה של אנשי מקצוע. או יותר ספציפי - עזרה של עובדים סוציאלים ממחלקת הרווחה בעיר מגורייך,תפנה למחלקת הרווחה שאחראית על האיזור שאתה גר בו ותספר להם את הסיפור.

עם השנים ניהייתי יותר ויותר בישן כלפי אנשים, ומול עובדת סוציאלית או גורמים אחרים לא ניראה לי יהיה לי תאומץ או שזה יעזור בכלל.

ואם אני יגיד לעובדת סוציאלית או למשטרה יהיה סיפור נוראי בלאגן במשפחה והכל ואני מפחד מזה

מהדברים שאתה מתאר מה שיקרה הרבה פחות גרוע מהדברים שקוראים לך ולמשפחה שלך היום

זה טבעי לפחד משינוים כי זה הלא נודע

אבל אין מה לעשות תלחם בפחד ותדווח על זה לעובדת סוציאלית

זה בסופו של דבר יעזור לך ולמשפחה שלך

אני גם די בטוח שהאבא עצמו לא מרוצה מהאלימות שלו -אבל לא יכול לשלוט על זה

רק גורמים חיצונים יכולים לעזור לו להפסיק את האלימות

זה כמו הסיפורים שאתה רואה בחדשות ואתה אומר לעצמך אם הם היו שמים לזה סוף זה לא היה מסתיים ככה...

אף אחד לא יכול לעצור את זה חוץ ממך, ואני מציע שתעשה את זה.

אני לא יכול לתאר לעצמי מה אתה מרגיש, אבל אני מניח שזה בכלל לא קל ודורש אומץ רב, אבל אני גם לא יודע איך אפשר לחיות ככה.

אני מבין בדיוק את העניין אבל אני חושב שרוב חברי הפורום לא יוכלו לעזור לך בעניין הזה, מה שכן אני ממליץ לך זה לקחת ברצינות לגשת לעמותות מסוימות שמתעסקות בזה.

אני מאחל לך המון בהצלחה ושהבעיות יפתרו, אבל אני מוכרח שוב להזכיר לך, זהו לא המקום להתיעץ על דברים כאלה...

Aviko

כמו שאמור, לא חסרות עמותות שמתעסקות בנושא+פניה מיידית (בעזרת אחת העמותות) למשטרה.

"זה לא יגמר אם לא תספר", וזו לא רק ססמה.

להתגבר על המבוכה מול עובדת סוציאלית זה הרבה יותר טוב מלהיכנס בסופו של דבר לבית חולים.

לגבי "בלאגן במשפחה"-

תסלח לי אם זה קשה, אבל לא משנה מי הבנאדם ובאיזה מצב הוא, אני מוציא את העובדות ישר מולו (ובאותה נשימה, רוצה שיציבו מולי את העובדות מתי שאני במרכז המקרה)

משפחות כאלו סופן להתפרק, בצורה זו או אחרת. אין אופציה אלא להסיר את הגורם המאיים/פוגע.

או שתצא מזה פגוע מנטלית (עובדת סוציאלית, עמותה לעזרה+משטרה)

או שתצא מזה פגוע פיזית ומנטלית (להשאיר את המצב כמו שהוא. בסופו של דבר זה יצא, והמשטרה בכל מקרה יתערבו.)

אם אתה צריך משהו לעורר בך את הכוח לבצע את המהלך, אתה מוזמן להריץ חיפוש בגוגל ולמצוא לקטים מהחדשות על מקרים דומים, ואיך הם נגמרו.

גם פחד יכול לעורר מוטיבציה.

בהצלחה, תהיה חזק.

אתה יכול ללכת למשטרה

להגיש תלונה בנתיים ישימו אותך במשפחה אומנת

בכל מקרה אם מדובר על בני ברק אז זוהי בעיה אחרת

אחרי כתבה של כולבוטק בעיר

אתה חייב להעזר באנשי מקצוע