יום טוב לכולם

היום אני רוצה לספר לכם(למי שמעוניין כמובן) על מסע לפולין 2003 שלקחתי חלק בו-כל החוויות שלי ומה שלקחתי ממנו.

אוקי, אני יודע שזה יהיה ארוך אז סובלנות וקריאה נעימה.

אז למה בכלל נסעתי לפולין? טוב, הכל התחיל בכיתה י' כשהצטרפתי לפרויקט שהריצו אצלנו בפנימייה שנקרא "צהלה".

פרויקט די נחמד שבו אנו נפגשים עם מדריך כל שבועיים ועושים כל מיני דברים. לפעמים מדברים ולפעמים נוסעים לטיולים נחמדים. היינו בבסיס צנחנים, חיל הים בחיפה, טיפוס הרים בכרמל ועוד הרבה שטויות שאני כבר לא זוכר. בכל מקרה בסוף י"א קיבלתי מחשב אישי עם אינטרנט מהיר(המחשב שממנו אני כותב את ההודעה שלי עכשיו) והצ'ופר שבכיתה י"ב קיבלתי הזדמנות לנסוע לפולין מטעם הפרויקט. כמובן שעבתי קצת כדי להוויח כסף לכרטיס ולדמי כיס(מפעלי חדרה לנייר) וסוף סוף הגע המיוחל הגיע...הנסיעה לפולין.

כבר במטוס הגשתי נורא ***גאה*** בהיותי ישראלי וחשבתי אם ככה יתנהגו שם אני בר מזל שהחזות שלי די פולנית(יש לזה המשך). נחתנו בקראקוב וישר הרגשתי כמו בבית(**אימא רוסיה**), היה קריר ונעים לא כמו השרב בארץ!!! משם נסענו לכמה כפרים יערות ובערב הגענו למלון בקראקוב כדי לצבור שינה לקראת יום שני במסע. הביקור באושוויץ. עכשיו, את האמת דמייניתי את אושוויץ קצת אחרת. ברקנאו עוד נראה כמשהו שהיה פעם מחנה השמדה ואילו האושוויץ עצמו נראה כמו איזה מוזיאון. בכלל כל הביקור שם נראה כמו מפגש נוער בין לאומי ולא ביקור במחנה מוות. חוץ מערמת הנעליים והשיער שקצת היה מחריד לראות לא היה שם משהו מיוחד(לדעתי לפחת). בערב הלכנו לבית כנסת יפה מאוד בקראקוב ומשם חזרה לבית מלון.

יום שישי נגמר. כפי ששמתם לב המשלחת שלי הייתה בהגדה ממלכתית דתית ולכן גם ביום שבת טיילנו ברגל

בקראקוב משמאוד השתלם בסוף כי העיר יפיפייה, המון אתרים נחמדים מזג אוויר מצוין ובכלל היה כיף נורא

בקראקוב. טוב, ביום ראשון עזבנו את העיר ונסענו לכל מיני מקומות שאני כבר לא ממש זוכר ואז למאיידנק.

שם אני חושב שההרגשה שלי הייתה הכי קשה כי שם ממש ראיתי את תאי הגזים, המשרפות , אפר של אנשים

ואלה ממש מראות קשים, הרבה יותר ממוזיאון באושוויץ. המחנה גם השתמר בצורה טובה יותר וממש מרגישים את עצמכם שם יהודים. אפילו הנוער מארגנטינה שבא למחנה בכה ולראות אותם בוכים באמת עושה משהו בלב כי למרות שהם לא ישראלים הם מזדהים עם השואה בצורה עמוקה יותר מהרבה אנשים ישראלים שאני מכיר, שבשבילם יום השואה הוא סתם עוד יום זיכרון בשנה. במאידנק היה גם טקס נחמד של כל המשלחות ומשם ללובלין. המשך יבוא

המשך מחלק ראשון

ובכן הגענו בעב ללובלין ולמחרת בוקר השכמנו קום כדי ללכת לסייר בעיר. לובלין הסתברה גם עיר נחמדה אך פחות יפה וידידותית(לפחות לי) מאשר קראקוב אך בכל זאת היה נחמד לסייר שם ומשם ביקרנו בכמה אתרים בקבר שבו רקדנו ושתינו ובבורות הריגה(בררהרגשת צמרמורת באמצע יער יפיפה קברי אחים). בסוף יום שני נסענו לוארשה-עיר הבירה. בוארשה כמובן שהלכנו לבקר בכל האתים היהודים אפשרים

אבל זאת כבר לא הייתה אותה אווירה כמו במאיידנק. בכלל ורשה נראית עיר מודרנית לחלוטין, מתפתחת ונבנית ואין זכר לוארשה של 39', הכל היי טק ובניינים חדשים. בכל זאת הצלחנו לראות קטע מגטו(קטן ביותר) טיילנו במסלול הגבורה, הטרנזשטאט ועוד מס' מקומות יהודים בואשה. סך הכל באווירה נחמדה וגועה. היה גם טס עם איזה נשיא של מדינת ישראל(משה מי?) שבמציאות הסתבר כגמד לא קטן ובגללו גם ישבתי איזה שעתים סתם בשמש. ביום רביעי בערב הלכנו לבית פילרמוניה וביישנו את עצמנו. הישראליות חגגה במלואה, וחוסר התרבות התבטא בצורה יפה מאוד. הרי למה שלא נרקוד ונהרוס ככה את האולם היפה?

טוב, עברנו. בים האחרון מסענו לטרבלינקה וגם שם הגשתי צמרמורת בעיר האבנים. לעמוד שם ולראות את כל הקברים האלה באמצע מקום יפהפה עם רוח נעימה- ממש עושה לך צמרמורת. המקום האחרון בפולין.

משם נסענו לנמל תעופה ויאללה הביתה

עכשיו כמה דברים ממסע הזה:

1. מזג אוויר היה מצוין כל הטיול. אבל ממש טוב כך שמבחינה זו לא הייתה שום בעיה

2. פולנים הם עם ממש נחמד ולא שמעתי קריאה אנטישמית אחת לעברי. בכלל הם אנשים אדיבים ונחמדים.

3. הבנות הפולניות נראות ממש טוב. ממש טוב. והם גם מאוד נחמדות נורא. ונראות כמו בני אדם. ולא כמו מישהו שברח משבט אפריקאי.

4. פולנים מאוד מכבדים את השואה. כל האתרים שביקרנו מתוחזקים ומשומרים בצורה יוצאת מן הכלל על ידי הממשלה הפולנית וכל הכבוד להם על זה.

5. ההתנהגות הישראלית הפתיע אותי לטובה. חוץ מבית האופרה. והמטוס. ועוד כמה מקומות. בל סך הכל הופתעתי לטובה.

6. לא ממש קשור לכלום אבל הכרתי בחורה ממש נחמדה שלשם שינוי גם נראית לא רע, גם חמודה וגם לא דומה לקוף(בהתנהגות כמובן). ובוודאי ששכחתי לקחת ממנה מס' טלפון. אני אפילו לא יודע איך קוראים לה. זהו, הוצאתי את התסכול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

7. האוכל היה לא משהו, בתי מלון כן. הא כן בפולין ארוחת מקדונלדס עולה בסביבות 10 ש"ח.

8. הבטחתי לכם את סיפור עם החזות הפולנית. טוב ביום אחד שהיינו בוארשה ביקרנו בבית ספר פולני, יאנו מפגש נוער שכזה. הבית ספר כמובן היה מהטובים בוארשה וכולם שם התחילו מיד לדבר איתנו באנגלית ונוכחתי לראות עוד פעם איזה נוער **חכם** הגיע לפולין איתי. אבל כל הקטע שאיתי אף אחד לא דיבר. אף אחד!! אפילו אם רוסיים אחרים דיברו אבל איתי לא! קיבלתי מבטים "מה אתה עושה פה, אתה לא אמור להיות בשיעור עכשיו". זה היה עצוב. בשבילי. אבל כל משסיפרתי לו צחק על זה. אותי זה לא הצחיק. אני באמת נראה פולני.

טוב, חבר'ה, אלה הרישומים שלי מהמסע, מקווה שנינתם לקרוא או שלא, כל טוב וצום קל.

7. אבל הקטשופ והחרדל עולים 15 ש"ח.

נסעת במקרה עם ביצפר מגבעתיים?

נסעת במקרה עם ביצפר מגבעתיים?

לא שידוע לי

אני הייתי במשלחת מס' 2

7. אבל הקטשופ והחרדל עולים 15 ש"ח.

יש לך הערות לא קשורות..