הדיון החל בקיטורים על מצב העיתונות בארץ.

אין דבר כזה עיתונאות אוביקטיבית לחלוטין. בארה"ב לדוגמא באופן מסורתי כל עיתון גדול לרוב תופס עמדה פוליטית מסוימת, חלק גדול מהעיתונאים ובעלי הטורים ידועים בשל השתייכותם למחנה זה או אחר.

קורא העיתונים הנבון, כפי שכבר צוין כאן קודם, יודע לסנן את הידיעות והדיעות.

לגבי ישראל היום (הידוע גם בשמו השני "ביביתון"), אני לא חושב שהעיתון טורח להסתיר את נטייתו (הקלה יחסית) ימינה ואת אהדתו את ביבי. לזכות שלדון אדלסון יאמר שהוא אסף צוות עיתונאים איכותי והעיתון שיוצא תחת ידו הוא מהוקצע ונעים לקריאה. הפורמט הגרפי אמנם מזכיר את ידיעות/מעריב אולם התוכן לרוב פחות צהוב ואפילו כיף לקרוא את מדור הספורט שמתרכז יותר בעובדות ובפרשנות מקצועית מאשר ברכילות (ואני בד"כ לא סובל את מדור הספורט). יש רק חצי עמוד רכילות וגם הוא לרוב לא גולש לתחום הצהוב מדי.

הבעיה עם העיתונות בארץ היא לא נטייה פוליטית כזאת או אחרת של עיתון זה או אחר (דבר שהיה קיים כבר מראשית המדינה ועוד לפני כן), אלא בהדרדרות הנוראית ובירידה לזנות של העיתונאים. העיתונות מפסיקה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה והופכת להיות פודל שעשועים שעוסק בקרחת של נינט ובביקיני של מרינה. מהדורת החדשות אמורה לעסוק בשחיתות בצמרת, בציקלון במיאנמר ובקטיושות בדרום, הכתבים אמורים להתרוצץ מול בית ראש הממשלה ובאיזור שדרות ולא לרוץ לערוך עוד ראיון מבוים עם בר רפאלי.

(קרירין, אם אתה רוצה לדעת מה קורה בעולם, תנסה להאזין לשעה הבין לאומית ברשת ב', פנינה תקשורתית אמיתית - שעה שלמה של חדשות, פרשנות מקצועית ועובדות מרתקות, ואף מילה על "השרדות", "נינט" ושות').

הבעיה עם העיתונות בארץ היא לא נטייה פוליטית כזאת או אחרת של עיתון זה או אחר (דבר שהיה קיים כבר מראשית המדינה ועוד לפני כן), אלא בהדרדרות הנוראית ובירידה לזנות של העיתונאים. העיתונות מפסיקה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה והופכת להיות פודל שעשועים שעוסק בקרחת של נינט ובביקיני של מרינה. מהדורת החדשות אמורה לעסוק בשחיתות בצמרת, בציקלון במיאנמר ובקטיושות בדרום, הכתבים אמורים להתרוצץ מול בית ראש הממשלה ובאיזור שדרות ולא לרוץ לערוך עוד ראיון מבוים עם בר רפאלי.

מחזק מאוד

ואני לא חף מלקרוא רכילות פה ושם

אבל אני אוהב רכילות במנות קטנות

זה שדוחפים לנו רכילות בחדשות גרם לי להפסיק לגמרי לצפות בחדשות בטלוויזיה