עבור לתוכן

בית הדין הרבני: יהדותם של אלפי גרים - מבוטלת

Featured Replies

פורסם

אתה מסוגל להפסיק לחיות לפני 2000 שנה לכמה דקות? אתה כנראה לא מבין מה היהדות -אמורה- להיות, אלא יותר חשוב מה המצב היום.

רוני-

אכן התכוונתי לרבנות ולכנסת. אני לא עושה שום הכללה לגבי האוכלוסיה החרדית, יש כאלו ויש כאלו.

בנוגע ל "הם צריכים ללכת לפי הרמב"ם ושולחן ערוך"- שים לב שהקביעה הזו מפרה את שולחן ערוך והרמב"ם גם יחד.

רב לא -אמור- להיות יכול לעשות מה שבא לו, הבעיה שלנו היא שהם כן עושים מה שבא להם. זה למה קיימת באוכלוסיה כזו שנאה למוסד הרבנות, שהוכיח עצמו כמושחת וחסר ערכים מספר פעמים (מישהו זוכר את תחקיר כלבוטק על חיתון חירשים/עיוורים למרות שהם יהודים למהדרין? אני זוכר את זה טוב מאוד)

  • תגובות 50
  • צפיות 3.8k
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
פורסם

אתה מסוגל להפסיק לחיות לפני 2000 שנה לכמה דקות? אתה כנראה לא מבין מה היהדות -אמורה- להיות, אלא יותר חשוב מה המצב היום.

רוני-

אכן התכוונתי לרבנות ולכנסת. אני לא עושה שום הכללה לגבי האוכלוסיה החרדית, יש כאלו ויש כאלו.

בנוגע ל "הם צריכים ללכת לפי הרמב"ם ושולחן ערוך"- שים לב שהקביעה הזו מפרה את שולחן ערוך והרמב"ם גם יחד.

רב לא -אמור- להיות יכול לעשות מה שבא לו, הבעיה שלנו היא שהם כן עושים מה שבא להם. זה למה קיימת באוכלוסיה כזו שנאה למוסד הרבנות, שהוכיח עצמו כמושחת וחסר ערכים מספר פעמים (מישהו זוכר את תחקיר כלבוטק על חיתון חירשים/עיוורים למרות שהם יהודים למהדרין? אני זוכר את זה טוב מאוד)

הרמב''ן ושולחן ערוך אלה ספרים שכנבתו על ידי בני אדם שאין להם שום סמכות לשנות את החוקים הבאים מעשרת הדברות או מתורת ישראל, מי שמתייחס לדברים הרשומים בספרים החיצוניים כדוגמת השניים שצוינו עושה כפירה.

היהדות דוחה את כל הרעיון של "רשויות שיפוט" דתיות או לא דתיות בכלל, שוב אני אומר, תקרא על יהדות קראית, יהדות תנכ''ית בשמה השני (קראית על שם המקרא), ואז תבין למה אתה בכלל לא צריך להאשים את היהדות או אנשים סופר דתיים, אלא רק את החרדים ואת גופי ההתנהלות שלהם.

אבל אני אומר לך פעם אחת, רק אחרי שתקרא תדבר איתי.

פורסם

ברצינות, אתה אמיתי תגיד לי?

באיזו נקודה האשמתי את היהדות?

אתה אפילו טורח לקרוא את ההודעות שלי?

פעם רביעית בת'רד הזה שאני אומר:

האצבע המאשימה שלי מופנית כלפי המוסד המושחת שנקרא "הרבנות", שלוקחים ומשנים חוקים מהתנ"ך ומאיפה שלא תרצה לפי ראות עיניהם.

נאה דורש נאה מקיים. רוצה שאני אקרא משהו? קרא את ההודעות שלי קודם, כדי שלא תגיב תגובות מיותרות כמו האחרונה שלך.

פורסם

חחח אתה מצחיק...

שוב אומר לך, תקרא על יהדות קראית ורק אז יפול לך האסימון שאני בעצם בא לחזק אותך בעודך מאשים את מוסד הרבנות ואת היהדות האורתודוקסית "היהדות הרבנית" הבנויה עליו.

פורסם

אתה ממשיך לפספס- האצבע המאשימה שלי מופנה רק לעבר מוסד הרבנות, ואליהם בלבד.

קח לדוגמה את הקהילה היהודית האותודוכסית בקנדה, אצלם אין שטויות כאלו.

פורסם

Aztec :

א. מה הקשר 10 הדברות?

רק זה קיבל משה מהר סיני? חחח.

ב. כל מה ששלוחן ערוך פוסק או הרמב"ם [שלא תטעה כי יש גם הרמב"ן] הם לא פוסקים דברים מהאוויר. אלה מפסוקים בתורה.

שאלה: האם יש לתקנות וגזרות חז''ל תוקף הלכתי מחייב? אם כן, מהו המקור לכך?

חכמי ישראל הצטוו בתורה שבכתב ושבעל פה לדאוג לשימור מצוות התורה על ידי הקפתן בגדרות. כמבואר במשנה ''ועשו סייג (גדר) לתורה''. (אבות א', א')

מקור ציווי זה בתורה שבכתב הוא בנאמר במקרא (ויקרא יח, לא) ''ושמרתם את משמרתי'' כלומר גידרו את משמרתי. ובלשון התלמוד (יבמות כא, א): ''עשו משמרת למשמרתי''.

כגון: נצטווינו בתורה שלא לבשל או לאכול בשר בהמה בחלב. אך לא הוזכר בתורה איסור בישול או אכילת בשר עוף בחלב. ואולם, חכמי ישראל - מתוקף הציווי שנצטוו לגדור גדרים סביב מצוות התורה לבל יכשל אדם ויגיע לאיסור תורה, שקלו והסיקו שאם נהיה מותרים בפועל לבשל או לאכול בשר עוף בחלב, יהיו אנשים אשר לא יבדילו בין בשר עוף בחלב לבשר בהמה בחלב ויסברו או שייקל בעיניהם לומר אם זה מותר גם זה מותר, ונמצאו נכשלים באיסור תורה.

לפיכך גדרו מצוה זו ואסרו בישול או אכילת בשר עוף בחלב. נמצא המבשל או אוכל בשר בהמה בחלב עובר על איסור תורה, ואילו המבשל או אוכל בשר עוף בחלב עובר על איסור חכמים.

והנה בהשקפה ראשונה ההגיון אומר שיש הבדל מצד חומרת הדברים בין העובר על מצות התורה לבין העובר על מצות חכמים. האם אכן כך הוא הדבר?

*

בתלמוד (שבת כג, א) מבואר:

המדליק נר חנוכה, מה מברך? ''מברך אשר קידשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה''. ''והיכן ציוונו?!'' (כלומר, והלא הדלקת נר חנוכה אינה אלא מצות חכמים מתקופת בית שני, ואינה מופיעה בתורה) ''בלא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל''. (דברים יז, יא)

נתבונן בדבר על פי משל:

משל למלך רם ונישא אשר החליט לבנות שני ארמונות פאר חדשים. האחד בעירו עיר הבירה, והשני בעיירת קייט רחוקה. הרהר המלך ודן במי יבחר לתיכנון הארמונות, והחליט: את הארמון שבעיר הבירה יתכנן הוא עצמו. שהרי הוא חובב אדריכלות ובעל תואר אוניברסיטאי בתחום זה. ואת הארמון האחר יתכנן ידידו וריעו, אשר התפרסם כמומחה אדריכלות בעל שם בינלאומי.

עם גמר הכנת שתי תכניות הבניה, הזמין המלך שני קבלני בניה, נתן לאחד את התכנית שהכין ואמר לו הנני פוקד עליך בהוראה בעלת תוקף של צו מלכותי לבצע את הבניה בדיקנות מלאה על פי האמור כאן מבלי לשנות מאומה. גם לקבלן השני נתן המלך את התכנית האחרת אשר הכין ידיד המלך ואמר לו כמילים האלה ממש: ''הנני פוקד עליך בהוראה בעלת תוקף מלכותי לבצע את הבניה בדייקנות מלאה על פי האמור כאן מבלי לשנות מאומה''.

והיה, אם ישנה אחד מהם מן התכנית שקיבל ויבנה בשרירות לב על פי ראות עיניו, הרי ברור שאין הבדל חוקי בין אם שינה מתכנית המלך או מתכנית ידיד המלך. בשני המקרים הרי הוא עובר על צוויו הברור של המלך.

אמור מעתה, האם יש הבדל בין העובר על הציווי שציוה מלכו של עולם '' שמור את יום השבת. לא תעשה כל מלאכה'', לבין העובר על ציוויו ''לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל''?!

זוהי הסיבה שאין כל הבדל בין זהירותנו בקיום ודקדוק מצוה ממצות חכמים לבין זהירותנו בקיום ודקדוק מצוה מן התורה. (ואם שאול ישאל השואל מדוע אם כן ''ספק דאורייתא לחומרא'' ואילו ''ספק דרבנן לקולא''? נשיב בקצרה כי עצם הדין שספק דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן18. שכן התורה לא אסרה אלא את הודאי, אבל את הספק שאי אפשר לבררו לא אסרה. אך חכמים, משום ועשו סייג לתורה אסרו גם את הספק איסור של תורה. אבל את הספק איסור של דבריהם לא מצאו לנכון לאסור).

פורסם

הרמב''ן ושולחן ערוך אלה ספרים שכנבתו על ידי בני אדם שאין להם שום סמכות לשנות את החוקים הבאים מעשרת הדברות או מתורת ישראל, מי שמתייחס לדברים הרשומים בספרים החיצוניים כדוגמת השניים שצוינו עושה כפירה.

היהדות דוחה את כל הרעיון של "רשויות שיפוט" דתיות או לא דתיות בכלל, שוב אני אומר, תקרא על יהדות קראית, יהדות תנכ''ית בשמה השני (קראית על שם המקרא), ואז תבין למה אתה בכלל לא צריך להאשים את היהדות או אנשים סופר דתיים, אלא רק את החרדים ואת גופי ההתנהלות שלהם.

אבל אני אומר לך פעם אחת, רק אחרי שתקרא תדבר איתי.

קראים כופרים בתורה שבעל פה , בכל חכמי ישראל , לא הייתי ממליץ לך ללמוד מהם .

פורסם

קראים כופרים בתורה שבעל פה , בכל חכמי ישראל , לא הייתי ממליץ לך ללמוד מהם .

למה התכוונת בדיוק ? לא מובן

פורסם

אז תקשיב אחי, אני בתור אחד שהרבה ללמוד בנושא יהדות שלפני מרד בר כוכבא (יהדות תנכ''ית-כיום קראית) ויהדות שאחרי מרד כוכבא (אורתודוקסית מודרנית), אומר לך שהשוני הוא אדיר, גיליתי הבדלים, פערים ומנהגים שונים ומשונים, כמעט 65 אחוז מהדת של היום שונה מהיהדות התמימה שקיבל משה רבנו גדול הנביאים בהר סיני, כל עניין הפירושים והערך המופרח שמעניקים לספרים החיצוניים זאת כפירה וזאת עובדה מהשטח שזו כפירה.

מה שאתה תגיד לי יעזור כלכך הרבה, אסור לבני אדם לפרש את התנ''ך - כתבי הקודש של הקב''ה, ללא סמכות, מילת ה' ניתנה על ידי נביאים בלבד ואנחנו עדים לזה מהכתוב בתנ''ך.

כל התלמוד,הגמרה המישנה - מבלי לזלזל, זה אוסף של כתבים ושל פירושים שחלקם כוזבים ואף משחירים את היהדות שקיבלנו במעמד הר סיני.

אתה אי פעם קראת בתנ''ך שאישה צריכה לגזור את שיערה ולהחליף אותו בפיאה?, אז אם כבר יש לך שיער, למה את גוזרת אותו ושמה פאה במקום, חח כאילו זה כלכך טיפשי, מה עשית פה?, גם השחטת מתנה מהק''בה, וגם את מתחכמת בצניעות שאת כלכך מנסה לשמור עלייה ונראת כאילו לא עשית כלום?, תסלח לי, זאת מצווה מטומטמת ואיתה ביחד רוב המצוות הלא הגיוניות שהספרים החיצוניים שאינם מילת ה' כלל וכלל - מצויים אותנו לעשות.

אתה ראית פעם צדיק מימי התנ''ך שמתלבש, חי או נראה כמו חרדי דוס מהזמנים של היום?, לא, אתה לא ראית.

בוא אני יגיד לך עוד משהו, יש כל מיני רבנים חכמולוגים שאומרים לך ללכת עם כיפה ועלייה לשים כובע, נו באמת, אם בנאדם צדיק אז הוא צדיק, הקדוש ברוך הוא איתך בכל רגע, אתה חושב שזה מעניין אותו אם יש לך כיפה על הראש או כובע כזה או כובע כזה?, אם אתה צדיק אתה צדיק!.

הבנאדם עצמו קובע את עתידו ואת דינו במשפט של מעלה ולא שום פריט שהוא לובש.

אני כמו רבים אחרים גם חשבתי שהיהדות הרבנית היא הממשיכה הישירה של היהדות שעזבנו איתה לאחר התפרקות יהודה 1980 שנים לפני היום, אבל אט אט ראיתי שהדברים ממש שונים מאשר היו אז, גיליתי את הברסלבים והקראים, שני זרמים שמהם אנחנו צריכים לקחת דוגמה, כאלה שמשמרים את המסורת העתיקה, וגם אצל ברסלב יש התעוררות והטפה לחזרה למקורות העתיקים של עם ישראל, לתורה שבכתב ולשינון עשרת הדברות, בחיים אל תראה נחמני ברמזור מחלק לך תלמוד בבלי או ספר התניא, תראה אותו מחלק או ספר תנ''ך או חלקים ממנו (בעיקר כתובים מאשר תורה או נביאים)...

אבל זה לא משנה, הבנת את הכוונה שלי.

כל הרבנים שאתה מחזיק מהם הם בני אדם, אסור להחזיק מאף רב יותר מדיי, שאחרי זה גם לא תקרא לו משיח בטעות, כמו שעשו ראשוני תלמידיו של ישו מנצרת או כמו שעושים חב''ד של זממנו - ושניהם רק מרחיקים את היהודים שומרי התורה מהקב''ה ומקרבים אותם לכביכול רב גדול שבסה''כ הוא בנאדם כמוני וכמוך.

אם אתה שיך לעם ישראל אתה תזרוק את מגן הדוד שלך לזבל - יש בתורה איסור מפורש לעשיית פסל ותמונה - המבדיל את עם ישראל מכל העמים הוא שלא אין לא סמל ולא פסל, אמר ירמיהו הנביא אל חזקיהו המלך - הפוך את חייך לסמל חי באהבת הקדוש ברוך הוא!.

אם אתה שייך לעם ישראל, תעריך אך ורק את האל היחיד, אינו מוליד ואינו נולד, הוא ה' אשר התגלה אל אברהם אבי האומה ונתן תורה למשה רבנו במעמד הר סיני.

כל שאר הספרים שאינם תנ''ך, יכולים למעשה לחבל בעם שיראל וביציבותו, כל הכשפים האמונה במגיני דוד, חמסות ואבנים שיש בקבלה זו צרה צרורה לעם ישראל, אני מייחל שלכל עברי מעם ה' יפתחו העיניים והוא יבין שקיבלנו עשרת הדברות ותורה אחת בסיני, ואין לנו שום זכות ואסור לנו בתכלית האיסור לשנות אותה או לגרוע ממנה.

כמו שנאמר

"א?ת כ??ל ה?ד??ב?ר, א?ש??ר א?נ?כ?י מ?צ?ו??ה א?ת?כ?ם - א?תו? ת?ש??מ?רו?, ל?ע?ש?ו?ת: ל?א ת?ס?ף ע?ל?יו, ו?ל?א ת?ג?ר?ע מ?מ??נ?ו?."

פורסם

רוני AZTEC מאמין ביהדות קראית ,

אותה יהדות שמתירה לאכול בשר וחלב , אותה יהדות שלא מסכימה להדליק אור מבעוד מועד בשבת , לכן הם כל השבת בחשיכה .

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA

הם כופרים בתורה שבעל פה ובכל חכמי ישראל .

AZTEC אני אישית הגיתי בתנ"ך יומם ולילה , ואני מת על הספר הזה , עד היום הזה .

אהבתך לתנ"ך והמוסר שלו , לא מחייבת אותך ללכת לכת של כופרים .

מי לימד אותך להכין תפילין ?

רק התורה שבעל פה . אם אתה לא מאמין תביא לי פסוק מהתנ"ך שמסביר איך תפילין צריכין להראות ,

כלומר שהם צריכים להיות עשויים מרצועות עור של בהמה דווקא .

פורסם

אז מה הוא רפורמי?

אני מציע לו ללכת למקום ששם הוא יקבל תשובות יפות לכל השאלות האלה.

תורה שבעל פה

קיבלנו מהורינו, והם מהוריהם, והוריהם מהוריהם, וכן הלאה עד דור מקבלי התורה, כי כאשר ירד משה מהר סיני לאחר ששהה שם קרוב לחדש וחצי, מסר לעם ישראל יחד עם התורה שבכתב, את פירושה על פה. וכפי שלמד במשך תקופה זו מאת כותב התורה.

שאלה: יש היודעים ומאמינים במציאות הבורא, ובמתן תורה מאת הבורא, אך קיימת בקרבם איזו שהיא הרגשה לא ברורה ביחס לתורה שבעל פה. האם ניתן להוכיח מתוך התורה שבכתב כי בנתינתה ניתנה גם התורה שבעל פה?

*

תשובה: לא רק שניתן להוכיח את התורה שבעל פה מתוך התורה שבכתב, הדבר גם כתוב בה. אך תחילה נתבונן ונבין כי נתינת התורה שבעל פה היא אמת מוכרחת מעצם צורת ציווי המצוות בתורה שבכתב.

הנה מספר דוגמאות של מצוות בתורה שבכתב: הנחת תפילין, שמירת השבת, איסור הנדה (טהרת המשפחה)

בתורה שבכתב נאמרו ציוויים אלו בלשון זו:

תפילין - ''והיו הדברים האלה וכו' וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות (לתכשיט) בין עיניך''. (דברים ו, ח)

שבת - ''זכור את יום השבת לקדשו וכו' לא תעשה כל מלאכה''. (שמות כ, ח-י)

נדה - ''ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו''' (ויקרא יח, יט)

ללא ביאור מפורט אשר יצביע על כוונת הדברים, הרי מבוכתינו היתה רבה.

בתפילין - את מה נקשור?? (פסוק? פרשה? ואולי ספר תורה שלם??) על איזו יד נקשור, ימין או שמאל? היכן בדיוק ביד נקשור? את מי נקשור קדם את של היד או את של הראש? היש חשיבות לצורת ולצבע התפילין?

בשבת - ''זכור'', הוא לשון ''זכרון'' במחשבה, או לשון ''הזכרה'' בפה? מהו ''לקדשו''? מהי הגדרת ''מלאכה'' האמורה בפסוק?? האם כל עבודה ומלאכה אסורה, ואם כן מי שעבודתו בגידול עופות ובלול מצפים כמה מאות עופות למזונם, האם אסור הוא להאכילם בשבת מפני שזו מלאכתו?

בנדה - מהו לא תקרב?

היתכן שבורא העולם יצווה במילים סתומות את מצוותיו מבלי לפרש כוונתו באיזו שהיא דרך? והרי אפשר שיטעה רוב הציבור בהבנתם ונמצאו מקיימים מה שלא נצטוו ומתעלמים מן המצוה האמיתית! ומכיון שכוונת הבורא בציווי המצוה היא שציוויו יתבצע, היתכן שיצוה באופן שציוויו לא יתבצע רק משום אי הבנת המצוה?!

הנה ביאור ופירוט המצוות הנ''ל וכפי שקיבלנו בתורה שבעל פה.

תפילין - ''בארבע מקומות מזכיר פרשת תפילין וכו'. ארבע פרשיות של יד הן כרך אחד, ארבע פרשיות של ראש הן ארבע טוטפות. ואלו הן: קדש לי, והיה כי יביאך, שמע ישראל, והיה אם שמוע''. (מכילתא פרשה יח, טז)

כיצד סדרן? (סדר הנחת הפרשיות בבתי התפילין) קדש לי והיה כי יביאך - מימין. שמע ישראל והיה אם שמוע - משמאל''. (תלמוד, מנחות, לד, ב)

''ידך - זו שמאל''. ''ידך - זו קיבורת'' (המקום התפוח). ''בין עיניך - זו קדקד. מקום שמחו של תינוק רופס''13.(תלמוד, מנחות, לו, ב. ולגז, א).

''רצועות שחורות - הלכה למשה מסיני''. (שם, לה, א)

''תפילין מרובעות - הלכה למשה מסיני''. (שם)

''כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך של ראש''. (שם לו, א)

שבת - ''זכור את יום השבת. אי זכור, יכול בלב? כשהוא אומר (דברים ה, יב) שמור את יום השבת הרי שמורה בלב אמורה. הא מה אני מקיים זכור? שתהא שונה בפיך''. (תו''כ ויקרא כו, ג)

''זכור את יום השבת לקדשו. זכרהו (הזכירהו) על היין בכניסתו. אין לי אלא בלילה, ביום מנין? תלמוד לומר זכור את יום השבת''. (תלמוד, פסחים, קו, א)

לא תעשה כל מלאכה. משנה: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. הזורע, והחורש, והקוצר, והמעמר, והדש, והזורה, הבורר, הטוחן, והמרקד, והלש, והאופה, הגוזז וכו'''. (שבת פרק ז, ב)

נדה - ''ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. יכול (שמא) יחבקנה וינשקנה? תלמוד לומר לא תקרב''. (אבות דר''נ, פ''ב)

***

עתה נקרא נא את הפסוק הבא:

''כ??י?ת?א?ו??ה נ?פ?ש??ך? ל?א?כ?ל ב??ש??ר... ו?ז?ב?ח?ת?? מ??ב??ק?ר?ך? ו?מ?צ??אנ?ך? א?ש??ר נ?ת?ן ה' ל?ך? כ??א?ש??ר צ?ו??ית?ך?. ו?א?כ?ל?ת?? ב??ש??ע?ר?יך? ב??כ?ל א?ו??ת נ?פ?ש??ך?'' (דברים יב, כ-כא)

בפסוק זה העוסק בציווי על השחיטה, האלקים אומר כך: אם תאוה נפשך לאכול בשר, עליך לשוחטם. אך לא בכל דרך שתיראה לך, אלא על פי החוקים והכללים ''אשר צויתיך עליהם''.

בכל התורה שבכתב לא נתבארו כלל דיני והלכות שחיטה! אם כן היכן ציוונו??

הנה לשון רש''י בפירושו על התורה:

וזבחת כאשר צויתיך - ''למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחוט. והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני'' 14.

*

''ויאמר ה' אל משה: עלה אלי ההרה, והיה שם. ואתנה לך את: לוחות האבן, והתורה, והמצוה.''(שמות כד, יב)

ה' יתברך אומר למשה: עלה אל ההר ''והיה שם''. כלומר ירידתך מן ההר לא תהיה במהרה אלא תשהה שם. בתקופת שהייתך שם אתן לך: א. את לוחות האבן - אלו עשרת הדברות שבשני לוחות הברית. ב. את התורה - זהו ספר התורה. כלומר התורה שבכתב - על כל ההוראות הכתובים בה. ג. ואת המצוה - מלשון ציווי, שמצוה בפיו - זו התורה שבעל פה.

''ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. לחם לא אכל, ומים לא שתה.'' (שמות לד, כח)

ומה עשה כל אותם הימים? למד את פרטי כל מצוה ומצוה שבתורה שבכתב. השחיטה תהיה ללא שהיה בשחיטה, ללא דריסה, ללא חלדה, ללא הגרמה, וללא עיקור הסימנים.

חוד הסכין יהיה חד וחלק ללא פגם. שחט בו שנים (קנה וושט) או רוב שנים בבהמה, ואחד או רוב אחד בעוף, כשר. שיכור או שוטה ששחטו ללא השגחה שחיטתם פסולה. דג אינו טעון שחיטה. עובר בהמה שאמו נשחטה אינו טעון שחיטה וכו' וכו'.

כיבוד ומורא אב ואם. איזהו כיבוד ואיזהו מורא? כיבוד - מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. מורא - לא ישב במקום שמיוחד לאביו, ולא יסתור את דבריו, ולא מכריע את דבריו בפניו, אפילו לומר נראים דברי אבא. ולא יקראנו בשמו. ראה אביו שעבר על הלכה, לא יאמר לו נהגת שלא כדין. אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך. כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו והוא יבין מעצמו ולא יתבייש. אמר לו אביו לעבור על דברי תורה, לא ישמע לו. שהוא ואביו חייבים בכבוד המקום וכו' וכו'. וכן בכל תרי''ג המצוות.

אלא שמעתה יש לשאול מדוע פרטי המצוות ניתנו על?פה?

מדוע לא הכל נכתב בתורה שבכתב?

והתשובה פשוטה:

כידוע, לא פעם יושב הרכב מורחב של שופטי בג''ץ ודעתם אינה שוה בביאור כוונת המחוקק. החוק אמנם כתוב, אך אלה מבארים את כוונת הדברים כך, ואלה מבינים אחרת, בעוד שחבריהם רואים את הכתוב באור שונה לחלוטין. לעומת זאת, כאשר המחוקק מעביר את הכתוב בתוספת הסבר וביאור על?פה לשם הבהרת כוונת המילים הכתובות, ניתן בביטחה להבין את דבריו לאשורם ולעמוד על כוונתו האמיתית. שהרי הוא מסביר את הכתוב, ומרחיב את דבריו בהתאם לגיל ולרמת היושבים לפניו, עד שברור לו כי ציבור המאזינים אכן ירד לסוף דעתו. בדרך זו יכול להיות לבו סמוך ובטוח כי אמנם דבריו הובנו כראוי ולא תפול טעות או מחלוקת בביאור כוונתו. ואכן, כל זמן שהתורה נלמדה בדרך זו של שילוב כיתוב עם הבהרה וביאור על?פה15 המועברים באמצעות מערכות הגנה למניעת כל שיבוש ושינוי בדרך (ראה על כך להלן).

לא היו מחלוקות בישראל(!), וכל ההלכות היו בהירות וברורות בדיוק כפי שהתקבלו. רק כאשר גזרה המלכות שלא לעסוק בתורה, ולימוד התורה ירד למחתרת - דבר אשר גרם מטבע הדברים לירידה דרסטית באיכות הנדרשת ובשינון והבירור הראוי כפי שהיה נהוג, החלו מחלוקות בית שמאי ובית הלל וחכמי הדורות שאחריהם, עד אשר דרש רבי יהודה הנשיא את הפסוק:

''עת לעשות לה', הפרו תורתך'' (תהלים קיט, קכו)

וכתב את כל התורה שבעל?פה בקיצור נמרץ בחיבורו הגדול ''ששה סדרי משנה'', כאשר במקומות שנפלה בהם מחלוקת הוא מציין את שמות החולקים. (''ר' יוסי אומר... וחכמים אומרים...''). והרי כבר ניתן בתורה כלל: ''אחרי רבים להטות'' (שמות כב, ג) וממילא הלכה כחכמים. וכך, על פי כלל זה ושאר כללי הפסיקה ההלכתית אשר ניתנו לנו על ידי בורא היקום, מובטחים אנו שאנו עושים את רצונו, שהרי אנו נוהגים על פי הכללים שהוא נתן. [יש להדגיש את העובדה המעניינת והחשובה שגם אותן מחלוקות שנפלו אינן אלא בפרטים הקטנים, אך לא במהות. כגון: על כולם מוסכם שיש להניח תפילין מרובעות, שחורות, העשויות מעור בהמה טהורה, ובתוכן ארבע פרשיות הכתובות על קלף בדיו שחור וכו'. אך נפלה מחלוקת בצורת חלק מהאותיות למשל: אם האות ''ש'' שטוחה מעט בתחתיתה].

ועדיין נותר לנו לברר האם אין לחשוש שמא בכל זאת במרוצת הדורות חל שינוי או שינויים כל שהם במידע הנמסר, וכדרך המשחק הידוע בשם ''הטלפון השבור''. במשחק זה, היושב ראשון לוחש מילה לאזנו של היושב בסמוך אליו, והוא לוחש את אשר שמע ליושב על ידו וכן הלאה כאשר המטרה לאתר את מי ששיבש את המילה שנאמרה על ידי הראשון. ואכן, בדרך כלל, האחרון אומר בקול רם מילה השונה לחלוטין מהמילה אשר נאמרה על ידי הראשון. (למשל: הראשון אמר: כסא, השני שמע כיס, השלישי - כי, הרביעי - קיר, והחמישי מכריז: עיר...).

*

אכן, שאלה נאה. שהרי אילו ילכו הראשונים מבלי לגלות את אשר שמעו, וישאר רק האחרון, איש מאיתנו לא יהיה מוכן להתחייב שהמילה שנאמרה על ידי האחרון היא זו שנאמרה על ידי הראשון...

אולם, הבה נתבונן כיצד ננהג אם יהיה כך:

1. נעמיד עשר שורות שבכל אחת מהן אנשים רבים.

2. כל הראשונים בעשר השורות ילחשו לעומדים בסמוך להם את אותה מילה.

3. הם יתבקשו לחזור עליה חמישים פעם, וכן יעשה כל אחד ממעבירי המילה.

4. הם גם יתבקשו להעביר עם הלחישה את החפץ אותו הם מזכירים. (למשל: כסא), והחפץ יועבר הלאה מכל לוחש לנלחש הסמוך לו.

5. יובטח פרס כספי למדייק בהעברת המילה, וקנס כספי למשבש.

ועתה, בסיום התרגיל נשלח את כל המשתתפים מלבד האחרון שבכל שורה. כעת נשאל את כל אחד לבדו: מה שמעת? והנה מתברר שתשובת כולם היא המילה: כסא.

ברור שבמצב כזה כולנו נהיה בטוחים בכל מאת האחוזים כי המילה שיצאה מהראשונים אכן היתה המילה כסא. שהרי ננקטו כאן מנגנוני הגנה הרמטיים לחלוטין. (המילה נלחשה חמישים פעם בעת העברתה, תמריץ רב ניתן למדייק בהעברת המילה ועונש למשבש, החפץ המועבר הוכיח בבירור למסופק באיזו מילה מדובר, ובנוסף לכל זאת - כל האחרונים בכל עשר השורות אומרים את אותה מילה!)

*

מצוות התורה הועברו לא בלחישה, אלא בקול רם ומתוך שינון אין?סופי של פרטי ההלכות כלשונן. הלומדים שיננו שוב ושוב, נבחנו, והמשיכו לשנן: ''תפילין מרובעות - הלכה למשה מסיני'' ''רצועות שחורות - הלכה למשה מסיני'' ''ארבע פרשיות ואלו הן: קדש לי, והיה כי יביאך, שמע ישראל, והיה אם שמוע'' וכו' וכו'. הם גם העבירו ידנית את ה''חפץ'' המדובר... והמצוות על כל פרטיהן הועברו לא רק בעשר שורות ונמצאו שוות לבסוף, אלא - בעשרות רבות של שורות והלא הן הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם וכולן נמצאו שוות. הנה עתה עם תהליך קיבוץ הגלויות התברר כי התפילין של יהודי הונגריה שווים לתפילין של יהודי תימן, וכן הם התפילין של יהודי מרוקו, פולין, פרס, עירק, רוסיה, צרפת גרמניה וכו'.

כולן מרובעות, שחורות, בעלות אותן ארבע פרשיות וכו'. וכבר הביע פרופ' יגאל ידין את התפעלותו מהדמיון הרב שבין התפילין בן אלפי שנים שהתגלה במערות קומראן, לתפילין דהיום16,ומדמיון הנתונים ההלכתיים אשר התגלו במקוואות מצדה לנתונים ההלכתיים המדוייקים הנהוגים כיום במקוואות17. ואכן אין זה פלא לאור העובדה שכולם מסרו בחרדת קדש, מדור לדור, את אותם פרטי המצוות מתוך מודעות למקורן האלהי, וזאת לאחר ששיננו אותם בעצמם אין ספור פעמים [''והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך... ושננתם'' (דברים ו, ז) מלשון שינון וחזרה].

ומה גם שפרס גבוה מובטח כידוע לנזהר בשמירת המצוות, ועונש חמור למשבש, הן אם הוסיף והן אם גרע ממה שנמסר (וכפי שהוזהרנו בתורה (דברים יג, א): ''את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות. לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו''). לא פלא אפוא שמידע אשר הועבר באמצעות מנגנוני הגנה הרמטיים כאלה נשמר על ידי העם היהודי עד כדי מוכנות למסור נפש ממש ובלבד שלא לבגוד בדת אבותינו. (קטע זה מעובד על פי הספר ''מסע אל פסגת הר סיני'' (עמ' 23) וראה שם מנגנוני הגנה נוספים, והרחבת הדברים).

***

לסיום אציג כאן מעשה אשר שמעתי מיהודי ישיש, מזקני יהדות חלב שבסוריה. מעשה זה הועבר במשפחתו דור אחר דור והוא מצביע על אופי שימור התורה שבכתב על ידי עמינו: כידוע, כשהיה הרמב''ם רבה של קהילת מצרים בחר בו המלך לשמש כרופאו האישי וכיועץ בכיר, עד אשר היה לידידו הקרוב ביותר של המלך. הקאדי המוסלמי הראשי של קהיר אשר היה גם הווזיר הגדול (המשנה למלך) של מלך מצרים, לא היה יכול לשאת את העלבון הצורב שבעובדה כי רב יהודי הוא האדם המקורב ביותר למלך אשר אינו חדל מלהלל ולשבח את חכמתו ונאמנותו של החכם היהודי המלומד.

ומכיון שכל נסיונותיו להכפיש את הרב בעיני המלך ולהסיתו נגדו עלו בתוהו, החל בכל הזדמנות לקנטר את הרב בענייני דתו בפני המלך. אולם הרב החכם אשר ידע שכל מטרת הקאדי להכשילו בלשונו ולהבאיש את ריחו בעיני המלך, היה מתחמק בעדינות מעימות אמיתי כדי שלא לפגוע ברגשות המלך המוסלמי, ותשובתו הקבועה היתה: ''יש לנו מסורת, ואני הולך אחר מסורת אבותי''.

והנה, באחד הפעמים כשהשיב את תשובתו המתחמקת הקבועה, פקעה סבלנותו של הווזיר הגדול והוא הגיב בזעם: ''גם לנו יש מסורת! ובמה עדיפה המסורת שלכם?? עליך לעבור למסורת מלכך, לדת האיסלם!'' הרב אשר חש בעיני המלך הנעוצות בו בתוכחה, הבין שלא יוכל עוד להתחמק כדרכו, וללא תשובה עניינית הרי עתידו ועתיד כל הקהילה היהודית עמו, בסכנת שמד. פנה הרב אל המלך ואמר: ''הוד מלכותו, הווזיר הנכבד מבקש שאוכיח במה עדיפה המסורת שלנו מן המסורת שלכם. ואני מוכן להוכיח זאת. אך למען האובייקטיביות המליאה, הנני מבקש שתי בקשות:

א. שהמלך לא ייפגע ולא יכעס עלי אם אומר או אעשה דבר שאינו מתאים לרוח האיסלם, שהרי מטרתי רק להוכיח את דברי.

ב. כל בקשה שאבקש כדי להוכיח את הדברים, תאושר על ידי המלך. לאחר הרהור מה, אישר המלך את בקשותיו של הרב, והוסיף: ''אך אם לא תצליח להוכיח את עדיפות דתכם, הנני מצפה שתעבור לדתינו, ותורה לכל בני קהילתך לנהוג כמוך.

ועתה, מה בקשתך?'' ''הנני מבקש להגיע ביום ו' הקרוב, עם המלך והווזיר הגדול, לכנס ההמונים השבועי הגדול, ולשאת שם נאום''. השיב הרמב''ם ללא היסוס, והווזיר נאלץ להסכים. ביום המיועד הגיע הרב אל הכנס המוסלמי עם המלך והווזיר, כאשר הוא לבוש בבגדי קאדי מוסלמי, ואיש לא העלה בדעתו כי לפניו ניצב לא אחר מאשר הרב היהודי. בנאומו שיבח את המלך המסור לעמו ועבר לנושאים אחרים כאשר הוא משלב בדבריו ציטטות הלקוחות כאילו מן הקוראן של המוסלמים.

ומכיון שעל פי הנהוג בכנסים אלה, בכל עת שהיה הציבור שומע ציטטה מן הקוראן היו חוזרים בקול רם על המשפט הנאמר, אף בנאומו של הרב חזר ההמון בדבקות ובהתלהבות על ''ציטטות'' אלה, מבלי שיידע כי אינם נמצאים כלל בקוראן. עם צאתם מן הכנס פנה הווזיר בזעם אל הרב: ''כיצד הנך מעז ללעוג לדתינו?!'' ''חלילה!'' השיב הרמב''ם, ''לא היתה כאן שום כוונה ללעוג לדתכם. הנני רק מנסה לעמוד בהתחייבותי למלך''. ''ועתה'', המשיך הרב, ''הנכם מוזמנים להגיע עימי מחר אל בית הכנסת הגדול והמפואר אשר בניתי בקהיר והנני משמש בו כרב הקהילה''.

למחרת הגיע הרמב''ם אל בית הכנסת לתפילת שחרית של שבת כאשר הוא מלווה בשני ''רבנים'' מכובדים לבושי גלימות ועטורי מצנפות חכמים (יש לזכור שבאותה תקופה היו הכל עטורי זקן, וכי באותה תקופה טרום?תקשורתית, רוב העם לא היה מכיר את פני מנהיגיו). הציבור אשר היה רגיל בביקורי משלחות רבנים אשר הגיעו אל הרמב''ם מכל רחבי העולם, לא הופתע למראה הבאים והם התקבלו בקימה ובכבוד. כשהגיעה שעת הקריאה בתורה היה זה רב הקהילה, הרמב''ם, אשר קרא בתורה את פרשת השבוע כהרגלו בכל שבת.

אך לפליאת כולם, שלא כדרכו ''טעה'' הרמב''ם מידי פעם בקריאת מילה כל שהיא והיה אומרה שלא לפי הניקוד הנכון. הציבור הרים את קולו ותיקן בכל פעם בגערה את הקורא הנכבד, עד עליית העולה הבא לתורה. בהפסקה הקצרה שבין העולה הראשון לשני ניגש גבאי בית הכנסת אל הרב ולחש באוזנו: ''כנראה שכבודו היה טרוד השבוע בארמון המלך ולא הספיק להכין כראוי את הפרשה. אנא ישב כבודו ומישהו אחר ימשיך את הקריאה''.

וכן היה. ביום ראשון נפגשו שלשתם, הרמב''ם, המלך והווזיר בארמון. ''מעשיך חידות הם לנו'', פנה אליו המלך. והרמב''ם השיב: ''הוד מלכותו! כאשר טענתי כלפי הווזיר הנכבד כי יש לנו מסורת, טען הוא כלפי שגם לכם יש מסורת ובמה עדיפה שלנו משלכם. ובכן, הוכחתי את ההבדל הגדול. בעוד שלמסורת האיסלם ניתן להכניס ולהוסיף לשנות ולגרוע מבלי שאיש ירגיש בכך, וההמון אף יחזור על הדברים ויאמר אותם בהתלהבות ובקול רם, הרי אצלנו אפילו שינוי קל בהגיית אות מן הכתוב זוכה לגערה עד התיקון המיידי.

והרי אני בניתי את בית הכנסת, הגבאי מונה על ידי, והוא יודע היטב כי באפשרותי לפטרו. ובכל זאת, הוא לא חשש להורידני מן הבמה, ומישהו אחר קרא בתורה במקומי. עם ישראל לדורותיו שמר בקנאות ובדקדוק כל מילה וכל אות בתורה כולל כתיב מלא וכתיב חסר, מתוך קריאה נכונה ומדוייקת! ספר תורה שנמצא בו שינוי אות כאות ו' הנראית כאות י' או להיפך, הרי ספר זה פסול, הוא נכרך במטפחת לסימן, ואסור לקרוא בו עד תיקונו הנעשה בהקדם האפשרי, כדי למנוע כל סיכוי של אפשרות להנצחת טעות.

וכל זאת משום שיודע הוא, העם היהודי, היטב, שתורה זו אשר ניתנה לעיני אבותינו אשר מנו מליוני בני?אדם, היא היחידה שנכתבה על ידי בורא העולם. וככזו, אין רשות לאיש לשנותה ולעוותה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, ויהיה אדם זה אשר יהיה. האם מסורת מדוייקת מושלמת ומוגנת הרמטית זו אחליף במסורת רעועה??'' לשמע הדברים הברורים והחותכים, הבליע המלך חיוך מתפעל מתחת שפמו, ופני הווזיר חפו. בלבו זעם על הרב, אך מאז ולעולם חדל הווזיר להטריד את הרמב''ם בענייני דתו.

...

אם זה לא הספיק אז יש גם את זה

אמונת חכמים

הרב יוסף בן פורת

1. התורה שבכתב מתפרשת עי התורה שבעל פה, כלומר, עי החכמים.

2. ויאמינו העם בד` ובמשה עבדו היא אמונת חכמים.

3. אצל עם ישראל החכמים שבכל דור לא היוו ממסד כוחני או פוליטי.

4. החכמים היו והינם אנשים פקחים שאינם צריכים ולא חפצים במנעמי העולם הזה.

5. אי לכך, כל דבריהם והנהגתם נגזרת מן האמת והרצון האלוקי.

6. העם הכיר ומכיר את החכמים מקרוב, והבחירה לקבל את דעתם היא הדמוקרטיה האמיתית היחידה שלא כמו בעולם הפוליטיקה.

http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile.asp?id=9223&CategoryID=9&subID=9142&StrCategory=אמונת%20חכמים

פורסם

קודם כל, אני לא מאמין ביהדות קראית ולא שמעת אותי אומר את זה או מצהיר את זה.

שים לב חברי היקר - אמרתי שמצאתי הכי הרבה קירוב בין יהדות קראית ליהדות תנכ''ית (כזו שמתוארת בספר התנ''ך - מילת ה'), אני לא קראי, לא קשור לזרם, אבל אני בהחלט מסכים שמהם צריך לקחת דוגמה.

ימים רבים לפני שבכלל ידעתי מיהם הייתי מתווכח עם רבנים (שהיתה לי האפשרות בכך) ומוכיח להם שאף בנאדם לא יכול לקבוע הלכות או לפסוק פסוקים כי הוא אינו הקדוש ברוך הוא, הוא אינו בורא העולם, הוא סתם בנאדם, ובנאדם גם יכול לטעות - לכן צרה צרורה תהייה לסמוך על אדם שיכול לטעות.

-לי בעצמי היו ויכוחים עם קראים על כך שהם בעצמם (ככאלה שטוענים לשמירת המסורת העתיקה של עם ישראל מימי משה רבינו) - לא עושים זאת, אלא הם בעצמם שינו חלק מהדברים ועושים דברים שאינם מוזכרים בתנ''ך, כמו תפילה בבתי כנסת, חגיגת חגים שאינם שייכים ל3 הרגלים אשר נחגגו בימי התנ''ך, גם לקראים יש את המעללות שלהם

אבל אם אתה רוצה לקחת דוגמה ממישהו זה או מהם או מהנחמנים - זה מה שאמרתי למעלה.

עכשיו שאלה לי אליך?

למה אינך מצדיק אותי בדברים שהם נכונים פשוטם כמשמעם?, הבאתי לך הוחכות חותכות שהיהדות התנכ''ית כלל לא הכילה "תורה שבעל פה" וכי הקדוש ברוך הוא שהוא אין ספור מידות מעל כל הרבנים שלך אומר בעצמו לעם ישראל עמו - אל תוסיפו על התורה שנתתי לכם.

אז איך אתה מצדיק את המפרשים כאשר הם חורגים מהציווי של הקדוש ברוך הוא בגלל אהבתם לכוח ולשלטון ולאפשרות לשחק בעם ישראל כאילו הוא בובת מריונטה?

איך אתה מסכים עם כזאת שערוריה אני לא יודע.

הקראים - לא אוכלים בשר וחלב, מטעמי בריאות אינם אוכלים.

לפי מה שהבנתי מהם, הם שואלים את עצמם שני שאלות

-כתוב בתנ''ך לא תבשל גדי בחלב עמו, (לא תגיד שכתוב בפירוש לא לאכול חזיר (לא מעלה גרה ולא מפריס פרסה), כאן מדובר על "לא תבשל גדי בחלב עמו", כתוב לך כאן משפט עם מסר מובן מאליו - לא תבשל גדי בחלב אמו.

מאיפה הבאת את זה שיש כאן קשר בין לא לבשל בשר עוף עם חלב?.

למה כי רב פירש את הפסוק ככה?

יופי.

אתה רוצה שגם אני יפרש לך את הפסוק?

בבקשה, אז מה עם אני לא רב, בוא אני אפרש לך - לא תבשל גדי בחלב אמו - לא תבשל גדי בחלב אמו.

פשוטו כמשמעו, תקשיב לקול ההגיון חברי היקר לקול ההגיון, לא בקשה קשה כלכך.

חזיר - דבר שאסור בתכלית האיסור

כתוב בתורה הקדושה מן החי על האדמה - לא תאכלו כל שאינו מעלה גרה ומפריס פרסה, ומן החי במים - לא תאכלו את המחסיר בסנפיר וקשקשת.

מכאן ואלהה אתה עושה חישוב לבד, למי יש ולמי אין, אתה לא מפרש פסוק, אתה קורא את הציווי ומבצע אותו - פשוטו כמשמעו.

זאת תורת ה'

לא הספרים החיצוניים ששינו אותה והפכו אותה ב90 מעלות.

פורסם

אז איך אתה מניח תפילין ? אם אתה לא יודע מהתנ"ך איך זה נראה בכלל ?

פורסם

קודם כל, אני לא מאמין ביהדות קראית ולא שמעת אותי אומר את זה או מצהיר את זה.

שים לב חברי היקר - אמרתי שמצאתי הכי הרבה קירוב בין יהדות קראית ליהדות תנכ''ית (כזו שמתוארת בספר התנ''ך - מילת ה'), אני לא קראי, לא קשור לזרם, אבל אני בהחלט מסכים שמהם צריך לקחת דוגמה.

ימים רבים לפני שבכלל ידעתי מיהם הייתי מתווכח עם רבנים (שהיתה לי האפשרות בכך) ומוכיח להם שאף בנאדם לא יכול לקבוע הלכות או לפסוק פסוקים כי הוא אינו הקדוש ברוך הוא, הוא אינו בורא העולם, הוא סתם בנאדם, ובנאדם גם יכול לטעות - לכן צרה צרורה תהייה לסמוך על אדם שיכול לטעות.

-לי בעצמי היו ויכוחים עם קראים על כך שהם בעצמם (ככאלה שטוענים לשמירת המסורת העתיקה של עם ישראל מימי משה רבינו) - לא עושים זאת, אלא הם בעצמם שינו חלק מהדברים ועושים דברים שאינם מוזכרים בתנ''ך, כמו תפילה בבתי כנסת, חגיגת חגים שאינם שייכים ל3 הרגלים אשר נחגגו בימי התנ''ך, גם לקראים יש את המעללות שלהם

אבל אם אתה רוצה לקחת דוגמה ממישהו זה או מהם או מהנחמנים - זה מה שאמרתי למעלה.

עכשיו שאלה לי אליך?

למה אינך מצדיק אותי בדברים שהם נכונים פשוטם כמשמעם?, הבאתי לך הוחכות חותכות שהיהדות התנכ''ית כלל לא הכילה "תורה שבעל פה" וכי הקדוש ברוך הוא שהוא אין ספור מידות מעל כל הרבנים שלך אומר בעצמו לעם ישראל עמו - אל תוסיפו על התורה שנתתי לכם.

אז איך אתה מצדיק את המפרשים כאשר הם חורגים מהציווי של הקדוש ברוך הוא בגלל אהבתם לכוח ולשלטון ולאפשרות לשחק בעם ישראל כאילו הוא בובת מריונטה?

איך אתה מסכים עם כזאת שערוריה אני לא יודע.

הקראים - לא אוכלים בשר וחלב, מטעמי בריאות אינם אוכלים.

לפי מה שהבנתי מהם, הם שואלים את עצמם שני שאלות

-כתוב בתנ''ך לא תבשל גדי בחלב עמו, (לא תגיד שכתוב בפירוש לא לאכול חזיר (לא מעלה גרה ולא מפריס פרסה), כאן מדובר על "לא תבשל גדי בחלב עמו", כתוב לך כאן משפט עם מסר מובן מאליו - לא תבשל גדי בחלב אמו.

מאיפה הבאת את זה שיש כאן קשר בין לא לבשל בשר עוף עם חלב?.

למה כי רב פירש את הפסוק ככה?

יופי.

אתה רוצה שגם אני יפרש לך את הפסוק?

בבקשה, אז מה עם אני לא רב, בוא אני אפרש לך - לא תבשל גדי בחלב אמו - לא תבשל גדי בחלב אמו.

פשוטו כמשמעו, תקשיב לקול ההגיון חברי היקר לקול ההגיון, לא בקשה קשה כלכך.

חזיר - דבר שאסור בתכלית האיסור

כתוב בתורה הקדושה מן החי על האדמה - לא תאכלו כל שאינו מעלה גרה ומפריס פרסה, ומן החי במים - לא תאכלו את המחסיר בסנפיר וקשקשת.

מכאן ואלהה אתה עושה חישוב לבד, למי יש ולמי אין, אתה לא מפרש פסוק, אתה קורא את הציווי ומבצע אותו - פשוטו כמשמעו.

זאת תורת ה'

לא הספרים החיצוניים ששינו אותה והפכו אותה ב90 מעלות.

כתוב בתורה דברים רבים שאין להם פירוש בתורה שבכתב כגון:צוות תפילין,ציצית וסוכה וכד`,שרק בתורה שבעל-פה ניתנת להם המשמעות

א.

) ``תורת ה` תמימה משיבת נפש

עדות ה` נאמנה מחכימת פתי``.

סוף הפסוק מבאר שיש כאן שני דברים-תורה ועדות-והיינו תורה שבכתב ובע``פ

ב.כתוב בתורה לגבי מצוות שחיטה ``כאשר ציויתיך``- היכן ציווך?אלא בתורה שבעל פה.

ג. התורה שבע``פ היא נשמת התורה שבכתב ומבארת גופן של מצוות ואת רוח התורה שבכתב ללא תוספת

ד.מקור ציווי זה בתורה שבכתב הוא בנאמר במקרא (ויקרא יח, לא) ''ושמרתם את משמרתי'' כלומר גידרו את משמרתי. ובלשון התלמוד (יבמות כא, א): ''עשו משמרת למשמרתי''.

מה אתה רוצה? מד. אנחנו לומדים שלחכמים יש כוח לעשות גדרים לתורה.

שושלת מקבלי התורה ומוסריה

שאלה: האם ידועה לנו שושלת ראשי עמינו ומנהיגיו אשר קיבלו את התורה מהדור שלפניהם ומסרוה לדור שאחריהם, מאז מעמד הר סיני ועד היום הזה?

תשובה: בהחלט כן.

מתוך התנ''ך והתלמוד יודעים ומכירים אנו היטב את שמותיהם, פעליהם ומפעליהם של גדולי התורה מנהיגי הדורות מאז מתן תורה ועד חתימת התלמוד. ומחתימת התלמוד ועד דורינו זה ידועים ומוכרים לנו ממשיכי השושלת מתוך חיבוריהם ואיזכורם בספרי מחברים בני דורם ובני הדורות הסמוכים להם, מלבד עצם היותם מונצחים בתולדות עמנו, הזוכרם ומעביר את מורשתם ודבריהם מדור לדור.

וזה סדר מקבלי ומוסרי התורה: (יודגש כי אלו הם ראשי הדור, אך עמהם אלפי ורבבות תלמידי חכמים בכל דור)

משה רבנו קיבל תורה שבכתב ושבעל פה מאת הבורא יתברך, במעמד הר סיני.

יהושע בן נון קיבל ממשה.

פנחס קיבל מיהושע ובית דינו.

עלי (שהיה גם הכהן הגדול מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מפנחס ובית דינו.

שמואל (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מעלי ובית דינו.

דוד (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל משמואל ובית דינו.

אחיה השילוני קיבל מדוד ובית דינו.

אליהו (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מאחיה השילוני ובית דינו.

אלישע (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מאליהו ובית דינו.

יהוידע קיבל מאלישע ובית דינו.

זכריה (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מיהוידע ובית דינו.

הושע (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מזכריה ובית דינו.

עמוס (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מהושע ובית דינו.

ישעיה (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מעמוס ובית דינו.

מיכה (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מישעיה ובית דינו.

יואל (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל ממיכה ובית דינו.

נחום (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מיואל ובית דינו.

חבקוק (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מנחום ובית דינו.

צפניה (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מחבקוק ובית דינו.

ירמיה21 (שהיה גם נביא מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מצפניה ובית דינו.

ברוך בן נריה קיבל מירמיה ובית דינו.

עזרא22 (שהיה גם כהן גדול מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מברוך ובית דינו.

שמעון הצדיק (שהיה גם כהן גדול מלבד היותו גדול התורה בדורו) קיבל מעזרא ובית דינו.

אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק ובית דינו.

יוסי בן יועזר ויוסף בן יוחנן קיבלו מאנטיגנוס איש סוכו ובית דינו.

יהושע בן פרחיה23 ונתאי הארבלי קיבלו מיוסי בן יועזר ויוסף בן יוחנן ובית דינם.

יהודה ושמעון קיבלו מיהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי ובית דינם.

שמעיה ואבטליון24 קיבלו מיהודה ושמעון ובית דינם.

הלל ושמאי קיבלו משמעיה ואבטליון ובית דינם.

רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן הלל קיבלו מהלל ושמאי ובית דינם.

רבן גמליאל הזקן בן רבן שמעון קיבל מרבן שמעון אביו.

רבן שמעון25 בן רבן גמליאל הזקן קיבל מרבן גמליאל אביו.

רבן גמליאל26בן רבן שמעון קיבל מרבן שמעון אביו.

רבן שמעון27 בן רבן גמליאל קיבל מרבן גמליאל אביו.

רבי יהודה הנשיא28בן רבי שמעון קיבל מרבן שמעון אביו.

רבי יוחנן ורב ושמואל29 קיבלו מרבי יהודה הנשיא.

רב יהודה ורב הונא קיבלו מר' יוחנן, רב ושמואל.

רבה ורב יוסף קיבלו מרב יהודה ורב הונא [נפטר בשנת ד' פ''ב]

אביי ורבא קיבלו מרבה ורב יוסף [נפטר בשנת ד' קי''ג]

רב אשי קיבל מרבא [רב אשי - מחבר התלמוד, יחד עם חבירו רבינא. נפטר בשנת ד' קפ''ז]

שושלת ראשי ישיבת סורא ופומבדיתא לאחר מות רב אשי, מחבר התלמוד.

מרימר [משנת ד' קפ''ז]

רב אידי בר אבין השני [משנת ד' קצ''ב]

רב נחמן בר הונא [משנת ד' רי''ב]

רב טביומי [כינויו של מר בר רב אשי ע''ש הטוב שהיה לישראל בימיו. ראש ישיבת סורא משנת ד' רט''ו]

רבה תוספאה [משנת רכ''ח]

רב אבינא [=רבינא. משנת ר''ס. בשנה זו נחתם התלמוד. רבינא הוא אחרון האמוראים]

רבי יוסי ראש רבנן סבוראי [נפטר בשנת ד' רע''ד]

רב יוסף [התמנה לראש ישיבה בשנת רע''ד]

רב עינא [ראש ישיבת סורא משנת רע''ט. בזמן זה התמנה רב סימורא לראש ישיבת פומבדיתא]

רב חנן מאישקא [התמנה לראש ישיבת פומבדיתא בשנת ד' שמ''ט]

רב מרי בריה דרב דימי [התמנה לראש ישיבת פומבדיתא בשנת ד' שע''ס]

רב חיננא גאון [התמנה לראש ישיבת נהרדעא בשנת ד' שע''ד]30 רב חנא גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' ש''צ]

מר רבא גאון [ראש ישיבת פומבדיתא מסביבות שנת ד' ת''ל]

רב בוסתנאי גאון [ראש ישיבת פומבדיתא מסביבות שנת ד' ת''מ]

רב הונא גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תמ''ח]

רב חייא גאון [ראש ישיבת פומבדיתא מסביבות שנת ד' ת''ס]

רב נטרונאי גאון [ראש ישיבת פומבדיתא מסביבות שנת ד' ת''ע]

רב יעקב גאון מנהר פקוד [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תע''א]

רב יהודה גאון [ראש ישיבת פומבדיתא מסביבות שנת ד' ת''פ]

רב יוסף גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תצ''ח]

רב שמואל גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תק''ז]

רב דודואי גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תק''כ]

רב חנניה גאון בן רב משרשיא [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקכ''ג]

רב מלכא גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תק''ל]

רב רבא גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקל''ב]

רב חנינא גאון הכהן [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקמ''א]

רב הונא גאון בר יצחק [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקמ''ד]

רב מנשה גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקמ''ח]

רב ישעיהו גאון הלוי[ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקנ''ה]

רב יוסף גאון בר שילי משלחי [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקנ''ז]

רב כהנא גאון בר חנינא [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקס''ג]

רב אבומא גאון בר שרירא [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקס''ט]

רב אברהם גאון בר שרירא [אחיו של ר' אבומאי ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקע''ה]

רב יוסף גאון בר חייא [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקע''ז]

רב יצחק גאון בר חנניה [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקפ''ז]

רב יוסף גאון בר מרדכי [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תקצ''ז]

רב פלטיו גאון בר אביי [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' ת''ר]

רב אחאי גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרי''ו ונפטר באותה שנה לאחר ששה חדשים]

רב מנחם גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרי''ו]

רב מתתיהו גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרי''ט]

רב אבא גאון בר רב אמי [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרכ''ט]

רב צמח גאון בר רב פלטיו גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרל''א]

רב האי גאון בר דוד [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרמ''ח]

רב קמוי בר רב אחנאי [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרנ''ה]

רב יהודה גאון בר שמואל [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרס''ה אביו של רב חנינא גאון וסבו של רב שרירא גאון]

רב מבשר הכהן [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרע''ו]

רב כהן צדק [נתמנה לראש ישיבה נוספת בפומבדיתא עוד בחיי רבי מבשר הכהן, ע''י ראש הגלות דוד בן זכאי. שתי הישיבות התקיימו עד לפטירת רב מבשר הכהן בתקופה זו ראש ישיבת סורא היה רב סעדיה גאון הידוע]

רב צמח גאון [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרצ''ה]

רב חנינא גאון בר יהודה [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תרצ''ח]

רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תש''ב]

רב שרירא גאון בר חנינא [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תשכ''ז]

רב האי גאון בר שרירא [ראש ישיבת פומבדיתא משנת ד' תשנ''ז. התמנה לראש הישיבה בחיי אביו רב שרירא גאון, לאחר שאביו סילק עצמו מן הראשות. רב האי גאון נפטר בשנת ד' תשצ''ז, והוא היה אחרון הגאונים].

עד כאן היו מרכזי התורה בארצות המזרח. החל מתקופה זו התגוררו יהודים רבים גם בארצות ספרד, אשכנז וצרפת. כאשר המרחק גורם להבדלי מנהגים והבדלי דרכים בלימוד ובפסיקת ההלכה. בכך נוצר מצב בו קיימים הבדלים הלכתיים מסויימים בין העם היהודי במתגורר בארצות המזרח וספרד, ונוהג כפסיקת רבותיו כגון הרי''ף, הרמב''ם, הרשב''א, ועוד, לבין העם היהודי המתגורר בארצות אשכנז וצרפת, ונוהג כפסיקת רבותיו כגון בעלי התוספות, מהר''ם מרוטנבורג, הרא''ש, המרדכי, ועוד31. לפיכך נציין מעתה את גדולי הדורות שבארצות המזרח וספרד, ושבארצות אשכנז וצרפת.

*

בארצות המזרח וספרד - רבינו חננאל [חיבר פירוש על התלמוד. נפטר בשנת ד' תת''י].

בארצות אשכנז וצרפת - רבינו גרשום מאור הגולה [מטיל החרם על הנושא ב' נשים, ועוד. חיבר פירוש על התלמוד. נפטר בשנת ד' ת''ת]

בארצות המזרח וספרד - רבי יצחק אלפסי - הרי''ף. [תלמיד רבינו חננאל. אסף בחיבורו את פסקי הדינים שבש''ס. נפטר בשנת ד' תתפ''ג]

בארצות אשכנז וצרפת - רבי יעקב בר יקיר [תלמיד רבינו גרשום מאור הגולה]

בארצות המזרח וספרד - רבי יוסף מגאש [תלמיד הרי''ף. נפטר בשנת ד' תתק''א]

בארצות אשכנז וצרפת - רבי שלמה יצחקי - רש''י. [מחבר פירושו המפורסם על התנ''ך ועל התלמוד. ספר הפרדס ספר הפרנס ועוד. נפטר בשנת ד' תתס''ה ויש אומרים תת''ק]

בארצות המזרח וספרד - רבי משה בן מימון - הרמב''ם. [חיבר פירוש למשניות ואת הספר ההלכתי המפורסם היד החזקה ועוד. נפטר בשנת תתקס''ה]

בארצות אשכנז וצרפת - נכדי רש''י: רבינו שמואל ב''ר מאיר - הרשב''ם [נפטר בשנת תתקל''ה], רבינו יעקב [המכונה רבינו תם], רבינו יצחק ב''ר מאיר [ריב''ם].

בארצות המזרח וספרד - רבי עזרא [רבו של הרמב''ן בחכמת הקבלה. נפטר בשנת ד' תתקצ''ח].

באשכנז - רבי יהודה החסיד [מחבר ספר חסידים נפטר בשנת ד' תתקע''ז].

בארצות המזרח וספרד - רבינו משה בן נחמן - הרמב''ן. [חיבר פירוש על התורה ועל התלמוד וספר תורת האדם וספר המלחמות ועוד. נפטר בשנת ה' ל].

באשכנז - רבינו יחיאל [תלמיד ר' יהודה החסיד, ואביו של הרא''ש. נפטר בשנת ה' כ''ח], ורבינו מאיר מרוטנבורג [רבו של הרא''ש. נפטר בכלאו בשנת ה' נ''ז]

בארצות המזרח וספרד - רבינו שמואל בן אדרת - הרשב''א. [חיבר פירוש על התלמוד, וספר תורת הבית תשובות הרשב''א ועוד. נפטר בשנת ה' ע'], ורבינו יונה גירונדי [יש אומרים שנפטר בשנת ה' ס''ד].

באשכנז - רבינו אשר ב''ר יחיאל - הרא''ש [חיבר פסקי דינים על סדר התלמוד. ותשובות הרא''ש. ברח לספרד בשנת ה' ס''ו ונפגש עם הרשב''א. יש אומרים שנפטר בשנת ה' פ''א]

בארצות המזרח וספרד - רבינו נסים בר ראובן - הר''ן [חיבר פירוש על התלמוד ועל הרי''ף נפטר בשנת ה' ק''כ].

בארצות אשכנז וצרפת - רבינו יעקב בן הרא''ש [חיבר את ספרו ההלכתי הידוע ספר ''הטורים''. נפטר בשנת ה' ק'].

בארצות המזרח וספרד - רבי וידאל די טלושא [חיבר את פירושו המפורסם על הרמב''ם ''מגיד משנה''. נפטר בשנת ה' קל''ח], ורבי יצחק בר ששת - הריב''ש [תשובות הריב''ש חי בסביבות שנת ה' קל''ד], ורבי שמעון בר צמח דוראן - הרשב''ץ [חיבר ספר התשב''ץ - תשובות שמעון בר צמח, ועוד ספרים רבים].

בארצות אשכנז וצרפת - רבי יעקב בר משה מוילין - מהרי''ל [חיבר ספר הלכות ומנהגי אשכנז. נפטר בשנת ה' קפ''ז].

בארצות המזרח וספרד - רבי יצחק אבוהב [ממגורשי ספרד. גירוש ספרד בשנת רנ''ב. מחבר ''מנורת המאור''. נפטר בשנת ה' רנ''ג], דון יצחק אברבנאל [ממגורשי ספרד. חיבר ספרים רבים, נפטר בשנת ה' רס''ט].

בארצות אשכנז וצרפת - רבי ישראל (איסרלן) אשכנזי [חיבר את ''תרומת הדשן''], ורבי יעקב לנדא [מחבר ספר האגור בשנת ה' ר''מ], ור' יעקב ווייל - [מהרי''ו].

מיוצאי ספרד - רבי יוסף טאיטצק [ממגורשי ספרד. נפטר בשנת ה' רפ''ג בסלוניקי שביון כנשיא הקהילה היהודית], רבי יעקב בי רב [ממגורשי ספרד. ראש וזקן רבני צפת],

רבי דוד בן זמרא - הרדב''ז [ממגורשי ספרד. ראש רבני מצרים. חיבר שלשת אלפי תשובות בהלכה ועוד ספרים].

בארצות אשכנז - רבי יעקב פולק [ראש ישיבת פראג. נפטר בשנת ה' ר''צ], ורבי בנימין זאב [חיבר ספר שאלות ותשובות. סיים את חיבורו בשנת ה' רצ''ד].

מיוצאי ספרד - רבי יוסף קארו [מחבר השלחן ערוך. נפטר בשנת ה' שנ''ה].

בארצות אשכנז וצרפת - רבי משה איסרליש - הרמ''א [מחבר המפה על השלחן ערוך. נפטר בשנת ה' של''ב]

מיוצאי ספרד - רבי משה אלשיך [מרבני צפת. חיבר פירוש על התנ''ך], ורבי משה גלאנטי [מרבני צפת. חיבר שאלות ותשובות בהלכה וחידושים על התלמוד. נפטר בשנת ה' שס''ח].

בארצות אשכנז - רבי ישעיהו סגל [אב בית הדין בפראג. מחבר ספר של''ה. נפטר בשנת ה' שפ''ט], ורבי יואל סירקיש - הב''ח [אב בית הדין בקראקא מחבר ספר ''בית חדש'' על הטור. נפטר בשנת ה' שצ''ח].

מיוצאי ספרד - רבי חיים בנבנישתי [מקושטא. מחבר ''כנסת הגדולה''. נפטר בשנת ה' תל''ג], רבי עזריה פיגו [מונציה. מחבר ה''גידולי תרומה'' על ספר התרומות. נפטר בשנת ה' ת''ז].

בארצות אשכנז - רבי דוד הלוי סגל - הט''ז [אב בית הדין באוסטרא ובלבוב. חתנו של הב''ח. מחבר ה''טורי זהב'' על השלחן ערוך. נפטר בשנת ה' תכ''ז], רבי שבתאי כהן - הש''ך [מוילנא. מחבר ה''שפתי כהן'' על השלחן ערוך, ועוד ספרים. נפטר בשנת ה' תכ''ג].

מיוצאי ספרד - רבי שמואל אבוהב [מאיטליה. מחבר שו''ת דבר שמואל. נפטר בשנת ה' תנ''ד], רבי משה גלאנטי השני - המג''ן [ראש רבני ירושלים מחבר שו''ת ''אלף המגן'' ועוד. נפטר בשנת ה' תמ''ט].

בארצות אשכנז - רבי אברהם אבלי גומבינר - המגן אברהם [מחבר ה''מגן אברהם'' על השלחן ערוך, ''זית רענן'' ועוד. נפטר בשנת תמ''ג], רבי יצחק מפוזן [מחבר שו''ת ''באר יצחק. נפטר בשנת ה' תמ''ט].

מיוצאי ספרד - רבי יהודה רוזניס [מקושטא. מחבר ה''משנה למלך''. נפטר בשנת ה' תפ''ז]. בארצות אשכנז - רבי צבי הירש אשכנזי [מלבוב. מחבר שו''ת ''חכם צבי''. נפטר בשנת ה' תע''ח].

מיוצאי ספרד - רבי חיים בן עטר [מסאלו שבמרוקו. מחבר ה''אור החיים''. נפטר בירושלים בשנת ה' תק''ג], רבי משה חיים לוצאטו - הרמח''ל [מפאדובה. חיבר ספרים רבים. נפטר בשנת ה' תק''ז].

בארצות אשכנז - רבי יחיאל הלפרין [אב בית הדין במינסק. מחבר ''סדר הדורות''. נפטר בשנת ה' תק''ז], רבי צבי הירש חריף [אב בית הדין הבלברשטט. מחבר שו''ת ''עטרת צבי''. נפטר בשנת ה' תק''ח].

מיוצאי ספרד - רבי שלום שרעבי - הרש''ש [משרעב. מחבר ה''נהר שלום'' ועוד. נפטר בשנת ה' תקמ''ב], רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד''א [חיבר ספרים רבים. נפטר בשנת ה' תקס''ו].

בארצות אשכנז - רבי אליהו מוילנא - הגאון מוילנא [חיבר ספרים רבים. נפטר בשנת תקנ''ח], רבי יחזקאל לנדא [מפראג. מחבר שו''ת ''נודע ביהודה''. נפטר בשנת ה' תקנ''ג].

בארצות המזרח וספרד - רבי חיים פלאג'י [מתורכיה. חיבר ספרים רבים. נפטר בשנת התרכ''ח], רבי יצחק בן ווליד - הנר המערבי [אב בית הדין בטיטואן. מחבר שו''ת ''ויאמר יצחק''.נפטר בשנת תר''ל],רבי יעקב אבוחצירה [ממרוקו. חיבר ספרים רבים נפטר בשנת ה' תר''מ], רבי יחיא צאלח [מתימן. מחבר ה''פעולות צדיק'' ועוד].

בארצות אשכנז - רבי יוסף שאול נתנזון [מלבוב. מחבר שו''ת שואל ומשיב. נפטר בשנת ה' תרל''ה], רבי מאיר לייבוש - המלבי''ם [חיבר ספרים רבים. נפטר בשנת ה' תר''מ], רבי שלמה גאנצפריד [מחבר הקיצור שלחן ערוך ועוד. נפטר בשנת ה' תרמ''ו

בארצות המזרח וספרד - רבי יוסף חיים - הבן איש חי [מבגדאד. מנהיג יהדות בבל. חיבר ספרים רבים. נפטר בשנת תרס''ט], רבי חיים חזקיה מדיני [אב בית הדין בחברון. מחבר ה''שדה חמד'' נפטר בשנת תרס''ה], רבי שלמה אליעזר אלפנדרי [מחבר שו''ת מהרש''א. נפטר בשנת ה' תר''צ].

בארצות אשכנז - רבי יוסף דב סולוביצ'יק [מבריסק. ראש ישיבת וולוז'ין ואב בית הדין בסלוצק. נפטר בשנת ה' תרנ''ב], רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי''ב מוולוז'ין [ראש הישיבה האחרון של וולוז'ין. נפטר בשנת ה' תרנ''ג], רבי יצחק אלחנן ספקטור [אב בית הדין בקובנה. נפטר בשנת ה' תרנ''ו].

בארצות המזרח וספרד - רבי רפאל יוסף חזן [מתורכיה. מחבר שו''ת ''חקרי לב''. נפטר בשנת ה' תקע''ז], רבי ישועה בסיס [מתוניס. מחבר ה''אבני צדק''], רבי יצחק טייב [מתוניס. מחבר ''ערוך השלחן'' ועוד].

בארצות אשכנז - רבי אברהם דאנציג [מוילנא. מחבר ה''חיי אדם'' ועוד. נפטר בשנת תקפ''א], רבי חיים מוולוז'ין [תלמיד הגר''א וראש ישיבת וולוז'ין. נפטר בשנת תקפ''א], רבי עקיבא איגר [מפוזן. חיבר חידושים על התלמוד ועל השלחן ערוך ועוד. נפטר בשנת תקצ''ח].

מיוצאי ארצות המזרח וספרד - רבי יעקב חיים סופר [מחבר ''כף החיים''. נפטר בשנת ה' תרצ''ט], רבי משה שתרוג [ראש רבני תוניס. מחבר שו''ת ישיב משה], רבי שלמה אבן דנאן [ממרוקו. מחבר שו''ת בקש שלמה. נפטר בשנת ה' תרפ''ט], רבי רפאל שלמה לניאדו [ראש הישיבה הראשון של ישיבת ''פורת יוסף''].

בארצות אשכנז ומיוצאי ארצות אשכנז - רבי ישראל מאיר הכהן [מראדין. מחבר ה''חפץ חיים'', ה''משנה ברורה'' ועוד. נפטר בשנת ה' תרצ''ג], רבי מאיר שמחה הכהן [אב בית הדין בדווינסק. מחבר ה''אור שמח''. נפטר בשנת ה' תרפ''ו], רבי יוסף חיים זוננפלד [מוורבו שבסלובקיה. אב בית הדין בירושלים. נפטר בשנת תרצ''ב], רבי יוסף רוזן [מדווינסק. מחבר ה''צפנת פענח''. נפטר בשנת ה' תרצ''ו]

מיוצאי ארצות המזרח וספרד - רבי עזרא עטיה [ראש ישיבת פורת יוסף. נפטר בשנת תש''ל].

מיוצאי ארצות אשכנז - רבי אברהם ישעיה קרליץ - החזון אי''ש [מחבר ה''חזון איש'' ועוד. נפטר בשנת תשי''ד].

מיוצאי ארצות המזרח וספרד - רבי עובדיה יוסף שליט''א [הראשון לציון. מחבר שו''ת ''יביע אומר'' ועוד], רבי יהודה צדקה זצ''ל [ראש ישיבת פורת יוסף. מחבר ה''קול יהודה''. נפטר בשנת ה' תשנ''א], רבי בן ציון אבא שאול שליט''א [ראש ישיבת פורת יוסף. מחבר שו''ת ''אור לציון''], רבי שלום כהן שליט''א [ראש ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה], רבי מאיר מאזוז שליט''א [ראש ישיבת ''כסא רחמים'']

מיוצאי ארצות אשכנז - רבי יצחק יעקב וייס זצ''ל [אב בית הדין של העדה החרדית האשכנזית. מחבר שו''ת ''מנחת יצחק''. נפטר בשנת ה' תשמ''ט], רבי משה פיינשטיין זצ''ל [מחבר שו''ת ''אגרות משה''. נפטר בארה''ב בשנת ה' תשמ''ו], רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ''ל [ראש ישיבת קול תורה. מחבר שו''ת ''מנחת שלמה''. נפטר בשנת ה' תשנ''ה], רבי שמואל וואזנר שליט''א [מחבר שו''ת שבט הלוי], רבי שלום אלישיב שליט''א [מפוסקי הדור]

פורסם

כתוב בתורה דברים רבים שאין להם פירוש בתורה שבכתב כגון:צוות תפילין,ציצית וסוכה וכד`,שרק בתורה שבעל-פה ניתנת להם המשמעות

א.

) ``תורת ה` תמימה משיבת נפש

עדות ה` נאמנה מחכימת פתי``.

סוף הפסוק מבאר שיש כאן שני דברים-תורה ועדות-והיינו תורה שבכתב ובע``פ

ב.כתוב בתורה לגבי מצוות שחיטה ``כאשר ציויתיך``- היכן ציווך?אלא בתורה שבעל פה.

ג. התורה שבע``פ היא נשמת התורה שבכתב ומבארת גופן של מצוות ואת רוח התורה שבכתב ללא תוספת

ד.מקור ציווי זה בתורה שבכתב הוא בנאמר במקרא (ויקרא יח, לא) ''ושמרתם את משמרתי'' כלומר גידרו את משמרתי. ובלשון התלמוד (יבמות כא, א): ''עשו משמרת למשמרתי''.

מה אתה רוצה? מד. אנחנו לומדים שלחכמים יש כוח לעשות גדרים לתורה.

-אתה אומר שהוא ציווה אותנו איך לשחוט ואתה שואל היכן הוא ציווה - אני בטוח שזה כתוב איפשהו בתנ''ך ואתה פשוט לא רוצה להראות לי.

-התורה שבעל פה אולי מפרשת לך חלקים מהתנ''ך (כמו שאתה טוען) אך היא מלאה בטעויות, בסתירות ובהבלים וזאת עובדה כמו שציינתי בפתיחת הנושא.

-אני לא יודע למה אתה ממשיך לרמות את עצמך בפירושים מהתלמוד, ספר שנכתב על ידי כביכול חכמי בבל והחלו לקדש אותו כאילו הוא מילת ה' ובכן לא, הוא אינו מילת ה', עברי מעם ה' נמשך בנשמתו בתוך תוכו אך ורק לתורה ולעשרת הדברות, הוא לא צריך יותר מיזה ולא צריך פחות מיזה כדי לדעת איך לחיות בכוכב זה.

הוא מלמד את בני האדם, גויים או יהודים איך להפוך עצמם לחברת מופת.

אם אתה נמשך גם לתלמוד אני לא יצעור אותך אבל דע לך שאתה מזלזל בתורת ישראל במעשייך - אתה המעטת בערך מילת ה' ספר הספרים - והעדפת מילת בני אדם על מילתו של הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו לעד.

זאת כפירה.

אבל סבבה, לך עם התלמוד.

מהיא בכלל תורה שבעל פה?

היום יש לך ספר התניא, תלמוד ירושלמי, למוד בבלי, תלמוד כזה, תלמוד כזה, מישנה, גמרה, ספר מידות, ספר כזה וספר כזה.

מה לעזאזל קורה כאן?, איך יהודים לא מתעוררים נגד השערוריה הזאת, באמת אני לא מבין.

זה כמו שירמיהו הנביא (שאני אוהב לקחת ממנו דוגמה), בא גם בפעם הזו לחזיקהו המלך ואמר לו, אתה שואל אותי למה הקב''ה לא פונה אליך בעודך מעמיד פסלים בתוך הארמון שבנה שאול המלך?, אתה עוד שואל אותי, ענה לו המלך חזקיהו - זאת תשוקת עמי.

וירמיהו אמר לו - אתה שיכענת אותם שאלוהי אינו ישראל מספיק, (מה אתה מבין מיזה?, עם ישראל רוצה גם פסלים של דגון ושל מרדוך, לא מספיק לו הקב''ה), אמר לו ירמיהו - זה אתה אשר הבריח את עדר האלוהים.

והמלך חזקיהו פרץ בבכי, אין סיבה שלא יבכה, כאשר מאותו רגע נהייה ירא שמים.

זה הכעס שלי, התורה שבעל פה היא לא חוברת פירושים קטנה ותמימה, (לא שגם כזאת היתה צריכה להיות), היא אוסף של ספרים שחלקם מלאים בכזב, כמו גם בדברים טובים, שממשיכה להתפתח גם היום.

ונגד זה אני קם, לא נגד שום דבר אחר, היום כל רב בא וכותב ספר, כל רב היום נהייה ראש כת, כל רב היום מכונה משיח על ידיד תלמידיו, זאת הבושה שצריך להעלים.

אם לא - עתידה של היהדות שקיבל משה רבנו גדול הנביאים ז''ל, הולכת להיהרס על ידי כופרים שלוקחים את חוקי ה' לידיים.

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

דיונים חדשים