שלום לכולם,

יש לי מחשב חדש עם שני הרדיסקים.

אחד עם הרדיסק 160GB בחיבור SATA שממנו אני מתכוון להריץ את מערכת ההפעלה - ויסטה.

שני עם הרדיסק 200GB בחיבור IDE שעליו יאוחסנו בעיקר קבצי מדיה.

האם יש הצדקה כלשהי לחלק את כונן ה-SATA למחיצות (partitions) ?

פעם ההמלצה הייתה לעשות זאת תמיד בכוננים גדולים. אבל היום, עם ויסטה ו-SATA יש בזה בכלל צורך ?

לדעתי רצוי לחלק.

בעיקר בגלל נושא ה- defrag.

כשהקבצים נכתבים לדיסק, ה- clusters מתפזרים בכל מקום פנוי שקיים.

אם כל ה- 160G יושבים על אותה מחיצה, זה אומר שקובץ יכול להתפזר מתחילת הדיסק ועד סופו, מה שיכול לגרום להמון תנועות של זרוע הדיסק, ואיטיות בקריאה.

כשאתה יוצר מחיצות, אתה מגביל את הפיזור של ה- clusters לגודל המחיצה, פחות פיזור, פחות תנועת זרוע.

זה העניין היחיד ?

מה אם אני מבצע defrag לעתים קרובות ?

ב NTFS זה פחות משנה החלוקה למחיצות כמו ב FAT32

אבל זה יותר עניין של נוחות ואפשרות גיבוי.

כבר דיברו על הנושא הזה לפני (תריץ חיפוש).

מבחינת ביצועים אתה לא תרוויח הרבה ובטח לא משהו שתוכל להרגיש בפועל (גם באיחוי קבצים).

הרבה אנשים יתווכחו על זה אבל בעצם מאז "שעברנו" ל NTFS אין יותר צורך לחלק דיסקים קשיחים למחיצות.

זה גם מה שחשבתי בעצמי...

בקיצור, לא מחלק.

אבל מה תעשה אם תצטרך לפרמט את המחשב, ויהיה לך המון מידע על הכונן.

כשזה מחולק למחיצות הרבה יותר נוח לשמור על המידע... נוחות זה הכול..

אבל מה תעשה אם תצטרך לפרמט את המחשב, ויהיה לך המון מידע על הכונן.

כשזה מחולק למחיצות הרבה יותר נוח לשמור על המידע... נוחות זה הכול..

שוב הוויכוח מהדיונים הקודמים :

אני לא רחיב בנושא הפעם כי זה באמת לא מוביל לשום מקום.

מה הוויכוח, בסך הכול - דעה.

לא מכריח ולא אומר מה נכון ומה לא, לכל אחד יש את הפילוסופיה שלו..

תתחדש

לא הבנתי מה הקשר ל

ימינו

SATA

NTFS

?

אין שום קשר בין בהנזכרים למעלה וחלוקה למחיצות.

מה שהיה הוא מה שיש גם בימינו.