התכוונתי קורס בסמסטר כדי לקבל אח"כ פטורים בעברית...

זה רק יקל עליך בשנה הראשונה אח"כ...

בונא אחי, אתה ממש תמים

מה הבעיה בשותף?

חלק מהכיף זה כל האווירה וההוואי של "החיים בשפל" וזה גם מה שאמור לחזק אותך בלימודים ובחיים,

כנראה שבצבא לא חווית את זה, אז זה יהיה לך חדש,

אבל לדעתי לפחות ככל שאתה מעמיס על עצמך יותר ומקשה ולא מוותר, הרבה יותר קל להתמודד עם דברים.

באמת שאתה מבקש את הבלתי אפשרי,

לגור לבד בדירה גדולה

לישון כל לילה 9 שעות

להרוויח 35 שקל בשעה!!! איפה לעזאזל תרוויח ככה, חוץ מאשר ברמן או מלצר, שצריך לדעתי לעבוד יותר ממשרת סטודנט

להיות עם החברה כמה שבא לך

לשבת בסלון לראות TV

אני ממליץ לך לקחת איזו תקופה של חודש שממש ממש תעמיס על עצמך, ואז תקל, ותראה כמה חזק תרגיש אחרי זה.

מסכים.

הביטוי לזה נקרא בשפה עממית "אתה חי בסרט".

קודם כל- מה יש לך שאתה כל כך חרד ל"פרטיות"?!

מה לא פרטי בלהיכנס לחדר סגור עם בחורה?! אתה יכול לעשות פאקינג כל מה שבא לך איתה! לזיין אותה ושהיא תצעק כל הלילה. למי איכפת?!

למה אתה מתכנן להיות עם מישהי?! איזה מן דבר זה?!

אם אתה רוצה בנות, מה מונע ממך לצאת איתן עכשיו?! למה יש לזה קשר לדירה? מה נסגר איתך?

מי אמר שפתאום תגורו ביחד?! בן אדם, אתה חי בסרט.

למה הקשר לגיל? בן אדם הוא בן כמה שהוא מרגיש. אין חוק שקובע שבגיל מסויים צריכים לגור לבד לחלוטין. :

רק אנשים לא בוגרים חושבים שבגיל מסויים צריך להתנהג בדרך מסויימת (פרט לאחריות, בן אדם בשנות העשרים בהחלט צריך להיות אחראי).

יש אנשים (שניצל איתי בסירה הזו, כנראה), שלוקחים את תקופת הלימודים גם כמעיין "תקופה" בפני עצמה, ולא בתור "תוצר לוואי".

לימודים באונ' הפתוחה היא לאנשים שרואים את הלימודים כמשהו נוסף בחייהם.

אפשר להתייחס גם ללימודים כאל "העיסוק" העיקרי בחיים. בטח בשנה-שנתיים הראשונות, כמו ששניצל ציין. באונ' מסויימות אפילו יש חיי חברה וקמפוס לא רעים בכלל, לפי מה שהבנתי (בן גוריון).

למה אתה חושב שסטודנט מקבל תמיד 35 ש"ח? הרוב שאני מכיר מקבלים משהו בסביבות המינימום.

35 זה אחלה שכר.

לעבוד וללמוד ביחד זה סיוט לדעתי.

כל השיעורים אתה רק מנסה לא להירדם.

כמו שאנשים ציינו פה- יש את הפתרון של לעבוד איזה שנה-שנתיים לפני הלימודים.

זה מביא את החופש לעבוד מעט בזמן הלימודים.

ועוד אפשרות- להתפשר. :

מה אם אתה לומד רפואה? ושירתת נגיד קרוב ל-4 שנים, התחלת בגיל 19 - השתחררת בגיל 23 נגיד, אחרי זה טיול גדול של שנה נגיד ואז לעבוד בשביל חסכון קטן (קבוע התחלתי אני חושב שזה חובה לכל צרה שלא תהיה) - גיל 24\25 עד 31\32 במעונות נשמע לי הזוי משהו, אפילו בהנחה שאתה יכול למצוא עבודה עם שכר קצת יותר גבוה מהממוצע לסטודנט מתחיל

P

זה היגיון שאף פעם לא הבנתי. למה לעשות טיול גדול של שנה, לשרוף את כל החסכונות באיזה חור בעולם השלישי רק כדי לחזור לארץ בלי אגורה על התחת ולהתחיל לחסוך ללימודים? אם לבן אדם אין כסף או חשוב להתחיל ללמוד בגיל צעיר טיול זה משהו שניתן לוותר עליו בלב שלם.

הכי קורעים אותי אלה שטסים לחו"ל לשנה, חוזרים בלי אגורה ורק בשלב הזה נזכרים שאין להם ציון פסיכומטרי/ממוצע בגרויות כדי להתקבל לאן שהם צריכים. בגיל 23 מתחילים את תהליך השיפורים ומסיימים אותו בגיל 24 במקרה הטוב ורק בגיל 25 מתחילים ללמוד.

אני בדיעה שאת הלימודים "האמיתיים" שלך תוכל לעשות רק באוניברסיטה "האמיתית", שהיא במקום כלשהו שדמיינת כבר כילד (או כמו שאתה קורא לזה 'חור עולם שלישי' ), זה לא חובה - איש איש באמונתו יחיה..

זה היגיון שאף פעם לא הבנתי. למה לעשות טיול גדול של שנה, לשרוף את כל החסכונות באיזה חור בעולם השלישי רק כדי לחזור לארץ בלי אגורה על התחת ולהתחיל לחסוך ללימודים? אם לבן אדם אין כסף או חשוב להתחיל ללמוד בגיל צעיר טיול זה משהו שניתן לוותר עליו בלב שלם.

הכי קורעים אותי אלה שטסים לחו"ל לשנה, חוזרים בלי אגורה ורק בשלב הזה נזכרים שאין להם ציון פסיכומטרי/ממוצע בגרויות כדי להתקבל לאן שהם צריכים. בגיל 23 מתחילים את תהליך השיפורים ומסיימים אותו בגיל 24 במקרה הטוב ורק בגיל 25 מתחילים ללמוד.

גם אני חשבתי שטיול זה לא נחוץ, עד שטסתי לחודש וגליתי שאני רוצה עוד (כבר היה מאוחר מדי).

לא חייבים גם לנסוע למדינת עולם שלישי (פשוט שם הכי זול).

ומה זה קשור לפסיכומטרי\לימודים?

לא כולם רוצים ללמוד.

בשורה התחתונה אנשים טסים כי צריך להנות בחיים. מה החיים שווים בלי זה?

טיול זה מותרות, לא חובה. מרגיזה אותי החשיבה הזאת שאם אדם לא יוצא מהבקו"ם ועולה על המטוס הראשון לדרום אמריקה/הודו/כל חור אחר הוא בחיים יותר לא יהיה בחו"ל. צריך סדר עדיפויות. אם לאדם יש כסף וסכם מספיק גבוה בשביל להתחיל ללמוד מה שהוא רוצה זה לא נורא לאבד שנה. אם לאדם בקושי יש בגרות והוא טס לחו"ל לשנתיים ואחר כך מתחיל תהליך השלמות מפרך שלא יתפלא שהוא יתחיל ללמוד בגיל 24 - 25 במקרה הטוב.

בנוסף, ככל שמתנתקים לפרק זמן ארוך יותר ככה קשה יותר לחזור ללימודים. אני רואה בעבודה אנשים בגיל 24 - 25 נמצאים בדיוק במצב שתיארתי ומתפשרים על מקומות ברמה מאד נמוכה כי אין להם כוח לשפר בגרויות ובגיל שלהם צריך להתחיל ללמוד..

בתור סטודנט אני אומר שצריך למצוא פשרה בכל מקום .

אני לומד בת"א וגר עם ההורים בהרצליה ומתנייד עם קטנוע שזה האידיאל מבחינתי..

לפני שהתחלתי ללמוד התלבטתי עם חבר אם לעבור דירה ביחד או לא אבל בסוף שנינו קנינו קטנוע

בקשר לעבודה , מצאתי איזה עבודה קטנה לא דורשת הרבה אבל גם לא מכניסה הרבה , 500 שקל לחודש , מספיק לכסות את הדלק ועוד נשאר קצת ..

חוץ מזה אני עבדתי לפני הלימודים מתוך מטרה לא לעבוד בזמן הלימודים ושהיה לי כסף למקרה הצורך .

בקשר לטיול בחו"ל , תראה לי מישהו שנהנה מטיול יותר ממישהו שהשתחרר ולקח את המטוס הראשון ? זה שונה לחלוטין חווית הנסיעה בגיל 21 לעומת נסיעה בגיל 24+ (ביחוד לאנשים כמוני שבילו 3 שנים בעזה ..)

טיול זה מותרות, לא חובה. מרגיזה אותי החשיבה הזאת שאם אדם לא יוצא מהבקו"ם ועולה על המטוס הראשון לדרום אמריקה/הודו/כל חור אחר הוא בחיים יותר לא יהיה בחו"ל. צריך סדר עדיפויות. אם לאדם יש כסף וסכם מספיק גבוה בשביל להתחיל ללמוד מה שהוא רוצה זה לא נורא לאבד שנה. אם לאדם בקושי יש בגרות והוא טס לחו"ל לשנתיים ואחר כך מתחיל תהליך השלמות מפרך שלא יתפלא שהוא יתחיל ללמוד בגיל 24 - 25 במקרה הטוב.

בנוסף, ככל שמתנתקים לפרק זמן ארוך יותר ככה קשה יותר לחזור ללימודים. אני רואה בעבודה אנשים בגיל 24 - 25 נמצאים בדיוק במצב שתיארתי ומתפשרים על מקומות ברמה מאד נמוכה כי אין להם כוח לשפר בגרויות ובגיל שלהם צריך להתחיל ללמוד..

שוב- לא כל בן אדם פונה ללימודים אקדמאים.

גם ללמוד אפשר תמיד. מה הבעיה בלהתחיל ללמוד בגיל 25?! למה לא?

כמו שאמרו- לטוס בגיל 22 ולטוס בגיל 32 זה לא אותו דבר.

בגיל 32 לרובנו כנראה תהיה אישה שתשב לנו על הראש, אולי אפילו איזה ילד שצריך לדאוג לו ועבודה שצריך לחזור אליה.

אישית, אם היה לי כסף עכשיו, הייתי טס לאיזה חודשיים בחופש. כמובן שאין לי... אז אני מקווה שעוד יצא לי אחרי הלימודים.

וד"א, לא כולם טסים לחורים.

טיול זה מותרות, לא חובה. מרגיזה אותי החשיבה הזאת שאם אדם לא יוצא מהבקו"ם ועולה על המטוס הראשון לדרום אמריקה/הודו/כל חור אחר הוא בחיים יותר לא יהיה בחו"ל. צריך סדר עדיפויות. אם לאדם יש כסף וסכם מספיק גבוה בשביל להתחיל ללמוד מה שהוא רוצה זה לא נורא לאבד שנה. אם לאדם בקושי יש בגרות והוא טס לחו"ל לשנתיים ואחר כך מתחיל תהליך השלמות מפרך שלא יתפלא שהוא יתחיל ללמוד בגיל 24 - 25 במקרה הטוב.

בנוסף, ככל שמתנתקים לפרק זמן ארוך יותר ככה קשה יותר לחזור ללימודים. אני רואה בעבודה אנשים בגיל 24 - 25 נמצאים בדיוק במצב שתיארתי ומתפשרים על מקומות ברמה מאד נמוכה כי אין להם כוח לשפר בגרויות ובגיל שלהם צריך להתחיל ללמוד..

וואו בנאדם, את חייב להפסיק לזלזל באנשים,

או שעדיין לא התגייסת או שהחיים שלך ממש דבש בצבא, כי אתה יודע, יש אנשים שסובלים בצבא, וחייבים איזושהי תרפיה.

אולי גם לא כולם חכמים כמוך ורוצים ישר ללכת ללמוד ולמצוא עבודה ישראלית טיפוסית, מ8 עד 5 עם מאזדה 3, כן כן תתפלא

גם בהיי טק אתה לא מתחיל ממשכורות של 5 ספרות נטו ואתה לא ישר מקבל הונדה לג'נד, אתה צריך לעבוד כמה שנים טובות.

וגם ככל שמתנתקים ליותר זמן ככה הרצון ללמוד גדל, אתה כבר כל כך משתעמם שאתה כבר ממש משתוקק ללמוד.