בלדה פלשתינאית - עמוד 2 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

בלדה פלשתינאית


Milford Cubicle

Recommended Posts

מחזק פה כמעט את כולם

Shadowolf

SerpentMage

nuts4ford

X_Dror- זה צריך להיות מאוזן כי בלי אנשים לא יהיה מי שיגור על האדמה ובלי אדמה לא יהיה לאנשים איפה לגור.

D0ri

אין לי כבר מה להגיד פשוט להסכים עם כל אלה ^ כי הם כבר אמרו הכל.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הבעיה היא שתפיסת העולם של האיסלאם הקיצוני הוא everything or nothing.

אני שמח שאמרת את זה, כי זה בדיוק נותן לי הזדמנות לפרסם גם גירסה נוספת שתוקפת את הבעיה מהכיוון השני:

יושב איכר עם בנו, על אחת הגבעות המסתכלות אל העמק.

הבן מתבונן בטרשים, קם בחוסר חשק אל הפחון שלו במחנה הפליטים.

מסתכל לאביו בעיניים שחורות וגדולות ואומר לו: "יא אבויה", קשים החיים שלנו

"הסתכל יא איבני. כל האדמות הללו היו שלנו. היינו כאן שנים, הרבה לפני שבאו הצהיונים. בידינו חרשנו את האדמה הזאת. היו בינינו שהגיעו רק בשנות ה-30 של המאה ה-19 בעקבות איברהים פאשה, היו כאילו שבאו עם הממלוכים במאה ה-13, והיו שהקדימו והגיעו מחיגאז עם הגייסות הערביים במאה ה-7. ייתכן ויש בינינו כאילו שהם צאצאי הכנענים. שנים חרשנו, זרענו ועבדנו את האדמה הזאת".

"מה קרה יא אבויה"

"הגיעו הציונים יא איבני. באו בשקט, בשלווה, בקשו לקנות אדמות. מכרנו להם בכסף מלא"

"ואז יא אבויה?"

"היו רבים מאיתנו שהגיעו בעקבות ההתיישבות הציונית. חלקנו עבד אצלם. התפרנסנו מהם"

"ואז אבויה "

"לא השכלנו ללמוד מהם. להם היה את השכל ולנו את הכוח. מפעם לפעם לקחנו שברייה ושחטנו אותם."

"איך לא גמרתם אותם יה אבויה"?

"תקשיב יא איבני..בתחילה עזרו להם האינגליזי, אחר כך הם התעצמו בגללנו ההתנגדות שלנו גרמה להם להתחזק. הם והאינגליזי בנו צבא צהיוני מתחת לאף שלנו "

"ומה קרה, יא אבויה?"

"לא תאמין יה איבני, אחרי שניסינו לשחוט אותם ב-1936, באו האנגליזי והציעו לנו לחלק את הארץ. בתחילה הצהיוני לא רצו, לא הסכימו לוותר על אדמה, אבל היה להם אחד חטיאר, עם שיער אביאד, אבו עמוס קוראים לו, שכנע אותם לקבל חצי מדינה, לא חצי, רבע"

"יה אבויה, למה לא הסכמנו לקבל ¾ פלסטין?"

"יא איבני, היינו חמורים, רצינו הכול, קידשנו את האדמה יותר מאת החיים, סירבנו. ככה זה, אצלנו, לא מוותרים על אדמה. זו הבילאדי שלנו".

"כולם סירבו יא אבויה?"

"לא יא חביבי, אצלנו יש קיצונים, עוד יותר מהכתומים של הצהיוני, כמו נוער הגבעות שלהם, אלו עם הכיפות הגדולות השמוטות על הצד. לא הסכמנו, רצינו את הכול, את כול האדמה והתחלנו להרוג."

"את מי יא אבויה, את הצהיוני?"

"לא יא איבני, לא רק את היאהוד, הרגנו גם אינגליזי ובעיקר ערבים שרצו לדבר עם היאהוד. אצלנו, מי שמוכן לוותר על אדמה הוא בוגד. "

"היאהוד לא קיצונים, יה אבויה?"

"גם היאהוד קיצונים יא איבני. היה להם פעם מ?ק?ד?ס, באל?קודס, יעני מ?עב??ד, בית מקדש הם קראו לו, וכבר לפני 2600 שנה הקיצוניים שלהם מרדו בבבלים וגרמו לו שייחרב. אחר כך, לא תאמין, קבלו עוד הזדמנות ושוב הקיצוניים שלהם מרדו ברומאים וגרמו לו להיחרב. הכבוד של האיהוד היה יותר חשוב להם מהאישה שלם ומהילד שלהם. כמו אצלנו. אבל היאהוד שבאו במאה ה-20 היו שונים, באו בלי כוח אבל עם שכל. הם בקשו רק בינה, יעני פינה. "

"ואז יא באבא?"

"לא רצינו, יא איבני. עברו עוד שנים, והגרמנים, התחילו להרוג בהם. המנהיגים שלנו ראו בכך הזדמנות להיפטר מהיאהוד ולקבל את כל האדמה. המופתי כרת עמם ברית, כי אנו מבינים כוח וחשבנו שכוח יחבור לכוח ונקבל את כול פלסטין. האמריקאים לא שכחו לנו את זה".

"מה קרה?"

"לא תאמין.נתנו לנו הזדמנות נוספת, הפעם הציעו לנו חצי פלסטין"

"ואז יא באבא?"

"לא הבנת יא חמאר? אמרתי לך שאצלנו האדמה מקודשת. אנחנו לא נסכים לוותר על אדמה? מגנון מי שמוותר על אדמה, יצאנו למלחמה, להרוג את היאהוד ולקבל את האדמה.גם את זו שכבר קנו מאיתנו. "

" ומה קרה יא אבויה?"

"יה חמאר, אינך רואה שאנחנו כאו במחנות הפליטים, ללא אדמה וללא בטיח? הציעו לנו לוותר? שאנחנו נוותר? יצאנו להרוג בצהיוני ותראה, איבדנו את הפרדסים, את הבארות, את עץ הזית. אנו עובדים כשכירים על האדמה שהיתה פעם שלנו."

"יא אבויה" בוכה הבן,

"זה לא הכול, יא איבני, ב-1967 יצאנו שוב למלחמה. הצהיוני בקשו שלום ואנו רצינו את אדמתם. ככה זה אצלנו, האדמה חשובה לפלאח יותר מהאישה שלו, יותר מהבן שלו. הסבא שלך שעבד במושבים במרג אבן עמאר (עמק יזרעאל), רב עם החברים שלו מי יקבל את השדות של היאהוד. אבל תראה מה קרה, הם רדפו אחרינו עד לאורדון"

" מה יהיה עלינו יא באבא, אין תקווה?"

"יש תקווה יא איבני. השתן עלה ליהודים לראש, הכוח סנוור אותם. הם למדו מאיתנו לעשות את כול השגיאות. הם התחילו לקדש את האדמה. כמונו. יש ביניהם כאילו, עם דובון וכובע קטן על הראש, עם רובים על הכתף, עם זקנים. יש ביניהם עם כיפות גדולות ויש סתם חומדי אדמה. הם, כמונו רוצים את הכול. ככה זה אצל היאהוד, בא הכוח, הלך השכל.."

" אז מה יא אבויה, הצהיוני לא יוותרו על חלק מהאדמה שלקחו מאיתנו, בשביל שלום?"

"לא יא איבני, זו התקווה שלנו."

מקור: http://www.masa.co.il/MASA/blog/?p=498

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זה נכון שגם אנחנו רוצים את כל האדמה, אבל אני חושב שכולם מבינים שזה בלתי אפשרי.

אי אפשר פשוט להעלים אלפי ערבים, להגיד להם "לכו מפה".

אז אנחנו נסתפק ברוב, כי לנו יש אוכלוסייה גדולה יותר, צרכים גדולים יותר, וכמובן אנחנו הצד החזק לכן יש לנו זכות לדרוש יותר.

אבל לא ניתן להם סתם שטחים, הם צריכים להבטיח שהם יפסיקו לתקוף אותנו, ולקיים את ההבטחה.

ודווקא אני יהיה שמח אם ניתן להם עוד, כי מתישהו הם יעשו טעות ויתקיפו שוב, ואז סוף כל סוף נוכל לתקוף אותם FULL FORCE מבלי להתחשב במה שהעולם חושב עלינו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

the land is important, but the people are important as well. without people the land is not important, but without land the people are not secure, we lived like this for 2000 year, and there is no way it will return

you must have the balance of the both things.

yes, the land is extremely important, extremely, but the people are extremely important as well.

and hello from arraial (israel) D'ajuda- bahia - brazil

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ודווקא אני יהיה שמח אם ניתן להם עוד, כי מתישהו הם יעשו טעות ויתקיפו שוב, ואז סוף כל סוף נוכל לתקוף אותם FULL FORCE מבלי להתחשב במה שהעולם חושב עלינו.

זה גם מה שאמרו לפני ההתנתקות.

"נצא מרצועת עזה, כדי שכבר לא יהיה להם תירוץ לירות קסאמים - ואם הם ירו נכנס בהם בכל הכוח!".. כן... ::)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לפי הבנתי היא מדינת היהודים ללא שום ספק וללא שום ויכוח...(וזה ע"פ התנ"ך שבו מאמינות הדתות הרלוונטיות- אסלאם יהדות ונצרות)

אבל לפי דעתי במקרה שבאמת יגיעו להסכם כללי שתמורה להחלפת שטחים/פינוי שטחים מרצון אבל הדגש הוא רק במקרה של "שותפות" של הצד השני (בניגוד להתנתקות שבה תמכתי ועד היום היום אני חושב שאם היו אותה בתיאום עם הפת"ח{הרע במיעוטו לעומת החמאס}היום המצב בעזה היה נראה אחר לגמרי, והמחדל של ירי הקסאם לא היה מתקיים)

ובמצב הנוכחי אין לשני הצצדים אין פתרון באופק מלבד הרג(שיהיה ברור אני בעד התגובה של צה"ל לקסאמים שהם בושה למדינה-עיר ששלמה תחת ירי יומיומי!!!)

נראה לי ששווה לשקול לוותר תמורת הפסקת מעגל הדמים

ד"א אתמול הראו ראיון שערכה אילנה דיין עם ד"ר סאיב עריקאת יו"ר צוות המשא ומתן של הצד הפלסטינאי והוא מבחינתו היה מלא בתקווה שהשנה אכן יושג הסכם

ויש פסוק שנראה לי מתאים "הלנצח תאכל חרב"....

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

×
  • צור חדש...